בעולם העסקי הדינמי והתחרותי, לעסקים קטנים קשה לשרוד. בישראל רק 30% מהעסקים הקטנים שורדים מעבר ל- 5 שנים. אולם בעל-עסק סתגלן, אופטימי, בעל ביטחון-עצמי ותקווה, מעלה את סיכוייו לשרוד ולהצליח ! מאפיינים אלו שהם משאב קריטי ליכולת ההישרדות ..... נקראים הון-פסיכולוגי.
שאלת ההישרדות של עסקים קטנים היא פרדוקס גדול. מצד אחד גדל קצב היווצרותם של עסקים-קטנים ובינוניים בעולם. תרומתם להתפתחות כלכלית ולשגשוג חברתי איננה מוטלת בספק. אחד הקריטריונים לבחון צמיחה כלכלית של מדינה הינו מספר העסקים הקטנים לנפש. עסקים קטנים מייצרים תעסוקה ופיתרון לאבטלה, הם בעלי דינאמיות, חדשנות וכושר ויכולת תגובה מהירה המחזקת את תרבות היזמות. וזהו הפרדוכס ! למרות חשיבותם, למרות העובדה שהם תופסים נפח הולך וגדל ומשמעותי יותר במגזר העסקי ולמרות מאמצי העידוד והתמיכה הממשלתיים, שיעור הישרדותם נמוך. כ- 30% מהעסקים הקטנים בארץ סוגרים לאחר שנה מפתיחתם, כ- 40% בשנה השנייה, בשנה החמישית 70% מהעסקים מהם יסגרו. כלומר, רק 30% מהעסקים הקטנים יצליחו לעבור בהצלחה את השנה החמישית.
מדוע לעיתים דווקא למוכר בבסטה סיכויי הישרדות גבוהים? אפשר להצביע על שלושה גורמים מרכזיים אשר אחראיים על הישרדות עסקים: הסביבה העסקית (מיקרו ומקרו), מאפייני הענף ומאפייני בעל-העסק. הם מעצבים את המציאות העסקית, משליכים על תהליכי הצמיחה, רמת הביצועים והרווחיות ועל היכולת ליצור יתרון תחרותי. אולם מתוכם רק הגורם האנושי, הוא הגורם שבאחריות בעל-העסק ובשליטתו. אולם התנאי הוא שהגורם האנושי יהיה נגיש וזמין. כלומר משאב (הון) שמאפשר לבעל העסק להתמודד עם המציאות העכשווית המורכבת, הדינאמית, המשתנה והתחרותית. זהו המשאב שהופך גם בעל בסטה לבעל סיכויים טובים יותר לשרוד מאחרים בסביבה נתונה, כי הוא תלוי במה ש"יש לך", לא בהכרח במה שלמדת ולאיזה הורה נולדת...
מדוע דווקא ההון-הפסיכולוגי משאב אנושי שלא יסולא בפז - מחקרים רבים ניסו לאפיין את בעל-העסק המצליח. נבחנו תכונות היזם המצליח ונטיות בעל העסק המצליח וב-2003 נמצא מדד חדש שנקרא הון-פסיכולוגי שפותח ברוח הפסיכולוגיה החיובית ונמצא בקשר ישיר עם סיכויי הישרדות והצלחה של עסק. ההון הפסיכולוגי מורכב מארבעה ממדים: ביטחון עצמי, תקווה אופטימיות ועמידות. בעולמנו המורכב , הדינאמי ומלא הפתעות, הופך ההון-הפסיכולוגי למשאב קריטי. בעלי הון-פסיכולוגי גבוה יהיו מסוגלים להעריך את סביבתם העסקית החיצונית והפנימית באופן ריאלי, יוכלו להתאים את האיומים וההזדמנויות לאסטרטגיה מתאימה, יהיו אפקטיביים יותר בסביבה עם קשיים ואתגרים. ועוד דבר, השונות מעסק לעסק תלויה גם ב'אנשים' המרכיבים אותו, ההון-הפסיכולוגי הינו מדד אישי לכל אדם, קבוצת אנשים מסויימת יוצרת הון- פסיכולוגי ייחודי לעסק ובזכות זה, המוצר או השירות, הופכים להיות יחידים במינם, ללא תחליף - היתרון התחרותי שהינו גורם מפתח להצלחה לעסקים.
