על גברים ונשים 

כולנו יודעים שגברים ונשים שווים בחשיבותם אך יחד עם זאת שונים בהרבה דברים, וזאת משום תפקידם השונה בטבע. כמו שראינו במאמר על בריאת האדם, האישה לא נולדה מצלע הגבר ולא נולדה על מנת להיות עזר לגבר. האיש והאישה נוצרו למעשה באותו זמן, אחד למען השני כפתרון יצירתי נגד הבדידות, כשתיאור בריאת האישה קודם לתיאור בריאת האיש, וזאת גם כנראה משום העובדה שעל פי היהדות האישה יש בה יותר רוחניות מהגבר, ועל כן היא גם מצווה בפחות מצוות.

עפ"י ניסיוני, עפ"י היהדות ועפ"י מחקרים שמאוששים את זה, הגעתי למספר מסקנות בנושא ראיית הדברים הדומים והשונים בין הגבר והאישה מהבחינה המהותית.

ראשית נבחן את הדברים מבחינת היהדות ומניסיוני. מבחינת היהדות יש שוויון בין הגבר לאישה. יש הבדלים הנובעים מתפקידם השונה בטבע ויחד הם אמורים להשלים אחד את השני כשהם באים ליצור תא משפחתי. הבעל פחות תמים בדרך כלל, יותר מעשי כי תפקידו להגן על הבית. להיות האחראי עליו. הבעל בדרך כלל מסוגל לראות את האנשים והסכנות מסביב בצורה נכונה יותר. הוא מבין את הנחש שבעולם, אם ממשילים לסיפור גן העדן. הבעל יכול להגיד תיזהרי מאיש זה או תיזהרי מזה ובמרבית המקרים הוא צודק.
לעומת זאת, האישה אמנם יותר תמימה, אך היא בעלת אינטואיציה חזקה יותר והיא יודעת להיות המנהלת האדמיניסטרטיבית של הבית יותר טוב. זה לא אומר ששניהם לא צריכים לנהל את הבית בשוויון ושיתוף במעשה ביום יום אך לכל אחד תפקיד שונה וכל אחד צריך להיות מה שהוא על פי הטבע ולא לנסות להיות שונה מתפקידו.

בנקודה זו חשוב להדגיש כי האמרה שאישה בונה אישה הורסת היא אמרה שנוצרה על ידי גברים על מנת להסיר מהם את האחריות ולהאשים תמיד את האישה. שניהם הורסים ושניהם בונים. לשניהם אחריות שווה במה שקורה בבית כי לטנגו צריך שניים. כשדברים לא מסתדרים, שניהם צריכים לקחת אחריות ולתקן כל אחד את עצמו. שניהם מנהלים שונים בתפקידם בגדול אך על שניהם לנהל בפועל את הבית יחד בשיתוף ושניהם אחראים לכל מה שקורה במידה שווה.

האישה והגבר אינם שונים מבחינת יכולת האינטליגנציה שלהם, מבחינת היכולות שלהם להגיע למעמד גבוה בתעסוקה, אפילו מבחינת חוזק פיסי אין צד יותר חזק באופן מוחלט, אך יש הבדל בין אופן החשיבה של המוח הזכרי והמוח הנקבי. יש הבדל בהורמונים הדומיננטיים השולטים, ויש הבדל בצורה בה מגיבים חלקי המוח השונים לגירויים שונים.

מחקרים שנעשו על תינוקות זכרים ותינוקות נקבות הראו הבדלים כבר בשלב הינקות. כשהראו לתינוקות תמונות שונות, הראו המחקרים כי תינוקות בנות מביטים יותר על פרצופים אנושיים ותינוקות בנים על צורות. גם במשחקי ילדים אנו רואים הבדל. בנים נמשכים יותר למשחקי מכוניות ומשחקים תחרותיים פיזיים, ובנות למשחקי בובות והן משחקות באופן שיתופי יותר. אני גידלתי בן ובת בהבדל של שנתיים ביניהם, והמשחקים בבית היו יחד באותו החדר, הן של בנים והן של בנות, זמינים לכולם. שמתי לב שללא הכוונה ועדיפות מיוחדת הבן נמשך באופן חד משמעי יותר למכוניות, רובים, חיילים וכדו' והבת לבובות וכלי המטבח. משחקי חשיבה, קוביות ומשחקי קופסא הם אהבו באופן שווה.

