כתבת סוכנות הידיעות AP פרסמה לאחרונה כתבה היוצרת רושם כאילו נמצאה עדות פלסטינית התומכת בעדות של חייל ישראלי אודות ירי מכוון לעבר אישה פלסטינית וילדיה במהלך המלחמה בעזה. בדיקת הנתונים מגלה סתירות מהותיות, אותן השמיטה הכתבת בדיווח, אשר שומטות את הבסיס לטענות נגד צה"ל.
ב- 26 במארס, 2009, פרסמה סוכנות הידיעות AP כתבה שכותרתה "ראיונות [עם פלסטינים] התומכים [בטענות בדבר] התנהגות פסולה של ישראל בעזה". הכתבת העומדת מאחורי הכתבה, קארין לאוב (Karin Laub), טוענת כי מצאה תימוכין לעדויות החיילים שפורסמו לפני כשבוע ולפיהן חיילי צה"ל ירו לעבר אישה פלסטינית ושני ילדיה, וזאת בהסתמך על ראיון שערכה עם עביר חיג'י, אישה פלסטינית תושבת עזה, אשר סיפרה את קורותיה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
אמצעי התקשורת בישראל ובעולם מיהרו לצטט את כתבתה של קארין לאוב ואת מסקנתה כי נמצאו תימוכין לטענה בדבר ירי מכוון של חיילי צה"ל לעבר אישה פלסטינית וילדיה שלא נשמעו להוראותיהם. עם זאת, בדיקה הנתונים מעלה כי ההאשמות החמורות שפרסמה לאוב נגד חיילי צה"ל וצה"ל כארגון חסרות כל ביסוס עובדתי.
גרסת עביר חיג'י בראיון ל- AP
עביר חיג'י סיפרה לכתבת AP שחקרה את סיפורי החיילים הישראלים שהבית שלה היה נתון תחת אש מסיבית ב- 5 בינואר [2009] לפנות בוקר, היום השלישי של ההתקפה הקרקעית הישראלית, וכי בעלה מוחמד בן ה- 37 נהרג מירי טנק.
זמן לא רב לאחר מכן, חיילים ישראלים נכנסו לבית והורו לחיג'י וחמשת ילדיה, בני שנתיים עד 15, לעבור לחדר הסמוך, שם היו כ-36 אנשים בתוך חדר אחד. בשעות הצהריים לערך, חיילים שדיברו בערבית רצוצה הורו לכולם למעט הצעירים לעזוב וללכת לכיוון העיר הדרומית רפיח.
כשהיא משחזרת השבוע את המסלול עם כתבת AP, אמרה חיג'י בת ה- 33 כי הם הלכו רק מספר מטרים בודדים לכיוון העיר עזה ואז החיילים ירו יריות אזהרה לעבר רגליהם. רוב אנשי הקבוצה רצו לעבר חצר כדי למצוא מחסה, ואולם חיג'י נשאה את בתה שהד בת השנתיים ולא יכלה להמשיך. היא נפגעה מכדור והתינוקת נפגעה אף היא.
גרסת עביר חיג'י שנמסרה לעיתון "פלסטין"
ביטאון החמאס "פלסטין" פרסם ב- 23 בפברואר 2009 את סיפורה של עביר חיג'י, המסתמך בין היתר על ראיון שנערך עימה. להלן גרסתה:
"[עביר חיג'י:] 'זה היה הלילה הקשה ביותר בחיי. ליל יום שבת ה- 3 בינואר [2009] היווה צומת דרכים לכל בני משפחתי. ברגע אחד איבדתי את בעלי וברגע אחר איבדתי את בתי. ברגע שלישי הפכתי מגורשת ופליטה בתוך מולדתי'.
'בליל הפשע קיבצתי את ילדי וישנו לאחר תפילת הערב. התעוררנו לרעש פיצוץ בתוך הבית וחלקי זכוכיות עפו באוויר. כאשר האבק הפצצות שכך, ראיתי את בעלי בשלולית דם כשהוא אוחז את ילדיו בין זרועותיו... בוקר היום שלמחרת לא היה טוב יותר מקודמו, שכן איבדתי את בתי שהד בת השלוש.'
