עמותת מען העוסקת בשילוב נשים ערביות במעגל העבודה מנסה לחדש את הדיון רב השנים על העסקת עובדים תאילנדים בחקלאות על ידי מיחזור הטענות על כך שאנו החקלאים מעדיפים את העובדים התאילנדים מאחר והם זולים יותר מעובדים ישראלים שיכולים להחליף אותם.
הגיעה העת לנתץ את התפיסה הרווחת הזו. הביקוש הרב לעובדים תאילנדים בחקלאות לא נובע מכך שהם זולים, אלא מאיכות עבודתם שאין לה כיום תחליף בשוק העבודה הישראלי. עובד תאילנדי משתכר שכר מינימום, אליו מתווספות שעות נוספות וכן הוצאות הלנתם של העובדים: מגורים, חשמל, אוכל וכו'. להוצאות הישירות מתווסף קנס ייחודי, המכונה "מס מעסיקים", בגובה 10% מהשכר שמוטל על החקלאי בין אם הוא מרוויח ובין אם הוא מפסיד.
בעבר הסתמכו החקלאים על העובדים הפלשתינאים שעבדו בהמוניהם במשקים חקלאים, אולם מאז תחילת פיגועי הטרור בשנות התשעים דבר זה אינו מתאפשר ולכן אישרה הממשלה את הבאת העובדים מתאילנד.
העובדים התאילנדים מתגוררים בתנאים טובים שעומדים בכל התקנים שקבע משרד העבודה והרווחה. בעבר היו מקרים מצערים של הלנת עובדים בתנאים לא נאותיים שזכו לחשיפה תקשורתית רבה ונחרטו בזיכרון הציבורי. הנושא טופל בצורה מחמירה על ידי הגופים האוכפים וכיום מדובר בתחום מוסדר. הלוואי שהעסקת ישראלים במסעדות ואצל קבלני כוח אדם היתה זוכה לאותה רמה של ביקורת.
עמותת מען מנסה להכניס נופך לאומי לתחום העבודה בחקלאות. מענין שבאותם ישובים בהם מתגוררות הנשים אותן העמותה מבקשת לייצג - טייבה, קלנסוואה, זמר, בקה אל ערביה ואחרים - מעסיקים החקלאים המקומיים אלפי עובדים תאילנדים. אם כך, למה שלא יתחילו את המהפכה אצלן בבית?
התשובה לכך שהיא שעמותת מען רוצה להניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק. ראשי העמותה מצאו את העסקת הנשים בחקלאות ככלי טוב לקבל חשיפה תקשורתית והם מנסים להפיח רוח חיים בעמותה דרך מלחמה בנו. זאת בעוד שהנשים עצמן לא מתלהבות כלל מהעבודה בחקלאות. בעבר ביקשנו לערוך ניסיון להעסקת נשים, אולם עמותת מען התקשתה לספק לנו נשים מתאימות. מועמדות רציניות שרוצות עבודה מוזמנות לפנות אלינו להתאחדות חקלאי ישראל ונעשה כל מאמץ למצוא להן מקום מתאים.
עמותת מען מלינה על כך שהעסקת הנשים הערביות נעשית באמצעות "ראיסים" שגוזרים קופון על חשבונן. מניסיוני, המתווכים מוכנסים לתמונה על ידי הנשים עצמן שאינן רוצות להיות מועסקות על ידי החקלאים בצורה ישירה, מאחר וחלקן ממשיכות לדווח שהן מחוסרות עבודה כדי לקבל כספים מהביטוח הלאומי.
בכל פעם שנושא העבודה בחקלאות עולה לכותרות אני שואל את עצמי מדוע אנשים רואים את העיסוק בחקלאות כעבודה שכל אדם יכול "לקום בבוקר" ולעבוד בה. החקלאות המודרנית מצריכה זמן רב של הכשרה והתמקצעות כדי להגיע לתוצאות טובות. לעיתים נדרשת שנה שלמה עד שעובד תאילנדי ישלים את התמחותו. איננו יכולים להסתמך על עובדים זמניים שהיום הם כאן ומחר הם שם. היו לנו די ניסיונות עקרים בתחום זה. החקלאים נמצאים במלחמת הישרדות בשל המשבר הכלכלי. העובדים הם סם החיים של המשק חקלאי והם אינם יכולים להרשות לעצמם לשחק בניסיונות.
העסקת עובדים תאילנדים אינה גורמת לאבטלה של ישראלים, אלא להיפך. בזכות העובדים האיכותיים החקלאים הצליחו להגדיל בשנים האחרונות את היצור בהיקפים גבוהים ולייצר מקומות עבודה חדשים אצל הספקים ושאר נותני השירותים. אנו מקווים שנצלח את המשבר הכלכלי הקשה ונחזור להציג את נתוני הצמיחה.
