http://www.quimka.net/?l=he&a=343859
השאיפה לסובסטנס - הבהרת המשבר הכלכלי
1. המשבר הכלכלי הנוכחי, המגיע במימדיו או אף עולה על המשבר הכלכלי הענק שטילטל את העולם בשנים 1929-1936 הסתמן בברור ב-15 ספטמבר 2008 עם מפולת בנק ליהמן ברדרס, כשבאוקטובר כבר היה ברור שיש משבר כלכלי עמוק ביותר, אולי חסר תקדים בהיסטוריה של המשברים הכלכליים בקפיטליזם, שהם, על פי ניתוחו של קארל מרקס בספרו "הקפיטל" תוצר הכרחי של השיטה הקפיטליסטית ושילטונו הלא מרוסן של ההון הפיננסי.
המשבר הכלכלי נראה על פני השטח כירידה בביקושים, התרוששות ההמונים מאמצעים ונכסים ועצירת הפעילות המשקית. לכן אובמה בתוכנית ה-Stimulus plan ומשקים רבים אחרים במערב מזרימים אשראי ויוזמים פעילות כלכלית (עבודות ציבוריות) המגדילות את האמצעים שבידי ההמון.
ירידה בביקושים היא יחסית לכמות המוצרים בשוק. גורם חשוב כאן היא התעשייה הסינית, שהפכה לליבת יסוד של הייצור התעשייתי העולמי, היציפה את הגלובוס במוצרי יסוד תעשייתיים בספקטרום נירחב באיכות טובה ובזול. אין כאן עניין מקרי, בסין שוחררו כוחות הייצור של ההמון למימדים חסרי תקדים, תוך מילוי "נישה" עולמית של מוצרי יסוד תעשיתיים חיוניים טובים וזולים - נישה החסרה בכלכלה המערבית כולה, בה קיימת העצמה של מנגנוני ההון הפיננסי ללא ריסון חברתי אחראי, בניגוד לסין בה הכלכלה והחברה נימצאות תחת בקרה-שברקע של המפלגה הקומוניסטית הסינית. התוצר הסיני צומח מזה 15 שנה ויותר בקצב של 9-10% לשנה, ובשנים 2007-8 הייצור התעשייתי של סין הישיג "מסה קריטית" של חדירה מסיבית ורבת עוצמה לשווקים בעולם . רשתות שיווק רבות במערב, למשל קיי. מארט בארה''ב מלאות בתוצרת סינית. הדבר פגע בתעשייה האמריקנית ובתעשיות מקומיות אחרות במערב.
2. החל תהליך התרוששות ממשאבים כתוצאה ממנו פחת הסחר במניות הזבל כנגד המשכנתאות, שכן כשהמשאבים מתדללים, אנשים מבחינים ביתר שאת בין מה שבעל ערך וחסר ערך. לכן נעצר המשחק ב''כלים הפיננסיים המשוכללים'' שאינם במהותם אלא משחק הפירמידה ההפוכה, כפי שציינתי מזה זמן (ראה תוסף למטה). בשלב ב' אנשים אצו לממש את מניות הזבל שברשותם, כשכל הקודם, עוד היצליח להוציא משהו, והמשחק קרס, כשאלו בבסיס הפירמידה מצאו עצמם חסרי כל, לאחר שאמצעיהם נישאבו במשחק הזה.
3. ההבחנה בין מוצרים בעלי ערך ובעלי סובסטנס ואובייקטים כלכליים חסרי ערך ונטולי סובסטנס החלה עוד קודם, כשמחיר המזון, חומרי הגלם והנפט עלו באופן תלול, זוכרים? עוד ביולי 2008.
4. כתוצאה מהתרוקנות תלולה במשאבים והגזירה התלולה של נכסים פיננסיים אדירים, שוב חזרו מוצרים אלה (מזון, דלק, נדל"ן) לערכם הקודם קודם להתייקרויות הנוסקות, כשהיתה אז תחושה משלה של ריבוי נכסים. ערכם הוסיף לרדת, לפי חוקי היצע וביקוש, עם התרוקנות ההמונים מאמצעי תשלום. כרגע, בארה''ב למשל המחירים צונחים, ובמקומות מסויימים הם מגרדים כבר את תחתית הבאר. בקליבלנד, בה שכונות שלמות התרוקנו מתושביהן לאחר שבתיהם עוקלו, מציעים הבנקים בתים למכירה בכמה מאות דולרים.