גרסת החייל המכונה "רם"
בשיח לוחמים של בוגרי המכינה הקדם צבאית על שם רבין אמר חייל המכונה "רם" את הדברים הבאים:
"היה קטע אחד שאחרי שנכנסו לבתים הראשונים, היה בית אחד שהייתה בו משפחה. המחלקה שלי נכנסה, הכניסה הייתה יחסית רגועה, זה היה כבר הבית השני שנכנסנו אליו, לא פתחנו באש, פשוט צעקנו לכולם לרדת, שממנו אותם באיזה חדר. אח"כ עזבנו את הבית הזה ונכנסה אליו מחלקה אחרת וכמה ימים לאחר שנכנסה הייתה הוראה לשחרר את המשפחות. למעלה הקימו עמדות. זו הייתה עמדת קלעים על הגג והמ"פ שחרר את המשפחה ואמר להם לקחת ימינה. אימא אחת ושני ילדים לא הבינו ולקחו שמאלה ושכחו להודיע לקלע שעל הגג ששחררו אותם, וזה תקין וזה בסדר לנצור את האש, והוא, אפשר להגיד שהוא פעל כמו שצריך, כמו שנתנו את ההוראות... הקלע רואה אישה וילדים מתקרבים אליו מעבר לקווים שמשם אמרו לו שאיש לא מתקרב, הוא ירה בהם ישר. אני לא יודע אם הוא ירה לרגליים או משהו כזה. בכל אופן מה שקרה שבסופו של דבר הוא הרג אותם... [הם היו במרחק] בין 100 ל- 200 מטר, משהו כזה. הם גם יצאו מאותו בית שהוא היה על הגג שלו, הם התקדמו קצת ופתאום הוא ראה אותם, אנשים שמסתובבים בשטח שאסור להם להסתובב".
הבעייתיות בטענותיה של קארין לאוב נגד צה"ל
עביר חיג'י מסרה הן ל- AP והן לעיתון "פלסטין" שבתה שהד נהרגה בשעות היום לאחר שבעלה מוחמד נהרג. בעלה נהרג ב- 5 בינואר 2009 לפנות בוקר ובתה נהרגה באותו יום כ- 12 שעות מאוחר יותר בשעות הצהריים או אחר הצהריים. לפי גרסתה האחרת לעיתון "פלסטין", האירוע התרחש במהלך ה-4 בינואר 2009.
גרסתו של "רם" שונה בתכלית. על פיה, המשפחה הפלסטינית (המזוהה ע"י AP בסבירות גבוהה כפי שמשתמע מהדברים כמשפחת חיג'י) שהתה בחדר סגור במשך מספר ימים בהוראה של מחלקת חי"ר של חטיבת גבעתי בה שירת "רם". על פי עדותו של "רם", המשפחה הפלסטינית המשיכה לשהות בחדר מספר ימים נוספים תחת פיקוחה של מחלקת חי"ר אחרת של גבעתי לאחר שמחלקתו של "רם" עזבה, ורק לאחר מכן ניתנה ההוראה לפנות המשפחה הפלסטינית.
גרסאות "רם" ועביר חיג'י סותרות זו את זו בפרט המהותי ביותר הנוגע למועד התרחשות האירוע המדובר. לפי עקרון "מיעוט רבים שניים" יוצא אפוא שפינויה של משפחת חיג'י היה אמור להתרחש לפי גרסת "רם" לכל המוקדם ב- 8 בינואר 2009, שלושה ימים לאחר מועד הריגתם של בעלה מוחמד ובתה שהד. קארין לאוב כתבת AP השמיטה בציטוט "עדותו" של "רם" את הקטע המתייחס למועד התרחשות האירוע וממנו עולה בבירור הסתירה המהותית.
יתרה מזאת, מקריאת גרסתו של "רם" לאירוע עולה בבירור כי אין מדובר בעדות ראייה, אלא בעדות שמועה, שכן לדבריו הוא עזב את המקום עם מחלקתו מספר ימים לפני שהורו למשפחה הפלסטינית לפנות את הבית. למרות זאת, לאוב לא סייגה את דבריה בעניין זה, לא הדגישה שמדובר בעדות מן השמועה ובחרה ליצור את הרושם כאילו מצאה תימוכין ל"עדותו" של "רם". לאוב סייגה רק את דברי חייל אחר המכונה "אביב" כעדות מן השמועה בקשר להריגתה של אישה אחרת.
