הפסיכולוגיה של השינוי: התנאים ההכרחיים ליצירת שינוי (חלק ב') 

חלק ב': התנאים ההכרחיים ליצירת שינוי

בחלקו הראשון של המאמר התייחסתי לשני סוגים של מוטיבציה ליצירת שינוי, ועל הצורך לשלב בין שניהם כדי שהשינוי יהיה "עמיד".

יחד עם זאת, עדיין לא די בכך על מנת ליצור שינוי ארוך טווח! כדי שהשינוי יצליח, בנוסף לשימוש אינטליגנטי במוטיבציות הללו, עלינו להקפיד על מספר תנאים בסיסיים.

לפי אנטוני רובינס (UNLEASH THE POWER WITHIN), צריכים להתקיים 3 תנאים הכרחיים כדי שיתרחש שינוי תמידי:

1. מחויבות להצלחה

עלינו להעלות את דרישותינו מעצמנו, ולשנות את ה"הייתי רוצה...", ל"אני מוכרח!" או "אני חייב!". רק ברגע ש"הייתי רוצה" הופך להיות "אני מוכרח!", אנו מתחילים לפעול לקראת השגת המטרה. משמעות הדבר היא שאיננו מתפשרים יותר על מה שיש, אלא פועלים להגשמת רצונותינו וחלומותינו. רק כך נוצרת מחויבות מוחלטת להצלחה!

כל אחד צריך להגדיר לעצמו מהם אותם דברים שמבחינתו הם " MUST ". אנשים שדורשים מעצמם, על בסיס עקבי, להשקיע מאמצים רבים כדי להגיע לתוצאות מרשימות, אכן מצליחים להגיע להישגים יוצאי דופן. הישגים שהם אפילו מעל ומעבר לאלו שאחרים האמינו שיהיו מסוגלים להשיג. כאשר אנו נשארים במצב של "הייתי רוצה", אנו חסרים את הדלק המניע לשינוי. במצב זה אנו משתמשים ב"מרככים" שונים שמדלדלים לנו את המוטיבציה לשינוי. ה"מרככים" הם סיפורים או תירוצים שבהם אנו משתמשים כדי להסביר לעצמנו מדוע איננו עושים את השינוי שאנו חפצים בו, כמו: "זה לא כל כך נורא" או "זה עדיין לא הזמן" וכד'.

אנטוני רובינס מספר שכאשר מייקל ג'ורדן, שחקן הכדורסל האגדי, נשאל: "מה הופך אותך לשחקן הכי טוב שיש?", הוא ענה: "לאיש אין דרישות יותר גבוהות ממני מאשר לי מעצמי. אינני מתחרה באחרים, אני מתחרה בעצמי, בטוב ביותר שאני יכול להיות!".

אכן, אם כל יום אתה דורש מעצמך יותר ממה שמישהו אי פעם עשוי לצפות ממך, ה"הייתי רוצה" הופך ל"אני חייב!" .

זוהי מחויבות טוטאלית להצלחה!

2. שבירת האמונות המגבילות

אמונה היא תחושה של וודאות בקשר לדבר מסויים: כאשר אנו מאמינים, אין לנו ספק! אמונותינו לגבי מה אנו יכולים לעשות ומה איננו יכולים לעשות, הן שמנחות ומכוונות את התנהלותנו בחיים, הלכה למעשה.

במהלך התפתחותנו, אנו מפנימים מסרים שונים שאומרים לנו מה אנו מסוגלים לעשות ומה איננו מסוגלים לעשות. כך נוצרות אצלנו אמונות שונות ביחס לעצמנו ואנו ממשיכים להחזיק בהן לאורך חיינו, מבלי לבדוק את תקיפותן. מה שאנו חושבים בכל רגע נתון מושפע מהערכים ומהאמונות שעליהם גדלנו, מבלי שאנו אפילו מודעים לכך.

לעיתים אנו מחזיקים באמונות מגבילות, שמזמן פג תוקפן, אלא שאנו מעולם לא ערערנו על תקפותן ולכן איננו מעיזים לעשות דברים שכבר מזמן אפשריים עבורנו. להלן סיפור של חורחה דמיאן, סופר ארגנטינאי, שמדגים היטב תופעה זו: "כשהייתי קטן אהבתי מאד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל. במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו. בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.

למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה ברור לי לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך את היתד הקטנה מהאדמה ולברוח. התעלומה היתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו שם? כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חכמתם של המבוגרים, שלשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.

שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה בכלל צריך לקשור אותו? לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית. עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד, אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם, שידע את התשובה: "הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאד." עצמתי עיניים ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד... אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר, אבל לשווא! היתד הייתה חזקה ממנו.

אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים, כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכך גם ביום שאחרי ובזה שאחריו. עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.

מוסר השכל:

הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס, לא בורח, כי הוא מאמין שהוא לא יכול . הוא זוכר את אי היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד. הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו. הוא אף פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש..."

(הסיפור לקוח מתוך מצגת של פרופ' דב עדן).

האם גם אתם, כמו הפיל בסיפור, מחזיקים באמונות שפג תוקפן?

על מנת שנהיה מסוגלים לחולל את השינוי שבו אנו רוצים, עלינו להיפטר מכל אותן אמונות מגבילות שכובלות אותנו... מכל אותם דברים שהתרגלנו להאמין שאיננו מסוגלים לעשות. עלינו להיות במצב רגשי של וודאות מוחלטת לגבי הצלחתנו, ולהאמין שדבר אינו יכול לעמוד בפנינו. רק כך נוכל להיות ממוקדים במשימה באופן טוטאלי, ולהצליח בה!

3. בניית אסטרטגיה של הצלחה

גם אם יצרנו מוטיבציה ומחויבות לשינוי, והתגברנו על אמונותינו המגבילות, ללא אסטרטגיה נכונה לא נוכל להשיג את התוצאות בהן אנו רוצים. לכל דבר שאנו עושים בחיים יש לנו אסטרטגיה מסוימת. יש אסטרטגיה להצלחה כמו שיש אסטרטגיה לכישלון.

אסטרטגיה משמעותה סדר ורצף של פעולות מסוימות שנותן שוב ושוב אותה תוצאה ספציפית. אסטרטגיה נכונה גורמת לכך שהדברים יעבדו והתוצאה תושג. כדי להצליח, עלינו להשתמש באסטרטגיה נכונה שנותנת תוצאות. הנחת היסוד היא שאנשים שמצליחים בתחום מסויים, משתמשים בדפוסי התנהגות ופעולה שמביאים להצלחתם. כלומר, יש חוקים להצלחה, וניתן ללמוד אותם!

למעשה, אסטרטגיה היא מעין מתכון, שאם נפעל לפי הוראותיו, נוכל להגיע לאותה תוצאה ספציפית שאליה אנו שואפים. הארגון הנכון והאפקטיבי של המשאבים שלנו יבנה את אסטרטגיית ההצלחה שלנו. לכן אם אנו מכירים מישהו שכבר השיג את מה שאנו רוצים, אנו יכולים להשתמש בו כבמודל, ללמוד ממנו את האסטרטגיה שהובילה אותו להצלחה, ולהשתמש בה כדי להגיע לתוצאות הרצויות.

לסיכום:

שילובן של שני סוגי המוטיבציות שתוארו בחלק א' של המאמר, יחד עם הקפדה על הכללים שפורטו לעיל, מבטיח הצלחה בהגשמת השינוי שבו אנו חפצים. במאמרים, שיבואו בהמשך,יוצגו כלים וטכניקות נוספות לשינוי כל דבר שנרצה בחיינו.