השפעות ההורים על הבחירות התעסוקתיות של ילדיהם 

הדילמה המרכזית בעלילת הסרט היי סקול מיוזיקל 3, המקושטת בסיפור אהבה קסום והרבה שירים וריקודים, הינה ההתחבטות של הגיבור "טרוי" האם לבחור בקולג' שיוביל אותו לקריירת המשחק, בה הוא חושק באמת, או בקולג' ובקריירת הכדורסלן שאביו מייעד לו.

זוהי הדילמה שסביבה נרקמת העלילה, בתיבול רב של לחץ חברתי המופעל על טרוי בתור קפטן נבחרת הכדורסל. את הפתרון היצירתי של טרוי לגבי בחירת עתידו המקצועי - מגלים הצופים ממש בסוף הסרט.

כעוסקת בייעוץ לניהול קריירה, אני ממליצה בחום להורים לצפות בסרט עם הילדים (ואם הם לא רוצים אתכם בקולנוע לידם - אז תצפו לבד) ולהפנים ממנו עד כמה יכולה להיות להורים השפעה מכרעת על העתיד המקצועי של ילדיהם, ועד כמה תפקיד ההורה חשוב בהכוונה המקצועית.

לפני שאנו דוחפים את הילדים לכיוון זה או אחר, כדאי לעצור, להיזכר בהיי סקול מיוזיקל, ולענות לעצמנו על כמה שאלות: האם שאלתי את הילד אם התחום בכלל מעניין אותו? האם בדקתי מהם התחומים שאולי מעניינים אותו יותר או האם אני מנסה להגשים חלום ישן שלי באמצעות הילד?

האם בזה שאני כהורה דוחף את הילד בכיוון מסוים אני גורם לו לחשוש ללכת לכיוונים אחרים כי הוא לא ירצה לאכזב אותי? (כמה מורות שאתם מכירים הן בנות של מורות? כמה עורכי דין ורואי חשבון שאתם מכירים הצטרפו למשרד של האבא או הדוד?)

אגב לא צריך ללכת רחוק לגבי עתיד מקצועי. כלל זה כדאי ליישם גם בבחירת החוגים לילדים. מי בוחר באמת? ההורים או הילדים? כמה בנות לומדות לנגן על פסנתר מכיוון שאימן למדה לנגן?

היי סקול מיוזיקל מעורר ומציף את ההשפעה הגלויה של ההורים על החלטות ילדיהם. האבא בסרט מבטא באופן מילולי ברור את רצונו כי בנו יתפתח בתחום הכדורסל. והבן מנהל לאורך הסרט דיאלוגים מהם ניתן ללמוד על חששותיו מהאכזבה של אביו - במידה ויבחר לא להמשיך להיות כדורסלן. החשש מהאב אפילו זוכה לשיר מיוחד בו טרוי משתף את הצופים ב"רעשים" הפנימיים שהוא מרגיש המבלבלים אותו ולא מאפשרים לו לבחור כיוון ודרך.

אז לפני שתגידו OK הבנו המסר ברור, כדאי לדעת שהשפעת ההורים על החלטות ילדיהם אינה רק השפעה גלויה. ישנן השפעות רבות שהורים משפיעים באופן לא מודע על ילדיהם.

בוהן היה פסיכיאטר מאבות הטיפול המשפחתי שחי בארה"ב (1913-1990). הוא טען כי אם אתה רוצה לדעת את הצפוי להתנהגות שלך, אפשר לבדוק בד.נ.א של המשפחה משום שההתנהגות הצפויה שלנו טמונה בד.נ.א המשפחתי.

בכל משפחה ישנו חוט מקשר העובר לאורך הדורות בהקשר לערכים, נישואין, הורות וגם בחירות מקצועיות. החוט הלא מודע הזה מכתיב לנו כיצד נתנהג בכל מיני הקשרים משום שנולדנו למשפחה המסוימת.

בספרה "לכל אדם יש שביל" מביאה ד"ר אורניה ינאי בהקדמתה את אברהם אבינו כדוגמא. מה היה המקצוע של תרח אבי אברהם? בניה פיזית של אלילים. אברהם הבן התנגד למקצוע של אביו ואף רצה להתרחק ממנו. הוא עזב את הבית עשה "לך לך" ובחר לעסוק בהפצת אמונה/אל מסוג אחר. אברהם בחר לבד משהו אחר, אך בתכלס נשאר עם העיסוק המשפחתי ופשוט הוסיף לו פאן אישי משלו. אז האם הוא בחר באמת?

אחד הכלים שאני משתמשת בהם בייעוץ לאנשים הנמצאים על פרשת דרכים מבחינה תעסוקתית, הינו עץ התעסוקה. ביחד אנחנו בוחנים את עץ התעסוקה המשפחתי של הנועץ. ומגלים מהם הערכים והמיתוסים התעסוקתיים המקובלים במשפחתו.

אנחנו אומרים בעצם שהאדם מקבל מטען גנטי מההורים. הייעוד של האדם כמקצוע (כיום מדברים יותר ויותר על עבודה כייעוד ולא רק כפרנסה) הוא פונקציה של הכישורים האישיים שלו ושל הנטיות האישיות שלו. ואותם כישורים ונטיות שיש לנו או שאין לנו קשורות בקשר ישיר למטען הגנטי שקיבלנו מההורים.

המטען הגנטי של הערכים ומה היה חשוב למשפחה שלי, זה מה שיהיה חשוב לי, וזה יתבטא גם בבחירות התעסוקתיות שלי. שכן אנחנו משחזרים באופן לא מודע דגמי התנהגות מדור לדור. ורק אם נהיה מודעים להם נוכל להשתחרר מהם.

ישנם מקרים בהם לאחר פריסת עץ התעסוקה אנחנו מגלים כי הנועץ למעשה מעולם לא "בחר" את המקצוע שלו, אלא העיסוק המשפחתי בחר בו. ואז מקבלים החלטה להמשיך במקצוע אך הפעם מתוך "בחירה" אישית אמיתית. או לחילופין מבינים את התהליכים הלא מודעים שהושפענו מהם ו"בוחרים" במשהו אחר.

ישנם גם אנשים המרגישים תקועים מבחינה תעסוקתית רק משום שהמשפחה והסביבה משדרת להם שהם בעיסוק הלא נכון עבורם. וכשהם מגיעים לייעוץ הם למעשה מבינים שהם אכן נמצאים במשרת חלומותיהם, והם רק צריכים יותר להאמין בעצמם ולקבל הכרה ותמיכה מסביבתם הקרובה.

אז רוצו לראות את היי סקול מיוזיקל, ובזמן שאתם צופים בסרט אני מזמינה אתכם לשאול גם את עצמכם שאלות. כי כן - גם אתם ילדים של ההורים שלכם. האם אתם בחרתם את העיסוק שלכם מתוך בחירה חופשית אמיתית? או מתוך בחירה לא מודעת?