פילוסופיה מדינית [הגדרת המדינה ] המשך שלישי [התכלית] 

לאור האמור לעיל יתכן כי יש לטעון טענה זו גם כן קיימת היררכיה מהותית במשפט הבינ"ל. ברמה העליונה, קיימות נורמות מוחלטות או יוס קוגנס. אלו הנורמות העליונות ביותר במשפט הבינ"ל, והן מחייבות את כל העולם, גם מדינות שהתנגדו להן. לא ניתן להפר אותן או להתנות עליהן. ניתן לשנותן רק ע"י יצירת נורמה חדשה במשפט הבינ"ל-בעלת אותו המשקל. נורמות אלו שומטות למעשה את בסיס ההסכמה שהינו אבן הבוחן המבסס את המשפט הבינ"ל. ס' 53 ו 64 לאמנת וינה קובעים כי אמנה תהא בטלה מעיקרה (void) באם תהא מנוגדת לנורמה מוחלטת במשפט הבינ"ל, בין אם הנורמה המוחלטת קדמה לאמנה או שהינה מאוחרת לה. חרף האמור לעיל, קיימת בעייתיות עם נורמות יוס קוגנס:(1) לא קיים תוכן ספציפי לכלל היוס קוגנס. אמנת וינה רק הגדירה נורמה זו כנורמה שהינה מקובלת ומזוהה ע"י הקהילייה הבינ"ל, אך לא קבעה אילו נורמות נחשבות יוס קוגנס. (2) מעולם לא התקבלה הסכמה כלל-עולמית גורפת לקבלת נורמות יוס קוגנס, לא בוועידת וינה ולא לאחריה.והנה בעניין נורמת היוס קוגנס יש להביא ראיה מספרי המלומדים ומאמר זה יש בכוחו להכריע בסוגיות אלוממשלה עולמית

המושג ממשלה עולמית מתייחס לרעיון כי יכולה להיות מסגרת מדינית משותפת לכל בני האדם בעולם או לרובם, מעין "ארצות הברית של כדור הארץ". התומכים ברעיון מאמינים כי רק מסגרת שלטונית בסדר גודל עולמי תוכל להתמודד כראוי עם אותן בעיות שהיקפן עולמי, הן בתחום זכויות האדם והן בתחום איכות הסביבה. כנגד רעיון זה, טוענים המתנגדים כי הכוח האדיר שיתרכז בידיה של ממשלה כזו ישמש אותה לדיכוי ולכפיה. מפת העולם משנת 1897 בה מסומנים טריטוריות בשליטת האימפריה הבריטית בהיסטוריה אימפריות שלטו - בעיקר בכוח הזרוע - בחלקים נרחבים של העולם, כמו האימפריה הרומית או הבריטית. בהיסטוריה קיימות דוגמאות רבות לפרטים - בין אם הם יחידים, שבטים, ערים או מדינות - שהתאחדו תחת שלטון משותף, אם בהסכמה משותפת ואם בכוח. למעשה, כיום כל בני האדם ושטחי היבשות מחולקים למסגרות מדיניות, כ-192 במספר, אשר בקודקודיהן נמצאים סוגים שונים של "ממשלות". מודל מדינת לאום, קרי מדינה ריבונית (שאין עוד מעליה שום סמכות), שכל בני האדם החיים במסגרתה הם בני לאום אחד, משמש כיום כמודל מרכזי לשלטון מדינתי. עם זאת, מעולם לא התקיים לאום אחד אשר כל בניו ישבו במדינה אחת, ובכל מדינות העולם חיים מיעוטים רבים, אשר לפעמים שיעורם באוכלוסייה הוא משמעותי מאוד. בתנאים אלו, האידאל הלאומי אשר לפיו "זכותו הטבעית" של כל עם היא שתהיה לו מדינה עצמאית, היווה ועודו מהווה עילה לסכסוכים עקובי דם. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נעשה ניסיון להקים ממשלה עולמית בדמות חבר הלאומים, ואחרי מלחמת העולם השנייה נולד ממשיכו, ארגון האומות המאוחדות. ואולם האחרון, כמו הראשון, סובל מכשלים מבניים רבים, שהמרכזי שבהם הוא שסמכויותיו הן בעיקר ייצוגיות (כמו מוסד הנשיאות בישראל), ולא סמכויות ביצועיות. דווקא באירופה, ערש המודל של "מדינות הלאום", מתקיים בעשורים האחרונים תהליך איחוד מאסיבי, שבמסגרתו מדינות רבות מסרו סמכויות מרכזיות לידי האיחוד האירופי, ההולך ונבנה כסוג של ממשלה מרכזית משותפת. תפקיד מרכזי של כל ממשלה הוא הסדרת היחסים בין היחידים בחברה באמצעות חוקים הנוגעים למגוון רחב של תחומי חיים, ואולם לאנושות כחברה עולמית עוד לא קמה ממשלה שזהו הייעוד שלה. ארגונים המבוססים על אמנות בינלאומיות וולונטריות כגון ארגון הסחר העולמי או בית הדין הבינלאומי לצדק מהווים ניצנים אפשריים לממשלה כזו. אחד המרכזיים מבין הארגונים הלא-ממשלתיים הקוראים להקמת ממשלה עולמית הוא "תנועת הפדרליסטים העולמית" (WFM), המדגישה כי המבנה השלטוני הרצוי למדינה העולמית הוא מבנה של דמוקרטיה פדרלית, שבה מתחת לרמה של השלטון המרכזי פועל שלטון מחוזי (כמו ה-States בארצות הברית) ושלטון מקומי, אשר בידיהם סמכויות שלטוניות מסוימות, וגם במסגרתן נשמר הכלל של הפרדת רשויות. בעולם אפשר למצוא דוגמאות רבות לתפקודו של מבנה פדרלי כזה, כמו ארצות הברית, שווייץ, הודו ואחרות. מאמיני דתות שונות, כגון הבהאיים ודת האואומוטו, רואים בהגשמת ממשלה עולמית את אחד הביטויים של האחדות האנושית, ומציעים שהיא תתנהל באמצעות שפה בינלאומית מוסכמת, כדוגמת אספרנטו. מבחינה דמוקרטית, טיעון מרכזי לזכותה של ממשלה עולמית הוא כי רק במסגרתה יתאפשר מימוש הזכות של כל אדם לייצוג שווה ב"ניהול" העולם. יתר על כן, בעידן הגלובליזציה שבו הטכנולוגיות של תקשורת ותחבורה הפכו את העולם לכפר גלובלי אחד, מתעוררת שאלת הניהול שלו: ניתן לומר שעד שלא תוקם מסגרת מדינית עולמית ניתן לתאר את החברה העולמית כ"אנרכיסטית" במידה מסוימת. כל עוד כל מדינה נהנית מריבונות מלאה על שטחה ואוכלוסייתה, לקהילה הבינלאומית אין לגיטימציה להגן על אינטרסים כלל אנושיים הנמצאים בתחומה של אותה מדינה, כגון הגנה על זכויות אדם מפני פשעי-מלחמה או הגנה על אוצרות טבע מפני ניצול הרסני וזיהום. מבחינת ההיתכנות הטכנולוגית, אם במשך מאות שנים הצליחו קיסרי רומא לתקשר עם רחבי אימפריה אדירה באמצעות שליחים רכובים על סוסים ואניות, ברור כי בעידן האינטרנט והתקשורת הלווינית אין כיום מניעה טכנולוגית לקיים מסגרת על-מדינית בסדר גודל עולמי. ואולם המכשול הגדול ביותר העומד בדרכו של רעיון הממשלה העולמית הוא מיעוטם וחולשתם הפוליטית של התומכים בו. בנוסף לכך, תומכי הדמוקרטיה המתגוננת חוששים כי רבים מבני האדם החיים בכוכב הלכת אינם בשלים עדיין לדמוקרטיה, ולכן יהיה זה מסוכן ביותר להיחפז בקידומה של דמוקרטיה עולמית. בין האנשים הבולטים אשר צידדו ביצירה הדרגתית אך עקבית של ממשלה פדרלית עולמית ניתן לציין את הפילוסוף עמנואל קנט (אשר דן בעניין זה בחיבורו לשלום נצחי משנת 1795), ווינסטון צ'רצ'יל, אלברט איינשטיין, ברטרנד ראסל ומהאטמה גנדי. אולם קודם יש לאבחן את הסיבות המונעות זאת ואחר ההבחנה נוכל להבין את השיטה המוצעת -הזכות הטבעית והגישה ההיסטורית ב רוב המקרים ההתקפה על הזכות הטבעית בשם ההיסטוריה באה בצורה זו: הזכות הטבעית טוענת להיותה זכות שהשכל האנושי יכול להבחין
בה, זכות שהכל מכירים בה; אבל ההיסטוריה )לרבות האנתרופולוגיה(
מלמדת אותנו שזכות כזאת אינה קיימת; במקום האחידות המשוערת אנחנו
מוצאים מגוון אינסופי של רעיונות על הזכות או על הצדק. במילים אחרות,
לא תיתכן זכות טבעית אם אין בנמצא עקרונות צדק שאינם ניתנים לשינוי,
אבל ההיסטוריה מראה לנו שכל עקרונות הצדק הם בני?שינוי. אי?אפשר
להבין את משמעות ההתקפה על הזכות הטבעית בשם ההיסטוריה לפני
שמכירים באי?רלוונטיות הגמורה של טיעון זה. קודם כל, "הסכמת האנושות
כולה" בשום פנים אינה תנאי הכרחי לקיומה של הזכות הטבעית. כמה מן
הגדולים במורי הנכון הטבעי* טענו שדווקא אם הנכון הטבעי הוא רציונלי,
גילויו מניח מראש את טיפוח התבונה, ולכן לא יהיה הנכון הטבעי מוכר לכל:
אף אין מקום לצפות שהנכון הטבעי יהא מוכר בקרב פראים. 1 במילים אחרות,
אם נוכיח שאין שום עיקרון של הצדק שלא הוכחש אי שם או אי פעם, עדיין
לא הוכחנו שכל הכחשה נתונה היא מוצדקת או הגיונית. יתר על כן, היה
ידוע תמיד שמושגים שונים של צדק כוחם יפה בתקופות שונות ואצל עמים