הגיעה העת לנתץ את התפיסה הרווחת הזו. הביקוש הרב לעובדים תאילנדים בחקלאות לא נובע מכך שהם זולים, אלא מאיכות עבודתם שאין לה כיום תחליף בשוק העבודה הישראלי. עובד תאילנדי משתכר שכר מינימום, אליו מתווספות שעות נוספות וכן הוצאות הלנתם של העובדים: מגורים, חשמל, אוכל וכו'. להוצאות הישירות מתווסף קנס ייחודי, המכונה "מס מעסיקים", בגובה 10% מהשכר שמוטל על החקלאי בין אם הוא מרוויח ובין אם הוא מפסיד.
בעבר הסתמכו החקלאים על העובדים הפלשתינאים שעבדו בהמוניהם במשקים חקלאים, אולם מאז תחילת פיגועי הטרור בשנות התשעים דבר זה אינו מתאפשר ולכן אישרה הממשלה את הבאת העובדים מתאילנד.
העובדים התאילנדים מתגוררים בתנאים טובים שעומדים בכל התקנים שקבע משרד העבודה והרווחה. בעבר היו מקרים מצערים של הלנת עובדים בתנאים לא נאותיים שזכו לחשיפה תקשורתית רבה ונחרטו בזיכרון הציבורי. הנושא טופל בצורה מחמירה על ידי הגופים האוכפים וכיום מדובר בתחום מוסדר. הלוואי שהעסקת ישראלים במסעדות ואצל קבלני כוח אדם היתה זוכה לאותה רמה של ביקורת.
עמותת מען מנסה להכניס נופך לאומי לתחום העבודה בחקלאות. מענין שבאותם ישובים בהם מתגוררות הנשים אותן העמותה מבקשת לייצג - טייבה, קלנסוואה, זמר, בקה אל ערביה ואחרים - מעסיקים החקלאים המקומיים אלפי עובדים תאילנדים. אם כך, למה שלא יתחילו את המהפכה אצלן בבית?
התשובה לכך שהיא שעמותת מען רוצה להניק יותר מאשר העגל רוצה לינוק. ראשי העמותה מצאו את העסקת הנשים בחקלאות ככלי טוב לקבל חשיפה תקשורתית והם מנסים להפיח רוח חיים בעמותה דרך מלחמה בנו. זאת בעוד שהנשים עצמן לא מתלהבות כלל מהעבודה בחקלאות. בעבר ביקשנו לערוך ניסיון להעסקת נשים, אולם עמותת מען התקשתה לספק לנו נשים מתאימות. מועמדות רציניות שרוצות עבודה מוזמנות לפנות אלינו להתאחדות חקלאי ישראל ונעשה כל מאמץ למצוא להן מקום מתאים.
עמותת מען מלינה על כך שהעסקת הנשים הערביות נעשית באמצעות "ראיסים" שגוזרים קופון על חשבונן. מניסיוני, המתווכים מוכנסים לתמונה על ידי הנשים עצמן שאינן רוצות להיות מועסקות על ידי החקלאים בצורה ישירה, מאחר וחלקן ממשיכות לדווח שהן מחוסרות עבודה כדי לקבל כספים מהביטוח הלאומי.
בכל פעם שנושא העבודה בחקלאות עולה לכותרות אני שואל את עצמי מדוע אנשים רואים את העיסוק בחקלאות כעבודה שכל אדם יכול "לקום בבוקר" ולעבוד בה. החקלאות המודרנית מצריכה זמן רב של הכשרה והתמקצעות כדי להגיע לתוצאות טובות. לעיתים נדרשת שנה שלמה עד שעובד תאילנדי ישלים את התמחותו. איננו יכולים להסתמך על עובדים זמניים שהיום הם כאן ומחר הם שם. היו לנו די ניסיונות עקרים בתחום זה. החקלאים נמצאים במלחמת הישרדות בשל המשבר הכלכלי. העובדים הם סם החיים של המשק חקלאי והם אינם יכולים להרשות לעצמם לשחק בניסיונות.
העסקת עובדים תאילנדים אינה גורמת לאבטלה של ישראלים, אלא להיפך. בזכות העובדים האיכותיים החקלאים הצליחו להגדיל בשנים האחרונות את היצור בהיקפים גבוהים ולייצר מקומות עבודה חדשים אצל הספקים ושאר נותני השירותים. אנו מקווים שנצלח את המשבר הכלכלי הקשה ונחזור להציג את נתוני הצמיחה.
מאת: חיים חדד, מזכיר ארגון מגדלי הפרחים
ומרכז תחום העובדים הזרים בהתאחדות חקלאי ישראל
ומרכז תחום העובדים הזרים בהתאחדות חקלאי ישראל
