ביטוח נהג צעיר ללא מלווה 

פוליסות ביטוח הרכב, דורשות כי לנוהג ברכב יהיה רשיון נהיגה תקף. דרישה זו מופיעה הן בפוליסות ביטוח החובה, שמטרתן לכסות נזקי גוף, והן בפוליסות ביטוח המקיף, שנועדו לכסות נזקי רכוש לרכב.

כאשר לנהג הרכב אין רישיון נהיגה כלל, המצב פשוט. מבטחת הרכב פטורה מכל חבות.

אך מה הדין כאשר לנהג יש רישיון, אך נהיגתו ברכב נעשית בניגוד למגבלה הרשומה ברישיון?

נבהיר את הקושיה: ישנם נהגים, אשר הרישיון מוענק להם בכפוף למגבלה. כך למשל, נכים הנדרשים לנהוג רק עם הגה כוח. נהגי אוטובוס, שרישיונם מוגבל להסעת כמות נוסעים מסוימת. נהגים הסובלים מבעיות ראיה, מצווים לנהוג עם משקפים. נהגים חדשים מצווים לנהוג עם נהג מלווה.

חברות הביטוח דחו את כל תביעות הנפגעים אשר נהגו תוך הפרת מגבלות שכאלה. והשופטים? משך שנים רבות התנהלו ויכוחים סוערים בין השופטים ברחבי הארץ וניתנו פסקי דין סותרים.

לפני חמש שנים, הכריע בית המשפט העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים בסוגיה זו. ההכרעה ניתנה בתחום ביטוח החובה. העליון פסק כי רק נהיגה בניגוד לתנאי ברישיון המתייחס למימדיו הפיזיים האינהרנטיים של הרכב, תיחשב לנהיגה ללא רישיון. נהגי מיניבוס שהסיעו נוסעים מעבר למותר, נכים שנהגו ברכב ללא הגה כוח, נהגים צעירים שנהגו ברכב ללא מלווה, כל אלה לא נחשבו כמפרים תנאי הנוגע למימדיו הפיזיים של הרכב וזכו בפיצויים עבור נזקי גופם.

כאמור, ההכרעה ניתנה בתחום ביטוחי רכב חובה, כאשר מדובר בנזקי גוף.

בכל הנוגע לביטוח המקיף, המשיכו חברות הביטוח באופן סיטונאי לדחות את תביעות נזקי הרכוש, כאשר נוהג הרכב נהג בניגוד למגבלה ברישיונו. לטענת חברות הביטוח, ההכרעה בבית המשפט העליון נוגעת לתחום ביטוח החובה בלבד. כאשר מדובר בפוליסות ביטוח מקיף, כך לגרסתן, המצב שונה ואין כיסוי לנזקי הרכוש.

והשופטים ברחבי ארצנו? שוב הדעות נחלקו ביניהם. יש שפסקו כי הדין החל על נזקי גוף חל גם על נזקי הרכוש. יש שסברו כי הדין שונה.

בימים אלה הוכרעה המחלוקת בבית המשפט העליון גם ביחס לתחום הביטוח המקיף.

לעמרם אבו, נהג צעיר, ארעה תאונה כאשר נהג ללא מלווה. חברת הביטוח שלו, אריה, סירבה לכסות את נזקי הרכב. המחלוקת בין השניים טיפסה והגיעה עד לבית המשפט העליון.

הניסיון ליצור אבחנה בין פוליסות החובה לפוליסות המקיף, קובע השופט אליעזר ריבלין, נשען בעיקרו של דבר על הטענה כי מטרתו של ביטוח החובה היא סוציאלית, לפצות את נפגעי הגוף תוך פיזור הנזק על כלל המשתמשים ברכב מנועי. מטרה זו, כך טוענות חברות הביטוח, אינה קיימת בתחום ביטוח הרכוש.

לדעת השופט ריבלין, אין מקום לאבחנה זו. אין מקום לפרשנות שונה של תנאי הפוליסה על פי השאלה אם מדובר בנזק גוף או בנזק רכוש. שאלת הנפקות של הפרת חובת הליווי על הכיסוי הביטוחי צריכה לקבל מענה אחיד, אחרת תיווצר אי וודאות בשוק הביטוח.

בסופו של דיון, על פי פסיקת בית המשפט העליון, חוייבה אריה לפצות את אבו עבור נזקי הרכוש שנגרמו לרכב באשמתו, למרות שנהג ברכב ללא מלווה.