שונים. אבסורד הוא לטעון שגילוי מספר גדול עוד יותר של מושגים כאלה
במחקר המודרני השפיע בדרך כלשהי על השאלה הבסיסית. מעל לכל, לא
רק שידיעת המגוון הגדול לאין שיעור של מושגי הנכון והלא?נכון רחוקה
מלהיות בלתי מתיישבת עם רעיון הנכון הטבעי - היא אף התנאי העיקרי
לצמיחתו של רעיון זה: ההכרה בקיומו של מגוון של מושגי הנכון היא המניע
בה"א הידיעה לחיפוש אחר הנכון הטבעי. אם אמורה להיות משמעות כלשהי
לדחיית הזכות הטבעית בשם ההיסטוריה, מן הדין שיהיה לה בסיס אחר ולא
ראיות היסטוריות. בסיסה חייב להיות ביקורת פילוסופית על האפשרות
לקיומה של הזכות הטבעית או על האפשרות להכירה - ביקורת הקשורה
בדרך כלשהי עם "היסטוריה".
המסקנה בדבר אי?קיומו של נכון טבעי הנובעת ממגוון מושגי הנכון
עתיקה לא פחות מהפילוסופיה הפוליטית עצמה. דומה שהפילוסופיה
הפוליטית מתחילה בטענה שמגוון מושגי הנכון מוכיח את אי?קיומו של נכון
טבעי או את האופי המוסכם )הקונבנציונלי( של כל נכון. 2 את הדעה הזאת
נכנה בשם "קונבנציונליזם". כדי להבהיר את משמעות הדחייה העכשווית של
הזכות הטבעית בשם ההיסטוריה עלינו לתפוס תחילה את ההבדל הספציפי
בין הקונבנציונליזם, מצד אחד, ובין "התחושה ההיסטורית" או "התודעה
ההיסטורית", שהיו אופייניות למחשבת המאות התשע?עשרה והעשרים, מן
הצד האחר. 3
הקונבנציונליזם הניח מראש שההבחנה בין הטבע לקונבנציה )המוסכמה(
היא הבסיסית שבכל ההבחנות. השתמע ממנה שכבודו של הטבע נעלה לאין
שיעור מכבודה של מוסכמה או מגזירת החברה, או שהטבע הוא הנורמה.
התזה שהנכון והצדק הם פרי הסכמה, משמעותה שאין לנכון ולצדק בסיס
בטבע, שבסופו של דבר הם נגד הטבע, ושיסודם הוא בהחלטות קהילתיות
שרירותיות, מפורשות או משתמעות. אין לנכון ולצדק שום בסיס אלא מין
הסכמה, והסכמה יכולה אמנם להוליד שלום, אך אין היא יכולה להוליד
אמת. לעומת זאת, חסידי ההשקפה ההיסטורית המודרנית דוחים את ההנחה
הבסיסית שהטבע הוא הנורמה, באשר הם רואים בה טענה מיתית; הם דוחים
את ההנחה שכבודו של הטבע נעלה מכל מעשי האדם. אדרבה, או שהם
תופסים את האדם ומפעליו, לרבות מושגיו המשתנים על הצדק, כטבעיים
במידה שווה ככל שאר הדברים הממשיים, או שהם טוענים לדואליזם בסיסי
בין תחום הטבע לתחום החופש או להיסטוריה. במקרה השני הם מרמזים
שעולמו של האדם, עולם היצירה האנושית, מרומם בהרבה מן הטבע. על
פי זאת אין הם תופסים את מושגי הנכון והלא?נכון כמושגים שרירותיים
ביסודם. הם מנסים לגלות את סיבותיהם; הם מנסים לעשות את הרבגוניות
והרצף שלהם למובנים; כשהם מייחסים אותם לפעולות של חופש הם
מדגישים את ההבדל היסודי בין חופש ובין שרירותיות.
מהי משמעות ההבדל בין ההשקפה הישנה ובין המודרנית? הקונבנציונ?
ליזם הוא צורה מיוחדת של הפילוסופיה הקלסית. ברור שיש הבדלים עמוקים
בין הקונבנציונליזם ובין העמדה שנוקט אפלטון,* למשל. אבל היריבים
הקלסיים מסכימים בנקודה הבסיסית ביותר: שני הצדדים מודים שההבחנה
בין הטבע ובין הקונבנציה היא הבחנה בסיסית. שהרי הבחנה זו מרומזת
ברעיון הפילוסופיה. להתפלסף משמעותו לעלות מהמערה אל אור השמש,
לאמור, אל האמת. המערה היא עולם הדעה בניגוד לידיעה. הדעה נתונה
לשינוי. הבריות אינם יכולים לחיות, כלומר אינם יכולים לחיות יחדיו, אם
אין הדעות מושתתות על צו החברה. כך הדעה נעשית לדעה סמכותית או
לדוגמה ציבורית או ל"השקפת עולם".** להתפלסף משמעותו אפוא לעלות
מהדוגמה הציבורית אל הידיעה הפרטית בעיקרה. הדוגמה הציבורית היא
במקורה ניסיון לקוי להשיב על שאלות האמת השלמה או הסדר הנצחי. 4
מנקודת המבט של הסדר הנצחי, השקפה לקויה על הסדר הנצחי היא מקרית
או שרירותית; אין היא חבה את תוקפה לאמת המהותית שלה אלא לצו
החברה או לקונבנציה. ההנחה הבסיסית של הקונבנציונליזם אינה אפוא אלא
ראיית הפילוסופיה כניסיון לתפוס את הנצחי. המתנגדים המודרניים לזכות
הטבעית דוחים בדיוק את הרעיון הזה. לדבריהם, כל המחשבה האנושית
היא היסטורית, ומכאן שאינה מסוגלת לתפוס שום דבר נצחי. בעוד שלדעת
הקדמונים, התפלספות פירושה נטישת המערה, הרי לדעתם של בני?זמננו,
כל התפלספות שייכת ביסודה ל"עולם היסטורי", ל"תרבות", ל"ציביליזציה",
ל"השקפת עולם", כלומר למה שאפלטון קרא המערה. אנו נכנה דעה זו בשם
"היסטוריציזם". ציינו קודם שדחיית הזכות הטבעית בימינו בשם ההיסטוריה אינה
מבוססת על ראיות היסטוריות אלא על ביקורת פילוסופית על אפשרות


קיומה או על אפשרות ידיעתה של הזכות הטבעית. אנו מציינים עכשיו כי
הביקורת הפילוסופית שבה מדובר אינה במובהק ביקורת על הזכות הטבעית
או על עקרונות מוסריים בכלל. זוהי ביקורת המחשבה האנושית כשהיא
לעצמה. אף על פי כן, ביקורת הזכות הטבעית מילאה תפקיד חשוב בעיצוב
ההיסטוריציזם.
ההיסטוריציזם צמח במאה התשע?עשרה בחסות האמונה שאפשר
לדעת את הנצחי או לפחות לנחשו. אבל אט?אט הוא ערער את האמונה
שגוננה עליו בינקותו. לפתע הוא הופיע בזמננו בצורתו הבוגרת. התהוות
ההיסטוריציזם אינה מובנת במלואה. במצב הנוכחי של ידיעתנו קשה לומר
היכן ומתי בהתפתחות המודרנית אירע הקרע המכריע בינו ובין הגישה
"הבלתי היסטורית", אשר שררה בכל הפילוסופיה המוקדמת יותר. לשם
התמצאות מהירה נוח להתחיל ברגע שבו עלתה התנועה, שהייתה לכתחילה
תת?קרקעית, אל פני השטח והחלה לשלוט במדעי החברה בריש גלי. רגע זה
היה ראשית צמיחתה של האסכולה ההיסטורית.
למחשבות שהנחו את האסכולה ההיסטורית לא היה אופי תיאורטי. האסכולה ההיסטורית צמחה כתגובה למהפכה ה
טהור כלל ועיקרצרפתית
ולדוקטרינות הזכות הטבעית שהכינו מהפך אדיר זה.* מתוך התנגדות לקרע
האלים מן העבר הדגישה האסכולה ההיסטורית את החכמה ואת הצורך בקיום
הסדר המסורתי או בהמשכו. דבר זה היה יכול להיעשות גם בלי ביקורת
הזכות הטבעית כשהיא לעצמה. אכן, הזכות הטבעית הקדם?מודרנית לא
תמכה בפנייה חסרת מעצורים מהסדר המקובל או ממה שהיה אקטואלי כאן
ועכשיו אל הסדר הטבעי או הרציונלי. עם זאת, דומה שמייסדי האסכולה
ההיסטורית הבינו באופן כלשהו שקבלת עקרונות אוניברסליים או מופשטים
כלשהם יש לה בהכרח השפעה מהפכנית, מטרידה, מערערת, ככל שמדובר
במחשבה, ושהשפעה זו אינה תלויה כלל בשאלה אם העקרונות הנידונים
מקדשים בדרך כלל מהלך פעולות שמרני או מהפכני. שהרי ההכרה
בעקרונות אוניברסליים מאלצת את האדם לשפוט את הסדר המקובל,
או את מה שהוא אקטואלי כאן ועכשיו, באור הסדר הטבעי או הרציונלי;
וקרוב לוודאי שהדבר האקטואלי כאן ועכשיו אינו מגיע למדרגת הנורמה
האוניברסלית שאינה ניתנת לשינוי. 5 ההכרה בעקרונות אוניברסליים נוטה
אפוא למנוע מהבריות להזדהות בלב שלם עם הסדר החברתי שהועיד להם



הגורל או לקבלו. היא נוטה לנכר אותם ממקומם על פני האדמה. היא נוטה
לעשותם לזרים, ואפילו לזרים על פני האדמה.
לאמיתו של דבר, מתוך הכחשת המשמעות - אם לא הקיום - של
נורמות אוניברסליות, השמרנים הדגולים שיסדו את האסכולה ההיסטורית
המשיכו ואפילו חידדו את המאמץ המהפכני של יריביהם.* מאמץ זה קיבל
את השראתו ממושג ספציפי של הטבעי. הוא היה מכוון הן כנגד הלא?טבעי
או הקונבנציונלי הן כנגד העל?טבעי או השייך לעולם הבא. המהפכנים
הניחו, רשאים אנו לומר, שהטבעי הוא תמיד אינדיבידואלי, ומכאן שהאחיד
הוא לא?טבעי, או קונבנציונלי. היחיד האנושי היה אמור להיות משוחרר או
לשחרר את עצמו, כך שיוכל לבקש לא רק את אושרו אלא אף את גרסתו
שלו לאושר. אבל פירושו של דבר זה היה שמטרה אוניברסלית ואחידה אחת
הוצבה לכל בני האדם: הזכות הטבעית של כל יחיד הייתה זכות השייכת
באופן אחיד לכל אדם כאדם. אבל נאמר שהאחידות אינה טבעית, ומכאן
שהיא רעה.** היה ברור שאי?אפשר להפריט את הזכויות בהתאמה מלאה
לרבגוניות הטבעית של הפרטים. הסוגים היחידים של זכויות שלא סתרו את
החיים החברתיים ואף לא היו אחידים היו זכויות "היסטוריות": זכויותיהם של
אנגלים, למשל, להבדיל מזכויות האדם. הבדלי הזמן והמקום סיפקו, כמדומה,
יסוד אמצעי, בטוח ואיתן בין האינדיבידואליזם האנטי?חברתי לאוניברסליות
הלא?טבעית. האסכולה ההיסטורית לא גילתה את הבדלי המקום והזמן
במושגי הצדק: אין צורך לגלות את המובן מאליו. לכל היותר נוכל לומר
שהיא גילתה את הערך, את הקסם ואת הפנימיות הטבועה במקומי ובזמני,
או שהיא גילתה את עליונותו של המקומי והזמני על האוניברסלי. יהיה זהיר
יותר לומר כי מתוך הקצנת נטייתם של אנשים כמו רוסו קבעה האסכולה
ההיסטורית כי המקומי והזמני עולה בערכו על האוניברסלי. כתוצאה מכך,
מה שטען לאוניברסליות התגלה לבסוף כנגזר ממשהו מוגבל במקום ובזמן,
תורת החוק הטבעי של
הסטואיקנים,* למשל, הייתה מופיעה מן הסתם כהשתקפות גרידא של מצב
זמני מסוים בחברה מקומית מסוימת - התפוררות העיר היוונית.
מאמציהם של המהפכנים היו מכוונים נגד כל השייך לעולם הבא, 6 או
כל הטרנסצנדנטיות. הטרנסצנדנטיות אינה תחום בלעדי של דת נגלית. היא
הייתה מובלעת, במובן חשוב מאוד, במשמעות המקורית של הפילוסופיה
הפוליטית כחיפוש אחרי הסדר הטבעי או הסדר הפוליטי הטוב ביותר.
המשטר הטוב ביותר, כפי שהבינוהו אפלטון ואריסטו, אמור להיות שונה
ברובו מן האקטואלי כאן ועכשיו או מכל הסדרים האקטואליים. דעה זו על
הטרנסצנדנטיות של הסדר הפוליטי הטוב ביותר עברה שינוי עמוק בדרך
ההבנה של ה"קדמה" במאה השמונה?עשרה, אך היא עדיין נשתמרה במושג זה
של אותה המאה. שאם לא כן לא היו התיאורטיקנים של המהפכה הצרפתית
יכולים לדון לכף חובה את רובם הגדול של הסדרים החברתיים שהיו
קיימים אי פעם. בהכחישה את המשמעות, אם לא את הקיום, של נורמות
אוניברסליות, הרסה האסכולה ההיסטורית את הבסיס האיתן היחיד של כל
המאמצים לחרוג אל מעבר לאקטואלי. לפיכך אפשר לתאר את ההיסטוריציזם
כצורה מודרנית של הוויית העולם הזה, קיצונית בהרבה משהיה הרדיקליזם
הצרפתי של המאה השמונה?עשרה. אין ספק שההיסטוריציזם פעל כאילו
התכוון לעשות את בני האדם בני?בית גמורים "בעולם הזה". מכיוון שכל
עיקרון אוניברסלי הופך לפחות את רוב בני האדם לחסרי קורת גג בכוח,
המעיט ההיסטוריציזם בערכם של עקרונות אוניברסליים לטובת עקרונות
היסטוריים. הוא האמין כי בהבנת עברם, מורשתם, מצבם ההיסטורי, יוכלו בני
האדם להגיע לעקרונות שיהיו אובייקטיביים לא פחות מאלה שהפילוסופיה
הפוליטית הקדם?היסטוריציסטית הקדומה יותר טענה להם; נוסף על זאת, הם
לא יהיו מופשטים או אוניברסליים, ולפיכך מזיקים לפעולה נבונה או לחיים
אנושיים באמת, אלא מוחשיים או ייחודיים - עקרונות שהולמים את התקופה
המסוימת או את העם המסוים, עקרונות שמיוחסים לתקופה המסוימת או לעם
מסוים.
בנסותה לגלות קני מידה אשר תוך כדי היותם אובייקטיביים היו
גם יחסיים לנסיבות היסטוריות מסוימות, הועידה האסכולה ההיסטורית
למחקרים היסטוריים חשיבות גדולה בהרבה מזו שהייתה להם אי פעם. אלא
שתפיסתה על מה שאפשר לצפות ממחקרים היסטוריים לא הייתה תוצאה* שדגלה באוניברסליות של החוק הטבעיוהנה נימוקו וטעמו עימו\\[הסיבות לרעות הבאות לאדם - שלשה]
וביאור הדבר שכל רע שיארע לאדם חוזר אל אחד משלשה מינים:

