אפשר לבחור לחיות בלי אסטמה אלרגית 

אסטמה מתאפיינת בהתכווצות נתיבי האוויר, דלקת, בצקת של הרקמות המצפות את נתיבי האוויר כתוצאה מהדלקת והפרשת ריר, ליחה מתוך נתיבי האוויר. ארבעת מאפיינים אלה גורמים להיצרות הקוטר של מעבר האוויר בסימפונות. ההיצרות מחייבת את האדם להתאמץ יותר כדי להכניס אוויר לגופו ולהוציאו.

תמונה זו מדגימה את מצב נתיבי האוויר במצבי אסטמה: היווצרות דלקת, כיווץ הסימפונות כתוצאה מספזם של השרירים המקיפים אותם, הפרשת מוקוס כתוצאה מרגישות נתיבי האוויר לאלרגן מסויים.

הסימפונות חשופות לכמויות גדולות של אנטיגנים שנישאים באוויר, אנו שואפים מולקולות של חומרים אלו המהווים לחלק מהאנשים אלרגנים. מולקולות אלו יכולות להיות מחומרים כמו: גרגירי אבק, אבקות פרחים, צמחים, כימיקלים, ריח של בשמים, ריח של חומרי ניקוי, זיהום אוויר, עישון ועוד.
חשיפה לגורם מגרה המצוי באבק או בחומרים שנישאים באוויר, מגבירה את הסיכוי לתגובות אלרגיות של הנשימה, אך תגובה אלרגית בסימפונות אינה נובעות רק משאיפה של אנטיגנים אלא היא יכולה להופיע גם כתוצאה מאכילה של מזון מסוים או מבליעת תרופה, שתיית משקאות מסויימים, תוספי מזון, פעילות גופנית, בכי או צחוק מכל הלב, קור, חום, שרב, שינוי טמפרטורה ועוד ועוד.
תאים מסוימים בנתיבי האוויר, במיוחד תאי מסט, נחשבים כאחראים להתחלת ההיצרות של נתיבי האוויר. תאי מאסט שבסמפונות משחררים חומרים כמו היסטמין ולויקוטריאנים שגורמים להתכווצותם של השרירים החלקים, להגברה של הפרשת הריר ולהגעה של תאי דם לבנים מסוימים אל האזור ליצירת דלקת.
תאי המסאט מעוררים כך שישחררו חומרים אלה בתגובה לאלרגן, אך לחץ וחרדה, סטרס גם הם יכולים לעורר תאי מאסט להפרשת היסטאמין ולויקטוריאנים הגורמים לתגובה האלרגית של הסימפונות, לאסטמה.
אנו יודעים שלא ניתן לחלוטין הימנע מאלרגנים מסויימים ובטח לא מחום, קור, אבק, סטרס ועוד הרבה אחרים שהם חלק מהיקום שלנו.
אז מה עושים -
לפני כן נשאל שאלה נוספת, למה אדם מסוים מפתח אסטמה כתגובה לאלרגן מסוים ואדם אחר לא ?
אז כדי לענות על שאלה זו הנה תיאור מקרה קצר:
"ילד יושב לאכול ארוחת ערב ועל הצלחת שלו מונחת חביתה. תוך כדי שהוא אוכל את החביתה, ההורים שנמצאים בחדר השני מתחילים לריב, הילד שומע ונכנס ללחץ, הדופק מתחיל לעלות לו, הוא מתחיל לנשום במהירות גבוהה יותר והוא חרד. אך לא קרה כלום, עברו מספר ימים ושוב אותו מצב, הילד אוכל חביתה וההורים רבים וצועקים אחד על השני, גם עכשיו הגוף מגיב בסטרס והילד נכנס ללחץ. כך לאחר מספר פעמים שהמקרה חוזר על עצמו, המוח מקשר בין אכילת הביצה לבין המתח שהילד נמצא ויוצר את ההקשר של ביצה וסטרס. דפוס התנהגות זו נלמדת על ידי המוח ולאורך זמן המוח יחזור על תגובת סטרס לאכילת ביצה. לאחר זמן רב שהמוח חוזר ומגיב בסטרס לאכילת ביצה (הילד ו/או ההורה לא מודעים להקשר זה) הסטרס הופך לכרוני בהקשר של הביצה ובא לידי ביטוי במערכת החלשה של האדם המסויים, במקרה הזה במערכת הנשימה, אסטמה. (ולכן הנטייה המשפחתית כן באה לידי ביטוי, כי אם במשפחה יש חולשה של מערכת הנשימה ויש סטרס, הוא יבוא לידי ביטוי במחלת האסטמה). בילד זה התפתחה אסטמה כתוצאה מאכילת ביצה."
אם כך, הפתרון הוא לשנות את דפוס ההתנהגות של מוח. זאת אני עושה באמצעות שיטת אייפק. עם תמיכה תזונתית. אייפק היא שיטה שבה ניתן להשפיע על דפוס ההתנהגות של המוח ע"י פעולות אנרגטיות על הגוף, לא חודרניות, שנעשה באמצעות מבחן שרירים (מעולם הקינסיולוגיה). באמצעות שיטה זו ניתן לנקות ולאפס תגובות של המוח לגורמים רגשיים ופיסיים המהווים טריגר לאלרגיות בכלל ולאסטמה בפרט.
הטיפולים אינם קצרים ויכולים להימשך החל מחודשים בודדים ועד שנה ויותר. כל טיפול נמשך בין שעה לשעה וחצי. הטיפול נעשה באווירה שלווה ורגועה והמטופל חווה חוויה נעימה ואמיתית.
אני רוצה לשתף אתכם במכתב שקיבלתי ממטופלת בת 36, שהיתה במשך שנים חולת אסטמה. מגיל צעיר השתמשה במשאפים ובאינהלציה באופן קבוע:
"לילי יקרה
המון תודות על טיפול כל כך מסור, קשוב ואיכותי בן ... שנה !!
כמו שאת ודאי זוכרת הגעתי לטיפול אצלך עם הרבה סיבות:
בעיות נשימה מפה ועד להודעה חדשה - אלרגיות, קוצר נשימה. . .
אח"כ גיליתי שיש הרבה בשיטת IPEC, יש עקרונות ולאורך זמן אני לא יודעת אם זה האמון בך או החכמה שב-IPEC ובשיטת התזונה - וואלה זה עובד !!
גם הספקטים מסביבי נאלצו להודות ש:
- משעמם בלי האפצ'ים שלי
- תקציב הקלינקס בבית יורד פלאים
- איזה נחמד שאפשר להפיל גם עלי עבודות ניקיון ואבק
- אפשר להרדם גם בלי מיזמוזי האינהלציה
- והעיקר: האביב אחרי הכל זו עונה רומנטית וכיפית למדי !!
אז תודה, תודה, תודה על שהחזרת לי אמון בגוף, ניקית לי אותו לקראת ההריון השני ואני בטוחה שהפיצית השניה כבר לא תסבול מהרגישויות של הגדולה בזכות זה - זה כשלעצמו ממלא את ריאותי באוויר בלי סוף... ?
אם וכאשר יהיה צורך אשמח מאד להמליץ או לספר על חוויותי למטופלים אחרים שעוד לא יודעים שאפשר לבחור לחיות בלי אלרגיות... !"
מכתב זה פורסם ברשות המטופלת, אין פרסום של השם והטלפון לצורך שמירה על סודיות. אך מי שמעונין יכול ליצור קשר איתי ואתן לו את המספר (ברשותה כמובן).