פסולת ביתית - מפגע שאפשר לצמצם
אחד המפגעים הסביבתיים הקשים ביותר בעולמנו, הוא כמות הפסולת אותה אנו מייצרים והדרך בה אנו מטפלים בה. בני האדם בעולם המודרני מייצרים כמויות אדירות של פסולת מדי שנה. כמובן שחלק ניכר מן הפסולת הזו מקורה בתעשייה, אך הפסולת הביתית מהווה כמות לא מבוטלת. כמות הפסולת הביתית המושלכת גדלה ככל שאיכות החיים עולה. במדינות המפותחות איכות החיים הולכת ומשתפרת עם העלייה (הקבועה) בכושר הייצור, עם השיפור במצב הכלכלי ועם תרבות הצריכה הגוברת. במרבית מדינות העולם המתפתח, תרבות המערב מחלחלת ואיתה מכרתנו משכבר, תרבות הצריכה. בישראל לדוגמא, כל אדם מייצר פסולת במשקל ממוצע של כ 600 ק"ג בשנה, לעומת כ 400 ק"ג בשנה 'בלבד' לפני עשור. על פי הערכות נייצר כ 900 ק"ג פסולת בממוצע בשנה בעוד עשור.
מה מזיק בזה לסביבה? ובכן, הנזק נגרם בכמה מישורים:
ראשית בשינוע הפסולת. השינוע מתבצע באמצעות כלי תחבורה, אשר עד שימצא פתרון חלופי הם ינועו באמצעות דלק. שריפת הדלק גורמת לעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, אשר על פי דעת הרוב מהווה גורם מרכזי בהתחממות הגלובלית (הצצה למאגרים בגולן תמחיש את ההשלכות הנלוות).
שנית, בהטמנת הפסולת. ההטמנה מתבצעת באתרים 'נבחרים'. כתוצאה מריכוז האשפה נוצרים מפגעים רבים: מפגעים ויזואליים, סיכוי גדול לעלייה בכמות החרקים והמזיקים (עקב ריבוי הפסולת עליה הם ניזונים), מפגעי ריחות וסיכון לזיהום אויר, גזילת שטח - משאב יקר כשלעצמו בארצנו הקטנטונת והחמור מכל חלחול תוצרי הפסולת למי תהום וזיהומם, דבר שבטח לא יעזור לצאת ממשבר המים הנוכחי.
שלישית, והמקום בו אנו נכנסים לתמונה, במניעת היכולת למחזר. שיעור אדיר מהפסולת המושלכת ניתנת למחזור בישראל - מיכלי פלסטיק, זכוכית, נייר ותוצרי עץ ואפילו שאר פירות וירקות. מחזור מרכיבי הפסולת יביא בראש ובראשונה לשמירה ולניהול נכון של המשאבים בכדור הארץ, שאינם בלתי מוגבלים. נוסף על כך, מחזור הפסולת יצמצם באופן ניכר את כמות הפסולת אותה אנו משליכים ואוגרים ובכך נחסוך גם את הנזקים הכרוכים בשינוע ובהטמנה.
איך ממחזרים?
כמעט בכל יישוב קיימים מיכלי איסוף ייעודיים לסוגי פסולת שונים: בקבוקי פלסטיק, זכוכית ופחיות; תוצרי נייר ולעיתים גם סוללות. בקבוקי הפלסטיק, הזכוכית, והפחיות ניתנים לשימוש חוזר. מחזורם יתרום להקטנה של פליטת גזי החממה בעקבות הפחתה של עומס ההפקה של מוצרים אלו בתעשייה ויצמצם את השימוש המיותר במשאבים שלא נוצלו עדיין. הנייר אף הוא מתאים לשימוש חוזר כנייר כתיבה, עיתון, קרטון וכד'. מחזורו יפחית את שיעור כריתת העצים, ההולכים ונעלמים בעקבות הכריתה והם מהווים לנו מקור חמצן - פשוטו כמשמעו: את החמצן שאנו נושמים הצמחים מייצרים ומשחררים אותו לאטמוספרה (לכן מקובל לקרוא לשטחים מכוסי צומח "ריאות ירוקות"). את הסוללות חשוב להפריד מכיוון שהן מכילות מתכות כבדות כגון כסף, מנגן ואבץ. מתכות אלו הינן רעילות לגופנו וחלחולן למי תהום יגרום לזיהום וינטרל את מקורות השתייה.