[המין הראשון - בגלל טבעו]
המין הראשון מן הרעות, מה שיארע [רצד] לאדם *28 מצד טבע ההוויה וההפסד, כלומר: מחמת שהוא בעל חומר.
כי משום כך נפגעים מקצת בני אדם במומים וחסרונות מלידה, או שיארעו מחמת שינויים הנעשים ביסודות כקלקול האוויר או הברקים 29 ושקיעת האדמה, וכבר ביארנו כי החכמה האלוהית חייבה שלא תהא הוויה כי אם בהפסד, ואלמלי ההפסד הזה האישי 30 לא התמידה ההוויה המינית 31, והנה נתבאר החסד המוחלט והאושר ושפע הטוב.
ומי שירצה להיות בעל בשר ועצמות, ולא יתרשם ולא יארעו דבר ממאורעות החומר, הרי רצה לאחד בין ההפכים בלי שירגיש בדבר 23, והוא, שהוא רוצה להיות מתרשם 32 בלתי מתרשם 32, כי אילו לא היה מקבל רושם לא היה מתהווה, והיה נעשה המצוי ממנו פרט לא פרטי מין 34.

נכון הדבר אשר אמר גאלינוס בשלישי מן התועליות 35, אמר אל תשלה את עצמך בהבל שאפשר שיתהווה מדם הנידה ושכבת זרע חי שלא ימות או שלא יצטער 36, או תדיר תנועה, או בהיר כשמש.
ודבר זה שאמר גאלינוס הוא הערה על חלק ממשפט כללי. והמשפט הוא שכל מה שאפשר שיתהווה מאיזה חומר שיהיה, הרי הוא מתהווה בתכלית השלמות האפשרית להתהוות מאותו החומר המיני, וישיג פרטי המין מן החיסרון כפי חיסרון החומר של אותו הפרט, ותכלית מה שאפשר שיתהווה מן הדם והזרע והשלם שבו הוא מין האדם, כפי שכבר נודע מטבעו שהוא חי הוגה 37 מת, והכרחי למין זה מן הרע שימצא 38.

ואתה מוצא עם זאת, שהרעות הבאות על בני האדם מן המין הזה מעטות מאוד מאוד, ואירוען נדיר מאוד, לפי שאתה תמצא ערים עומדות אלפי שנים לא שקעו ולא נשרפו, וכן נולדים אלפים מבני אדם בתכלית השלמות, ואינו נולד בעל מום כי אם לעתים רחוקות.

ואם יתעקש המתעקש 39 ולא יאמר לעיתים רחוקות, הרי הוא מעט מאוד, ואינו לא אחד ממאה ולא אחד מאלף מן הנולדים במצב השלמות.

[המין השני - רעות שגורמים בני אדם איש לרעהו]
והמין השני מן הרעות הוא מה שיארע לבני אדם זה מזה, כהשתלטם זה על זה.
והרעות הללו יותר מרעות המין הראשון, וגורמי זה רבות וידועות, וגם הם ממנו 40, אבל אין לעשוק 41 עיצה עליהם, ועם זאת הרי כל מדינה מצויה בעולם בכללו, לא ימצא בין אנשי אותה המדינה מין זה מן הרעות נפוץ הרבה כלל, אלא שגם מציאותו מעטה, כגון אדם האורב 42 לאדם והורגו או יגנבהו בלילה.
אבל יהיה מין זה מן הרעות, כולל בני אדם רבים במלחמות הגדולות. וגם זה 43 אינו מרובה בכל הארץ.

[המין השלישי - רעות שגורם אדם לעצמו]
והמין השלישי מן הרעות הוא מה שיארע לאדם ממנו מפעולתו הוא עצמו, וזה הוא המצוי הרבה, והרעות האלה יותר מרעות המין השני בהרבה, ומרעות המין הזה צועקים כל בני אדם. וזהו אשר לא תמצא מי שאינו [רצה] חוטא בו על עצמו כי אם מעטים. וזהו אשר ראוי לגנות עליו את הנפגע באמת, ולומר לו כמו שנאמר, מידכם הייתה זאת לכם 44, ונאמר משחית נפשו הוא יעשנה. 45

ועל המין הזה מן הרעות אמר שלמה אוולת אדם תסלף דרכו וגו' 46, וכן כבר ביאר במין הזה מן הרעות שהם מעשה האדם בעצמו, והוא אומרו: לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלוהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים 47, ואותם המחשבות הם אשר הביאו עליהם הרעות הללו.
על מין זה נאמר כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל 48 וביאר מיד בסמוך, כי האדם הוא אשר ממציא את המין הזה מן הרע, ואמר כי אדם לעמל יולד וגו' 49.

ומין זה נספח הוא לכל המגרעות, כלומר: לגרגרנות 50 באכילה ובשתייה ובתשמיש, והעסק בהם בהפרזת כמות, או באי סדר, או בהפסד איכות המזון, ויהיה זה סיבה לכל התחלואים והפגעים הגופניים והנפשיים, אשר לחליי הגוף הרי ברורים.

ואשר לחליי הנפש מרוע ההנהגה הזו, הרי משני דרכים:
האחד השינוי שאירע לנפש בהכרח מחמת שינוי הגוף מצד היותה כוח גופני, כפי שכבר נאמר כי מידות הנפש נספחות למזג הגוף 51.
והדרך השני הוא מה שהנפש מתרגלת לדברים שאינם הכרחיים, ונעשים לה נוהג, ותושג לה תכונת התשוקה למה שאינו הכרחי לא לקיום הפרט ולא לקיום המין, ותשוקה זו היא דבר שאין לו סוף.

[רדיפת מותרות]
אבל הדברים ההכרחיים כולם מוגדרים ויש להם תכלית, אך המותרות אין להם סוף: אם תהיה לך תשוקה שיהו כליך של כסף, הרי היותם של זהב יותר נאה, ואחרים עשאום שהם 52, ושמא יעשום גם מן הפטדה 53 והאודם 54 וכל מה שאפשר למצוא.

ולא יחדל כל סכל נבער מדעת בדאגה ויגון על שלא הצליח לעשות כמו שעשה פלוני מן המותרות, ועל הרוב יביא עצמו לידי סכנות גדולות, כהפלגה בים, ושירותי המלכים 55, וכל מטרתו בכך להשיג אותן המותרות הבלתי הכרחיות, וכאשר יביאוהו צרות באותם הדרכים שהוא הלך בהם יתלונן על משפט ה' וגזרתו, ויבוא לקלל הזמן 56, ויתפלא על מיעוט עשותו צדק, מדוע אינו עוזרו להשיג ממון רב, כדי למצוא בו הרבה יין להשתכר בו תמיד, ומספר נערות עדויות 57 במיני הזהב 58 ואבני החן כדי שיעוררוהו למשגל יותר ממה שביכולתו כדי שיתענג, כאילו התכלית המציאותית אינה אלא עונג השפל הזה בלבד.

עד כה *58 הגיעה טעות ההמון, עד שייחסו לבורא חוסר יכולת 59 במציאות הזו, שהמציאו בטבע הזה המחייב את הרעות הגדולות הללו כפי דמיונם, מפני שאותו הטבע אינו נשמע לכל בעל מגרעת להשיג מגרעותיו, עד שיביא לנפשו הרעה כל דרישותיה אשר אין להם סוף כמו שביארנו *59.

אבל החסידים 60 החכמים כבר ידעו חכמת המציאות הזו והבינו אותה, כמו שבאר דוד ואמר כל אורחות ה' חסד ואמת לנצרי בריתו [רצו] ועדתיו 61, אומר כי אותם אשר נצרו טבע המציאות וחוקי התורה וידעו תכליתם, נתברר להם אופן החסד והאמת בכל, ולפיכך עשו מטרתם מה שהייתה הכונה בהם מחמת היותם אדם, והיא ההשגה 62.

ובגלל צורך הגוף מבקשים ההכרחי, לחם לאכול ובגד ללבוש 63 ללא מותרות, וזה הקל ביותר, ואפשר להשיגו בעיסוק מועט אם יסתפק אדם בהכרחי, וכל מה שאתה רואה מקושי הדבר הזה וכבדו עלינו הוא מחמת המותרות ודרישת הבלתי הכרחי, נעשה קשה אפילו מציאת ההכרחי, לפי שכל מה שהתקוות תלויות במותרות יותר, יהיה הדבר יותר קשה, ויתבזבזו הכוחות וההשגים במה שאינו הכרחי, ובכך לא ימצא ההכרחי.

וראוי שתתבונן על מצבנו במציאות, שכל מה שהיה הדבר הכרחי יותר לבעלי החיים הרי מציאותו יותר, והוא זול 64 יותר, וכל שהוא פחות הכרחי מציאותו פחות והוא יקר מאוד.

[ככל שדבר נחוץ יותר, הוא מצוי יותר וזול יותר]
והנה הדבר ההכרחי לאדם דרך משל, הוא האויר והמים והמזון, אלא שהכרחיות האויר גדולה יותר, לפי שאם יעדר לו רגעים מספר היה אבד, אבל המים אפשר שיתקיים יום או יומים, והאויר יותר מצוי ויותר זול 64 בלי ספק.

והכרחיות המים יותר מהכרחיות המזון, לפי שאם ישתה ולא יאכל אפשר שיתקיים איזה אדם ארבעה ימים ואף חמישה ללא מזון. ואתה מוצא המים בכל עיר יותר מן המזון ויותר זול. וכך הדבר נוהג במיני המזון, היותר הכרחי יותר מצוי ויותר זו באותו המקום 65 מאותו שאינו הכרחי.
אבל המור 66 והאהל 67 והאודם 64 והפיטדה 68 איני סבור שמי שהוא מבריאי הדעת יחשוב שיש להן צורך חשוב לאדם, זולתי לרפואה, ויש תחליף להן ולדומיהם הרבה מן העשבים והחומרים. והנה זה הוא ביאור חסדי ה' יתעלה וטובו ואפילו כלפי החי הזה החלש.

[יש שוויון בין בני אדם בדברים החשובים]
אבל ביאור צדקו יתעלה והשוותו ביניהם הרי פשוט מאוד מאוד, לפי שאין בהוויה וההפסד הטבעיים מה שמיוחד למין חי מכל יתר מיני בעלי החיים בכוח מיוחד בו, או באבר נוסף על אחר ממינו, אלא כל הכוחות הטבעיים והנפשיים והחיוניים והאברים הנמצאים בפרט הזה הם הנמצאים בשני באופן עצמי.
ואם היה שם חיסרון הרי זה במקרה מחמת דבר שאירע ממה שאינו בטבע, וזה מועט כמו שביארנו 69.
ואין הבדלים כלל בין אותם שהם כדרך הטבע, זולתי מה שהוא חיובי מצד שינוי עתוד החומרים אשר זה הכרחי לטבע חומר אותו המין שהייתה המטרה בו לזה בלעדי זה 70.

