זכות השימוע והיידוע בהליך פלילי 

ת"פ 6984/08, מדינת ישראל נ' אנקר מאיר

כב' השופט: ד' בארי


18.03.2009

העובדות:
1. מדובר בבקשה של נאשם 2 למחיקת כתב האישום נגדו בגין טענתו המקדמית כי לא קוימה הוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ובכך נפגעה זכותו לשימוע.
2. הוגש כנגד הנאשם כ"א ובו שני אישומים המייחסים לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין. וכן עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 379 לחוק בצירוף סעיף 382(א) לחוק.
3. הנאשם טוען גם כי כלל לא קיבל הודעה כמתחייב מסעיף 65ב לחוק. וכן במשך כשבעה חודשים היה משוכנע כי הפרשה הזו מאחוריו. פרשה שקשה שבעתיים לשוטר שאמון על שמירת החוק כל חייו. והנה לפתע קיבל הודעה כעובדה מוגמרת כי הוחלט להגיש כ"א בעניינו.

ההכרעה:
1. הליכי היידוע והשימוע מעוגנים בסעיף 60א לחוק, שכותרתו "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע". מטרת סעיף זה הינה לאפשר לחשוד להציג את עמדתו בפני רשויות התביעה ולנסות להניאם מלהגיש כתב אישום כנגדו.
2. סעיף 60א (א) קובע את הליך היידוע, ואילו סעיף 60א (ד) קובע את הליך השימוע. אם כן החוק קובע הליך בין שני שלבים: בשלב הראשון שלב היידוע, על התביעה לעדכן את החשוד כי חומר החקירה בעניינו הועבר לידיה. בשלב השני שלב השימוע, ניתנת לחשוד הזכות בתוך 30 ימים, לטעון טענותיו כנגד הגשת כ"א כנגדו.
3. סעיף 65ב לחוק מכיל בתוכו את סעיף קטן (ג) אשר מציין "אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן". לפיכך הליכי היידוע והשימוע המעוגנים בסעיף 60א חלים גם בהודעה על החלטה בערר.
4. סעיף 65ב מכיל הן את זכות השימוע בנוסף לחובת היידוע.
5. זכות השימוע הוגדרה בפסיקה כאחת מהזכויות היסודיות הקיימות לנאשם.
6. אין התקיים זכותו של הנאשם ליידוע ואף לא התקיימה זכותו לשימוע כנדרש בחוק.
7. השתלשלות אירועים שכזו יש בה בכדי לפגוע באמון הציבור במערכת התביעה.
8. ביהמ"ש מורה על ביטול כתב האישום כנגד הנאשם בכדי לאפשר לו למצות את הליך השימוע.