מבחן המציאות
בני האדם פיתחו לעצמם מציאות! ומכוח אחזקת המציאות... המציאות נהפכה להיות המעביד של האדם - וכך נוצר מעמד העובדים... המציאות כדי להחזיק את העובדים יצרה את הזמן... כך שהעובדים במאמצים אדרים הם משיגים זמן פנוי לעצמם... ולאחר מכן אין להם מושג מה לעשות בו מלבד לספור את השעות עד שיכלה. השאלה היא: עד מתי נעבוד על עצמנו מבלי לדעת את עצמנו?...
כשאתה מכבד אף את הדבר הגרוע , ומכריז על נאמנותך לו כאשר נפשך חשקה בכך, וכשאין לך מושג שתוכל להתבייש באהדתך, זהו סימן היכר של הריבונות, בגדול ובקטן. (ניטשה)
מיליוני ספרים נכתבו ביקום כדי לדעת: "מה זה להיות נמצא"?... ועד היום הזה אנחנו לא יודעים: מי זה אני כלפי הנמצא?... ומפה אנחנו מגעים למסקנה אחת – "כול מיליוני הספרים הם חסרי ערך". דוגמה: אני מסתובב בארץ ורואה שלט שאומר: בואו ללמוד את התורה! אני נכנס למקום ורואה מול עיניי מורה, רב, מקובל, מדען, פילוסוף, פסיכולוג וכו'... שיושבים מולו חסידים ושומעים את דבריו... התואר קורה מתוך ספר וקל מאוד להגיע למסקנה שאכן למד לקרוא טוב. לשאלתי לתואר: כדי שאני אתחיל ללמוד האם אתה יכול להראות לי שבתקופה של 100 שנה קיים אדם עלי אדמות שאכן קיבל את המודעות שעליה אתה מדבר?... הרבה מאוד תשובות קיבלתי והתשובה המחרידה ביותר שקיבלתי: "אין מחשבה שנתפסת בו"... דהיינו, התואר שמלמד את התלמידים טוען: שכול מה שאני מדבר זה "השערה". כך שאני ואתם מתחילם ליצור מציאות דמיונית כך שככול שאנחנו מתרבים יותר, דהיינו, מצטרפים תלמידים יותר, הסבל של החוסר וודאות מתחלק על כמות גדולה יותר, כך שכול אחד ואחד סובל פחות שעל זה נאמר: "צרת רבים נחמת טיפשים". תגובתי הייתה כתגובת הבעל שם טוב שטען: "אם אין מחשבה שנתפסת בו – הוא לא קיים". וכאשר אני טוען את טענותיי כלפי התואר שקרה לעצמו טיפש, אני מקבל תגובות איומות עד למעמד שאני מסכן את נפשי. אני עוזב את המקום ושואל את עצמי: "מדוע הטיפשים נעשים מרושעים לעתים כה קרובות"?... אני מקבל תשובות רבות שבניהם: "כאשר שכלנו חלש מכדי לענות על השגותיו של יריב, עונה ליבנו בהטלת דופי במניעים של השגותיו" (ניטשה).
בני האדם ביקום נשלטים על ידי עמלק כך העמלקים רואים את בני האדם כאספסוף. עמלק למד את לב שהם 32 שבילי החוכמה מן הטומאה והוציא מתוכו ב' דרגות עמ – לק. לדרגה הראשונה עמ חיבר את לב ונוצר "בלעם" לדרגה השנייה חיבר את האות ב' ונוצר "בלק" ואז נוצרה המציאות 2009 שהיא מוגדרת ימי שואה, שהמשמעות, אש שורפת את ו"ה (עולם הזה).
בוא וראה: "בלעם היה מכשף הגדול ביותר מכל מכשפי העולם, היה בלק מכשף גדול ממנו. כי בקסם היה בלק גדול מן החכמים. ובלעם היה גדול בנחש. קסם ונחש הם ב' מדרגות. קסם, תלוי במעשה. נחש, אינו תלוי במעשה, אלא בהסתכלות ובדיבור הפה, ואז מתעורר בהם רוח הטומאה להתלבש בהם, ועושה מה שעושה" (זוהר פרשת בחקתי פסוק ו').
קסם = רפואה.
נחש = שופט.
כך שהשופטים והרופאים הם תחת שבועה שאכן יגישו עזרה לכל בן אדם ביקום ללא הבדל דת, גזע ולאום כאשר הם ללא השפעה חיצונית – ואכן סרחו בזה. והשופטים והרופאים הם שפוטים של המשטר כך שהשופטים שופטים לפי הכלל ולא לפי הפרט, והרופאים בקסמם מגישים עזרה לעשיר ולא לרש.