אפשר לנתח הלאה, כולל עניין החקלאות בעולם השלישי, שתועלה לכיוונים מסויימים, כגון האחדה תוך דילדול איכות במעין פסי ייצור חקלאיים לייצור המוני, כחלק מתהליך התרוששות ההמונים תוך היצפים במוצרים מעוטי ערך, ותוך התרוששות משקים חקלאיים רבים, ע''י ארה''ב והגלובליזצייה.
___________
תוסף:
לגדעון ספירו - ברכה כלפי מציאות אחרת (06/08/2008)
ברכות מלב חם להולדת נכדתך. מי ייתן ותזכה לחיות בסביבה פחות זומבית ומטומטמת, של קהל בוגר יותר, כאשר התקשורת ההמונית אינה עוד מטמטמת באופן מואץ את ההמון, למטרת העצמת השלב הנוכחי של הקפיטליזם, שהוא שלב של ספקולנטיות מהמרת ובלימת קידום האדם המלא תוך ניחשול סגולותיו, דהיינו, בלימת יצרנות איכותית מצד ההון הפיננסי לטובת העצמת ''מנגנונים פיננסיים מתוחכמים'' שאינם אלא משחק הפירמידה ההפוכה ותעולה של כל יצרנות איכותית לנתיבים משביקים ומדללי איכות. ההמון מתרושש מאמצעים אפקטיביים בחסות התייקרויות מלאכותיות, שוד ממלכתי ודילולי שכר, בעוד מעמד שכיר אקסקוטיבי הרואה את השורה התחתונה במאזן, ומעמד של ספקולנטים אליהם מוזרמים כספי החברה הניבזזים, חובקים את השחקים.
מתקיים במלוא עיצומו כיום חוק קרלוף בכלכלה, לפיו בנוכחות המון ניבער החסר קריטריונים לשיפוט הרי שהצרכנים נותנים ערך אחיד ממוצע ליצרנים בעלי מצויינות ולמשווקים נוכליים וגרועים. התוצאה: תת תימחור של הטובים, ויתר תימחור של הגרועים. הטובים יוצאים מן השוק, הערך הממוצע זז לכוון ה-0 (שמאלה) ושוב חוזר התהליך, תוך סינון בעלי הערך, ויתר תימחור של חסרי הערך.
מבנה העל האידאולוגי המכשיר זאת בשלב זה זה אקלים של הימורים. הומו פאבר (האדם היצרני) הפך לאדם המהמר. אקלים זה, של כוחות לא תבוניים התלויים במזל גלגל הרולטה, קיים בכל אתר, החל מעקרונות הקידום השרירותיים ב''כוכב נולד'', עקרונות ההשרדות האקראיים ב''השרדות'' ועקרונות הקידום החברתיים כלכליים המותנים בקליקות מתגודדות ו''חבר מביא חבר'' ולא במיומנות יצרנית היוצרת איכות. כמובן שבישראל מנוצלת מנטליות זאת לצורך שוד נדל''ן והדרת אוכלוסיות בחסות ליבוי יצרי גזענות ושנאה, כמו גם לצורכי שוד אוכלוסיות כללי ליצירת חבורות עבדים אפתיים ואחוזי טימטום בשרות אותה שרירות ספקולנטית העושה עושר ולא בדרכים יצרניות ותבוניות.
מי יתן ונכדתך תזכה לראות עולם אחר בו שוחררו כוחות היצור והועצמה הרוח היוצרת והחושבת, ותתרום היא עצמה להווצרות מציאות כזאת עקב מורשת של חשיבה ביקורתית ומתקדמת עליה חונכה.
The quest for substance - Obama's logic
השאיפה לסובסטנס - הלוגיקה של אובמה
אובמה לא בדיוק מפיק את הצלילים שמצפה ממנו ההגמונייה בישראל. הוא מייצג מה שהיה סיוט גדול של ישראל בעבר - שהמיעוטים יתנו את הטון בארה"ב ולא הוואספיות בתוספת לווסאל היהודי (כשם שהיהודים היו הווסאלים של האצילים הפולנים באוקראינה עד המאה ה-18).
