במאמר הקודם סיפרתי לכם על ישיבת המנהלים שבה הביע המנכ"ל התנגדות למחיר שנקבתי. בחרתי להגיב בהומור.
לאחר רעמי הצחוק הגיב המנכ"ל בבדיחה משלו:
- "למסעדה אחת נכנס לקוח ומזמין כוס קפה",
פותח המנכ"ל את דבריו וניכר שהוא מעט מתרגש.
"לאחר שהוא שתה הוא מזמין את החשבון ולהפתעתו הוא רואה שהמחיר 100 ש"ח. זה לא הגיוני, הוא מהרהר לעצמו וקורא למלצרית ומבקש ממנה לתקן את החשבון ל-10 ש"ח."
- "אדוני זו לא טעות כאן עולה כוס קפה 100ש"ח."
- כמה???, הוא יוצא משלוותו,
100 ש"ח בעבור כוס קפה?"
- "כן, 100 ש"ח", היא חוזרת באדישות
- הוא מתפוצץ מכעס ומרים את קולו
"מי נכנס לשתות כוס קפה ב-100 ש"ח ?"
- "מספיק לנו אחד ביום", מתקבלת התשובה.
שוב רעמי צחוק. אף על פי שבדיחתו של המנכ"ל אינה מעידה על השטח, כוחה באמירתה. הוא ניסה לרמוז שאנחנו נוקבים במחירים גבוהים ומעדיפים לקוחות בודדים, דבר שאינו נכון. למרות זאת ניכר שהאווירה טובה יותר. אני מגיב מיד ובשטף.
- "בעיירה קטנה עבד ספר מקומי אחד ויחידי. יום אחד הוא נתקל לראשונה במתחרה - שלט פרסום גדול וצבעוני התנופף בכניסה לעיירה
ובו נאמר שבעוד כחודש תתחיל לפעול מספרה חדשה במחיר מגוחך: 5 ש"ח לכל תספורת.
הספר הוותיק שעד כה גבה סכום כפול ומכופל מתחיל להילחץ. הוא מקבל עצות רבות מידידיו: תוריד את המחיר אומר האחד,
תיתן מתנה מייעץ לו השני, תנסה לעצור את הפתיחה מסביר בכובד ראש השלישי וכן הלאה.
הימים עוברים, הלחץ עליו גובר ולאחר מספר ימים מנצנצת הברקה בראשו: הוא רוכש שלט ותולה אותו לראווה מעל המספרה שלו,
על השלט היה כתוב: "כאן מתקנים תספורות של 5 ש"ח".
גם הפעם נשמעים היטב הדי הצחוק וגם הפעם אני מקווה שהמסר עבר. עבודה באיכות נמוכה מתומחרת בזול ולאחר מכן דורשת תיקון.
הפעם המנכ"ל נשען מעט לאחור, מהסה את הנוכחים, מטה את ראשו בכובד ראש ושואל:
- "האם גם במסגרת ההדרכה אתם משתמשים בדוגמאות ומשלבים הומור?"
- "בהחלט. במינון הנכון זה עושה את ההבדל בין זיכרון לטווח קצר להפנמה לטווח ארוך".
הוא פונה למנהל ההדרכה ואומר:
"תקבע את מועדי ההדרכה בתיאום עם המזכירה שלי , אני רוצה להיות נוכח".
ההימור הצליח.
מספר כללי בסיס לשימוש נכון בהומור:
לציבור - דאגו למלא את מחסני הידע שלכם בסיפורים, אנקדוטות ובדיחות טובות, אך אל תסמכו על הזיכרון.
רכזו בראשי פרקים את הבדיחות האיכותיות שאהבתם ותייגו אותם תחת ההקשרים שבהם הן יכולות להיאמר.
לספר - בחרו את הבדיחות הטובות וספרו אותן בכל הזדמנות. עם בני משפחה, עמיתים לעבודה או חברים.
ככל שהלשון "מתגלגלת" הבדיחה תסופר טוב יותר.
לשחק - תנסו להיות דרמטיים ולשחק את בעלי התפקידים בבדיחה. תקרינו בעוצמה את העצבנות, תשדרו באמצעות פניכם את התדהמה ותשתמשו "בפאוזות" - השהייה קצרה בדיבור ליצירת הדרמה.
לזרום - אל תצהירו שזו בדיחה ואל תצחקו בסיומה. אם הנוכחים לא צחקו תמשיכו הלאה כמתוכנן. אף אחד אינו יודע מה תכננתם.