ההבדל בין הבסיס ההורמונאלי השונה בין בנים לבנות, הופך את הבנים ליותר תחרותיים, ואת הבנות ליותר שיתופיות, והדבר נובע מהתפקיד השונה שהיה ויש לשניהם בטבע. הזכר בטבע היה אחראי על המזון , הציד, והיה צריך להתחרות עם זכרים חזקים על לב הנקבה והאישה שתפקידה לגדל את הצאצאים, הייתה צריכה להיות שיתופית יותר מהן מהיותה המגדלת את הצאצאים והן בינה לבין נקבות אחרות שמגדלות צאצאים. היה עליה לקבל מידע מהסביבה ולחלוק במידע עם הסביבה. לכן גם הנשים יותר דברניות. על מנת לגדל צאצאים בריאים, על האישה לדעת הרבה דברים, להיות פתוחה לשינויים בחשיבה, להתפתח ולהתקדם עם הניסיון וכדו'.

הבדל זה בולט לעין בניסוי שערכו עם ילדים בגילאי שש, שבע. כשנתנו לילדים לבנות בקוביות, התחרו הבנים על מי בונה מגדל גבוה יותר, והייתה ביניהם יותר יריבות על התור, בעוד הבנות בנו במשותף בית מגורים מרווח עם חדרים שונים וניסו לשתף את כל הבנות בבנייה.

גם כיום, בעידן השוויון כביכול, וכשנשים הן יותר עצמאיות מבחינה כלכלית, ושני בני הזוג מפרנסים, כמו שזה בעתם נתון בטבע מבחינה, ההבדל בתפקידים קיים. אנו יכולים לראות אותו בזוגיות, כשהגבר הוא החלטי וענייני בגישתו יותר מהאישה , והאישה היא יותר הרוח החיה שמאחורי כל הדברים שקשורים בבית, והיא בדרך כלל גם זו שדואגת יותר לקשרים המשפחתיים ואנו רואים אותו למשל בהבדל בין הגישה הניהולית של אישה לעומת זו של הגבר, כשגישה אחת משלימה את השנייה. האחת שמה יותר דגש על המישור המעשי, השנייה יותר משקיעה בהיבטים של רווחת העובד ותפקוד הארגון כמכלול.

הטעות של הפמיניזם לדעתי, שהוא ניסה ליצור שוויון מוחלט איפה שאין. הגישה הפמיניסטית הלוחמת עזרה מאד לקידום הזכויות ושוויון הנשים, אך גם היא באה מעמדה של התנצלות, בבחינת ההתגוננות הכי טובה היא התקפה. אין צורך הכך. כשאנו יודעים כי קיים שוויון בין הגבר והאישה והשוני הוא רק כדי לתמוך בשוני שבתפקיד שבטבע, וכי אחד משלים את השני, אין צורך במלחמות. על הפמיניזם להתמקד בהשגת זכויות שוות כמו זכות הצבעה, שוויון בשכר ובקידום אך בהחלט לא לטשטש את ההבדלים הטבעיים הקיימים בין גבר לאישה.

גם לגבר תפקיד שווה בבית אך הוא מנהל הסף, ועל שניהם כאמור לנהל את הבית במשותף ולעזור אחד לשני במטלות הבית ובגידול הילדים, כשהבעל יכול להיות גם הבשלן מביניהם. נוכחות האב חשובה לא פחות וחשוב ששניהם יהיו הורים נוכחים בחיי הילדים בפרט כשהם קטנים, על מנת לתת אהבה וחינוך שאין להם מחיר.

החברה גם טועה, ומייחסים את זה ליהדות למרות שאין סימוכין לזה בתורה, בהתייחסותה ללידת בן כאל דבר חשוב במיוחד בשל עיקרון המשכיות השם, השושלת. אולי הדבר היה חשוב להרגשת ההמשכיות כל עוד לא היה ידע נרחב במדע המודרני. למעשה מה שחשוב ועובר לדור הבא הם הגנים שלנו והם עוברים דרך הבנים והבנות לכן אין הבדל בגידול בן ובת ומהבחינה הזו הם שווים בחשיבותם. יש היבטים מתוקים בגידול בת ויש היבטים מתוקים בגידול בן. גם הדעות הרווחות שבנות יותר עוזרות לאם, או שיותר טוב שיש אחיות שקשורות יותר בן שטויות. יש לי שתי בנות ובן ומי שעוזר לי בבישולים בחגים, בתפריט ובהכנות זה דווקא הבן, והוא אח טוב וקשור לאחיותיו לא פחות מכל אחות שהיא, הוא גם עזר יותר בבגרותו בטיפול בבית יותר מאשר הבנות. ההבדל היחידי בין גידול בת לבן לגבי ההורה הוא שכשהילדים גדלים.

רגש ההזדהות של האם עם הבת הוא גבוה מרגש ההזדהות של האם עם הבן ולהיפך, בשל גישה שונה לדברים שקיימת באופן טבעי בין נשים לגברים, שוני של מגדר שהוא טבעי. מצד שני מעניין מאוד ללמוד על התפיסות השונות דווקא משיחות עם ילד בן המין השני, כך שכמו שאומרים בן, בת מה זה חשוב העיקר שיהיה בריא.