אבל מה שיש לזה צרורות מור רבים ובגדים מוזהבים, וזה אין לו המותרות הללו בחייו, אין בזה כל רע ולא עוול, וזה אשר יש לו המותרות הללו לא השיג שום דבר נוסף בעצמותו 71, אבל השיג דמיון שוא או משחק.
וזה שהוא נעדר מותרות החיים 72 לא חסר לו מאומה חיובי, ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, איש לפי אוכלו לקטו 73, זהו מצב הרוב בכל זמן ובכל מקום, ואין לשים לב לבודדים 74 כמו שביארנו.

ולפי שתי הבחנות הללו יתבארו לך חסדיו יתעלה על ברואיו [רצז] בהמצאת ההכרחי באופן סדיר, והשוואתו בין אישי המין בבריאתם. ולפי הבחנה זו האמיתית אמר רבן של חכמים 75 כי כל דרכיו משפט 76, ואמר דוד כל אורחות ה' חסד ואמת וגו' כמו שביארנו 78, ובפירוש אמר דוד טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו 79, כי המצאתנו הוא הטוב הגדול בהחלט כמו שביארנו, ובריאת הכוח המנהיג את בעלי החיים הם הרחמים עליו כמו שביארנו.
\1-המשבר הכלכלי העולמי (2008)
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

הסיבה לכך: רוב הערך הוא כרונולוגיה חלקית בפירוט רב מדי ללא פרספקטיבה מתאימה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
התפתחויות מהירות וחדות במשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 החלו בחודש ספטמבר של אותה שנה. תחילה, עם התמוטטות מוסדות פיננסיים גדולים בארצות הברית, ועד מהרה החלה התמוטטותם של בנקים באירופה, במקביל לירידות חדות בשוקי המניות והסחורות ברחבי תבל. המשבר הוביל למצוקת סחירות ומנוף פיננסי של נכסים בעולם, עובדה זו תרמה להאצת תהליך המשבר. על אף ניסיונם של מנהיגי העולם לתאם ביניהם צעדים להרגעת חששות השוק, המשבר המשיך להתפתח. שורשי משבר כלכלי עולמי זה נמצאים במשבר הסאבפריים, והוא השלב החריף במשבר הכלכלי העולמי בשנים 2007-2008.
המשבר הכלכלי העולמי של 2008 הנקרא גם משבר הסאב פריים החל לאחר בעיות אי פרעון של אגחים מגובי משכנתאות, אג"ח מגובה משכנתאות הינו אג"ח שנוצר בעידוד הממשל האמריקאי שרצה לעודד קניית דירות בקרב המעמד החלש בארצות הברית ובכך להגדיל את מספר האנשים המשתייכים למעמד הבינוני, הכוונה הייתה טובה הביצוע קצת כושל. הממשל האמריקאי איפשר לבנקים להנפיק אג"ח כנגד המשכנתאות שהבנקים נתנו ללקוחותיהם, כלומר במקום שהסיכון של אי החזר ההלוואה יהיה מוטל על הבנק (שלו יש כלים לבדוק את יכולת ההחזר של הלווה) הסיכון נפל על קונה אגרת החוב שמגובה אך ורק במשכנתאות. מכיוון שהסיכון לא נפל יותר על הבנקים והבנקים הרוויחו המון מה"תיווך" בין הלווה לבין הקונים של אגרות החוב המגובות היה לו אינטרס לתת הלוואות לכל מי שרק רוצה מבלי לבדוק היטב את יכולת ההחזר של המלווים. מה שקרה הוא שהמוני אנשים לקחו משכנתאות ממניעים ספקולטיביים, שוק הנדל"ן בארצות הברית התמלא בעוד ועוד ביקושים עד שאנשים לקחו משכנתאות על דירות שנקנו מעל ומעבר לערך שלהם וכשהגיעה הירידה במחירי הדירות לווים מצאו עצמם עם הלוואה יותר גבוהה משווי הנכנס והעדיפו לא להחזיר את ההלוואה ושהנכס ימושכן. הבנקים שלא רצו להרוס את שמם נשאו ברוב הפסדי העתק שנגרמו כתוצאה מכך אך גופים ומשקיעים גדולים נפגעו גם הם כשמצאו את עצמם עם אגרות חוב שלא שוות דבר, הפסדי העתק הללו גרמו לבנקים רבים ולחברות השקעות בארצות הברית להגיע לפשיטת רגל.
גורם חשוב ביצירת ביקוש לאג"ח מגובות משכנתאות הוא זרימת הון גדולה מאוד לאורך זמן רב מסין לארה"ב. סין, שנמצאת בשנים האחרונות בעודץ יצוא עצום, רוכשת בכל שנה כמות עצומה של אג"ח ממשלתי אמריקאי. כסף זה "מחפש" השקעות, וגופים פיננסים רבים יצרו מכשירים פינניסים רבים ע"מ שהכסף יגיע אליהם. זו סיבה מרכזית גם לעליית מחירי הבתים באופן בועתי, וגם ליצירת מכשירי השקעות מגובי משכנתאות, כלומר מגובים ע"י בתים שערכם הולך ועולה כל עוד כסף זורם מסין לארה"ב.
[עריכה]בעיית הנזילות

כל בנק מסחרי עיקר רווחיו נובעים מה"מרווח הפיננסי" המרווח הפיננסי הינו הפער בין הריבית המשולמת למפקידים כספים בבנק (המקבלים ריבית נמוכה מהבנק) לבין הריבית המתקבלת מהלווים מהבנק (לוקחי משכנתאות ולווים אחרים) לבנקים יש דרכים רבות להגדלת הרווחים מהמרווח הפיננסי, הדרך הפשוטה ביותר להגדלת הרווחים היא פשוט להלוות את כל הכסף שמופקד בבנק ועל ידי כך להרוויח את המרווח הפיננסי על כל הכספים המופקדים בבנק, אך בצורה שכזו הבנק לא יוכל לתת כספים לאותם אנשים אשר הפקידו את כספם בבנק מכיוון שהבנק הלווה את הכספים הללו. לכן הבנק צריך לשמור על "שיעור נזילות" מסוים כלומר לשמור חלק מהכספים שהופקדו אצלו במזומן בסניפי הבנק על מנת לאפשר משיכות שוטפות, שיעור נזילות זה נקבע על ידי המפקח על הבנקים ובכפוף לאמנת באזל 2 ועומד על אחוזים בודדים בלבד מהפקדות הכספים בבנק ע"פ ניסיון העבר שמראה כי אין תנועה יומיומית של יותר מכך. הבעיה מתחילה כאשר הציבור חושש כי בנק מסוים עומד לפני פשיטת רגל ושהפקדותיו בבנק זה אינם בטוחים יותר, במצב שכזה לקוחות הבנק הולכים לסניפים ודורשים למשוך את כל כספם ולבנק שהלווה את רוב כספו של הציבור לטובת לווים לטווח ארוך אין די כסף נזיל לתת ללקוחותיו במצב זה ההודעה מתפשטת תוך דקות וכל לקוחותיו של הבנק רצים לסניפים ואותו בנק מגיע לפשיטת רגל עקב חוסר נזילות. יש לציין כי גם בנק מאוד רווחי יכול להגיע לסיטואציה כזו אם לא שמר על יחס נזילות גבוה מספיק. בנקים לא מעטים בארצות הברית החזיקו את יחס הנזילות מינימאלי לו הוא מחויב על ועל מנת להגדיל את רווחיו בנקים מסוימים אף החזיקו יחס נזילות נמוך מהמתחייב על ידי שימוש בכלי פיננסי הנקרא SIV העוקף את הרגולטורים בארצות הברית מצב זה הוביל לכך שבנקים אלו פשטו רגל והחמירו את המשבר הפיננסי שנבע ממשכנתאות סאב פריים.
[עריכה]אירועים ראשונים

חוסר יכולתה של חברת ליהמן ברדרס החזקות בע"מ לספק בטוחות להלוואות שביקשה, הוביל את החברה להכריז על פשיטת רגל. בנסיבות דומות נרכשה חברת מריל לינץ' על ידי בנק אוף אמריקה. ב-16 בספטמבר נזקקה חברת AIG, חברת הביטוח הגדולה בעולם, לסיוע חירום של הפדרל ריזרב כדי להינצל מגורל דומה. אירועים אלה גרמו לירידות חדות בשוקי המניות בעולם, אשר הובילו להזרמת מזומנים לשוק בכמויות גדולות על ידי הבנקים המרכזיים של מדינות שונות.
[עריכה]השבוע המתחיל ב-14 בספטמבר 2008

[עריכה]משבר החברות הפיננסיות הגדולות


אחת המדינות שהושפעו במידה המשמעותית ביותר מן המשבר העולמי היא רוסיה. הגרף משווה את השינוי באחוזים בין מדד S&P 500 האמריקאי (באדום), מדד RTS הרוסי (בכחול) ומחיר הנפט (בצהוב), החל מ-1 במאי 2008 ועד למחצית אוקטובר 2008. האירועים בגרף הם: A -‏ 24 ביולי, ולדימיר פוטין מותח ביקורת על ענק הכרייה הרוסי Mechel;‏ B -‏ 7 באוגוסט, פרוץ המלחמה בדרום אוסטיה;‏ C -‏ 26 באוגוסט, רוסיה מכירה בעצמאות דרום אוסטיה ואבחזיה;‏ D -‏ 16 בספטמבר, הפסקת מסחר בבורסות מוסקבה לאחר ירידות שערים חדות;‏ E -‏ 19 בספטמבר, הבנק המרכזי הרוסי נותן סיוע במזומן לבנקים הגדולים במדינה; F -‏ 29 בספטמבר, הקונגרס האמריקאי דוחה את תוכנית החילוץ;‏ G -‏ 7 באוקטובר, הנשיא מדבדב מכריז על סיוע נוסף לבנקים ברוסיה.
ביום ראשון, 14 בספטמבר, הכריזה ליהמן ברדרס על פשיטת רגל לאחר שהפדרל ריזרב סירב לבקשתה לסיוע כספי. באותו היום הוכרז על מכירתה של חברת מריל לינץ' לבנק אוף אמריקה‏‏[1]. תחילתו של השבוע התאפיינה בחוסר יציבות קיצוני בשוקי המניות בעולם. השבוע החל בנפילות חדות של שערי המניות עם פתיחת המסחר ברוב הבורסות ביום שני, 15 בספטמבר, נפילות שחזרו יומיים אחר כך, ביום רביעי. ביום שלישי, 16 בספטמבר, חברת הביטוח הגדולה בעולם, AIG, אשר נטלה חלק משמעותי בשוק האשראי למשכנתאות האמריקאי, נקלעה למשבר נזילות לאחר שדירוג האשראי שלה הופחת. לבקשת AIG נחלץ לסיועה הפדרל ריזרב, וזאת לאחר ש-AIG הראתה כי איננה מסוגלת לגייס אשראי נוסף בשוק החופשי. במצב דברים זה רכשה ממשלת ארצות הברית, באמצעות הפדרל ריזרב, 79.9% מחברת הביטוח בתמורה ל-85 מיליארד דולר וכן תמורת הזכות למנוע חלוקת דיבידנד לבעלי המניות אשר קדמו לעסקה‏‏[2].
[עריכה]שוקי הכספים, הביטוח ואיסור המכירה בחסר
ב-16 בספטמבר הורידה Reserve Primary Fund, קרן כספית גדולה, את מחיר היחידה מתחת לדולר אחד, וזאת כיוון שהייתה חשופה לבטוחות החוב של ליהמן ברדרס. צעד זה הוביל ביקושים ערים מצד משקיעים לפדות את כספיהם בקרן‏‏[3]. עד לאותה עת נחשבה קרן זו, וכמוה קרנות כספיות דומות, לאחד מאפיקי ההשקעה הבטוחים ביותר בארצות הברית. בבוקר ה-18 בספטמבר הגיע שיעור הוראות המכירה ממשקיעים מוסדיים בשוק הכספים לסך חצי טריליון דולר, בשוק שערכו הכולל הוא 4 טריליון, אולם הזרמת 105 מיליארד דולר מן הפדרל ריזרב מנעה התמוטטות כוללת של הקרנות. ב-19 בספטמבר הציע משרד האוצר האמריקאי ביטוח זמני לקרנות הכספיות (בדומה לביטוח FDIC לבנקים)‏‏[4]. לקראת סוף השבוע, הודיעה הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה על הפסקת מכירה בחסר של מניות בבריטניה וכך גם הודיעה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC)‏‏[5]. צעדים אלה הביאו לרגיעה זמנית ולהתאוששות מסוימת בשוק המניות ביום שישי, 19 בספטמבר, היום האחרון של המסחר באותו השבוע‏‏[6].
[עריכה]תוכנית הסיוע הממשלתית וקשייה