הפסולת האורגנית (זו שמקורה בעולם החי והצומח) מהווה את עיקר הנפח והמשקל של הפסולת הביתית. פסולת זו ניתנת לשימוש חוזר ממש בתוך ד' אמותינו - כחומר מדשן ומשביח לצמחי הגינה - קומפוסט, או בשמו בישראל - רקבובית. הרקבובית הינה שלב ביניים בהפיכת החומר האורגני לאדמה. ערבוב פסולת צמחית מהגינה עם הפסולת הצמחית האורגנית היישר ממטבחנו בתוספת מעט סבלנות תיצור קומפוסט. התהליך הינו פשוט ומתרחש מאליו בתוך חודשים ספורים. מיכלים ייעודיים לקומפוסט קיימים בגדלים שונים וניתן לקנות כאלה גם פה בגולן. את הקומפוסט מומלץ להוסיף לצמחי הגינה, כולל לצמחי מאכל. לא מומלץ להוסיף פסולת אורגנית מן החי (שאריות בשר וכד').
מדהים לחשוב עד כמה פעולות אוטומטיות בחיינו יכולות להזיק לסביבה (ולנו). עוד יותר מדהים להיווכח באיזו קלות ופשטות ניתן לסגל אורחות חיים "ירוקים" יותר - עבורנו ועבור ילדינו. ברצוני לנצל במה זו לעודד את הממחזרים שבינינו להמשיך, ולקרוא לאחרים להתחיל. המלצתי אליכם היא להתחיל למחזר פסולת מסוג אחד, לחוות בעצמכם את הקלות והסיפוק שבדבר ולהתמכר.
איתמר לופו, "אקו-גאיה", מושב אליעד
אחד המפגעים הסביבתיים הקשים ביותר בעולמנו, הוא כמות הפסולת אותה אנו מייצרים והדרך בה אנו מטפלים בה. בני האדם בעולם המודרני מייצרים כמויות אדירות של פסולת מדי שנה. כמובן שחלק ניכר מן הפסולת הזו מקורה בתעשייה, אך הפסולת הביתית מהווה כמות לא מבוטלת. כמות הפסולת הביתית המושלכת גדלה ככל שאיכות החיים עולה. במדינות המפותחות איכות החיים הולכת ומשתפרת עם העלייה (הקבועה) בכושר הייצור, עם השיפור במצב הכלכלי ועם תרבות הצריכה הגוברת. במרבית מדינות העולם המתפתח, תרבות המערב מחלחלת ואיתה מכרתנו משכבר, תרבות הצריכה. בישראל לדוגמא, כל אדם מייצר פסולת במשקל ממוצע של כ 600 ק"ג בשנה, לעומת כ 400 ק"ג בשנה 'בלבד' לפני עשור. על פי הערכות נייצר כ 900 ק"ג פסולת בממוצע בשנה בעוד עשור.
מה מזיק בזה לסביבה? ובכן, הנזק נגרם בכמה מישורים:
ראשית בשינוע הפסולת. השינוע מתבצע באמצעות כלי תחבורה, אשר עד שימצא פתרון חלופי הם ינועו באמצעות דלק. שריפת הדלק גורמת לעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה, אשר על פי דעת הרוב מהווה גורם מרכזי בהתחממות הגלובלית (הצצה למאגרים בגולן תמחיש את ההשלכות הנלוות).
שנית, בהטמנת הפסולת. ההטמנה מתבצעת באתרים 'נבחרים'. כתוצאה מריכוז האשפה נוצרים מפגעים רבים: מפגעים ויזואליים, סיכוי גדול לעלייה בכמות החרקים והמזיקים (עקב ריבוי הפסולת עליה הם ניזונים), מפגעי ריחות וסיכון לזיהום אויר, גזילת שטח - משאב יקר כשלעצמו בארצנו הקטנטונת והחמור מכל חלחול תוצרי הפסולת למי תהום וזיהומם, דבר שבטח לא יעזור לצאת ממשבר המים הנוכחי.
