זוגיות במחצית השניה של החיים 

אם הצלחנו להשכיל ולעבור את השלבים הראשונים של חיי הזוגיות: הולדת ילדים, גידולם במעברים השונים של החיים עד ליציאתם לחיים עצמאיים - נראה כי דיינו. אך לא כך הם פני הדברים. לזוגיות במחצית השניה של החיים אתגרים משל עצמם ועל כך ידון מאמר זה.

לכל אורך שנות הנשואין דרושה השקעה. תאוריות מדברות בגיל השלישי על השלמה מול יאוש. דהיינו או שקיימת השלמה, או שקיים סוג של יאוש ותקיעות. לעיתים קרובות ניתן לראות כי בני זוג, עם השנים מסתגלים אחד לשני. למרות זאת ישנם אתגרים לא מעטים איתם צריך להתמודד.

אם בחלק הראשון של החיים המשותפים בני זוג מתמודדים עם מטלות רבות ומגוונות בו זמנית: יצירת תא משפחתי, הולדת ילדים, פיתוח קריירה/עבודה, התבססות כלכלית, התמודדות עם הורים מתבגרים ועוד - הרי שבמחצית השניה של החיים המשותפים נראה כאילו ישנה הקלה: בדרך כלל הבסיס הכלכלי יציב, הילדים גדלו ו"פרחו מהקן", יש חברים שרכשנו במשך השנים, וניתן להנות מהפירות שהשקענו בהם לאורך השנים. כם זאת- המחצית השניה של החיים מאתגרת אותנו עם נושאים חדשים: הצורך במתן עזרה למשפחה הגדלה, התמודדדות של בני הזוג עם פרישה של שניהם או אחד מהם וכן התמודדות עם מצבי חולי ומשבר.

פרישה מהעבודה היא ציון דרך משמעותית בחיי זוג. אם בעבר לכל אחד מבני הזוג היה תחום עיסוק שהוא ייחודי לו, הוא עסק בו משך מרבית שעות היום והיה חלק מהזהות האישית שלו, הפרישה מהעבודה "מטשטשת" את אותה ייחודיות, ומפנה זמן למערכת הזוגית ולשהות משותפת. בני הזוג שלמדו לחיות במסגרת אחת - עבודה, צריכים להסתגל למסגרת החדשה - פרישה. זהו איננו תהליך קל, זו היא משוכה שצריך ללמוד לעבור אותה באופן הדרגתי. הפרישה מחזירה את בני הזוג לאינטימיות מחודשת ולשעות וימים של ביחד.

מערכת זוגית איננה נפגעת רק בשל פרישה מהעבודה, אבל המאזן הזוגי משתנה. אם היו בעבר קונפליקטים זוגיים הם עולים בתוך המרחב החדש שנוצר. כיום אין להם מקום מילוט - עבודה. שכאשר בני הזוג נמצאים מרבית שעות היום ביחד, הקונפליקט עלול לעלות ולהתעצם, או לחלופין עלולה להיווצר מערכת זוגית שאדישה אחד כלפי השני, פונקציונאלית בלבד.

יש לזכור שלפרישה, במקרים רבים, יש שלבים שונים: לעתים קרובות רק אחד מבני הזוג פורש, והשני ממשיך לעבוד, ואז נוצר חלל זמן שבו יש צורך להגדיר מחדש את התפקידים במשפחה מתוך הסכמה. לעיתים, הבעל שבעבר לקח חלק קטן במטלות משק הבית, מצופה ממנו שיקח חלק גדול יותר ויתפקד כ"עקר בית", לא תמיד צפיה זו מותאמת לרצונותיו וצרכיו. הדבר עלול להוביל לקונפליקט זוגי אם לא משכילים לדבר ולעבד את הדברים. או לחלופין האשה שהייתה רגילה משך שנים לנהל את משק ביתה באופן אוטונומי, תוך כדי עבודה בחוץ, מגלה שהבעל שפרש מעבודתו פולש לאוטונומיה שבנתה משך שנים ארוכות. מצבים אלה דורשים הסתגלות מחודשת וגילויי גמישות של בני הזוג. על בני הזוג להתמודד עם השאלות של עד כמה הבעל מוכן לקחת על עצמו את מטלות הבית, עד כמה האשה מוכנה שבעלה יקח ממנה תפקידים שהיו נחלתה הבלעדית בעבר.

גם לנושא הכלכלי יש משקל רב. אם בעבר אחד מבני הזוג היה נושא הנטל העיקרי והאחראי הכמעט בלבדי לניהול כספי המשפחה, כאשר אחד או שני בני הזוג פורשים הדברים עשויים להעלות ולהפר את האיזון שהתקיים משך שנים. הדאגה לעתיד והרצון לדעת ולהיות שותף להחלטות כלכליות - עלול להעלות קונפליקט חדש.

בנוסף, במחצית השניה של החיים מתרחשים שינויים בריאותיים וגופניים שונים הכוללים לעיתים ירידה במצב הבריאותי ובתפקוד המיני. קשיים אלה יכולים להשפיע אף הם על המערכת הזוגית.

כדי לבנות מצע בריא לזוגיות ולצמצם קונפליקטים במחצית השניה של החיים יש לתת הגדרה מחודשת של הזוגיות, ולבדוק מה הציפיות של כל אחד מבני הזוג. ייתכן ואחד מבני הזוג מצפה שעכשיו כשאינם עובדים עליהם לבלות את כל הזמן יחד, בעוד בן הזוג האחר היה רוצה שתהיה לו גם טריטוריה פרטית שלו : תחביבים, חברים/חברות. לכן על בני הזוג לבדוק איך רואה כל אחד מהם את הפרישה. לתאם ציפיות ולהבין שבסיס האישיות של כל אחד הוא שונה ולכן הצרכים עשויים להיות שונים. יש לכבד את האינדיבידואליות של כל אחד מבני הזוג ואת הצורך שלו בהגדרה עצמית וזוגית, כל זאת מתוך הסכמה.

מחקרים רבים מדברים על כך שבמחצית השניה של החיים התפקידים המסורתיים מתהפכים: לגברים ישנה נטיה להסתגר יותר פנימה- בבית בעוד לנשים ישנה נטיה לצאת יותר החוצה. בשנות עבודתי כמטפלת למדתי כי במקרים רבים הדבר עשוי להיות גורם חיובי משמעותי ובמקרים אחרים הדבר עלול לעורר קשיים בין בני הזוג.

למרות זאת יש לזכור שברוב המקרים הקשר הזוגי מתחזק עם העלייה בגיל. המחקרים מדברים על כך שזוגיות טובה ששרדה שנים ארוכות תמשיך להחזיק מעמד. בעוד זוגות שהייתה להם זוגיות בעייתית, אולי לא יתגרשו אבל בהחלט יחיו חיים כמעט נפרדים של אחד ליד השני.

היתרון שהגיל וזוגיות טובה וארוכת שנים מקנה הוא ההבנה שבני הזוג ימשיכו לחיות יחד במצבי חיים משתנים, גם כאשר מתרחשים שינויים גופניים שגורמים לירידה בתפקוד. ישנה השלמה וקבלה של העצמי ושל האחר, שאיננו הולכים לשנות אותו אלא לחיות את שארית החיים בזוגיות טובה ומתוך סקרנות ועניין.

לסיום, כמו בכל מערכת גם על המערכת הזוגית הזו להמשיך ולעבוד על הזוגיות, על תקשורת טובה, על תאום ציפיות ולמידה כיצד לאמץ שינויים בתפקידים.

עד מאה ועשרים!!