ערך מורחב - חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008
ב-18 בספטמבר החלה יוזמה של שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון לתוכנית ממשלתית במטרה להקל על מצוקת האשראי שנגרמה על ידי משבר הסאבפריים. על פי התוכנית, הממשלה האמריקאית תרכוש נכסים סחירים (אשר כונו "נכסים רעילים") מן המוסדות הפיננסיים המשוועים לאשראי‏‏[7] ‏‏[8]. את שיעורו של הסיוע הממשלתי קשה היה באותה שעה אף לאמוד‏‏[9].
התייעצויות בין מחלקת האוצר של ארצות הברית, הפדרל ריזרב ורשות ניירות הערך האמריקאית, לבין מנהיגי הקונגרס של ארצות הברית ונשיא ארצות הברית, קידמו תוכנית לפתרון כולל למשבר האשראי. בסיום השבוע הכריזו שר האוצר ונשיא ארצות הברית על ההצעה כי הסיוע לרכישת איגרות החוב הסחירות המגובות במשכנתאות יהיה עד לסכום של 700 מיליארד דולר, זאת מתוך כוונה להקטין את הפסדי המוסדות הפיננסיים בעלי איגרות החוב. טיוטת תוכנית הסיוע הממשלתי התקבלה באופן חיובי על ידי המשקיעים בשוקי המניות, אולם את פרטי התוכנית שעדיין לא נקבעו היה צריך לקבוע הקונגרס‏‏[10] ‏‏[11].
[עריכה]הבעייתיות בתוכנית האמריקאית

הזרמת סכום אסטרונומי שכזה אל תוך משק הנמצא במיתון עלול לגרום לשחיקת הדולר מול מטבעות העולם ולאינפלציה בארצות הברית, לאינפלציה השפעות רבות והחמורות שבהן הן ירידה בצריכה וירידה בגביית המיסים. הירידה בגביית המיסים יחד עם הוצאה עצומה של יותר מ-700 מיליארד דולר אומרת חד משמעית גירעון ממשלתי אסטרונומי שאומר ירידה באמון הציבור ביכולתו של הממשל האמריקאי לעמוד בהתחייבויותיו ולכן ירידת מחירי האג"ח הממשלתיות ועליה בריביות במשק וכניסה חזרה למצב של ריביות גבוהות הגורמות לבעיות נזילות. בנוסף לכך מצב של אינפלציה בארצות הברית כמובן יוצרת שרשרת אינפלציה בכל העולם וכמובן פחות יבוא לארצות הברית כלומר פחות יצוא ממדינות כמו ישראל יצואנים בארץ יאלצו להתמודד עם ירידה בשער הדולר וירידה במכירות ואלו שלא יצליחו להתמודד עם קשיים אלו יגיעו לפיטורי עובדים ואף לפשיטות רגל וכולנו יכולים להבין את המשמעות של גלי פיטורין על הכלכלה הישראלית. התוכנית הכלכלית עברה בקונגרס האמרקאי רק מכיוון שזוהי תוכנית פופוליסטית מאוד - הממשל מציג פתרון בזק תוך דאגה לציבור (העלאת הביטוח על חשבונות הבנק) ובלי מחשבה לטווח הארוך, שני המועמדים לנשיאות תמכו בתוכנית וכך גם הנשיא בוש, הנשיא בוש רצה להראות שהוא פועל והמועמדים לנשיאות תמכו בתוכנית מהסיבה הפשוטה שאם יבחרו יוכל להטיל את האשמה על הממשל הקודם אם התוכנית תכשל ולקצור את פירות ההצלחה אם התוכנית תצלח.
[עריכה]הפתרון של ברננקי

בן ברננקי נגיד הבנק הפדרלי ביקש להעביר תוכנית של השקעה בתשתיות אך בינתיים ללא הצלחה, כוח האדם מתפנה מהחברות הפרטיות ומחפש לעבוד במקומות יציבים תחת הממשלה, בעת משבר היצוא קטן ולכן עדיף להשקיע את הייצור במוצרים שאינם סחירים כגון תשתיות שיעזרו לאחר המשבר לצמוח בצורה טובה יותר.
[עריכה]השבוע המתחיל ב-21 בספטמבר 2008

ביום ראשון, 21 בספטמבר, על רקע מצוקת האשראי אליה נקלעו, אישר הפדרל ריזרב לשני בנקי ההשקעות הגדולים גולדמן זקס ומורגן סטנלי להפוך לחברות אחזקה של מוסדות בנקאיים. צעד זה איפשר להם לקבל סיוע מן הבנק הפדרלי, ומנגד חייבם במגבלות הפיקוח הבנקאי הנהוגות בארצות הברית‏‏[12]. באותו היום הכריז שר האוצר הנרי פולסון כי תוכנית הסיוע הממשלתי האמריקאי, אשר נועדה במקורה לסייע אך ורק למוסדות פיננסיים מקומיים, תכלול גם בנקים זרים המנהלים עסקים בארצות הברית. במקביל, ממשלת ארצות הברית הפעילה לחץ על ממשלות אחרות ליישם תכניות דומות בארצן‏‏[13]. בימים שני ושלישי בשבוע הופיעו שר האוצר ויושב ראש הפדרל ריזרב בן ברננקי בפני ועדת הכספים של הקונגרס האמריקאי, בניסיון לשכנע בצורך לקבל את התוכנית. ביום רביעי הופיע הנשיא בוש בנאום לאומה על התוכנית. כל אותה העת התנהלו מגעים מאחורי הקלעים בין משרד האוצר והקונגרס לקביעת תנאי התוכנית. ב-25 בספטמבר דווח כי הושגה הסכמה מצד ראשי הקונגרס לעיקרי תוכנית הסיוע‏‏[14], אולם בציבור נשמעו קולות רמים המתנגדים להוצאה הציבורית הכרוכה בה‏‏[15]. ביום חמישי, בעת פגישה שנערכה בבית הלבן, בנוכחות נציגי הקונגרס והמועמדים לנשיאות ארצות הברית ברק אובאמה וג'ון מקיין, התברר כי לא קיים קונצנזוס בקונגרס באשר לתוכנית וקיימת התנגדות עזה מצד הנציגים הרפובליקנים ליישומה‏‏[16]. חברי הקונגרס הרפובליקנים ניסו להציע תוכנית חלופית ולפיה תוקם מערכת של ביטוחי משכנתאות אשר תמומן בידי אלה המחזיקים אותן. בסוף אותו השבוע המשיכו המגעים לקידום תוכנית הסיוע הממשלתי ומסמכי ההצעה, שאורכה היה שלושה עמודים במקור, תפחו כדי יותר ממאה עמודים וכללו את האפשרות לביטוח משכנתאות‏‏[17] ‏‏[18]. ביום חמישי בערב התמוטט הבנק הענק Washington Mutual ונכסיו נתפסו בידי חברת ביטוח הפקדונות הפדרלית האמריקאית, ה-FDIC ונמכרו ברובם לידי הבנק הגדול בארצות הברית JPMorgan Chase‏‏[19]. במקביל דווח כי בנק אמריקאי ענק אחר, Wachovia, נמצא במגעים עם סיטיגרופ וגופים פיננסיים אחרים, בניסיון לחלצו ממשבר האשראי אליו נקלע‏‏[20].
[עריכה]השבוע המתחיל ב-28 בספטמבר 2008

ביום ראשון בבוקר הכריז שר האוצר האמריקאי כי הושג הסכם על כל המרכיבים העיקריים של תוכנית הסיוע הממשלתי וכי סכום הסיוע הכולל יהיה עד 700 מיליארד דולר, וכן תתווסף האפשרות ליצירת מערכת לביטוח משכנתאות‏‏[21]. במקביל דווח באותו היום כי נקבעה תוכנית לענק המשכנתאות הבריטי ברדפורד אנד בינגלי (Bradford & Bingley) ולפיה הבנק הגדול בספרד, גרופו סנטנדר (Grupo Satander) ירכוש את משרדי הבנק הבריטי ויקבל לידיו את חשבונות החסכון, ואילו חשבונות ההלוואות והמשכנתאות של הבנק יולאמו‏‏[22].
ביום ראשון בשבוע אף הולאם חלקית ענק הבנקאות מבנלוקס, Fortis, כאשר ממשלות בלגיה, הולנד ולוקסמבורג השקיעו 11.2 מיליארד אירו בבנק. בלגיה רכשה 49% מן החטיבה הבלגית של הבנק ואילו הולנד ולוקסמבורג נקטו בצעד דומה ביחס לחטיבות ההולנדית והלוקסמבורגית‏‏[23]. החלטת ממשלת הולנד שונתה ב-3 באוקטובר, כאשר החליטה להשתלט על נכסי הבנק בהולנד‏‏[24].
ביום שני, 29 בספטמבר, הוכרז כי Wachovia, הבנק הרביעי בגודלו בארצות הברית, יירכש על ידי סיטיגרופ‏‏[25]. עסקה זו לא יצאה לפועל, אולם הבנק נמכר לבנק ולס פארגו ב-12 באוקטובר‏‏[26].
ביום שני הכריז שר האוצר הגרמני על תוכנית ממשלתית להצלת חברת האחזקות ממינכן, Hypo Real Estate, אשר בבעלותה מספר בנקי משכנתאות בגרמניה, אולם ב-4 באוקטובר 2008 התברר כי התוכנית לא תצא לפועל. באותו היום החליטה ממשלת איסלנד להלאים את הבנק השלישי בגודלו במדינה, בנק גליטניר (Glitnir)‏‏[27] ‏‏[28].
ביום שני נפלו שערי המניות באופן קיצוני בבורסות אירופה וארצות הברית למרות הזרמת כספים לשוק לאשראי קצר מועד בידי הבנקים המרכזיים‏‏[29] ‏‏[30].
תוכנית הסיוע הממשלתי האמריקאית, אשר זכתה לשם "חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008", הונחה על שולחן הקונגרס האמריקאי להצבעה‏‏[31]. הקונגרס לא אישר את החוק, למרות שההצבעה הופסקה ל-40 דקות בניסיונות לשכנע חברי קונגרס, 205 הצביעו בעד החוק ו-228 התנגדו‏‏[32]. במקביל התרחשו באותו היום ירידות שערים חדות בבורסות ארצות הברית. בתוך דקות לאחר כשלון ההצבעה מדד דאו ג'ונס ירד ב-300 נקודות וסיים בירידה כוללת של 777.68 נקודות, הנאסד"ק איבד 199.61 נקודות מערכו וירד אל מתחת ל-2000 נקודות, ומדד S&P 500 איבד 8.77% באותו היום[33]. מדד הדאו ג'ונס ידע באותו יום את הנפילה הגדולה ביותר בתולדותיו עד לאותו מועד‏‏[34]. בין המניות שאבדו בחדות מערכן היו מניות בנקים אשר נחשבו ליציבים‏‏[35].
ביום שלישי, 30 בספטמבר, התאוששו שוקי המניות, אולם שוקי האשראי נותרו במצוקה כאשר ריבית הליבור (באנגלית:London Interbank Offered Rate, ר"ת: LIBOR) עלתה בתוך יממה מ-4.7% ל-6.88%. ביום שלישי, 30 בספטמבר, הזרימו ממשלות צרפת, לוקסמבורג ובלגיה, 6.4 מיליארד אירו לבנק Dexia, אשר נקלע למצוקת אשראי‏‏[36].
ביום שני, 29 בספטמבר, לאחר שבנקים באירלנד נקלעו אף הם למצוקת אשראי החליטה ממשלת אירלנד על תוכנית דו-שנתית להבטחת כל פקדונות הבנקים של שישה בנקים במדינה, הוצאה הנאמדת בכ-400 מיליארד דולר‏‏[37].
ב-1 באוקטובר אישר הסנאט של ארצות הברית את תוכנית סיוע החירום האמריקאי ב-700 מיליארד דולר, כולל ביטוח פקדונות בבנקים עד לסכום של 250,000 דולר וכן 100 מיליארד דולר בהנחות מס לעסקים ולאנרגיה חלופית. החוק אושר ברוב של 74 כנגד 25 מתנגדים‏‏[38]. ביום שישי עלה החוק להצבעה מחודשת בקונגרס והפעם זכה לרוב של 263 כנגד 171 מתנגדים‏‏[39].
בשעות הלילה של ה-2 באוקטובר הלכה ממשלת יוון בדרכה של אירלנד והודיעה כי תבטח את הפקדונות בכל הבנקים במדינה‏‏[40]. ביום שישי, 3 באוקטובר, הכריזה רשות השירותים הפיננסיים בבריטניה כי החל מ-7 באוקטובר יגדל הסכום המבוטח בפקדונות בבנקים ל-50,000 ליש"ט, לעומת 35,000 ליש"ט עד אותו יום, זאת בניסיון להגביר את אמון הציבור בבנקים‏‏[41]. באותה עת נמשכו באירופה שיחות בין המדינות כדי להחליט על תוכנית סיוע אירופית לחוסר היציבות בשוקי הכספים. מגעים אלה הובילו לכנס שנערך בפריז, בשבת אחר הצהריים, בראשות נשיא צרפת ניקולא סרקוזי. הכנס נערך על רקע דיווחים כי בנק אירופי נוסף, בנק ההלוואות האיטלקי הענק UniCredit נקלע אף הוא לקשיי אשראי‏‏[42].
[עריכה]השבוע המתחיל ב-5 באוקטובר 2008