הדרך להצלחה כמו רץ למרחקים ארוכים. כשהשאיפה של בעל-עסק היא הצלחה כלכלית, תורמים לכך שני מרכיבים מתוך ההון-הפסיכולוגי: העמידות והתקווה. העמידות היא כמו הסיבולת של הרץ המתבטאת ביכולת להשתמש במיומנויות, בכישרונות, ברשת-הקשרים ולא להיקלע לחוסר-אונים. חוסן אישי בתנאים קשים. התקווה היא כוח-הרצון אך גם הדרך להשגת ההצלחה. בעל התקווה רואה במכשולים ואתגרים פתח להזדמנות וללמידה. בשוק רב-התהפוכות, רק בעל עסק בעל מוטיבציה והתמדה בהשגת הביצועים, שיודע לתכנן קדימה, מכוון להשגת מטרותיו ומייצר דרכי פעולה חלופיות - כמו ביל גייטס, יבטיח לעצמו הצלחה.
האופטימיות היא נטייה המובילה לראייה ריאלית וגמישה של המציאות. האתגרים בסביבה העסקית מחייבים גישה חיובית כמו שהייתה לגנדי ולמרטין לותר קינג. גישה זו מובילה לאמונה חיובית שמגשימה את עצמה כנגד כל הסיכויים, ראיית ההזדמנויות שהעתיד צופן והתמקדות בערך שיתקבל, חיזוק לקיחת האחריות והשליטה בעתיד. לעומת זאת בעל-עסק פסימיסט שמאמין בגורל ובמקריות, מצפה שיתרחשו אירועים שליליים נוספים. בל נטעה, האופטימיות איננה בת-יענה אלא ראייה ריאלית אך מגייסת את המוטיבציה לעשייה, לחולל שינוי עם הרגליים על הקרקע.
ביטחון-עצמי שהוא האמונה של בעל-העסק בסיכוייו להצליח. ככל שבעל-עסק יהיה בעל ביטחון עצמי, לא ימהר לסגור את העסק שלו למרות הקשיים והאתגרים שעליו לעבור. בדיוק כמו לינקולן מגדולי נשיאי ארה"ב שנכשל בלימודיו, בעסקיו, ואפילו בבחירות לנשיאות .... אולם לבסוף מת כאחד מגדולי נשיאי ארה"ב.
כיצד אמו של פורסט גאמפ קשורה להון-פסיכולוגי? היתרון של הון פסיכולוגי על תכונות או נטיות, שהוא ניתן לטיפוח וללמידה. אם נלמד ונאמץ את ההתנהגויות הספציפיות, יגדל ההון הפסיכולוגי, ויחול שיפור דרסטי בביצועים. זו הייתה גדולתה של אמו של פורסט גאמפ. (ספר וסרט מתארים את חייו של אדם מוגבל שכלית, אשר למרות מוגבלותו זוכה לחיות את החיים במלואם). למרות שפורסט היה ילד מוגבל, אמו טיפחה את הביטחון העצמי שלו כשעודדה אותו לראות את יכולותיו. מזה למד להאמין בסיכוייו להצליח. היא גם חיזקה אצלו את הראייה האופטימית וכשחברו דן הפסימיסט לא ראה את הפוטנציאל העסקי בתפיסת סרטנים, היה זה פורסט שלחץ שהמיזם יצא אל הפועל ושניהם זכו להצלחה. עם זאת הוא היה ריאלי, הכיר במגבלותיו וידע שלא יוכל לתפעל את העסק לבד ונתן לחברו לעשות זאת. הכישלונות והאתגרים לאורך ילדותו חיסנו אותו כי אמו הייתה שם ללמד אותו להשתמש בכישרונותיו ובמיומנויותיו גם בשעות הקשות ולימדה אותו לשאוף להצלחה , בכל מקום. ומכאן שסל נכון של התנהגויות הינו משאב שלא יסולא בפז לבעלי-עסקים שרוצים להצליח. ובמקום אמו של פורסט גאמפ, ניתן לטפח את ההון-הפסיכולוגי בעזרת סדנה קצרה , או באימון אישי . ניתן לדעת גם מהו ההון-הפסיכולוגי ע"י מילוי שאלון של 32 שאלות בלבד.