מן הנחש יצאו כל המורים והמדריכים שנקראים דת, מדע וקבלה שהם מפרשים לנו משפטים, דהיינו, מה משמעות המשפטים שכתובים בתורה כאשר הם לא יודעים שתורה נקראת אשה ועל כן אנחנו רואים את מעמד האשה הנחות.
מן הקסם יצאו הקוסמים למיניהם שהם טוענים שהם יכולים לרפא את הפצועים שהנחשים הקישו אותם והם לא יכולים להדביק את ארס הנחשים ולכן אנחנו רואים את המצב שקיים ביקום: 95% דיכאון וכל אדם שלישי חולה סרטן.
הכתוב אומר: "ישראל אור לגויים". שהגויים נקראים בלעם ובלק שהם הקוסמים והנחשים שהם: "עמלק". כך שחייבים להגיש עזרה לגויים מכיוון שהתורה ציוותה אתנו באמרה: "אל תעשוק גר מכיוון שגר הייתה בארץ מצרים". כך שרק ישראל יכול לגייר בני אדם לתורה כשם שאברהם אבינו ושרה אימנו גיירו את הגויים, שישראל הוא:
"וישראל הקדושים אינם כן, אלא כולם קדושים, וכל מעשיהם הם לעורר עליהם רוח הקודש. כש"א עד יערה עלינו רוח ממרום. וע"כ כתוב, כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. כי ישראל אחוזים בצד הקדושה העליונה, ומעשיהם באים בקדושה, וקדושה מתעוררת עליהם, ומתלבשים בה" (זהר פרשת בחקתי פסוקז').
הכתוב אומר: "ברוך אתה י-ה-ו-ה אלהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו". סוף המשפט אומר בדברו, ולמדנו שבלעם היה נחש שהוא חזק בדיבור כשם שאנחנו רואים היום אצל כל ראשי העם שלנו ואצל הדתיים ואצל המקובלים המדומים שכל הזמן טוענים שכל מטרתם היא לעזור לנבראים, אבל הם עוזרים לעצמם בלבד – נחשים. על כן בלעם לא ידע לברך אלא רק לקלל, שהיינו, לקלקל את הבריאה שבורא עולם ברא וכל מה שברא הפכו אותו לטובתם האישי בלבד כולל בני האדם שהם – בני האלהים.
מן נחש בלעם יצא משיח י-ה-ו-ה, על כן נחש = משיח = 358 . ועל המשיח להוכיח מה מהות המילה י-ה-ו-ה והוא פונה לנחשים בהוכחות מדעיות, פילוסופיות, מקראיות ומשפטיות כולם מרוכזים בספר אחד "מלחמת הרוח בחומר" שכול החקירות נעשו בזמן אמת, דהיינו, שהנחש נלחם עם הנחש עד שנחש אחד הרג (ידע) את הנחש השני (חוסר ידע) ויצא המשיח – יהוה. כך שאפשר לראות את זה כמטבע עם שני צדדים ושם המטבע הוא: י-ה-ו-ה. כך שמצד אחד הוא הטומאה "בלעם" ומצד השני הקדושה "משה" כך שהמשיח שהם אותיות "משה חי" הפך את שני הצדדים לצד אחד, דהיינו, 1+1=1 והמשפט: "ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו חל בו". כאשר משיח ניגש לנחש כדי להוכיח אותו ולעזור לו ולנבראים, הנחש מוציא את ההגנה שלו שהיא: "צנזורה = 358 ". והנחש מסביר לעבדיו שהם חסידיו, דהיינו, ההגנה שלו. שהדיבור הזה זה "הזיה". כך שהנחש לו יודע שמשמעות המילה "הזיה", זה משה, שזה הר סיני, שהיא נקראת בינה, דהיינו - עולם הבא.
הזיה – הם אותיות: זה – יה. המלכות נקראת אתה, זאת, שהיא השכינה, שהיא הנקבה. הזכר של הנקבה נקרא "זה", שהוא הזעיר אנפין, שהוא הקדוש ברוך הוא. הקב"ה הוא הבן של י"ה שהוא נקרא ישראל (לי ראש). כך בן + יה= בינה, שעל כן הזיה = בינה. וכאשר יוצאים מן הבינה שהיא משה, שנקראת, השבת. אנחנו מקבלים את דרגת חכמה. כך שהשבת שהם אותיות "הוה" כלפי היו"ד החכמה היא – דמיון. שזה מציאות שנקראת: "עולם שאין בו זמן, תנועה ומקום", דהיינו, אין עינוי דין, עוות דין והוראה שבתורה שלא כהלכה. כך שכול הנחשים והקוסמים חיים בעולם שהזמן כופה עליהם את כח הזמן כך שהם נמצאים בעולם שנקרא: "כלא הזמן". שהפסיכולוגיה טוענת: "כל אדם שנמצא בכלא הוא מפעיל את כח ההישרדות, שמשמעותו, "הרצון לקבל לעצמו בלבד". ואת זה אנחנו רואים אצל כל הערב רב שהם דת מדע וקבלה. שאין להם עניין לעזור לנבראים, אלא לעזור לעצמם בלבד. כראיה: "דת, מדע וקבלה כל אחד לחוד ושלושתם יחד אינם מוכנים להקים שולחן לשם שמים", דהיינו, תחיית מתים.