במהלך סוף השבוע הראשון באוקטובר החלו מתבררים ממדי המשבר הכלכלי באיסלנד כאשר שער הקרונה האיסלנדית פוחת בשיעור 30% כנגד האירו‏‏[43]. באסיפת חירום של בית המחוקקים האיסלנדי אושרה חקיקה המקנה סמכויות נרחבות לממשלה לתפוס את נכסי הבנקים ולפקח עליהם. מכוח חקיקה זו נטלה ממשלת איסלנד שליטה בשלושת הבנקים הגדולים במדינה‏‏[44].
בטרם נפתח יום העסקים ב-6 באוקטובר, השתלט בנק BNP Paribas הצרפתי על הנכסים הנותרים של בנק Fortis בצרפת, בדומה להשתלטות ממשלת הולנד על נכסי הבנק במדינתה‏‏[45]. בינתיים הצטרפו גם גרמניה‏‏[46], דנמרק ואוסטריה לצעדים שנקטו ממשלות אירלנד ויוון בהבטיחן את פקדונות החוסכים בבנקים. למרות צעדי ההרגעה של ממשלות אירופה, ב-6 באוקטובר ירד מדד הפוטסי (FTSE 100), המשקף את מחירי המניות בבורסה של לונדון, את הירידה החדה ביותר שנרשמה בהיסטוריה של מדד זה עד לאותו היום‏‏[47]. מדד הדאו ג'ונס בסיום המסחר ביום שני (6 באוקטובר) ירד אל מתחת ל-10,000 נקודות לראשונה מאז שנת 2004‏‏, ירידה של 30% מן המדד שהיה ב-9 באוקטובר 2007‏[48]. בבורסות ברזיל ורוסיה הופסק באותו היום המסחר במניות לאחר נפילות כה חדות שעוררו חשש להתמוטטות כוללת של הבורסה‏‏[49].
ב-7 באוקטובר הודיע הבנק המרכזי של איסלנד כי ממשלת רוסיה הסכימה להלוות לבנק 4 מיליארד אירו‏‏[50]. אף שבתחילה הוכחשה הודעה זו על ידי שלטונות רוסיה, בשעות הערב הודה שר האוצר הרוסי אלכסיי קודרין כי רוסיה שוקלת בחיוב את בקשת הסיוע מאיסלנד‏‏[51]. באותו היום הורידה חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של איסלנד. באותו היום החליטו שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי להגדיל את סכום הפקדונות המבוטח בבנקים עד ל-50,000 אירו לפחות. ממשלות הולנד, ספרד, ובלגיה הודיעו כי יגדילו את הסכום המבוטח מעבר למינימום שנקבע, עד לסכום של 100,000 אירו‏‏[52].
ב-8 באוקטובר הכריזה ממשלת בריטניה כי תעניק אשראי בשיעור 25 מיליארד ליש"ט לשורה של בנקים גדולים במדינה וכן 25 מיליארד ליש"ט נוספים למוסדות פיננסיים אחרים ולשלוחות של בנקים זרים בבריטניה. היו שכינו את התוכנית בשם הלאמה חלקית של הבנקים בבריטניה‏‏[53]. יום קודם לכן הכריז בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.5%. למחרת, הכריזו על צעד זהה הבנק המרכזי האירופי וכן הבנקים המרכזיים של בריטניה, ארצות הברית, קנדה, שבדיה ושווייץ‏‏[54].
ב-8 באוקטובר הייתה מגמה של ירידות שערים חדות בבורסות המניות בעולם. ביפן ירדו שערי המניות ב-9%. ברוסיה הופסק המסחר במניות פעם נוספת, לאחר ירידה חדה בתחילת המסחר. אף בבורסת אינדונזיה הופסק המסחר מסיבה זהה. ב-8 באוקטובר הלווה הפדרל רזרב 37.8 מיליארד דולר ל-AIG, בנוסף להלוואה של 85 מיליארד דולר בחודש ספטמבר‏‏[55].
ביום רביעי בלילה, 8 באוקטובר 2008, הבנק המרכזי של איסלנד נטש את ניסיונותיו לתמוך בקרונה האיסלנדית המתדרדרת בשער של 131 קרונות לאירו, לאחר שניסה לייצב את המטבע בשער זה ביום שני, 6 באוקטובר‏‏[56]. למחרת נפל שער הקרונה ל-340 קרונות לאירו ואז הפסיקה הממשלה את המסחר במטבע זר‏‏[57]. למחרת השתלטה הרשות האיסלנדית לפיקוח פיננסי על הבנק הגדול במדינה, קאופטינג. באותו היום הוכרז על הפסקת המסחר בבורסה לניירות ערך באיסלנד עד ליום שני , 13 באוקטובר‏‏[58].
ביום חמישי, 9 באוקטובר, עלה מחיר האשראי לטווח קצר, בעוד הבורסות בארצות הברית המשיכו במגמה של ירידות חדות. לעומת זאת התמתנו ירידות השערים באירופה‏‏[59]. ביום שישי, 10 באוקטובר, היו ירידות חדות בבורסות אסיה ואירופה‏‏. בבורסת ניו יורק התנהל יום מסחר עם תנודות חדות ביותר, ירידות ועליות של מאות נקודות בשעות ספורות. המסחר התסיים בירידה מתונה של 1.5%. המסחר בבורסה במוסקבה כלל לא התקיים בניסיון להרגיע את המשקיעים[60]. הפרלמנט הרוסי קיבל חוק ולפיו בנקים רוסים יקבלו הלוואה בסך 36 מיליארד דולר מרווחי מכירות נפט‏‏[61]. בוושינגטון התכנסו שרי האוצר של ארגון המדינות המתועשות בהזמנת הנשיא בוש. במקביל נערכה בושינגטון פגישה של ראשי קרן המטבע הבינלאומית וראשי הבנק העולמי‏‏[62].
ביום שישי, 10 באוקטובר הודיעה חברת הביטוח היפנית הבינלאומית Yamato Life על פשיטת רגל, כתוצאה מירידה חדה בערך נכסיה. איגרות החוב של חברת ליהמן ברדרס נמכרו ביום שישי במכירה פומבית במחיר של 8 סנט לאיגרת שערכה הנקוב דולר אחד. איגרות חוב רבות של ליהמן ברדרס מבוטחות, וקיים חשש כי החברות המבטחות עלולות להיקלע לקשיים, כיוון שההערכה היא שתביעות הביטוח עשויות להיות בגובה 400-600 מיליארד דולר‏‏[63].
[עריכה]השבוע המתחיל ב-12 באוקטובר

ביום ראשון 12 באוקטובר פתחה ממשלת בריטניה במגעים עם הבנקים הגדולים במדינה באשר לתוכנית להזרמת כספים למוסדות אלה בעסקת רכישה ממשלתית של חלקים מן הבנקים בסכום כולל של כ-39 מיליארד ליש"ט‏‏[64].
מנהיגי אירופה נפגשו בפריז והכריזו על תוכנית להזרמת מימון לבנקים אירופיים. התוכנית שהוכרזה כללה צעדים לביטוח פיקדונות למשך חמש שנים. על פי התוכנית כל אחת ממדינות אירופה תדאג להזרמת המימון לבנקים שבתחומה, על פי התנאים המקומיים. נקבעו אף מנגנונים לעידוד אשראי לטווח קצר. עלות מלוא התוכנית הוא כ-11 טריליון אירו‏‏[65] . אוסטרליה וניו זילנד הכריזו אף הן על תוכנית לביטוח הפקדונות בבנקים.
ביום ראשון כינס הקבינט הנורבגי מסיבת עיתונאים דחופה והכריז על תוכנית בהיקף של 57.4 מיליארד דולר בה יוצעו לבנקים הנורבגים אגרות חוב ממשלתיות חדשות‏‏[66].
ביום שני, 13 באוקטובר, הייתה עליה כללית במדדי המניות בבורסות העולם. עם סיום המסחר בבורסת ניו יורק עלה הדאו ג'ונס בשיעור 11%, 936 נקודות ביום מסחר אחד, ונסגר ב-9,387 נקודות. היה זה יום המסחר הראשון בחודש אוקטובר שבו נסגר מדד הדאו ג'ונס בעליה לעומת פתיחת המסחר‏‏[67]. מדד ה-CAC40 הצרפתי נסגר באותו יום בעליה של 11.18%, זאת לאחר שממשלת צרפת הכריזה על תוכנית סיוע לבנקים בהיקף של 320 מיליארד יורו‏‏[68]. גרמניה הכריזה על תוכנית סיוע לבנקים בהיקף של 400 מיליארד יורו. באותו היום הציעה קרן המטבע הבינלאומית סיוע טכני ופיננסי להונגריה אשר התקשתה להתמודד עם המשבר לאור מנוסה של משקיעים מקומיים למטבע היורו, לפרנק השווייצרי ולדולר האמריקאי. אף בבורסה ההונגרית הייתה עליית שערים ביום שני והלחץ על המטבע המקומי, הפורינט, פחת. ערכו של הפורינט ביחס לדולר פוחת בשיעור של 30% מאז חודש יולי 2008‏‏.
ראש ממשלת ספרד, חוזה לואיס רודריגז זפטרו, הכריז כי ספרד תספק בטוחות עד לסכום של 100 מיליארד יורו כדי להבטיח חובות חדשים של הבנקים המסחריים בספרד בשנת 2008. הכרזה זו באה בעקבות כינוס פסגה של מדינות היורו במהלך סוף השבוע כדי לתאם את מאמציהן מול משבר האשראי\\2-ארגונים שונים מוגדרים "ארגוני טרור" על ידי מדינות או גופים בינלאומיים כאשר הם נעדרים זכות לגיטימית להפעיל כוח, וכאשר כוחם מופנה בעיקר כנגד אזרחים. הגדרות אלו שנויות לעתים קרובות במחלוקת, בעיקר בגלל אי הבהירות השוררת לעתים קרובות סביב השאלה מיהו בעל הזכות הבלעדית והלגיטימית להפעיל אלימות ביחידת שטח, והאם פעולותיו של ארגון מסוים מכוונות בעיקר נגד האזרחים. טענה רווחת נוספת היא כי מידת התקפות של ההגדרה מעורערת כי המניעים להגדרת ארגונים מסוימים "ארגוני טרור" והימנעות מהגדרה כך של ארגונים דומים יסודה במניעים פוליטיים של הגופים המגדירים. לעתים קרובות, הגדרת ארגון מסוים כ"טרוריסטי" מבוצעת על ידי בתי משפט במדינה או בארגון בינלאומי, שסמכותם יונקת מסמכות השלטון באותה מדינה - סמכות שיש המערערים עליה.
כמעט כל הארגונים המוגדרים "ארגוני טרור" חולקים על קביעה זו ומגדירים את עצמם "לוחמי חופש" או "ארגון גרילה". הגדרה זו מבוססת בעיקר על דחיית הלגיטימיות של הפעלת האלימות על ידי המדינה האויבת - לעתים קרובות בטענה כי הארגון אינו מכיר במדינה או בלגיטימיות של השלטון הקיים בה; ובדרך כלל גם על הטענה שכל או רוב אזרחי מדינת האויב הם חלק מהכוח הלוחם נגדו.
דוגמה מוקדמת בולטת לחילוקי?הדעות ביחס להגדרת ארגונים כ"ארגוני טרור" הן מחתרות האצ"ל והלח"י שפעלו בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. ממשלת בריטניה ושלטונות המנדט הבריטי הגדירו את שני הארגונים כ"ארגוני טרור", אף כי ארגונים אלו פעלו כמעט באופן בלעדי נגד מטרות צבאיות, ולכן אינם עומדים בתנאים המקובלים לארגון טרור על?פי המשפט הבינלאומי או במדינת ישראל שהוקמה אחר?כך בחלק משטח המנדט. בעקבות רצח הרוזן ברנדוט הכריזה ממשלת ישראל על לח"י בארגון טרור.
דוגמאות רבות בהן הגדרת ארגונים מסוימים כ"ארגוני טרור" מצויות במדינות בהן יש מלחמת אזרחים או עימות אזרחי בקנה מידה רחב, וקשה לקבוע באופן ברור כי גורם מסוים מחזיק בזכות בלעדית או לגיטימית להפעיל אלימות בתא שטח מסוים (לדוגמה, במקרה של עימות אזרחי בעקבות בחירות, שתוצאותיהן אינן מקובלות על חלק ניכר מתושבי המדינה). במקרים אחרים, כוחות הצבא ומוסדות השלטון אינם מזוהים באופן ברור ונדמים לאזרחים רגילים, מצב המקשה לקבוע אם הפעולה נגדם כוונה להטיל אימה באוכלוסייה האזרחית, או לפגוע במטרה צבאית.
דוגמאות אחרות בהן קשה מאוד להגדיר ארגון כ"ארגון טרור" הם כאלו בהם נחתם הסכם בין מדינה לארגון מסוים (לדוגמה, בין בריטניה למחתרת האירית), ובעקבותיו משונה הגדרת הארגון; תדירות, מלווה ההסכם בהכרה בארגון או בנציגיו כשליטים ביחידת שטח, קשירת קשרים דיפלומטיים, וכדומה. לעתים, הגדרתו של ארגון עשויה להשתנות לאורך זמן. כך, לדוגמה, המגעים בין נציגי מדינת ישראל לראש ארגון אש"ף, יאסר ערפאת הובילו ב-1995 לשינוי הגדרתו של אש"ף כ"ארגון טרור" והענקת לגיטימציה לשליטתו בחלק משטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. סדרה ארוכה של פעולות נגד אזרחי מדינת ישראל הובילה בתחילת שנות ה-2000 לשינוי נוסף בהגדרתו של יאסר ערפאת, שהוצג פעם נוספת על ידי ממשלת ישראל כ"טרוריסט".
הבעייתיות הכרוכה בהגדרת השליט הלגיטימי ביחידת שטח מסוימת הובילו את חלק מהגורמים המגדירים ארגוני טרור להתעלם משאלה זו, או לבסס את ההכרעה בה על קונצנזוס בינלאומי מסוים (הכרה בינלאומית רחבה), ולהתמקד בעיקר בתנאי השני: הפעולה המכוונת בעיקר נגד אזרחי מדינה מסוימת.\\3-התחממות עולמית


