מבצע שליט - אנטומיה של כישלון 

הכישלון בפרשת שליט, התחיל בכוננות צה"ל, שכשל במתקפה של חמאס למרות אזהרה מוקדמת.

הכישלון של הממשלה נבע מדרך ניהול המו"מ מהשלב הראשון. במבצע "עופרת יצוקה" לא הושג מבחינת שליט שום הישג, וגם כאן כשלה מנהיגות המדינה. הנוסחה צריכה להיות: "לא בכל מחיר" - "בכל מאמץ" - זה הבדל ענייני ומהותי.

* מאת: עו"ד אברהם פכטר

כהורה הייתי פועל, מתנהל וחושב כמו משפחת שליט. כראש ממשלה הוא צריך וחייב לחשוב בצורה ממלכתית, מדינית, ביטחונית לאמור: לשים את טובת המדינה מעל טובת הפרט. להזכיר, ראש השב"כ וראש המוסד - התנגדו לרשימה שהציע חמאס, גם חלק מהפוליטיקאים וחלק ממשפחות נפגעי האיבה. המשוואה פשוטה - מי שייכנע היום, ישלם מחיר כבד מחר. חמאס יכול להבין שאין צורך בפיגועים רבים - מספיק לחטוף חייל/אזרח - והשחרור יבוא.

הרמטכ"ל ושר הביטחון ברק כמיטב המסורת של צה"ל, טענו בנחישות, כי יש לעשות הכל ולשלם מחיר כבד עבור שחרור שליט שהוא חייל סדיר, שנשלח ע"י צה"ל למשימה ביטחונית ומשנפל בשבי האויב האכזר, יש לעשות כל מאמץ לשחרורו, מטרה זאת יש לקדש.

כבר בעבר שוחררו מאות של מחבלים כבדים ביניהם רוצחים ומשלחי מרצחים, עם דם על הידיים (ועל המצפון שאין להם כנראה, לפי ההתנהגות הנפשעת), בצורה לא פרופורציונאלית.

לדעתי - הנוסחה שתפסה כותרות בתקשורת שיש לשחרר את שליט בכל מחיר - אינה נכונה והיא שהיתה חלק מהמכשול במו"מ הכושל. הנוסחה החדשה צריכה להיות - שחרור/החלפה/החזרה - ע"י עשיית כל מאמץ (מדיני, צבאי) אבל לא ע"י תשלום כל מחיר.

אולמרט ציין בהודעתו הפומבית שלמדינת ישראל יש "קווים אדומים" - אותם לא נוכל לחצות מטעמים של ביטחון המדינה ומעמד פוליטי בעולם. אסור לשכוח, שבזמנו הצטרפנו לקריאת מדינות רבות בעולם, שאין לנהל מו"מ עם טרוריסטים. במציאות - כולם התגמשו ועשו מאמצים אדירים, כדי לשחרר את אזרחיהם החטופים, כלואים, גם תמורת ויתור על העיקרון שלא לדבר עם טרוריסטים.

חמאס - שלא קשור לשום עיקרון בינלאומי מתנהל ומתנהג ככנופיית טרור בריונית, שלא מוכנה להתגמש לכללים דמוקרטיים, לא מוכנה לתת כבוד לצלב האדום, ע"י מסירת פרטים על אודות שליט או ביקור של נציג הצלב האדום, בדיוק כפי שעשו חבריהם מהצפון - החזבאללה. מדובר בכנופיות רצחניות שאין להן אלוהים, לא גבולות, לא משפט ולא קווים.

אין להסכים למצב שבו ישות טרוריסטית כמו חמאס, תוריד את מדינת ישראל על הברכיים, תפגע בגאוותה, בתדמיתה ובהמשך פעילותה בתחום של פדיון שבויים.

הטיעונים - שאחרי שחרור שליט, צריך לקבוע אמות מידה חדשות וקריטריונים לשחרור שבויים, אינם פועלים וישימים במציאות. מאחר וכבר בעבר נדונו אפשרויות לקביעת מסגרות פעולה שנכשלו במציאות, אין להניח שניתן לקבוע מחירים מחייבים מה שכן ניתן לעשות ולקבוע הם: מסגרות פעולה מחייבות וקווים אדומים אותם הממשלה מטעמים של ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, תדמיתה והתחייבויותיה הבינלאומיות בנושאי טרור, לא תוכל להגמיש לוותר או לחצות אותם.

עכשיו תארו לעצמכם שתמורת שליט ישוחררו כל המחבלים שחמאס דורש, כולל עשרות מחבלים כבדים לפי דרישתם גם להחזירם ליהודה שומרון ועזה. מה יקרה, בפעם הבאה שחמאס יחטוף חייל, אזרח ישראלי, האם שוב ניכנע ונמסור את כולם, ואם לא נעשה זאת יגידו ההורים המסכנים החדשים , למה נכנעתם בפרשת שליט, האם הילד שלנו פחות חשוב? תחשבו על סיטואציה אכזרית כזו.

מבצע שליט - אנטומיה של כישלון ידוע מראש.

הכשל המבצעי בצה"ל החל בהצלחת חמאס, בתקיפת מוצב צה"ל, בחטיפת שליט ובפגיעה בחבריו לטנק וליחידה. הכשל העמיק, לאחר שנודע כפי שקבעה וועדת בדיקת בנושא שהיתה התרעה בכיוון, לאמור: אזהרה שחמאס מתכוון לתקוף מוצב צה"ל, באמצעות תעלה ומתוכה, אבל למרות מאמצים שנעשו לא נעשה כנראה מספיק ולא בזמן והתוצאה ידועה.