אובמה צמח מתוך הרוח המהפכנית (כמוהו כרהם עמנואל) של התנועה לשוויון השחורים וכמובן של "האחים" * (אם ניבחן מקורות השפעה רוחנית והתפשטותן של רעיונות בחוגים מסוימים) הגם שהוא ממסך זאת - להמשכת דרכו בלי להתקל בהתנגדות חזקה היכולה להיות רצחנית.
עקב כך הוא איש המעוגן בדברים הממשיים ביותר בקיום האנושי, שבוודאי אינם פילפול וסירבול אקדמיים, דביקה בקו מחשבתי יחיד שרירותי והצרת האופקים הנוהגים באקדמייה התיקנית והפרדיגמטית שאינה פורצת דרך או מהפכנית (אף שעסק בהוראה באקדמייה); דברים הרחוקים מספקולנטיות פיננסית ועסקי אויר, שאינם האווריריות המיסטית של "העידן החדש", וגם לא הנצרות בפרוש המסויים והספציפי של mea culpa - דהיינו, "כל מה שקורה לי - זה אשמתי".
הוא בא ממסורת רוחנית שונה לחלוטין - זאת של "האחים", של מלקולם **X - התמקדות בסביבה מחוץ לפרט כמקור להשגת משאבים, ולכן גם האשמת הסביבה בנישול ממשאבים. זאת כהיפוך המגמה הנוכחית של חיפוש סיבות מצב-הכשל המובנה וחוסר התקווה הבסיסית בצלילה כלפי האני, תוך תחושות עצב, דכאון, אשמה עצמית - בהם מלקולם X ראה את הפנמת האדם מנוצל-היתר והמדוכא את לוגיקת הדיכוי המופעל עליו. גם בשימוש בסמים וגם במציאת אופיום במושגים אווריריים של "העידן החדש" למשל - ניתן לראות תפעול דיכוי והכשרת ניצול-יתר, כשהסמים והאידאות המיסטיות מוזרמים לשדרות מדוכאות ולשכבות מתחככות הגמוניה של אספסוף משכיל מצד המעמד בעל ההגמוניה על משאבי-הכוח, במטרה ליצור תלות מוחלטת, לנשלם מכוח ומשאבים ממשיים, תוך החלפתם בישויות אווריריות, טישטוש תחושת המציאות של הפרט הכפוף לניצול יתר, טימטומו ויצירת נישה בעלת אקלים מטמטם ושרירותי בכל מרחב אופקיו. זאת תוך חסימת כל תחושת מציאות אלטרנטיבית תבונית המשחררת כוחות ייצור אוטונומיים ומספקת תשתית למימוש עצמיותו היוצרת של האדם.
להלן: נאומים ידועים של מלקולם X. יש לשים לב לדימיון עם סגנונו של אובמה, כולל ההומור, הברק והפתוס התבוני, האנושי, הנעדר כל מונומנטליות נימלצת.
http://www.youtube.com/watch?v=gRSgUTWffMQ&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=znQe9nUKzvQ&feature=related
אובמה הוא איש של סובסטנס, חיפוש משאבים ממשיים, מבחינתו התעשייה הכבדה בארה"ב היא סובסטנס, בית לאדם הפשוט הוא סובסטנס, ואילו הגמוניית ההון הפיננסי, ושכר עתק של מנהלי פיננסים וכ"א אקסקוטיבי (בהם נזף אובמה לאחרונה על שכרם העצום) מייצגים תלישות. אף תוכניתו מה-22 למרץ לחילוץ המגזר הפיננסי מקפאונו, היא המינימום הנחוץ להזרמת אשראי מחודש להנעת גלגלי המשק והייצור, ופונה בחוכמה להשקעות של אילי הון (כתחליף למימון מצד מעוטי האמצעים), בצד חילוץ האיבון המשתק של ה"נכסים הרעילים" על ידי הכפפתם לתימחור ראלי.