טמפרטורה ממוצעת גלובלית (בפני השטח) מ-1856 עד 2004


ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת בתקופה 2004-1995 לתקופה 1980-1940
התחממות עולמית או התחממות גלובלית (באנגלית: Global warming) היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ ושל האוקיינוסים על פניו. הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC), שעוסק בריכוז נתוני ההתחממות העולמית, סבור שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס (עם רווח בר-סמך של ±0.18) בין 1906 ל-2005.[1]
קיימת התאמה בין עליית הטמפרטורה לעלייה בכמות של פחמן דו-חמצני ושל גזי חממה נוספים באטמוספירה שגורמת להגברת אפקט החממה. ה-IPCC סבור כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שפעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקי מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא ההבדל בריכוז הגזים בין אזורים גאוגרפיים שונים. קיימת התאמה בין אזורים מאוכלסים ובין ריכוז גזי חממה גבוה. התצפית השנייה היא נוכחות של איזוטופים שאין להם מקור טבעי.
שינוי הטמפרטורה הינו היבט אחד בנושא רחב יותר של שינוי האקלים בתקופה האחרונה. ה-IPCC צופה שהטמפרטורות עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס בין השנים 1990 ו-2100 [2]. דבר זה צפוי להוביל לשינויי אקלים נוספים הכוללים את עליית פני הים, וכן שינויים בכמויות ובדפוסים של משקעים. שינויים אלו עלולים להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לשנות את התנובה החקלאית, לגרום לנסיגה בקרחונים, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדות ביולוגיות. אף על פי שההתחממות צפויה להשפיע על מספרם ועל עוצמתם של אירועים אלו, קשה לקשר אירוע מסוים כלשהו עם ההתחממות העולמית, משום שהרבה מהעדויות הן סטטיסטיות.
קבוצה קטנה של מדענים חולקת על ההשקפה לפיה פעילויות בני האדם ממלאות תפקיד חשוב בעליית הטמפרטורות העכשווית. אכן ישנם גורמים של אי-ודאות בשאלה מה יהיה גודלו של השינוי בעתיד, וויכוח פוליטי וציבורי ער ולוהט מתנהל בשאלה מה צריך לעשות כדי להקטין או להחזיר אחורה את ההתחממות העתידית, וכיצד יש להתמודד עם תוצאותיה.



נתונים היסטוריים של טמפרטורות לאורך 2000 השנים האחרונות על פי שחזורים שונים, מוחלקים, על פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.
יחסית לתקופה של 1860-1900, עלתה הטמפרטורה העולמית הן ביבשה והן בים ב-0.75 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה בחלק התחתון של הטרופוספירה עלתה ב- 0.12- 0.22 מעלות צלזיוס בעשור מאז 1979. רוב החוקרים מאמינים כי הטמפרטורה העולמית הייתה יציבה למדי במשך אלף או אלפיים השנים לפני 1850, עם תנודות שונות, שייתכן והן מקומיות, כמו התקופה החמה בימי הביניים באירופה, או עידן הקרח הקטן.
על פי הערכות של מכון גודארד לחקר החלל של נאס"א, 2005 הייתה השנה החמה ביותר מאז הפך השימוש באמצעי מדידה אמינים לנפוץ ברחבי העולם בסוף המאה ה-19, כשהיא מביסה את השיא הקודם שנקבע ב1998 בכמה מאיות של מעלת צלזיוס. הערכות דומות בוצעו בידי הארגון המטאורולוגי העולמי, אך היחידה לחקר האקלים מטעם בריטניה הסיקה כי 2005 הייתה חמה פחות מאשר 1998.[3]
כתלות במסגרת הזמן הנדונה, קיימים בנמצא רישומי טמפרטורה שונים. אלו מבוססים על סדרות נתונים שונות, בעלות דרגות שונות של דיוק ואמינות. רישומי טמפרטורה באמצעות מכשירים, בפריסה עולמית בקרוב, התחילו סביב שנת 1860; נוטים להאמין כי טעויות מדידה עקב אפקט אי חום עירוני הן קטנות. ניתן לקבל נקודת מבט ארוכת טווח יותר מעדויות שונות לגבי 1000 השנים האחרונות; לדיון על עדויות אלו ועל ההבדלים ביניהם[4]. הסימנים המעידים על שינויי אקלים בעת האחרונה הינם ברורים יותר במשך 50 השנים האחרונות, שבהן קיימים הנתונים המפורטים ביותר. מדידות טמפרטורה לוויינית של הטרופוספירה החלה בשנת 1979.
[עריכה]הגורמים להתחממות העולמית



הריכוז של פחמן דו-חמצני במשך 400,000 השנים האחרונות והעלייה המהירה שלו מאז המהפכה התעשייתית; מאמינים כי שינויים במסלול של כדור הארץ סביב השמש הידועים בשם מחזורי מילאנקוביץ', גורמים למחזורים של עידני קרח כל 100,000 שנים.
מערכת האקלים העולמית משתנה הן באמצעות גורמים טבעיים, "פנימיים" והן בתגובה לשינויים ב"כוחות" חיצוניים; הן מגורמים מעשה ידי אדם והן מגורמים שאינם מעשה ידי אדם, כולל פעילות של השמש, וכן מפליטות של גזי חממה על ידי הרי געש.
מומחי אקלים מסכימים כי כדור הארץ התחמם באחרונה, אך ישנה מחלוקת גדולה באשר לסיבות לשינוי זה, במיוחד מחוץ לקהילה המדעית.


ההשתנות המתואמת של כמות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה והטמפרטורה העולמית ב-650,000 השנים האחרונות
הוספת פחמן דו-חמצני (CO2) או מתאן (CH4) לאטמוספירה, ללא שינויים אחרים, תנטה לחמם את פני השטח של כדור הארץ. למעשה, גזי חממה יוצרים אפקט חממה טבעי שבלעדיו, על פי הערכה, הטמפרטורה על כדור הארץ הייתה נמוכה בכ-30 מעלות צלזיוס, וכדור הארץ היה בלתי ניתן למחיה. מסיבה זו, לא נכון להגיד כי יש מחלוקת בין אלו ש"מאמינים" לבין אלו ה"מתנגדים" לתאוריה שתוספת פחמן דו-חמצני לאטמוספירה של כדור הארץ תגרום לטמפרטורה גבוהה יותר של פני השטח של כדור הארץ, ללא השפעות עקיפות מתקנות. תחת זאת, הוויכוח הוא על השאלה מה תהיה ההשפעה הכוללת של תוספת פחמן דו-חמצני ומתאן לאטמוספירה, בהתחשב בגורמים נוספים.
[עריכה]פליטות של גזי חממה


המגמות של גזי חממה
הבערתו של דלק מחצבי, הכוללת תחנות כוח המשתמשות בנפט או פחם, גזי המפלט של מכוניות, ארובות בתי חרושת ועוד פליטות מזהמות של הסביבה האנושית מייצרות כ- 22 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני ועוד גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה של כדור הארץ בכל שנה. כמעט מחצית מהפליטות האנושיות נשארו באטמוספירה[5]. חקלאות בעלי חיים, דשנים, גז טבעי, שדות אורז, מטמנות אשפה, פחם ועוד מקורות שמוצאם בפעילות אנושית תורמים כ-450 מיליון טונות של מתאן בכל שנה[6]. הריכוזים האטמוספיריים של פחמן דו-חמצני ושל מתאן גדלו ב 31% וב-149% בהתאמה מעל הרמות שהיו לפני העידן התעשייתי מאז 1750. ריכוזים אלו הינם גבוהים משמעותית מהריכוזים בכל זמן אחר במשך 650,000 השנים האחרונות, התקופה שלגביה נתקבלו נתונים מהימנים, באמצעות מחקר של ליבות קרח. על סמך עדויות גאולוגיות פחות ישירות מאמינים כי רמות גבוהות כאלה של פחמן דו-חמצני היו לאחרונה לפני 40 מיליון שנה. כשלושה רבעים מהפליטות ממקורות אנושיים שבוצעו ב-20 השנים האחרונות נגרמו עקב בערה של דלק מחצבי. מספר מכריע משאר הפליטות נובעות משינויים בשימוש בקרקע, בעיקר עקב ברוא יערות.[7]
מדידת-המכשירים המתמשכת הארוכה ביותר שבוצעה של ריכוז פחמן דו-חמצני באטמוספירה החלה ב1958 במאונה לואה בהוואי. מאז, הערכים הממוצעים השנתיים עלו באופן מונוטוני מ-315 ppmv [8]. בשנת 2003 הריכוז הגיע ל-376 ppmv. נתונים מהקוטב הדרומי מראים גידול דומה[9] . המדידות החודשיות מצביעות על תנודות עונתיות קטנות.
[עריכה]מקורות של פליטות גזי חממה


פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.
באופן גלובלי, רוב הפליטות של גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית נובעות משרפת דלק מחצבי. השאר מתחלק בין "דלק עריק" (שנצרך במהלך ההפקה והתובלה של דלק), פליטות מתהליכי ייצור (לא כולל שרפת דלק), וחקלאות. אלה תרמו 5.8%, 5.2% ו3.3% בהתאמה בשנת 1990. נתונים נוכחיים הם ברי השוואה[10].
כ- 17% מהפליטות הן תוצאה של שרפת דלק מאובנים לשם ייצור חשמל.
אחוז קטן של פליטות בא ממקורות טבעיים או אנושיים ביולוגיים, וכ- 6.3% מהפליטות נובעות ממתאן ותחמוצת החנקן שמקורם בחקלאות.
תהליכים של לולאות משוב מחזקות, כגון, השחרור הצפוי של עד 70,000 מיליון טונות של מתאן הכלואים בביצות באזורי אדמה קפואה תמידית בסיביר, אשר החלו להנמס עקב עליית הטמפרטורות, עלולים להוביל למקורות נוספים משמעותיים של פליטות של גזי חממה[11].
פליטות אנושיות של מזהמים אחרים - בעיקר אירוסולים סולפטיים - יוצרים אפקט קירור; דבר זה יכול להסביר את הרמה המישורית/התקררות שנצפו ברישומי הטמפרטורות באמצע המאה ה-20 [12], אם כי ייתכן גם כי דבר זה נבע מהתערבותו של מחזור טבעי\3.כבר נתבאר במדעי הטבע 13 מציאות הסיבות לכל דבר שיש לו סיבה, ושהם ארבעה:
החומר והצורה, והפועל והתכלית 14.
ושיש מהם קרובים ומהם רחוקים 15, וכל אחד מארבעה אלו נקרא סיבה ועילה.