לאחר רעמי הצחוק הגיב המנכ"ל בבדיחה משלו:
- "למסעדה אחת נכנס לקוח ומזמין כוס קפה",
פותח המנכ"ל את דבריו וניכר שהוא מעט מתרגש.
"לאחר שהוא שתה הוא מזמין את החשבון ולהפתעתו הוא רואה שהמחיר 100 ש"ח. זה לא הגיוני, הוא מהרהר לעצמו וקורא למלצרית ומבקש ממנה לתקן את החשבון ל-10 ש"ח."
- "אדוני זו לא טעות כאן עולה כוס קפה 100ש"ח."
- כמה???, הוא יוצא משלוותו,
100 ש"ח בעבור כוס קפה?"
- "כן, 100 ש"ח", היא חוזרת באדישות
- הוא מתפוצץ מכעס ומרים את קולו
"מי נכנס לשתות כוס קפה ב-100 ש"ח ?"
- "מספיק לנו אחד ביום", מתקבלת התשובה.
שוב רעמי צחוק. אף על פי שבדיחתו של המנכ"ל אינה מעידה על השטח, כוחה באמירתה. הוא ניסה לרמוז שאנחנו נוקבים במחירים גבוהים ומעדיפים לקוחות בודדים, דבר שאינו נכון. למרות זאת ניכר שהאווירה טובה יותר. אני מגיב מיד ובשטף.
- "בעיירה קטנה עבד ספר מקומי אחד ויחידי. יום אחד הוא נתקל לראשונה במתחרה - שלט פרסום גדול וצבעוני התנופף בכניסה לעיירה
ובו נאמר שבעוד כחודש תתחיל לפעול מספרה חדשה במחיר מגוחך: 5 ש"ח לכל תספורת.
הספר הוותיק שעד כה גבה סכום כפול ומכופל מתחיל להילחץ. הוא מקבל עצות רבות מידידיו: תוריד את המחיר אומר האחד,
תיתן מתנה מייעץ לו השני, תנסה לעצור את הפתיחה מסביר בכובד ראש השלישי וכן הלאה.
הימים עוברים, הלחץ עליו גובר ולאחר מספר ימים מנצנצת הברקה בראשו: הוא רוכש שלט ותולה אותו לראווה מעל המספרה שלו,
על השלט היה כתוב: "כאן מתקנים תספורות של 5 ש"ח".
גם הפעם נשמעים היטב הדי הצחוק וגם הפעם אני מקווה שהמסר עבר. עבודה באיכות נמוכה מתומחרת בזול ולאחר מכן דורשת תיקון.
הפעם המנכ"ל נשען מעט לאחור, מהסה את הנוכחים, מטה את ראשו בכובד ראש ושואל:
- "האם גם במסגרת ההדרכה אתם משתמשים בדוגמאות ומשלבים הומור?"
- "בהחלט. במינון הנכון זה עושה את ההבדל בין זיכרון לטווח קצר להפנמה לטווח ארוך".
הוא פונה למנהל ההדרכה ואומר:
"תקבע את מועדי ההדרכה בתיאום עם המזכירה שלי , אני רוצה להיות נוכח".
ההימור הצליח.
מספר כללי בסיס לשימוש נכון בהומור:
לציבור - דאגו למלא את מחסני הידע שלכם בסיפורים, אנקדוטות ובדיחות טובות, אך אל תסמכו על הזיכרון.
רכזו בראשי פרקים את הבדיחות האיכותיות שאהבתם ותייגו אותם תחת ההקשרים שבהם הן יכולות להיאמר.
לספר - בחרו את הבדיחות הטובות וספרו אותן בכל הזדמנות. עם בני משפחה, עמיתים לעבודה או חברים.
ככל שהלשון "מתגלגלת" הבדיחה תסופר טוב יותר.
לשחק - תנסו להיות דרמטיים ולשחק את בעלי התפקידים בבדיחה. תקרינו בעוצמה את העצבנות, תשדרו באמצעות פניכם את התדהמה ותשתמשו "בפאוזות" - השהייה קצרה בדיבור ליצירת הדרמה.
לזרום - אל תצהירו שזו בדיחה ואל תצחקו בסיומה. אם הנוכחים לא צחקו תמשיכו הלאה כמתוכנן. אף אחד אינו יודע מה תכננתם.
* דורון בטשי, מנכ"ל שביט הדרכה, מרצה בכיר במקצועות שיווק, מכירות ויזמות עסקית. המאמר לעיל הינו חוות דעת אישית והינו תמצית הדברים.
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il
http://www.shavitcom.co.il לתגובות : doron@shavitcom.co.il