שלישית, והמקום בו אנו נכנסים לתמונה, במניעת היכולת למחזר. שיעור אדיר מהפסולת המושלכת ניתנת למחזור בישראל - מיכלי פלסטיק, זכוכית, נייר ותוצרי עץ ואפילו שאר פירות וירקות. מחזור מרכיבי הפסולת יביא בראש ובראשונה לשמירה ולניהול נכון של המשאבים בכדור הארץ, שאינם בלתי מוגבלים. נוסף על כך, מחזור הפסולת יצמצם באופן ניכר את כמות הפסולת אותה אנו משליכים ואוגרים ובכך נחסוך גם את הנזקים הכרוכים בשינוע ובהטמנה.
איך ממחזרים?
כמעט בכל יישוב קיימים מיכלי איסוף ייעודיים לסוגי פסולת שונים: בקבוקי פלסטיק, זכוכית ופחיות; תוצרי נייר ולעיתים גם סוללות. בקבוקי הפלסטיק, הזכוכית, והפחיות ניתנים לשימוש חוזר. מחזורם יתרום להקטנה של פליטת גזי החממה בעקבות הפחתה של עומס ההפקה של מוצרים אלו בתעשייה ויצמצם את השימוש המיותר במשאבים שלא נוצלו עדיין. הנייר אף הוא מתאים לשימוש חוזר כנייר כתיבה, עיתון, קרטון וכד'. מחזורו יפחית את שיעור כריתת העצים, ההולכים ונעלמים בעקבות הכריתה והם מהווים לנו מקור חמצן - פשוטו כמשמעו: את החמצן שאנו נושמים הצמחים מייצרים ומשחררים אותו לאטמוספרה (לכן מקובל לקרוא לשטחים מכוסי צומח "ריאות ירוקות"). את הסוללות חשוב להפריד מכיוון שהן מכילות מתכות כבדות כגון כסף, מנגן ואבץ. מתכות אלו הינן רעילות לגופנו וחלחולן למי תהום יגרום לזיהום וינטרל את מקורות השתייה.
הפסולת האורגנית (זו שמקורה בעולם החי והצומח) מהווה את עיקר הנפח והמשקל של הפסולת הביתית. פסולת זו ניתנת לשימוש חוזר ממש בתוך ד' אמותינו - כחומר מדשן ומשביח לצמחי הגינה - קומפוסט, או בשמו בישראל - רקבובית. הרקבובית הינה שלב ביניים בהפיכת החומר האורגני לאדמה. ערבוב פסולת צמחית מהגינה עם הפסולת הצמחית האורגנית היישר ממטבחנו בתוספת מעט סבלנות תיצור קומפוסט. התהליך הינו פשוט ומתרחש מאליו בתוך חודשים ספורים. מיכלים ייעודיים לקומפוסט קיימים בגדלים שונים וניתן לקנות כאלה גם פה בגולן. את הקומפוסט מומלץ להוסיף לצמחי הגינה, כולל לצמחי מאכל. לא מומלץ להוסיף פסולת אורגנית מן החי (שאריות בשר וכד').
מדהים לחשוב עד כמה פעולות אוטומטיות בחיינו יכולות להזיק לסביבה (ולנו). עוד יותר מדהים להיווכח באיזו קלות ופשטות ניתן לסגל אורחות חיים "ירוקים" יותר - עבורנו ועבור ילדינו. ברצוני לנצל במה זו לעודד את הממחזרים שבינינו להמשיך, ולקרוא לאחרים להתחיל. המלצתי אליכם היא להתחיל למחזר פסולת מסוג אחד, לחוות בעצמכם את הקלות והסיפוק שבדבר ולהתמכר.
איתמר לופו, "אקו-גאיה", מושב אליעד
