סרטן המעי הגס הוא הגורם הראשי לתמותה ממחלות ממאירות בעולם המערבי (ובישראל). המחלה תוקפת נשים וגברים כאחד ללא הבדל בשכיחות בין המינים. שכיחות המחלה עולה בהדרגה אחרי גיל 50.
סרטן המעי הגס נמנה על המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם (יחד עם סרטן שד למשל). מחקרים רבים הוכיחו שבדיקה מעל גיל 50 אצל נבדקים חסרי סימפטומים כלשהם, מורידה משמעותית את התמותה מהמחלה. הסיבה לכך היא - גילוי הסרטן בשלב מוקדם, הניתן לריפוי וגילוי תהליכים טרום-ממאירים (פוליפים), שהסרתם מונעת התפתחות הסרטן כלל. יש לזכור שניתן להבריא מסרטן המעי הגס, אך הסיכוי להבריא תלוי בשלב בו המחלה מתגלית. בעוד שהסיכוי הממוצע להבריא (אם בוחנים את כלל מקרי סרטן המעי הגס, ללא קשר לשלב בו הוא מתגלה) עומד על כ- 50%, הרי גילוי הסרטן בשלב מוקדם, מאפשר ריפוי מלא ביותר מ- 90% מהלוקים בו.
מסיבות אלו נודעת החשיבות הרבה לגילוי מוקדם של המחלה.
ישנן שיטות אחדות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. חלקן קלות יותר לביצוע, אך מדויקות פחות. אחרות מורכבות יותר אך מדויקות יותר. גם הגיל בו צריך להתחיל בבדיקות שונה באוכלוסיות יעד שונות, כמו גם תדירות הבדיקות. להלן יינתן מענה לכל הסוגיות האלו:
מי צריך בדיקת גילוי מוקדם?
כל גבר ואישה מעל גיל 50.
ומה אם קיים מקרה סרטן במשפחה?
ככלל, במקרה כזה יש להתחיל בגיל צעיר יותר. אם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח או בן) שהיה לו סרטן מעי גס, הגיל המומלץ, בו צריך להתחיל את המעקב, הוא 40 או 10 שנים לפני הגיל בו חלה קרוב המשפחה - המוקדם מהשניים (לדוגמה, אם האב אובחן כחולה בסרטן מעי גס בגיל 45, ילדיו צריכים להיבדק בגיל 35, אך אם האב חלה בגיל 58, הבדיקה אצל הילדים מומלצת בגיל 40).
ישנם מצבים מיוחדים, בהם קיימים מס' בני משפחה עם סרטן המעי הגס או שקיימים סוגים שונים של סרטן אצל בני משפחה שונים. במקרים אלו יש להתייעץ באופן מיוחד עם מומחה למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוג), כדי לבחון את האפשרות שמדובר בתסמונת גנטית עם סיכון גבוה במיוחד למחלות ממאירות (ביניהן סרטן המעי הגס). ישנן תסמונות גנטיות, בהן הנטייה לסרטן היא כה גדולה, שיש להתחיל במעקב בגיל צעיר בהרבה ותדירות הבדיקות צריכה להיות גבוהה מהרגיל.
באיזה תדירות צריך להיבדק?
הדבר תלוי בתוצאות הבדיקה הראשונה, בקיום או היעדר סיפור משפחתי של סרטן מעי גס ובבדיקה בה משתמשים (ראה להלן).
ומה אם בעבר הוסר פוליפ או גידול ממאיר מהמעי הגס?
ידוע שהסיכוי "לגדל" פוליפ עולה אצל אנשים שהיה להם בעבר פוליפ. כמו כן ידוע שאצל מי שהיה פוליפ יש גם סיכון יתר להתפתחות סרטן מעי גס. לכן במקרים אלו מתבצע המעקב בתדירות גבוהה מהרגיל. התדירות משתנה בהתאם לסוג הפוליפ או הגידול ובדרך כלל הרופא המומחה ייעץ מתי יש צורך בביקורת.
