זכירת יציאת מצרים ולקחיה 

"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים". על האדם לדמיין לעצמו בצורה מוחשית ביותר שעדיין הוא נמצא בארץ מצרים, בתוך מצוקת העבדות, מלא חרדה לחייו, מושפל ומוכה וכל מחשבותיו להמלט משם בדרך טבעית מתגלות כבלתי מעשיות. מצרים היתה המדינה החזקה ביותר באותה תקופה, מלך אדיר שנערץ על בני עמו כאל, שלט עליה, ובני עמו היו מוכנים לעשות למענו הכול. העבדות נחוצה היתה מאד למצרים, שכן כל עבודות החקלאות, הבנין, לציבור ולפרט, מוטלות היו על העבדים. מסיבה זו המצרים מוכנים היו לעשות הכל, כדי שהעבדים לא יצאו לחופש. המדבר סגר והקיף את מצרים, ובני ישראל היו מזה כמה דורות עבדים במצרים, והורגלו לעבדות כדבר טבעי. רק נסים גלויים ועצומים שפגעו במצרים ושינו באופן קיצוני ביותר את הבריאה, הם שהביאו לגאולת עם ישראל משם.

במצוות "והגדת לבנך" בליל הסדר יש לחוש את חרדת החיים הקשים במצרים, ואת עונג שמחת החירות.

כדי לחזור במחשבותינו אל העבר, עלינו להמחיש את מחשבותינו במעשים המעידים עליהן. עלינו לבטא זאת במצוות מעשיות בליל הסדר: בשירה בזמן סיפור הגאולה, בבגדים מיוחדים, בהכנה גדולה לקראת החג, בנשיאת המצות על הכתף ועוד. כל אלו מאפשרים את הפנמת האמונה בה' לתוככי הנפש.

וכפי שנאמר בדברי חז"ל: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". באופן זה חודרים הדברים ללבבות. כאשר משתלב השכל בתהליך זה ומעורב בו באופן יצירתי, הוא מעניק וודאות ממשית לציפיית הגאולה, והאדם יכול להגיע לידי ריגוש חווייתי סוחף ללא מחסום השכל. בנוסף לכך, הוא גם יוכל להפיק תועלת מרובה ומעשית לחייו. הקרבת קרבן פסח וסדר הפסח נעשים בחבורת אנשים גדולה, העיסוק ביציאת מצרים ברבים יוצר התחדשות, עוצמה, התלכדות ושמחה. התרגשות מרנינה זו מסייעת להפנים את האמונה בשורשים העמוקים ביותר של התודעה האנושית. עיון והתבוננות במכות שבאו על המצרים החוטאים, מנחילים גם יראה עמוקה מהעונש הצפוי לחוטא. מחד, נלמד שגם עלינו לעקור מלבנו את שורשי המרי והעצלות. ומאידך, נקבע על ידי כך את עצמנו באופן מוחלט בין המאמינים. נוסף לכך, החרדה מהעונש מעתיקה את העבר לחיים העכשוויים באופן מוחשי, ומרחיקה את החוטא מחטאיו.

אמנם אנו עוברים את תהליך הגאולה מחדש רק פעם אחת בשנה כחוויה של מעורבות אישית בגאולה, אולם פעמיים בכל יום אנו מצווים לזכור את יציאת מצרים, ויש ביכולתו של השינון להטמיע רעיונות גדולים בתוככי הנפש. ההרגל הופך באדם לטבע שני, ולעתים קרובות אף גדול כוחו של טבע זה מטבעו הראשוני של האדם.

החזרה לנקודת המוצא מביאה אותנו לענווה, לפתיחות, להתעלות ולרצון להשתלם לאורו של צו האמת. בזכות יציאת מצרים זכינו להישג רוחני עצום - להיות "עם סגולה" - יצאנו ממצב של "אין" נורא, מעבדות איומה ומחוסר ביטחון קיומי. כאשר אדם זוכה למתנה כה גדולה - חיים, חירות, תורה, נסים, ארץ ישראל, ביטחון בבורא עולם וגאולה, ובנוסף לכך הכרה במשמעות תכלית החיים ובמשמעות הבריאה, וכל זה בחסד חינם מאת האלוקים - אך טבעי הוא להודות לה' בכל לבו, וכל טובה מועטת תגרום לשמחה גדולה.