על פי גרסת "רם" המבוססת על "שמועות", הצלף ראה אישה ושני ילדים והרג את כולם. לעומת זאת, לעביר חיג'י היו חמישה ילדים ולפי דבריה אש נורתה לעבר כולם והיא גרמה להריגתה של בתה הקטנה שהד.
יש לציין, כי בראיון שהעניקה חיגי' לעיתון "פלסטין" לא אוזכר כל מגע בין משפחת חיג'י לבין חיילי צה"ל, ואף לא ההוראה ללכת לכיוון רפיח ומקור הירי לכיוון חיג'י וילדיה.
אחרית דבר
הסתירות המהותיות עולות בבירור בהשוואת הגרסאות של עביר חיג'י ו"רם". קארין לאוב ציינה כבדרך אגב כי קיימות אי אלו "נקודות לא תואמות ואין אימות עצמאי", ואולם היא נמנעה מלהדגיש כי מדובר בסתירות מהותיות, ויתר על כן בחרה ליצור את הרושם בכתבתה שקיימת סבירות גבוהה שמדובר בתיאור של אותו אירוע, כפי שהדבר משתקף בכותרת שבחרה לכתבתה ובדרך בה בחרו אמצעי התקשורת הישראליים והזרים לצטט את כתבתה.
לאוב הפרה ברגל גסה את כללי האתיקה המקצועית של העיתונות בכך שנהגה ברשלנות בבדיקת העדויות, באי עריכת השוואה יסודית ביניהן, בציטוט הסלקטיבי תוך הימנעות מהדגשת הסתירות המהותיות ובקפיצה למסקנות משתמעות פזיזות. הנזק שגרמה לאוב לתדמית ישראל וצה"ל הוא עצום לאור ההד לו זכתה הכתבה. לאור חומרת הדברים, ראוי שמשרד החוץ ודובר צה"ל יגישו מחאה חריפה לסוכנות הידיעות AP וידרשו ממנה לפרסם התנצלות רשמית על מה שמצטייר על פניו כעלילה חסרת יסוד עובדתי מוצק.
ב- 26 במארס, 2009, פרסמה סוכנות הידיעות AP כתבה שכותרתה "ראיונות [עם פלסטינים] התומכים [בטענות בדבר] התנהגות פסולה של ישראל בעזה". הכתבת העומדת מאחורי הכתבה, קארין לאוב (Karin Laub), טוענת כי מצאה תימוכין לעדויות החיילים שפורסמו לפני כשבוע ולפיהן חיילי צה"ל ירו לעבר אישה פלסטינית ושני ילדיה, וזאת בהסתמך על ראיון שערכה עם עביר חיג'י, אישה פלסטינית תושבת עזה, אשר סיפרה את קורותיה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
אמצעי התקשורת בישראל ובעולם מיהרו לצטט את כתבתה של קארין לאוב ואת מסקנתה כי נמצאו תימוכין לטענה בדבר ירי מכוון של חיילי צה"ל לעבר אישה פלסטינית וילדיה שלא נשמעו להוראותיהם. עם זאת, בדיקה הנתונים מעלה כי ההאשמות החמורות שפרסמה לאוב נגד חיילי צה"ל וצה"ל כארגון חסרות כל ביסוס עובדתי.
גרסת עביר חיג'י בראיון ל- AP
עביר חיג'י סיפרה לכתבת AP שחקרה את סיפורי החיילים הישראלים שהבית שלה היה נתון תחת אש מסיבית ב- 5 בינואר [2009] לפנות בוקר, היום השלישי של ההתקפה הקרקעית הישראלית, וכי בעלה מוחמד בן ה- 37 נהרג מירי טנק.
זמן לא רב לאחר מכן, חיילים ישראלים נכנסו לבית והורו לחיג'י וחמשת ילדיה, בני שנתיים עד 15, לעבור לחדר הסמוך, שם היו כ-36 אנשים בתוך חדר אחד. בשעות הצהריים לערך, חיילים שדיברו בערבית רצוצה הורו לכולם למעט הצעירים לעזוב וללכת לכיוון העיר הדרומית רפיח.