איזה בדיקות קימות לגילוי מוקדם של סרטן מעי גס?
ככלל קיימות שתי שיטות. האחת היא בדיקת מעבדה והשנייה בדיקת הדמיה:
בדיקת מעבדה: מדובר בבדיקה הבודקת נוכחות של דם סמוי (כלומר שאינו נראה לעין) בצואה. קיימות שיטות מעבדה שונות בעלות רגישות ורמת דיוק שונה זו מזו. למרות שהבדיקה אינה מדויקת (כלומר, לא תמיד כאשר יש דם סמוי בצואה, פירושו שקיים גידול ולא תמיד כאשר קיים גידול, הבדיקה תראה תוצאה חיובית), היא נחשבת כבדיקה מקובלת לסקר של אוכלוסיות ללא סיכון יתר (כלומר, כאשר אין סיפור משפחתי או אישי המגדיל את הסיכון לסרטן מעי גס). מחקרים רבים הוכיחו שבקרב אוכלוסיות הנבדקות מידי שנה בטכניקה פשוטה זו, התמותה מסרטן מעי גס יורדת משמעותית.
הבדיקה מבוצעת בדרך כלל באופן עצמאי, אם ע"י נטילת דגימות קטנות של צואה, המונחות ע"י הנבדק בתוך מעטפות מיוחדות ונשלחות לבדיקה במעבדה, או ע"י הנחת נייר מיוחד במי האסלה, לאחר יציאה. שינוי צבע המים הוא הסימן לכך שקיים דם בצואה.
בדיקה זו נמצאת בסל הבריאות בארץ והיא מומלצת פעם בשנה (כאמור, החל בגיל 50 לנבדקים שאינם בסיכון גבוה לחלות בסרטן מעי גס).
בדיקות הדמיה: בתחום הזה קימות 3 בדיקות
חוקן בריום: בדיקה רנטגנית, בה מצולם המעי לאחר החדרת חומר ניגודי (בריום) בחוקן דרך פי הטבעת. הבדיקה בעלת דיוק נמוך מאד ובימינו ואינה מומלצת עוד כבדיקת סקר.
קולונוסקופיה: זוהי הבדיקה המומלצת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית, המבוצעת ע"י מומחה בגסטרואנטרולוגיה. בבדיקה מחדירים מכשיר גמיש, שקוטרו כ- 1.2 סמ', דרך פי הטבעת למעי הגס. בקצה המכשיר נמצאת מצלמת וידאו זעירה, כך שהבודק יכול לראות את תוך המעי על צג. מאחר והמעי מפותל ומאחר ויש למלא אותו באוויר על מנת "לפתוח" אותו, הבדיקה עלולה להיות כרוכה בכאב. מסיבה זו מבצעים את הבדיקה בדרך כלל לאחר קבלת תכשיר נוגד כאב ומטשטש (בזריקה לווריד). בתנאים אלו, ברוב המקרים, התחושה היא קלה ורק לעיתים רחוקות הבדיקה כרוכה בכאב רב. לעיתים (בילדים, למשל), מבצעים את הבדיקה בהרדמה כללית, אך לרוב אין צורך בכך. בזמן הבדיקה ניתן להעביר מכשירים שונים דרך הקולונוסקופ, באמצעותם ניתן ליטול דגימות למעבדה (ביופסיות) או להסיר פוליפים ולהוציאם לבדיקה במעבדה.
טרם הבדיקה יש לבצע הכנה מתאימה, הכוללת תזונה מיוחדת ומתן חומר משלשל מיוחד המנקה את המעי באופן מוחלט. הבדיקה בטוחה מאד והסיכון בה מזערי, בכלל זה סיכון של התנקבות המעי ודימום (במידה והוסר פוליפ). בידיים מנוסות סיבוכים אלו נדירים ביותר.