מקרה בוחן חוק המכרזים. החוק, הינו הצהרה של תמיכה ממשלתית במגזר העסקים הקטנים, ומייצר סביבה עסקית בעלת הזדמנויות עסקיות חדשות. החוק החדש יחסית (מ- 2008) הינו שינוי של הקיים. האופטימיסטים יראו בכך הזדמנות שיש למנף. בעלי התקווה, לא רק שיציבו לעצמם מטרה להצליח אלא יבחנו בקור רוח מה נדרש מהם לשם כך, מה הם צריכים ללמוד, יתכננו מראש וייקחו בחשבון את הקשיים וחלופות שונות מאחר וזוהי מציאות חדשה. בעלי העמידות יהיו אלו שיכירו בשינוי ויגייסו את המיומנויות, הכישרונות והקשרים הנכונים לקדם את העסק. הם לא יחכו לראות "מה קורה" אלא יהיו הראשונים לפעול...... לעומת זאת הפסימיסטים יאמרו לעצמם שבעצם שום דבר לא השתנה ולכן לא יצטרפו בטענה שאין טעם להשתתף במכרזים שהם מכורים מראש, שכן אירועים שליליים תמיד קורים. אם ישתתפו במכרז, הכישלון הראשון יוכיח להם שהם צדקו וזה סתם היה בזבוז של זמן...... לכן החוק החדש הוא הזדמנות למי שהוא בעל הון-פסיכולוגי גבוה.
שאלת ההישרדות של עסקים קטנים היא פרדוקס גדול. מצד אחד גדל קצב היווצרותם של עסקים-קטנים ובינוניים בעולם. תרומתם להתפתחות כלכלית ולשגשוג חברתי איננה מוטלת בספק. אחד הקריטריונים לבחון צמיחה כלכלית של מדינה הינו מספר העסקים הקטנים לנפש. עסקים קטנים מייצרים תעסוקה ופיתרון לאבטלה, הם בעלי דינאמיות, חדשנות וכושר ויכולת תגובה מהירה המחזקת את תרבות היזמות. וזהו הפרדוכס ! למרות חשיבותם, למרות העובדה שהם תופסים נפח הולך וגדל ומשמעותי יותר במגזר העסקי ולמרות מאמצי העידוד והתמיכה הממשלתיים, שיעור הישרדותם נמוך. כ- 30% מהעסקים הקטנים בארץ סוגרים לאחר שנה מפתיחתם, כ- 40% בשנה השנייה, בשנה החמישית 70% מהעסקים מהם יסגרו. כלומר, רק 30% מהעסקים הקטנים יצליחו לעבור בהצלחה את השנה החמישית.
מדוע לעיתים דווקא למוכר בבסטה סיכויי הישרדות גבוהים? אפשר להצביע על שלושה גורמים מרכזיים אשר אחראיים על הישרדות עסקים: הסביבה העסקית (מיקרו ומקרו), מאפייני הענף ומאפייני בעל-העסק. הם מעצבים את המציאות העסקית, משליכים על תהליכי הצמיחה, רמת הביצועים והרווחיות ועל היכולת ליצור יתרון תחרותי. אולם מתוכם רק הגורם האנושי, הוא הגורם שבאחריות בעל-העסק ובשליטתו. אולם התנאי הוא שהגורם האנושי יהיה נגיש וזמין. כלומר משאב (הון) שמאפשר לבעל העסק להתמודד עם המציאות העכשווית המורכבת, הדינאמית, המשתנה והתחרותית. זהו המשאב שהופך גם בעל בסטה לבעל סיכויים טובים יותר לשרוד מאחרים בסביבה נתונה, כי הוא תלוי במה ש"יש לך", לא בהכרח במה שלמדת ולאיזה הורה נולדת...