דת, מדע וקבלה וכל הכתות שמתלווים אליהם הזרע שלהם הוא טוב, על כן אני אומר: "אדם כאשר הוא יודע שהוא עושה דבר רע הוא לא יעשה אותו", את הדבר הזה אנחנו רואים במציאות הטרגית של "היטלר". כך שאם נסתכל על כוון מחשבתו של היטלר הוא בעצם רצה לגרום לאחוד ביקום כך שכל היקום יהיה אחד שהוא קרה להם "גזע הארי", כך שבעצם את חכמתו רכש מן הטומאה ולא מן הקדושה, דהיינו, מן הנחש ולא מן המשיח. על כן אנשים עם מודעות של היטלר אין להם זכות קיום בעולם של קדושה ועל כן אנחנו צריכים למנוע קוו מחשבה של מנהיגים שרוצים להוביל לאחוד כאשר הם לא אחד שנאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד".
תסתכלו ותראו בימי הבחירות, את ההרצאות של הרבנים, את התמיכה של מנהיגם הרוחני, את הפרסומות של כל מלמדי הקבלה כיצד הם רוכשים את אמונם של בני אדם. כולם טוענים בפה אחד ובדקלום אחד: "אנחנו נוביל אתכם לחיי נצח – ואנחנו נדאג להביא את אור הבורא". הדת והקבלה ניזונים מספר הזוהר שהם לומדים בו עשרות שנים שהוא נקרא בפיהם: "תיבת נח" שאני קורא לזה: "עמוד השדרה של היקום". ובידע שקיים בספר הזוהר הם נתמכים בדבריהם כדי להכניס אמיתות בדבריהם ולהראות כמה הם יודעים את "סודות התורה".
המשפט אומר: "אם בחקותי תלכו את משפטי תשמורו"...שספר הזוהר אומר כך בפרשת חקותי פסוק י"ז: "אם בחקותי, הם כל אלו הגזרות והדינים והעונשים והמצוות, שהם במקום ההוא, שנקרא, תורה שבעל פה, דהיינו, המלכות שנקראת חקה. ואת משפטי תשמורו, היינו במקום ההוא שנקרא, תורה שבכתב, שהוא זעיר אנפין, כמו שאתה אומר: משפט לאלהי יעקב, שהוא זעיר אנפין הנקרא יעקב, וזה אחוז בזה וזה בזה, והכל אחד, וזה הוא הכלל של השם הקדוש, דהיינו אחוד זעיר אנפין עם המלכות, ומי שעובר על דברי תורה, כאלו פוגם השם הקדוש, משום שחוק ומשפט הוא השם של הקב"ה. וע"כ אם בחקותי תלכו, זה תורה שבעל פה. ואת משפטי תשמרו, זה תורה שבכתב. וזה הכלל של השם הקדוש".
לפני שש שנים נשלחתי אל ממלכת עמלק שהם החוקים והמשפטים שנהוגים ביקום מצד כל הכתות, והייתי צריך להלחם את מלחמתי בהם ללא כל עזרה מצד בשר ודם והיום אני כותב לכם את השורות האלו ומגיש את ספרי שמתאר את המלחמה שהייתה במשך 40 חודש שעל כן נקרא: "מלחמת הרוח בחומר" כך שכל ראשי הכתות וכל בני האדם שקיימים ביקום יכולים לבדוק שאם אכן הכתובים ניתנים לבדיקה והוכחה. כך שאנחנו לא מדברים מה עשה לאבותינו בימים ההם, אלא אנחנו מדברים על הזמן הזה. כך גם אתם הקוראים יכולים לבדוק שאין ניסים אלא הכל ידע. כך שכל דבר שקורה אנחנו יודעים מדוע זה קורה עד שאנחנו מגעים למצב שאנחנו יודעים מה צריך לקרות ואז זה לא קורה, דהיינו, שליטה על הגורל.
"כדי לדעת לצאת מבעיה – צריך ללמוד את הבעיה"
"יש בעיה – אין בעיה"
מנהל אתר WWW.HAIMSHLOMO.CO.IL
טלפונים:0544-898547 03-9322192
"רק כאשר יוצאים מן המציאות יודעים מה זה מציאות" - המשיח.