אם בוחרים בבדיקה הזו כטכניקה לגילוי מוקדם, במידה והבדיקה תקינה, מספיק לחזור עליה כעבור 10 שנים. במידה והיו ממצאים בבדיקה הראשונה או שקיים סיפור משפחתי מתאים, יש לחזור על הבדיקה כל שנה עד כל 5 שנים (בהתאם לסוג הממצא או לסיפור המשפחתי - זאת יקבע הרופא המומחה).
קולונוסקופיה וירטואלית: זוהי בדיקה מתוחכמת ביותר שתפסה תאוצה בשנים האחרונות. מדובר בבדיקת CT, בה תוכנה מיוחדת "מבודדת" את המעי הגס משאר אברי הבטן ומדמה אותו בצורה ברורה. הבדיקה נשמעת אטרקטיבית בשל מידת הפולשנות הנמוכה יותר מקולונוסקופיה רגילה. למרות זאת, בשלב זה, הבדיקה אינה מומלצת כבדיקת הבחירה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס (ע"י האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, האיגוד האמריקאי לסרטן, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה, האגודה למלחמה בסרטן...) מהסיבות הבאות:
1. ההכנה לבדיקה (שאינה נעימה בכל מקרה) זהה לזו של קולונוסקופיה קונבנציונאלית, כך שאין יתרון לבדיקה הוירטואלית
2. אי הנוחות (או הכאב) אינה שונה מקולונוסקופיה רגילה - הסיבה לכך נובעת מהעובדה, שבעת ביצוע קולונוסקופיה וירטואלית מחדירים לנבדק אויר רב באמצעות צינור המוחדר לרקטום דרך פי הטבעת. כמות האוויר המוחדרת רבה בהרבה מזו הניתנת בקולונוסקופיה רגילה והאוויר שהוחדר אינו ניתן לשאיבה. יתרה מכך, הנבדק אינו מקבל זריקה נגד כאב. מחקרים רבים (ומניסיוני כגסטרואנטרולוג) הראו, שנבדקים שעברו את שתי הבדיקות, העדיפו בדיעבד את הבדיקה הקונבנציונאלית על פני הוירטואלית
3. מדובר בבדיקת CT שיש בה קרינה רבה מאד (בכל בדיקה כזו חשוף הנבדק לקרינה העולה פי כמה מאות על צילום ריאות בודד)
4. עד 30% מהנבדקים מתבקשים לבצע בדיקה חוזרת או בדיקה קונבנציונאלית לאחר הבדיקה הוירטואלית, בשל ממצא או חשד לממצא בצילום הראשון, כך שבמקרים רבים מאד הנבדק עובר פעמיים הכנה ובדיקה
5. מידת ה"פספוס" של ממצאים היא משמעותי ונעה בין 10% ל- 50%. אמנם בעיקר "מתפספסים" פוליפים בעלי קוטר קטן (פחות מ- 10ממ'), שהסיכוי לממאירות בהם הוא פחות מ- 5%, אך הנבדק ממשיך בחייו כרגיל ללא ידיעה שיש בגופו תהליך העלול להפוך תוך זמן מה לתהליך ממאיר
6. בעוד שבעבר סברו שאין סיכון כלשהו בבדיקה הוירטואלית, מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו שהסיכון להתנקבות המעי (בשל לחץ האוויר הגבוה המוחדר למעי או בשל הצינור המוחדר לרקטום, דרכו מוזרם האוויר) דומה לזה של קולונוסקופיה קונבנציונאלית (אם כי, בדומה לקולונוסקופיה רגילה, גם כן נדיר מאד).
מכל הסיבות שנמנו לעיל, ההמלצה לבצע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית קיימת רק כאשר אין אפשרות (בדרך כלל בשל קושי טכני) לבצע קולונוסקופיה מלאה בדרך הרגילה.