המו"מ עם חמאס ארוך מדי, לא מוצה, לא נוהל בתוקפנות הראויה ולא נתנו להבין לחמאס, שיש אמצעים נוספים שאפשר להפעיל, במידה ורשימת המחבלים המוצעת לא תתקבל.

מבצע "עופרת יצוקה":

בין המטרות שהוזכרו, ע"י ראש הממשלה, שר הביטחון ואחרים, היתה התייחסות גם לפרשת שליט בנוסח: המצב הביטחוני החדש יאפשר התקדמות בנושא שליט. וכן שמענו הצהרות כמו: המצב הביטחוני ישתנה, חמאס קיבל מכה קשה והוא הבין את הרמז וכו' וכו'...

בנושא שליט - הכישלון הוכח במציאות העכשווית.

ממשלת ישראל וצה"ל: לא השכילו להביא איתם מעזה קלפי מיקוח בעלי משקל, כדי ללחוץ על חמאס בנושא שליט.

אין זה סוד מדיני ביטחוני - שמבצע "עופרת יצוקה" לא מוצה עד הסוף, צה"ל הגיע עד לשוקת אבל לא הצליח לשתות מהמים, הראיה מאז המבצע כבר היו 100 קסאמים/גרדים, ועוד ידם נטויה.

צה"ל בעזרת שב"כ ידע היכן מסתתרים רבים ממנהיגי חמאס, ולא עשה מאמץ רציני לתפוס אותם כקלף מיקוח וכמטרה לפגיעה אנושה בצמרת הצבאית/פוליטית של חמאס.

גם אם הם הסתתרו בבונקרים, בבתי חולים, כמו שיפה בעזה (בונקר שנבנה ע"י ישראל בזמנו) או מקומות ציבור אחרים, ניתן היה ע"י פעולות קומנדו של היחידות המיוחדות שלנו, להגיע אליהם ולחסלם או לשבותם, בלי צורך לכבוש את העיר עזה כולה, או את הרצועה כולה.

העובדה שיצאנו מעזה ללא קלפים רציניים, השאירה את הממשלה בלי קלפים רציניים לשחק מול החמאס, ומכאן התוצאות המעציבות.

המסקנה: אם בתקופת ממשלת אולמרט הגוססת נושא שליט לא ייפתר, יצטרך ביבי נתניהו להפעיל את מלוא כוחו ועוצמתו לסיים את הפרשה. עדיין לא מאוחר, לאותת לחמאס, שהמנהיגות שלהם לא חסינת אש ולא חסינת שבייה והמבין - יבין. כשרואים בטלויזיה את הראיונות עם המועמדים לשחרור - המתגאים במספר הנרצחים ומבטיחים להמשיך בטרור, מבינים את השב"כ והמוסד, המתנגדים לשחרורם ואת החלטת ראש הממשלה.

ובאשר לטענה שהתקשורת, הלחץ הציבורי, כולל ההפגנות ואוהל המחאה, גרמו נזק למו"מ, גם אם יש אמת בטענה, אין למנוע זאת, מאחר ומדובר במדינה דמוקרטית, ולכן המשחק הציבורי, תקשורתי, הוא בכלים דמוקרטיים להבדיל משכנינו שם הקודים שונים. אבל נראה לי, שהגזמנו עם הקמפיין התקשורתי ובהשתתפות שרים בכירים, כמו שר הביטחון, דבר שפורש לא נכון על-ידי חמאס, כדאי ללמוד מכך לעתיד.

משפחת שליט הגבירה את הלחץ הציבורי, רק אחרי שנוכחה לדעת שהזמן פועל לרעתה והעובדה שעברו כבר 1000 ימים - מדברת בעד עצמה.

וכפי שאמרתי בפתיחה - כהורים הם פועלים נכון ובצורה מעוררת כבוד. ראש הממשלה צריך לעשות הכל, מהר ונכון אבל לא בכל מחיר אלא בחשיבה לאומית ביטחונית בלבד.

נקודות למחשבה והרהורים:

1. בג"צ, דן בימים אלה (בהרכב של 7 שופטים) פעם נוספת, בעתירה של ארגוני זכויות האדם, בנושא חוק האזרחות (כלומר: נשואי אזרחים ערבים ישראליים עם פלשתינאים מהשטחים וכניסתם לישראל).

2. צריך להבין שמדובר למעשה בזכות השיבה, בדרך עוקפת ובזחילה, דבר שהוא נוגד את העיקרון שקבעה הממשלה שלא נכיר בזכות השיבה.

3. עד סתימת הפירצה הזו על-ידי חוק האזרחות - נכנסו בדרך זו לישראל כ-100 עד 200 אלף איש (אין רישום מדויק), וחלקם אף ביצעו פיגועים שעלו למדינה בקורבנות.

4. שב"כ ומשרד הפנים מתנגדים - ויש להם בסיס איתן להתנגדות.

5. כבר אמרתי בעבר: הזכות לביטחון המדינה וקיומה כמדינה יהודית ציונית דמוקרטית גובר על כל עיקרון ויהיה אוניברסלי ויפה ונתמך אפילו על-ידי אקדמאים רחבי אופקים.