עם המשבר הכלכלי, אובמה דואג ביתר שאת לתעסוקה לפועל השחור האמריקני, לתעשיות הכבדות, למשקי הבית - ובהתאם היציב את תוכנית השיקום המהפכנית שלו The Stimulus plan ב-17 פברואר, ולכל זאת דרוש נפט. לכן אובמה רואה בנפט המזרח תיכוני משאב חשוב ביותר, ולא סביר שהוא יעזוב לחלוטין את עירק (חרף הצהרות כאלו ואחרות), ואף ינסה בכל מחיר להגיע להסדרי אינטרסים וידידות עם אירן, ספקית נפט כבדה אף היא (ביידן דיבר עוד לפני חודש על התקרבות לאירן, וב-20 מרץ פנה אובמה במפתיע בהצעת התקרבות לאירן).
וכך הוא ממנה שוב את רוברט גייטס - אישיות צבאית נבונה ונטול רטוריקה רפובליקנית וימנית מזוייפת מסוג זאת של קודמו - שכן העוצמה האמריקנית באיזור תשאר. מכיון שהוא איש של נאורות, המשוחרר מהבלים, רציונליסט מבריק ואיש אנושי מאד, הוא לא יהיה ציניקן צדקתן וצבוע כמו הרפובליקנים או קלינטון בבואו לממש את האינטרסים של העם הפשוט האמריקני, אלא ישאף להוגנות לא פטרנליסטית, תוך הבלטת אינטרסים משותפים.
באיזורנו, אובמה - שאיפס מייד כל "הישג" לו ייחלו מחרחרי מלחמת עזה (ראה המאמר הבא) http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=6489,
- רואה את התמונה הרחבה, והוא מצטייר במדה מסויימת כבעל אוריינטציה "ערביסטית", ביטא בעבר הערצה ללורנס איש ערב, בשאפו לבריתות איזוריות. בהכתרתו דיבר על התפייסות עם העולם המוסלמי "למען האינטרסים המשותפים", ב-12 מרץ היביע שוב, בפני מנהיגי סעודיה ואינדונזיה, את מחוייבותו לכינון קשרים טובים עם העולם הערבי והאיסלאם, כשקדמו לכך מהלכים לחידוש היחסים עם סוריה, שנותקו בזמן ממשל בוש, וזאת תוך ניתוץ תפיסת "ציר הרשע" של בוש. וכך - מיידיותו בטיפול "אגרסיבי" בנושא הפלשתינאי - הניתפס אצל רבים בארה"ב ובעולם, כולל אצל "האחים" כמייצג את שחצנותו השרירותית והיהירה של האימפריאליזם הלבן ביחס לאיסלאם והתרבות הלא וואספית. סביר שישראל ניתפסת עתה יותר כנטל כלפי היחסים עם ההמונים בעולם הערבי, ולכן תחוייב לצמצום פרופיל. אובמה מקטין את תקציב ההגנה שתפח מאד מאז הפלישה לעירק, והוא ינסה לבסס את האחיזה בעירק בעזרת בריתות עם גורמים מקומיים ואיזוריים כתחליף לשימוש מסיבי מדי בכוח רב מדי.
________
* "האחים" - מדובר ברדיקליזם השחור - "האירגון לאחדות האפריקנים-אמריקנים" (OAAU) אותו ייסד מלקולם X ב-1964 ו"אומת האיסלאם" המזוהה עם אלייז'ה מוחמד ומלקולם X (1962).
** ב-2 ספריו האוטוביוגרפיים, ביטא אובמה הערכה עמוקה למלקולם X ולגישתו הפילוסופית/אקטיביסטית. למשל בקטע יפה זה, המתרפק על הגישה המשחררת/גואלת של עיצוב-עצמי מחדש שקידם מלקולם X:
In every page of every book, in Bigger Thomas and invisible men, I kept finding the same anguish, the same doubt; a self-contempt that neither irony nor intellect seemed able to deflect. Even Du Bois? learning and Baldwin?s love and Langston?s humor eventually succumbed to its corrosive force, each man finally forced to doubt art?s redemptive power, each man finally forced to withdraw, one to Africa, one to Europe, one deeper into the bowels of Harlem, but all of them in the same weary flight, all of them exhausted, bitter men, the devil at their heels. Only Malcolm X?s autobiography seemed to offer something different. His repeated acts of self-creation spoke to me.
מאמר אודות השורשים הרדיקליים של ברק אובמה
http://www.rollingstone.com/politics/story/13390609/campaign_08_the_radical_roots_of_barack_obama/3
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