לסיכום:
1. פעולה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מומלצת לכל אדם מעל גיל 50
2. אם קיים סיפור משפחתי או אישי מתאים יש להתחיל בגיל מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר
3. בדיקת הבחירה היא קולונוסקופיה רגילה
סרטן המעי הגס נמנה על המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם (יחד עם סרטן שד למשל). מחקרים רבים הוכיחו שבדיקה מעל גיל 50 אצל נבדקים חסרי סימפטומים כלשהם, מורידה משמעותית את התמותה מהמחלה. הסיבה לכך היא - גילוי הסרטן בשלב מוקדם, הניתן לריפוי וגילוי תהליכים טרום-ממאירים (פוליפים), שהסרתם מונעת התפתחות הסרטן כלל. יש לזכור שניתן להבריא מסרטן המעי הגס, אך הסיכוי להבריא תלוי בשלב בו המחלה מתגלית. בעוד שהסיכוי הממוצע להבריא (אם בוחנים את כלל מקרי סרטן המעי הגס, ללא קשר לשלב בו הוא מתגלה) עומד על כ- 50%, הרי גילוי הסרטן בשלב מוקדם, מאפשר ריפוי מלא ביותר מ- 90% מהלוקים בו.
מסיבות אלו נודעת החשיבות הרבה לגילוי מוקדם של המחלה.
ישנן שיטות אחדות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. חלקן קלות יותר לביצוע, אך מדויקות פחות. אחרות מורכבות יותר אך מדויקות יותר. גם הגיל בו צריך להתחיל בבדיקות שונה באוכלוסיות יעד שונות, כמו גם תדירות הבדיקות. להלן יינתן מענה לכל הסוגיות האלו:
מי צריך בדיקת גילוי מוקדם?
כל גבר ואישה מעל גיל 50.
ומה אם קיים מקרה סרטן במשפחה?
ככלל, במקרה כזה יש להתחיל בגיל צעיר יותר. אם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח או בן) שהיה לו סרטן מעי גס, הגיל המומלץ, בו צריך להתחיל את המעקב, הוא 40 או 10 שנים לפני הגיל בו חלה קרוב המשפחה - המוקדם מהשניים (לדוגמה, אם האב אובחן כחולה בסרטן מעי גס בגיל 45, ילדיו צריכים להיבדק בגיל 35, אך אם האב חלה בגיל 58, הבדיקה אצל הילדים מומלצת בגיל 40).
ישנם מצבים מיוחדים, בהם קיימים מס' בני משפחה עם סרטן המעי הגס או שקיימים סוגים שונים של סרטן אצל בני משפחה שונים. במקרים אלו יש להתייעץ באופן מיוחד עם מומחה למחלות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוג), כדי לבחון את האפשרות שמדובר בתסמונת גנטית עם סיכון גבוה במיוחד למחלות ממאירות (ביניהן סרטן המעי הגס). ישנן תסמונות גנטיות, בהן הנטייה לסרטן היא כה גדולה, שיש להתחיל במעקב בגיל צעיר בהרבה ותדירות הבדיקות צריכה להיות גבוהה מהרגיל.
באיזה תדירות צריך להיבדק?
הדבר תלוי בתוצאות הבדיקה הראשונה, בקיום או היעדר סיפור משפחתי של סרטן מעי גס ובבדיקה בה משתמשים (ראה להלן).
ומה אם בעבר הוסר פוליפ או גידול ממאיר מהמעי הגס?
ידוע שהסיכוי "לגדל" פוליפ עולה אצל אנשים שהיה להם בעבר פוליפ. כמו כן ידוע שאצל מי שהיה פוליפ יש גם סיכון יתר להתפתחות סרטן מעי גס. לכן במקרים אלו מתבצע המעקב בתדירות גבוהה מהרגיל. התדירות משתנה בהתאם לסוג הפוליפ או הגידול ובדרך כלל הרופא המומחה ייעץ מתי יש צורך בביקורת.
איזה בדיקות קימות לגילוי מוקדם של סרטן מעי גס?