מדוע דווקא ההון-הפסיכולוגי משאב אנושי שלא יסולא בפז - מחקרים רבים ניסו לאפיין את בעל-העסק המצליח. נבחנו תכונות היזם המצליח ונטיות בעל העסק המצליח וב-2003 נמצא מדד חדש שנקרא הון-פסיכולוגי שפותח ברוח הפסיכולוגיה החיובית ונמצא בקשר ישיר עם סיכויי הישרדות והצלחה של עסק. ההון הפסיכולוגי מורכב מארבעה ממדים: ביטחון עצמי, תקווה אופטימיות ועמידות. בעולמנו המורכב , הדינאמי ומלא הפתעות, הופך ההון-הפסיכולוגי למשאב קריטי. בעלי הון-פסיכולוגי גבוה יהיו מסוגלים להעריך את סביבתם העסקית החיצונית והפנימית באופן ריאלי, יוכלו להתאים את האיומים וההזדמנויות לאסטרטגיה מתאימה, יהיו אפקטיביים יותר בסביבה עם קשיים ואתגרים. ועוד דבר, השונות מעסק לעסק תלויה גם ב'אנשים' המרכיבים אותו, ההון-הפסיכולוגי הינו מדד אישי לכל אדם, קבוצת אנשים מסויימת יוצרת הון- פסיכולוגי ייחודי לעסק ובזכות זה, המוצר או השירות, הופכים להיות יחידים במינם, ללא תחליף - היתרון התחרותי שהינו גורם מפתח להצלחה לעסקים.
הדרך להצלחה כמו רץ למרחקים ארוכים. כשהשאיפה של בעל-עסק היא הצלחה כלכלית, תורמים לכך שני מרכיבים מתוך ההון-הפסיכולוגי: העמידות והתקווה. העמידות היא כמו הסיבולת של הרץ המתבטאת ביכולת להשתמש במיומנויות, בכישרונות, ברשת-הקשרים ולא להיקלע לחוסר-אונים. חוסן אישי בתנאים קשים. התקווה היא כוח-הרצון אך גם הדרך להשגת ההצלחה. בעל התקווה רואה במכשולים ואתגרים פתח להזדמנות וללמידה. בשוק רב-התהפוכות, רק בעל עסק בעל מוטיבציה והתמדה בהשגת הביצועים, שיודע לתכנן קדימה, מכוון להשגת מטרותיו ומייצר דרכי פעולה חלופיות - כמו ביל גייטס, יבטיח לעצמו הצלחה.
האופטימיות היא נטייה המובילה לראייה ריאלית וגמישה של המציאות. האתגרים בסביבה העסקית מחייבים גישה חיובית כמו שהייתה לגנדי ולמרטין לותר קינג. גישה זו מובילה לאמונה חיובית שמגשימה את עצמה כנגד כל הסיכויים, ראיית ההזדמנויות שהעתיד צופן והתמקדות בערך שיתקבל, חיזוק לקיחת האחריות והשליטה בעתיד. לעומת זאת בעל-עסק פסימיסט שמאמין בגורל ובמקריות, מצפה שיתרחשו אירועים שליליים נוספים. בל נטעה, האופטימיות איננה בת-יענה אלא ראייה ריאלית אך מגייסת את המוטיבציה לעשייה, לחולל שינוי עם הרגליים על הקרקע.
ביטחון-עצמי שהוא האמונה של בעל-העסק בסיכוייו להצליח. ככל שבעל-עסק יהיה בעל ביטחון עצמי, לא ימהר לסגור את העסק שלו למרות הקשיים והאתגרים שעליו לעבור. בדיוק כמו לינקולן מגדולי נשיאי ארה"ב שנכשל בלימודיו, בעסקיו, ואפילו בבחירות לנשיאות .... אולם לבסוף מת כאחד מגדולי נשיאי ארה"ב.
