היי סטרס לייף - על לחץ בחברות היי-טק 

כתבה שראתה אור במגאזין היי-טק לייף , גיליון מס' 10 , ספט'-אוק' 1999, עמ' 10-12


מהו לחץ?

המושג לחץ במשמעותו האנושית מבטא בד''כ תחושה אישית של מצוקה שעלולה להשתקף במגוון ביטויים אישיים. ביטויים אלה יכולים להיות ברמת ההתנהגות הגלויה של האדם :חוסר סבלנות, עצבנות, כעס, חרדה, תחושות של דכדוך , של עצבות, של חוסר אונים, קשיי שינה, אכילה ועוד., ברמת תהליכי החשיבה: בלבול, קשיים בקשב ובריכוז, בלק-אאוט( חישכון) וברמה של העוררות במערכת העצבים האוטונומית: הזעה, מתח בשרירים, כאבים, תחושות מתמידות של עייפות ועוד.
במצבים נמשכים של לחץ האדם עלול לחלות או לפתח בהדרגה תסמונות של יתר לחץ דם, קשיים בקצב הלב, כיב קיבה ועוד.
למעשה הלחץ גורם להפרה של האיזון האישי של האדם. ככל שהוא נימשך זמן רב יותר
ובעוצמה רבה יותר תחושת הלחץ האישית גוברת.
תחושה זו עשויה ליפחות, כאשר האדם וסביבתו נוקטים בפעילויות שיש בהן כדי להשיב את תחושת האיזון.

מזווית נוספת ניתן להבין את הלחץ כמצב שבו האדם חש איום על רווחתו האישית או
על הערכתו העצמית (למשל פחד להיכשל בראיון, במבחן קבלה או במשימה שמוטלת עליו בעבודה) כי הוא מעריך שלא יהיה ביכולתו לגייס משאבים אישיים כדי להתמודד בהצלחה עם אותו איום. ברור שכאשר הוא לומד בהדרגה לגייס את המשאבים הרלוונטיים, תחושת האיום שהוא חש כלפי אותו מצב עשויה להתחלף בתחושה של אתגר להתמודד עמו.
הספרות המקצועית מצביעה על כך שלחצים במינון אופטימלי , עשויים לדרבן את האדם בהשגת משימות מוגדרות ( ''הוא לא ניכנס לאדישות אלא מגייס את כוחותיו'').

השאלה הגדולה היא: ''מהו לחץ אופטימלי''? . צריך לזכור שלחץ הוא תפיסה סובייקטיבית של האדם ומה שמהווה לחץ עבור אדם אחד, מעורר תחושה של אתגר אצל אדם שני או תחושה של אדישות אצל אדם שלישי. עם זאת, נכון יהיה להגיד שכאשר תכיפותם ועצמתם של הלחצים גדלה , גם אדם שהינו מתמודד מטבעו, עלול לחוש שהוא משלם מחיר אישי יקר במקום עבודתו וכן גם משפחתו.



חברות ההיי-טק ולחץ

חברות ההיי-טק וחברות סטארטאפ משופעות במצבי לחץ. הן מצויות בתהליכים מתמידים
ומהירים של צמיחה ושינוי . קליטתם של עובדים חדשים ועזיבתם של ותיקים, ריבוי
משימות בפרקי זמן קצרים ומצבים של אי -וודאות בהתייחס לפרויקטים קרובים או
עתידיים ובהתייחס לגורל עובדי החברה עקב רכישה, מיזוג או פירוק, פיטורין.
כל אלה הינם רק חלק מהלחצים שמופעלים על איש ההיי-טק המנסה להסתגל לסביבת עבודה שהדבר הקבוע בה הוא למעשה שינוי מתמיד ותכוף. בתוך אוירה זו הוא אמור לבצע עבודה הדורשת ריכוז , יצירתיות, והתמדה ולממש את המסר הברור והחד של ההנהלה: ''חייבים להצליח ויהי מה''!.
העומס המוטל עליו מקבל ביטוי בולט בשעות עבודה רבות ומרוכזות ש''תורמות'' בד''כ
להפרה של האיזון בין הבית למשפחה (לבעלי משפחות) ולעיתים בפגיעה באיכות הקשר הזוגי לפני הנישואין ולאחריהם.
ברור שבמצב זה, עלולים תפקודו האישי והבין-אישי רווחת ובריאותו להיפגע ועימם גם
גדלה הסבירות לטעויות במהלך העבודה המסבות נזקים לחברה.