כשהיא משחזרת השבוע את המסלול עם כתבת AP, אמרה חיג'י בת ה- 33 כי הם הלכו רק מספר מטרים בודדים לכיוון העיר עזה ואז החיילים ירו יריות אזהרה לעבר רגליהם. רוב אנשי הקבוצה רצו לעבר חצר כדי למצוא מחסה, ואולם חיג'י נשאה את בתה שהד בת השנתיים ולא יכלה להמשיך. היא נפגעה מכדור והתינוקת נפגעה אף היא.
גרסת עביר חיג'י שנמסרה לעיתון "פלסטין"
ביטאון החמאס "פלסטין" פרסם ב- 23 בפברואר 2009 את סיפורה של עביר חיג'י, המסתמך בין היתר על ראיון שנערך עימה. להלן גרסתה:
"[עביר חיג'י:] 'זה היה הלילה הקשה ביותר בחיי. ליל יום שבת ה- 3 בינואר [2009] היווה צומת דרכים לכל בני משפחתי. ברגע אחד איבדתי את בעלי וברגע אחר איבדתי את בתי. ברגע שלישי הפכתי מגורשת ופליטה בתוך מולדתי'.
'בליל הפשע קיבצתי את ילדי וישנו לאחר תפילת הערב. התעוררנו לרעש פיצוץ בתוך הבית וחלקי זכוכיות עפו באוויר. כאשר האבק הפצצות שכך, ראיתי את בעלי בשלולית דם כשהוא אוחז את ילדיו בין זרועותיו... בוקר היום שלמחרת לא היה טוב יותר מקודמו, שכן איבדתי את בתי שהד בת השלוש.'
גרסת החייל המכונה "רם"
בשיח לוחמים של בוגרי המכינה הקדם צבאית על שם רבין אמר חייל המכונה "רם" את הדברים הבאים:
"היה קטע אחד שאחרי שנכנסו לבתים הראשונים, היה בית אחד שהייתה בו משפחה. המחלקה שלי נכנסה, הכניסה הייתה יחסית רגועה, זה היה כבר הבית השני שנכנסנו אליו, לא פתחנו באש, פשוט צעקנו לכולם לרדת, שממנו אותם באיזה חדר. אח"כ עזבנו את הבית הזה ונכנסה אליו מחלקה אחרת וכמה ימים לאחר שנכנסה הייתה הוראה לשחרר את המשפחות. למעלה הקימו עמדות. זו הייתה עמדת קלעים על הגג והמ"פ שחרר את המשפחה ואמר להם לקחת ימינה. אימא אחת ושני ילדים לא הבינו ולקחו שמאלה ושכחו להודיע לקלע שעל הגג ששחררו אותם, וזה תקין וזה בסדר לנצור את האש, והוא, אפשר להגיד שהוא פעל כמו שצריך, כמו שנתנו את ההוראות... הקלע רואה אישה וילדים מתקרבים אליו מעבר לקווים שמשם אמרו לו שאיש לא מתקרב, הוא ירה בהם ישר. אני לא יודע אם הוא ירה לרגליים או משהו כזה. בכל אופן מה שקרה שבסופו של דבר הוא הרג אותם... [הם היו במרחק] בין 100 ל- 200 מטר, משהו כזה. הם גם יצאו מאותו בית שהוא היה על הגג שלו, הם התקדמו קצת ופתאום הוא ראה אותם, אנשים שמסתובבים בשטח שאסור להם להסתובב".
הבעייתיות בטענותיה של קארין לאוב נגד צה"ל
עביר חיג'י מסרה הן ל- AP והן לעיתון "פלסטין" שבתה שהד נהרגה בשעות היום לאחר שבעלה מוחמד נהרג. בעלה נהרג ב- 5 בינואר 2009 לפנות בוקר ובתה נהרגה באותו יום כ- 12 שעות מאוחר יותר בשעות הצהריים או אחר הצהריים. לפי גרסתה האחרת לעיתון "פלסטין", האירוע התרחש במהלך ה-4 בינואר 2009.
