השחיקה בחסכונות עקב המשבר בשוק ההון, הפיטורים שבוצעו ואלו שהושהו בינתיים, מדאיגים גם את העובדים שטרם פוטרו. התגובה ניכרת בתופעות הבאות שנצפו בשטח:
עצירת קניות. הבחנה בין חובה לרצוי. מעבר לרשתות זולות. עלייה בחיסכון יחד עם חוסר אמון מובהק בשוק ההון ובחברות ההשקעות.
ויכוחים גוברים על מחירים ודרישה מוצקה להנחות ומועדי תשלום. אי היענות, תגרום למעבר למתחרה או ויתור על הפעולה. עלייה בשיחות טלפון ושימוש בתרופות.עצבנות גואה.
ירידה ברכישת מתנות או ברמת הסכום המוקצב, ירידה בתרומות מהותיות, עלייה בבקשות לתרומות. עליה בשימוש במחשב הביתי, צפייה גוברת בטלביזיה כתוצאה מאבטלה או אי יציאה לבילוי. צמצום בקניית עיתונים ומעבר לעיתוני חינם.
ירידה מהותית בנסיעות לבילוי בארץ ובחו"ל. ירידה בנסיעות שוטפות, בהחלפת כלי רכב, בביקורים במוסך, כלי הרכב על הכביש יהיו פחות מתוחזקים. ירידה בביצוע שיפוצים בבית. מעבר ל"עשה זאת בעצמך".
עלייה בביקורים אצל רופאים, ובבתי חולים. האנשים מוטרדים ויש להם זמן לכך.
עלייה בתביעות למימוש ביטוח. ירידה בהיענות חברות הביטוח. מעבר לבסיס מזומן. ירידה בתשלומים שנראים למשלמים שניתן להתחמק מהם: מיסי צריכה, חידוש פוליסות ביטוח, העברת כספים עבור עובדים, דחיית תשלומים לספקים.
עלייה בגניבות ובנטייה לבצע אותן. ירידה ברמת שירות עקב פיטורים וצמצום כוח עבודה בעקבות פיטורים שהיו וגל נוסף שיתרחש לאחר החג. עלייה במחירי מזון שאינו בפיקוח. מייצרים פחות בארץ ובחו"ל.
צמצום בהזמנות אצל מומחים מקומיים: עיצוב, גננות, שיפוץ, חשמל ואינסטלציה.
מעבר מארוחות במסעדות למזון אלמנטארי (קפה עוגה, חומוס עם טחינה) ומזון מהיר. מעבר ממינויים לתיאטרון ומוסיקה - לסרטים וצפייה בבית.
הפיתרון הוא בהחזרת האמון לציבור ובמניעת הפיטורים. פעילות זו מחייבת שלושה תנאים:
1. ממשלת אחדות שמרכיביה מבינים כי המלחמה שיש לנצח בה כעת היא המלחמה הכלכלית.
המלחמה הביטחונית ירדה לעדיפות 2.
2. המנהיגות הפוליטית חייבת לשלב בין הגדרת המטרות במהירות לבין ביצוע
שיטתי ונחוש של פעולות המניעה והתשתית, ושיתוף האזרחים במידע.
3. הפיתרון המיידי הוא "לשפוך כסף" באופן מבוקר כדי למנוע פיטורים לאחר בדיקה של
כל חברה או ענף והעברת נכסי החברה הנתמכת לממשלה בהתאם לגובה התמיכה.
האם אתם מבחינים שמנהיגי המפלגות מבצעים את שלושת התנאים?
מנהל בבנק מסחרי