ומהשקפותיהם 16 אשר איני חולק עליהם, שה' יתהדר ויתרומם הוא הפועל והוא הצורה והוא התכלית, ולפיכך אמרו שהוא יתעלה סיבה ועילה, כדי לכלול שלושת הסיבות הללו, והם שיהא הוא פועל העולם וצורתו ותכליתו.

ומטרתי בפרק זה לבאר לך באיזה אופן נאמר בו יתעלה שהוא הפועל והוא צורת העולם, והוא גם תכליתו.
ואל תטריד את מחשבתך כאן בעניין חידושו את העולם או חיובו ממנו לפי דעתם, כי ידובר בכך הרבה כראוי לעניין זה 17. והכוונה כאן שהוא יתעלה פועל את פרטי הפעלים הנמצאים בעולם, כמו שהוא פועל העולם בכללותו 18.

ואומר:
כבר נתבאר במדעי הטבע 19 כי ארבעת מיני סיבות הללו, ראוי לחקור לכל סיבה מהן גם סיבה אחרת, ואז ימצא לדבר המתהווה ארבעת הסיבות הללו הקרובות אליו 20, וימצאו גם להם סיבות, ולסיבות סיבות, עד שמסתיים אל הסיבות הראשונות.

כגון: שהדבר הזה העשוי פועלו הוא כך, ולאותו הפועל פועל, ולא יחדל מכך עד שיגיע אל מניע ראשון, הוא הפועל באמת לכל האמצעיים הללו. והוא, שאם היה אות אלף מניעו אות בית, ובית מניעו גימל, וגימל מניעו דלת, ודלת מניעו הא, וזה מה שלא יעבור עד ללא תכלית 21, אם כן נעמוד אצל ההא דרך משל 22. הרי אין ספק כי ההא הוא המניע את האלף והבית והגימל והדלת, ובצדק נאמר על תנועת האלף כי ההא פעל אותה.

ועל דרך זו מתייחסת כל פעולה במציאות אל ה'. ואפילו פעלו מי שפעלו מן הפועלים הקרובים, *23 כמו שנבאר, הרי הוא הסיבה הרחוקה מצד היותו פועל 23. [קטו]

[לכל צורה קדמה צורה אחרת, והאחרונה - ה']
וכך הצורות הטבעיות 24 ההוות הנפסדות 25, נמצאם אם נתחקה אחריהם, שבהכרח קדמה להם צורה אחרת המעתדת את החומר הזה לקבל את הצורה הזו, וגם אותה הצורה השניה קדמה לה אחרת, עד שיסתיים 26 לצורה האחרונה, שהיא הכרחית במציאות הצורות האמצעיות הללו, אשר אותן האמצעיות הם סיבת הצורה הזו הקרובה, ואותה הצורה האחרונה בכל המציאות הוא ה' יתעלה.

ואל תחשוב 3 כי אמרנו בו שהוא הצורה האחרונה לכל העולם, הוא רמז לצורה האחרונה אשר עליה אומר ארסטו במה שאחר הטבע, שהיא בלתי הוה ולא נפסדת *26. כי אותה הצורה האמורה שם, טבעית, לא שכל נבדל.
לפי שאין אמרנו עליו יתעלה, שהוא צורת העולם האחרונה, כעניין הוית הצורה בעלת החומר צורה לאותו החומר, עד שיהא הוא יתעלה צורה לגוף 27.
לא על דרך זו נאמר! אלא כמו שכל מצוי בעל צורה אינו מה שהוא כי אם בצורתו, ואם נפסדה צורתו נפסדה הווייתו ובטל; כך, כיחס הזה עצמו, יחס ה' לכל תחילות 28 המציאות הרחוקות. כי במציאות הבורא הכל 29 מצוי, והוא מקור 30 קיומו, בעניין שמכנים אותו "שפע", כמו שנבאר באחד מפרקי מאמר זה 31.
[אמנם עסקינו אנו אינו בפילוספיה תיאולוגית אלא שנוכל ללמוד מכאן מהי תכלית שסיסתה קרובה ומהי תכלית שסיבתה רחוקה ,וזו הגדרת המדינה כפי שהבאנו בראשונה היא נקראת הסיבה הרחוקה לתכלית המסכמת אמנם זה ביחס אלינו וכפי שהביא המהרח''ושער ב ענף ב

אחר שנתבאר לך דרך כללות ענין י"ס בכל מקום שהם איך מתחלקים לכמה בחי' נתחיל לבאר בענף זה בחי' מדרגות העולמות אשר בתוך החלל הנ"ל וסדרן איך הם דע שהנה האורות ראשונים אשר נאצלו דרך קו הדק וצינור הנ"ל וכל בחי' מה שנאצלו בזה המקום החלל הם כמה אלפים ורבבות מיני עולמות ואין אנו עתה בביאורם שהזמן לא יספיק לפרט את כולם אמנם עתה נבאר פרט א' אשר הוא כולל את כל החלל הזה אשר ממנו מתפשטים כל העולם הנ"ל האור הא' קודם לכל אשר נתפשט מן הא"ס הסובב את הכל הם י"ס אשר בחינת כללותם נקרא א"ק לכל הקדומים וענין א"ק זה נרמז ברמזים נעלמים בס"ה ובתקונים ולרוב העלמתו ולגודל מעלתו לא שלחו בו יד להתעסק בו בגלוי כי אם בהעלם נמרץ ולא הוזכר אלא בדרך רמז והעלם גדול ברוב מקומות ואנו נזכיר קצתם. הלא אחד מהם הוא בספר התיקונים תי' י"ט דמ"ה וז"ל אי הכי אשתמודע דאית א"ק לכל הקדומים ובתיקון ע' דקל"ב אשכחנא במתני' בסתרא. דסתרין טמירא דטמירין דאדם דבריאה דאיהו א"ק לכל הקדומים דאית אדם וכו' ובתיקון ע' דקי"ט וז"ל אמון מופלא רקם וצייר ציורא בהיכלא דא"ק לכל הקדומים דאית אדם ואית אדם וכו' ואל יעלה בדעתך שי"ס הנק' אצלינו י"ס דאצילות הם יותר גבוהים וראשונים במעלה מכל מה שנאצל כי כמה וכמה עולמות לאין קץ קדמו אליהם ולרוב העלמם לא הוזכרו בס"ה אלא ברמז נפלא כאשר עיניך תחזנה משרים ג' מאמרים הנ"ל וכאלה רבים כאשר כתבו כמה מאמרים רבים בסוף פ' פקודי דרכ"ו ורס"ט ופ' נח דס"ה. וז"ל אר"ש ארימת ידי בצלו לעילא דכד רעותא עילאה לעילא כו' ומרזא דמחשבה עילאה דלתתא כלהו איקרו א"ס. גם בפ' בראשית דכ"ג ע"א והובא ג"כ בתיקו' תיקון ע' דקל"ד וז"ל ת"ח כמה עלות אינון סתימין דאינון מתלבשין ומתרכבין בספיראן כו' ואם תפקח עיני שכלך לדייק כל מלות ורמזים הנחמדים הנרמזים למבין במאמרים הנ"ל תפלא ותשתומם בראותך כמה מדרגות על מדרגות לאין קץ ומספר קדמו לאלו י"ס הנקרא אצלינו י"ס דאצילות והמעיין בחבורינו אלה אם יזכה יבחין וידע ויעמוד על תכונתם. גם בפרשת בראשית די"ט וז"ל וכלא אצטריך קב"ה למברי בעלמא ולתקנא עלמא בהו וכולהו מוחא מלגאו וכמה קליפין כו'[ועיין בשער ההקדמות ששם אמרהרי מבואר איך כל העולמות הם זב'ז וזה מסובב מזה כנז'ל ואע''ג שמשם נראה להיפך שביותר פנימי הוא המוח והחופף עליו הוא הקליפה הגרועה ממנו עם כ''ז אם תפקח עייני שכלך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכנו אנחנו יושבי תבל וכו' יעויי''ש באורך]. ובזה תבין מ"ש למעלה איך כל העולמות זה תוך זה וזה חופף לזה וא"ס סובב על כולם כנ"ל ולא אוכל להאריך בזה. ואחזור לבאר ענין הנ"ל הנה הי"ס הראשונים שנאצלו טרם כל הנאצלים הם י"ס הנקרא א"ק לכל הקדומים וי"ס אלו יש בהם י"ס כלים בצורת עגולים ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות והכל נקרא כלים כנ"ל בענף א' ובתוך כלי הנ"ל יש בו י' אורות פנימיות מתלבשים תוך י' כלים ועוד י' אורות אחרים מקיפים סביב י' עיגולי הכלים הנ"ל והכלי העליון הסובב על כל ט' כלים הוא הנקרא כתר דא"ק. וכלי הב' אשר בתוכו הסובב על הכלים הנשארים נק' חכמה דא"ק וכן עד"ז עד כלי העשירי הפנימיות שבכולם היא נקרא מלכות דא"ק וכולם בצורת עגולים זה בתוך זה כנ"ל והנה אלו הי"ס דעגולים דא"ק הזה הם ממלאים כל מקום החלל הנ"ל שבתוך אמצעות הא"ס כנזכר בענף א'. והנה הם מקיפים כל החלל הזה אמנם נשאר באמצע אלו העיגולים מקום חלל ופנוי לצורך שאר הנאצלים שהם ג"כ בצורת עיגולים זה בתוך זה והם בחי' אורות הנמשכים מן העינים דא"ק זה מבחי' היושר שבו שהוא כמראה אדם כמ"ש בעז"ה והם הנק' עולם הנקודים אשר גם בהם יש ציור עיגולים זה בתוך זה וכולם עומדים תוך אלו י' עיגולים דא"ק. באופן שי' עיגולים דא"ק הם מתעגלים ומקיפים וסובבים כל שאר עיגולים אשר בכל העולמות וכל שאר העיגולים הם מוקפים תוך אלו כי כל עיגול המשובח מחבירו הוא מקיף את חבירו וסובב אותו והיותר תחתון במעלה מחבירו הוא יותר פנימי והוא מסובב מחבירו עד שנמצא היותר פנימי מכולם הוא גרוע מכולם והם בחי' הרקיעים והגלגלים של עולם העשיה שהם י' גלגלי הרקיע הנזכר בהקדמת התיקו' והם נקראים אופנים אשר הם הרקיעים הסובבים עלינו בעולם השפל ובעולם החומרי הזה. ומבואר הוא שמאחר שהם יותר פנימים ותוכניים שבכל העיגולים א"כ פשוט הוא שיהיו יותר תחתונים מהם כגלדי בצלים זה בזה שהגלד החיצון העליון מכולם הוא יותר גדול ועד"ז הם נכללים ומתלבשים זה בתוך זה. ובענין הי' עיגולים דעולם הנקודים יתבאר בע"ה ענין דרוש העיגולים בפרטות