ככלל קיימות שתי שיטות. האחת היא בדיקת מעבדה והשנייה בדיקת הדמיה:
בדיקת מעבדה: מדובר בבדיקה הבודקת נוכחות של דם סמוי (כלומר שאינו נראה לעין) בצואה. קיימות שיטות מעבדה שונות בעלות רגישות ורמת דיוק שונה זו מזו. למרות שהבדיקה אינה מדויקת (כלומר, לא תמיד כאשר יש דם סמוי בצואה, פירושו שקיים גידול ולא תמיד כאשר קיים גידול, הבדיקה תראה תוצאה חיובית), היא נחשבת כבדיקה מקובלת לסקר של אוכלוסיות ללא סיכון יתר (כלומר, כאשר אין סיפור משפחתי או אישי המגדיל את הסיכון לסרטן מעי גס). מחקרים רבים הוכיחו שבקרב אוכלוסיות הנבדקות מידי שנה בטכניקה פשוטה זו, התמותה מסרטן מעי גס יורדת משמעותית.
הבדיקה מבוצעת בדרך כלל באופן עצמאי, אם ע"י נטילת דגימות קטנות של צואה, המונחות ע"י הנבדק בתוך מעטפות מיוחדות ונשלחות לבדיקה במעבדה, או ע"י הנחת נייר מיוחד במי האסלה, לאחר יציאה. שינוי צבע המים הוא הסימן לכך שקיים דם בצואה.
בדיקה זו נמצאת בסל הבריאות בארץ והיא מומלצת פעם בשנה (כאמור, החל בגיל 50 לנבדקים שאינם בסיכון גבוה לחלות בסרטן מעי גס).
בדיקות הדמיה: בתחום הזה קימות 3 בדיקות
חוקן בריום: בדיקה רנטגנית, בה מצולם המעי לאחר החדרת חומר ניגודי (בריום) בחוקן דרך פי הטבעת. הבדיקה בעלת דיוק נמוך מאד ובימינו ואינה מומלצת עוד כבדיקת סקר.
קולונוסקופיה: זוהי הבדיקה המומלצת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית, המבוצעת ע"י מומחה בגסטרואנטרולוגיה. בבדיקה מחדירים מכשיר גמיש, שקוטרו כ- 1.2 סמ', דרך פי הטבעת למעי הגס. בקצה המכשיר נמצאת מצלמת וידאו זעירה, כך שהבודק יכול לראות את תוך המעי על צג. מאחר והמעי מפותל ומאחר ויש למלא אותו באוויר על מנת "לפתוח" אותו, הבדיקה עלולה להיות כרוכה בכאב. מסיבה זו מבצעים את הבדיקה בדרך כלל לאחר קבלת תכשיר נוגד כאב ומטשטש (בזריקה לווריד). בתנאים אלו, ברוב המקרים, התחושה היא קלה ורק לעיתים רחוקות הבדיקה כרוכה בכאב רב. לעיתים (בילדים, למשל), מבצעים את הבדיקה בהרדמה כללית, אך לרוב אין צורך בכך. בזמן הבדיקה ניתן להעביר מכשירים שונים דרך הקולונוסקופ, באמצעותם ניתן ליטול דגימות למעבדה (ביופסיות) או להסיר פוליפים ולהוציאם לבדיקה במעבדה.
טרם הבדיקה יש לבצע הכנה מתאימה, הכוללת תזונה מיוחדת ומתן חומר משלשל מיוחד המנקה את המעי באופן מוחלט. הבדיקה בטוחה מאד והסיכון בה מזערי, בכלל זה סיכון של התנקבות המעי ודימום (במידה והוסר פוליפ). בידיים מנוסות סיבוכים אלו נדירים ביותר.
אם בוחרים בבדיקה הזו כטכניקה לגילוי מוקדם, במידה והבדיקה תקינה, מספיק לחזור עליה כעבור 10 שנים. במידה והיו ממצאים בבדיקה הראשונה או שקיים סיפור משפחתי מתאים, יש לחזור על הבדיקה כל שנה עד כל 5 שנים (בהתאם לסוג הממצא או לסיפור המשפחתי - זאת יקבע הרופא המומחה).