כיצד אמו של פורסט גאמפ קשורה להון-פסיכולוגי? היתרון של הון פסיכולוגי על תכונות או נטיות, שהוא ניתן לטיפוח וללמידה. אם נלמד ונאמץ את ההתנהגויות הספציפיות, יגדל ההון הפסיכולוגי, ויחול שיפור דרסטי בביצועים. זו הייתה גדולתה של אמו של פורסט גאמפ. (ספר וסרט מתארים את חייו של אדם מוגבל שכלית, אשר למרות מוגבלותו זוכה לחיות את החיים במלואם). למרות שפורסט היה ילד מוגבל, אמו טיפחה את הביטחון העצמי שלו כשעודדה אותו לראות את יכולותיו. מזה למד להאמין בסיכוייו להצליח. היא גם חיזקה אצלו את הראייה האופטימית וכשחברו דן הפסימיסט לא ראה את הפוטנציאל העסקי בתפיסת סרטנים, היה זה פורסט שלחץ שהמיזם יצא אל הפועל ושניהם זכו להצלחה. עם זאת הוא היה ריאלי, הכיר במגבלותיו וידע שלא יוכל לתפעל את העסק לבד ונתן לחברו לעשות זאת. הכישלונות והאתגרים לאורך ילדותו חיסנו אותו כי אמו הייתה שם ללמד אותו להשתמש בכישרונותיו ובמיומנויותיו גם בשעות הקשות ולימדה אותו לשאוף להצלחה , בכל מקום. ומכאן שסל נכון של התנהגויות הינו משאב שלא יסולא בפז לבעלי-עסקים שרוצים להצליח. ובמקום אמו של פורסט גאמפ, ניתן לטפח את ההון-הפסיכולוגי בעזרת סדנה קצרה , או באימון אישי . ניתן לדעת גם מהו ההון-הפסיכולוגי ע"י מילוי שאלון של 32 שאלות בלבד.
מקרה בוחן חוק המכרזים. החוק, הינו הצהרה של תמיכה ממשלתית במגזר העסקים הקטנים, ומייצר סביבה עסקית בעלת הזדמנויות עסקיות חדשות. החוק החדש יחסית (מ- 2008) הינו שינוי של הקיים. האופטימיסטים יראו בכך הזדמנות שיש למנף. בעלי התקווה, לא רק שיציבו לעצמם מטרה להצליח אלא יבחנו בקור רוח מה נדרש מהם לשם כך, מה הם צריכים ללמוד, יתכננו מראש וייקחו בחשבון את הקשיים וחלופות שונות מאחר וזוהי מציאות חדשה. בעלי העמידות יהיו אלו שיכירו בשינוי ויגייסו את המיומנויות, הכישרונות והקשרים הנכונים לקדם את העסק. הם לא יחכו לראות "מה קורה" אלא יהיו הראשונים לפעול...... לעומת זאת הפסימיסטים יאמרו לעצמם שבעצם שום דבר לא השתנה ולכן לא יצטרפו בטענה שאין טעם להשתתף במכרזים שהם מכורים מראש, שכן אירועים שליליים תמיד קורים. אם ישתתפו במכרז, הכישלון הראשון יוכיח להם שהם צדקו וזה סתם היה בזבוז של זמן...... לכן החוק החדש הוא הזדמנות למי שהוא בעל הון-פסיכולוגי גבוה.
הכותבות עוסקות בתחום הפסיכולוגיה החיובית, מתמקדות בהרצאות והנחייה בנושא ההון-הפסיכולוגי במגוון תחומי חיים.
בוגרות תואר שני במנהל-עסקים והכשרות שונות בתחום הייעוץ.
rivka.sigal@gmail.com
בוגרות תואר שני במנהל-עסקים והכשרות שונות בתחום הייעוץ.
rivka.sigal@gmail.com