מסתבר שהלחץ האישי של המועסקים גובה מכלל התעשייה בארה''ב סכום שנתי עצום של 150 מיליארד דולר בשל ירידה ברווחיות וכתשלומים לפוליסות ביטוח שונות ( עקב שחיקה,
ריבוי היעדרויות , ירידה בתפוקה, טעויות יקרות לארגון ותחלופה גבוהה של עובדים) .

לפיכך בחברות ההיי-טק מנהלי משאבי אנוש, הדרכה ורווחה מכירים יותר ויותר בצורך
לפעול באופן שוטף לקידום תוכניות התערבות כסדנאות, הרצאות ויעוץ אישי קצר מועד וממוקד שייקנו לעובדים כלים להתמודדות עם הלחץ, תוכניות שיתרמו להעלאת התפוקה, למניעת תחלואה ולהגברת תחושת השליטה של העובדים. תוכניות כאלה יחוללו שינוי חיובי אף באקלים הארגוני ויתרמו ללכידות רבה יותר בצוותי העבודה ולתחושה גדלה והולכת של
מחויבות בקרב העובדים כלפי ארגונם.
ואכן, ממצאים של תוכניות התערבות כאלה שהופעלו בקרב חברות רבות כולל בחברות
היי-טק בארה''ב ובאירופה מורים על יעילותן במניעת היעדרויות מהעבודה הנובעות
מסיבות שונות, בהגברת הריכוז בעבודה, בהגברת העמידות בלחצים , בהעלאת התפוקה
ובהשגת איזון טוב יותר בין העבודה לבית.

על כן, כשנבחנת השאלה של עלות מול תועלת בהפעלת תוכניות כאלה, מסתבר שההשקעה בעובד
הייתה כדאית ביותר. היא נתנה תשואה מרשימה ביחס של 1 ל - 3
עד 1 ל- 17 ! על כל דולר שהושקע בתוכניות כאלה. תשואה זו התבטאה בעליה
בתפוקה התפעולית בכל מחלקות הארגון: הפיתוח, היצור , המכירות, המטה וכו'.
היא השתקפה גם בהפחתה משמעותית של היעדרויות ותחלופת עובדים.

כיצד ניתן לצמצם את תחושת הלחץ האישי

אחת הדרכים הבדוקות להשגת רגיעה הינה שיטת ההרפיה השרירית (עפ''י ג'יקובסון).
יש לשבת בצורה נוחה כשהעיניים עצומות, לנשום מספר נשימות עמוקות ולאחר מכן לכווץ
ולהרפות בזו אחר זו את קבוצות השרירים השונות בגוף. רצוי להתחיל בכפות הרגליים
ובהדרגה להתקדם לעבר שרירי הפנים. אך, מובן שניתן גם לבחור בדרך ההפוכה או בכל דרך אחרת הנראית לכם. כשכל אברי הגוף כבר רפויים, משפשפים היטב את כפות הידיים עד שהן מתחממות ואז מניחים את כריות כף היד על העפעפיים העצומים. החמימות שלהן עוברת לעיניים ותורמת לתחושת הרגיעה.
בין האמצעים הנוספים להתמודדות עם הלחץ יש לציין: תכנון יעיל יותר של הזמן והימנעות
מדחייה, פעילות פנאי המחדשת את הכוחות-המשאבים (קריאה, פעילות ספורטיבית, חברתית וכו' ). ברור שחשוב מאוד לתרגל כלים אלה בפועל ולאורך זמן כדי שיהפכו עבורך לטבע שני ויחוללו שינוי חיובי וקבוע בהרגשתך ובדרכי החשיבה שלך.
אמצעי יעיל אחר הוא יעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד. בייעוץ פסיכולוגי יאותר המקור
למתח וללחץ , יאובחנו התגובות האישיות כלפיו ויוצעו דרכי התמודדות
יעילות שיביאו לשליטה במתח ושיתרמו להגברת השליטה העצמית ולהתמודדות יעילה יותר עם הלחץ ולהפחתתו.

חשוב להדגיש כי אי טיפול בבעיית הלחץ או השארת הבעיה ''עד שתחלוף בעצמה''
אינה מומלצת כלל ועיקר. סממני מתח ניכרים באדם ומצטברים לאורך זמן.
איתור גורמי הלחץ, האבחון והטיפול בשלב מוקדם ככל האפשר עשוי
לשפר באופן ניכר את ההרגשה הכללית ואת רמת התפקודים שנדרשים בעבודה ובבית.