דמי אבטלה למנהל החברה 

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il

סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 מגדיר מיהו " מבוטח" הזכאי לדמי אבטלה בהיותו מובטל, "תושב ישראל ... והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". המבחן הקובע, העיקרי, לעניין הגדרת "מבוטח" בביטוח אבטלה הזכאי לדמי אבטלה, כפי שנקבע לאחרונה בב"ל 2652/00 יוסי דורון נ´ המוסד לביטוח לאומי, (טרם פורסם) הוא האם התובע היה " עובד" בתקופה הרלוונטית לפני תקופת האבטלה. בענין דורון דובר בתובע עצמאי בעל עסק , אשר כעבור מספר שנים הקים חברה והמשיך לנהל את החברה כיחיד, כשפוטר מעבודתו בחברה ביקש התובע את ביהמ"ש, לחייב את המל"ל לשלם לו דמי אבטלה בגין תקופת אבטלה סמוך לאחר מועד פיטוריו מעבודתו בחברה, שהוא היה בעל 40% ממניותיה. ביהמ"ש דחה את תביעת התובע וקבע כי על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, אין לראות את התובע כ"עובד" החברה. עוד קבע ביהמ"ש כי משמדובר בעובד שמילא מספר כובעים בחברה, בעל עסק, בעל מניות ומנהל יחיד בחברה כאשר אימו בעלת יתרת 60% מהמניות. לא היתה מעורבת כלל בפעילות החברה והעסק, יש אפוא לבחון את היחסים שבין התובע לחברה על פי המבחן הנדרש בין בני משפחה ובעלי מניות ו"דירקטורים" לבין החברה. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי על פי הכלל שנקבע בדב"ע נז/182-02 המוסד לביטוח לאומי נ´ יוסף צבי גרוסקוף, פד"ע לד, 97, אפשר שבעל מניות בחברה, המשמש כמנהל או כ"דירקטור" ייחשב, בתנאים מסויימים גם כעובד שכיר של החברה, לצורך זכויותיו לפי החוק לביטוח לאומי, אולם לכלל זה נקבעו בפסיקה מספר "עובדים" חריגים, לגביהם הנטל עליהם להוכיח עובדת היותם "עובד". החריגים האלה כפי שפורטו בעניין גרוסקוף הם עובדי חברות משפחתיות ועובדים אצל קרובי משפחה, דירקטורים, בעלי מניות ובעלי שליטה בחברה כ"עובדים" בחברה, יחיד המשמש הן כבעל מניות ודירקטור והן כעובד יחיד בחברת יחיד.

לאור עובדות המקרה, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע הגם שלא היה בעל השליטה במניות החברה, אלא החזיק במיעוט מניותיה, הוא ניהל את העסק בעצמו, כחברת יחיד, מה גם שאמו בעלת יתרת המניות לא היתה מעורבת כלל בפעילות החברה והעסק ועל כן הוא נמנה על אותם החריגים לגביהם לא חל הכלל. בהכרעה בשאלת היותו של התובע, בעל המניות בחברה גם עובד שלה, פסק ביהמ"ש כי אין מקום לאבחנה בין תפקידו ופעילותו של התובע כ"עובד" לבין פעילותו כבעל עסק, שהרי התובע עבד וניהל את העסק בעצמו, גם לאחר שהוקמה החברה בדיוק כפי שניהל את העסק כעצמאי. יחד עם זאת אין ספק שהתובע אכן עבד בחברה והקדיש את זמנו ומרצו לפעילות העסק אף מעבר לשעות העבודה הרגילות, ושלא מדובר בעבודה פיקטיבית. לאחר איזון מכלול העובדות כאשר בחלקן סממנים של יחסי עובד מעביד ובחלקם סממנים של עסק עצמאי, ובהתחשב בתכלית החקיקה, הגיע ביהמ"ש למסקנה כי יש בסממנים של עסק עצמאי כדי להכריע את הכף, ובשל כך אין לראות את מעמדו של התובע כעובד בחברה משמע שבתקופת עבודתו בחברה הוא לא היה מבוטח בביטוח אבטלה כנדרש לפי סעיף 158 לחוק.




רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il