גרסתו של "רם" שונה בתכלית. על פיה, המשפחה הפלסטינית (המזוהה ע"י AP בסבירות גבוהה כפי שמשתמע מהדברים כמשפחת חיג'י) שהתה בחדר סגור במשך מספר ימים בהוראה של מחלקת חי"ר של חטיבת גבעתי בה שירת "רם". על פי עדותו של "רם", המשפחה הפלסטינית המשיכה לשהות בחדר מספר ימים נוספים תחת פיקוחה של מחלקת חי"ר אחרת של גבעתי לאחר שמחלקתו של "רם" עזבה, ורק לאחר מכן ניתנה ההוראה לפנות המשפחה הפלסטינית.
גרסאות "רם" ועביר חיג'י סותרות זו את זו בפרט המהותי ביותר הנוגע למועד התרחשות האירוע המדובר. לפי עקרון "מיעוט רבים שניים" יוצא אפוא שפינויה של משפחת חיג'י היה אמור להתרחש לפי גרסת "רם" לכל המוקדם ב- 8 בינואר 2009, שלושה ימים לאחר מועד הריגתם של בעלה מוחמד ובתה שהד. קארין לאוב כתבת AP השמיטה בציטוט "עדותו" של "רם" את הקטע המתייחס למועד התרחשות האירוע וממנו עולה בבירור הסתירה המהותית.
יתרה מזאת, מקריאת גרסתו של "רם" לאירוע עולה בבירור כי אין מדובר בעדות ראייה, אלא בעדות שמועה, שכן לדבריו הוא עזב את המקום עם מחלקתו מספר ימים לפני שהורו למשפחה הפלסטינית לפנות את הבית. למרות זאת, לאוב לא סייגה את דבריה בעניין זה, לא הדגישה שמדובר בעדות מן השמועה ובחרה ליצור את הרושם כאילו מצאה תימוכין ל"עדותו" של "רם". לאוב סייגה רק את דברי חייל אחר המכונה "אביב" כעדות מן השמועה בקשר להריגתה של אישה אחרת.
על פי גרסת "רם" המבוססת על "שמועות", הצלף ראה אישה ושני ילדים והרג את כולם. לעומת זאת, לעביר חיג'י היו חמישה ילדים ולפי דבריה אש נורתה לעבר כולם והיא גרמה להריגתה של בתה הקטנה שהד.
יש לציין, כי בראיון שהעניקה חיגי' לעיתון "פלסטין" לא אוזכר כל מגע בין משפחת חיג'י לבין חיילי צה"ל, ואף לא ההוראה ללכת לכיוון רפיח ומקור הירי לכיוון חיג'י וילדיה.
אחרית דבר
הסתירות המהותיות עולות בבירור בהשוואת הגרסאות של עביר חיג'י ו"רם". קארין לאוב ציינה כבדרך אגב כי קיימות אי אלו "נקודות לא תואמות ואין אימות עצמאי", ואולם היא נמנעה מלהדגיש כי מדובר בסתירות מהותיות, ויתר על כן בחרה ליצור את הרושם בכתבתה שקיימת סבירות גבוהה שמדובר בתיאור של אותו אירוע, כפי שהדבר משתקף בכותרת שבחרה לכתבתה ובדרך בה בחרו אמצעי התקשורת הישראליים והזרים לצטט את כתבתה.
לאוב הפרה ברגל גסה את כללי האתיקה המקצועית של העיתונות בכך שנהגה ברשלנות בבדיקת העדויות, באי עריכת השוואה יסודית ביניהן, בציטוט הסלקטיבי תוך הימנעות מהדגשת הסתירות המהותיות ובקפיצה למסקנות משתמעות פזיזות. הנזק שגרמה לאוב לתדמית ישראל וצה"ל הוא עצום לאור ההד לו זכתה הכתבה. לאור חומרת הדברים, ראוי שמשרד החוץ ודובר צה"ל יגישו מחאה חריפה לסוכנות הידיעות AP וידרשו ממנה לפרסם התנצלות רשמית על מה שמצטייר על פניו כעלילה חסרת יסוד עובדתי מוצק.
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
htttp://www.jcpa.org.il
htttp://www.jcpa.org.il