קולונוסקופיה וירטואלית: זוהי בדיקה מתוחכמת ביותר שתפסה תאוצה בשנים האחרונות. מדובר בבדיקת CT, בה תוכנה מיוחדת "מבודדת" את המעי הגס משאר אברי הבטן ומדמה אותו בצורה ברורה. הבדיקה נשמעת אטרקטיבית בשל מידת הפולשנות הנמוכה יותר מקולונוסקופיה רגילה. למרות זאת, בשלב זה, הבדיקה אינה מומלצת כבדיקת הבחירה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס (ע"י האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, האיגוד האמריקאי לסרטן, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה, האגודה למלחמה בסרטן...) מהסיבות הבאות:
1. ההכנה לבדיקה (שאינה נעימה בכל מקרה) זהה לזו של קולונוסקופיה קונבנציונאלית, כך שאין יתרון לבדיקה הוירטואלית
2. אי הנוחות (או הכאב) אינה שונה מקולונוסקופיה רגילה - הסיבה לכך נובעת מהעובדה, שבעת ביצוע קולונוסקופיה וירטואלית מחדירים לנבדק אויר רב באמצעות צינור המוחדר לרקטום דרך פי הטבעת. כמות האוויר המוחדרת רבה בהרבה מזו הניתנת בקולונוסקופיה רגילה והאוויר שהוחדר אינו ניתן לשאיבה. יתרה מכך, הנבדק אינו מקבל זריקה נגד כאב. מחקרים רבים (ומניסיוני כגסטרואנטרולוג) הראו, שנבדקים שעברו את שתי הבדיקות, העדיפו בדיעבד את הבדיקה הקונבנציונאלית על פני הוירטואלית
3. מדובר בבדיקת CT שיש בה קרינה רבה מאד (בכל בדיקה כזו חשוף הנבדק לקרינה העולה פי כמה מאות על צילום ריאות בודד)
4. עד 30% מהנבדקים מתבקשים לבצע בדיקה חוזרת או בדיקה קונבנציונאלית לאחר הבדיקה הוירטואלית, בשל ממצא או חשד לממצא בצילום הראשון, כך שבמקרים רבים מאד הנבדק עובר פעמיים הכנה ובדיקה
5. מידת ה"פספוס" של ממצאים היא משמעותי ונעה בין 10% ל- 50%. אמנם בעיקר "מתפספסים" פוליפים בעלי קוטר קטן (פחות מ- 10ממ'), שהסיכוי לממאירות בהם הוא פחות מ- 5%, אך הנבדק ממשיך בחייו כרגיל ללא ידיעה שיש בגופו תהליך העלול להפוך תוך זמן מה לתהליך ממאיר
6. בעוד שבעבר סברו שאין סיכון כלשהו בבדיקה הוירטואלית, מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו שהסיכון להתנקבות המעי (בשל לחץ האוויר הגבוה המוחדר למעי או בשל הצינור המוחדר לרקטום, דרכו מוזרם האוויר) דומה לזה של קולונוסקופיה קונבנציונאלית (אם כי, בדומה לקולונוסקופיה רגילה, גם כן נדיר מאד).
מכל הסיבות שנמנו לעיל, ההמלצה לבצע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית קיימת רק כאשר אין אפשרות (בדרך כלל בשל קושי טכני) לבצע קולונוסקופיה מלאה בדרך הרגילה.
לסיכום:
1. פעולה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מומלצת לכל אדם מעל גיל 50
2. אם קיים סיפור משפחתי או אישי מתאים יש להתחיל בגיל מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר
3. בדיקת הבחירה היא קולונוסקופיה רגילה
דר' אהוד מלצר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד במרכז הרפואי קפלן הרחובות, מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.
דוא"ל: melzer@bezeqint.net
טלפון: 08-9415526 פקס: 08-9419528
דוא"ל: melzer@bezeqint.net
טלפון: 08-9415526 פקס: 08-9419528
