שורשיה של גישה זו בגישתו של מרקס ועיקריה כאן:לכול אורך ההיסטוריה החל מעת העתיקה ועד לקפיטליזם התאפיינו התקופות הללו בדבר משתוף אחד: מעמד שולט (האליטה) ומעמד נשלט (רוב העם).
לא ניכנס להמשך תורתו של הוגה זה ונמשיך עם פרשנות - בראש המדינה עומדת האליטה (אליטה כלכלית,פוליטית וכו') ומתוקף כך כול פעולות (או רובן לפחות) המדינה באות לשרת את אותה אליטה (ויש דוגמאות אין ספור החל מביטול נאמנויות-תרגילים חשבונאים של העשירון/אלפיון העליון להימנע מתשלומי מס, "חוסר רצון" להסיר חסינויות חברי כנסת למרות רמזים עבים מצד בית המשפט, ניצחון גם אם חלקי.. של חברות הסלולר בעניין הקישורית והבנקים ברפורמה האחרונה, כן, גם הן סוג של אליטה וכו').
הגישה המעמדית (ניתן לומר שהיא גם נגזרת מסוימת גם מהגישה הסוציאליסטית) היא פועל יוצא ממסקנותיו של מרקס והיא שהמון העם "יתאפס", "ייקח עצמו בידיים" ויבצע שינוי - ומהו השינוי? לפני שנשיב על שאלה זו ראוי להזכיר את המושג שנקרא "כשל שוק" - במהלך המסחר/תחרות כלכלית בימנו נוצרים עיוותים שנובעים מכורח התחרות ואינם עונים על תנאים שונים שהציבה החברה בין היתר,במקרה שלנו הסוציאליסטי/מעמדי: כול מה שפוגע באזרח הפשוט והיום הקפיטליזם והגלובליזציה (עליה יפורט במאמר נפרד) הפכו את האזרח הפשוט לספיח למכונה, לו אין הרבה מה לומר וזו גם לא זכותו (לדעת חלק מהאליטה שכן אותה אליטה יודעת לכאורה מה טוב לעם כולו) למרות מנגנונים שונים שאמורים למנוע זאת (עובד בחברת שמירה שלא מקבל שעות נוספות או לא מקבל שכר יכול להגיע לבית דין לעבודה אולם כמה מקרים אכן מגיעים לשם ולרוב הפחד על מקום העבודה גובר על הרצון לעשיית צדק, כך סוגיית מילואים, נשים בהריון, עולים חדשים וכו')
לקפיטליזם יתרון משמעותי מאוד - הוא מביא עושר והזדמנות לכול אחד מאיתנו להיות עשיר אך יש כמו בתרופות רבות תופעות לוואי ואותן מנסה האליטה להשתיק - הוא מביא גם עוני.
חשוב לעמוד על נקודה מאוד חשובה חשבו על כך: מקרה א': אם ליוסי יש וילה עם 2 חניות ולצחי יש וילה עם חניה אחת ניתן לומר כי צחי עני ביחס ליוסי ואולם אם נשאל את צחי האם אתה ממורמר/מרגיש עני הסבירות היא שהתשובה תהיה שלילית.
מקרה ב': אם ליוסי יש וילה עם 2 חניות וצחי גר בדירת חדר גם כאן ניתן לומר כי צחי עני ביחס ליוסי אולם יש סבירות גבוהה מאוד שצחי גם יהיה ממורמר וירגיש עני.
אז מה המסקנה שעולה מתיאור המקרים: ההתמרמרות, ההרגשה "אני עני", "דפקו אותי", "השלטון לא מתייחס אלי" כל אלו ומגוון סלוגנים אחרים אינם נובעים מעצם העוני אלה הפער וככול שהפער יגדל כך תגדל ההתמרמרות וחוסר שביעות הרצון מהשלטון (אצל מרקס זה יגיע לכדי מהפכה!)
האם הקפיטליזם אינו דורסני מידי ומה בעצם רע בשוויון שהרי רבים טוענים כי פריצות,גניבות וכיוצא באלה נובע מאותם פערים - חשבו על אידיאל בו לכולם יש הכול, כולם שווים, איזו סיבה תהיה לפלוני אלמוני לגנוב שהרי מה שיש לו יש לכולם...אם נעלה לרמה אחת יותר גבוהה - לרמה הבין לאומית נבין כי הפער בין העולם הראשון (המערבי) לעולם השלישי (כול השאר) הולך ומתרחב (הן במובן הכלכלי - ע"פ מחקרים שונים נמצא שהעולם השלישי מהווה כ 80% מהעולם ומחזיק 20% מההון בעוד העולם המערבי מהווה 20% מעולם ומחזיק 80% מההון והן במובנים של עוצמה - באו"ם החברות הקבועות במועצת הביטחון הן מדינות מערביות,בקרן המטבע הבין לאומי שליטה מערבית מוחלטת)
דוגמה נוספת שתורם המערב ליצירת פערים היא פתיחת מפעל במדינה שאינה מערבית מתוקף "הרצון לעזור לפיתוח המדינה" המדינה המערבית תפתח מפעל שם (בין היתר) כי התשלום הוא נמוך שבעתיים מהמקובל בעולם המערבי - שווה לה, היא תפתח את המפעל ליד עיירה השוכנת ליד החוף (נגישות למעבר סחורות) תספק תעסוקה לאותה עיירה תמנה מנהלים מקומיים שיהפכו במהרה לאליטה המקומית והנה נוצרו מספר פערים נוספים תוך רצון לפתח את המדינה: הפער בין המנהלים לשאר העובדים, הפער בין העיירה הזו לשאר המקומות באותה מדינה, הקפיטליזם במיטבו.
חשוב לשאול עצמנו בנוגע להשלכות של הפערים הללו: האם הפונדמנטליסטים מכול הסוגים החל מאיסלאם הערבי ועד מדינות אסיה וקבוצות שונות היו משתמשות בטרור או כול אמצעי התמרדות אחר לולא הקפיטליזם? האם השאלה הדתית הייתה עולה לולא הפערים הללו שיצר (והרצון להנחילו בכול מדינות העולם)? האם במקרה הקיצוני הקידמה שווה מלחמת עולם האם היה צורך במלחמות על רקע כלכלי או אינטרס כלכלי? האם העולם המערבי לא יצר הוא עצמו את האויב שמולו..? האם רצויה התערבות ממשלתית במשחק השוק הכלכלי על מנת למנוע כשלי שוק שיוצר הקפיטליזם?
לא ניכנס להמשך תורתו של הוגה זה ונמשיך עם פרשנות - בראש המדינה עומדת האליטה (אליטה כלכלית,פוליטית וכו') ומתוקף כך כול פעולות (או רובן לפחות) המדינה באות לשרת את אותה אליטה (ויש דוגמאות אין ספור החל מביטול נאמנויות-תרגילים חשבונאים של העשירון/אלפיון העליון להימנע מתשלומי מס, "חוסר רצון" להסיר חסינויות חברי כנסת למרות רמזים עבים מצד בית המשפט, ניצחון גם אם חלקי.. של חברות הסלולר בעניין הקישורית והבנקים ברפורמה האחרונה, כן, גם הן סוג של אליטה וכו').
הגישה המעמדית (ניתן לומר שהיא גם נגזרת מסוימת גם מהגישה הסוציאליסטית) היא פועל יוצא ממסקנותיו של מרקס והיא שהמון העם "יתאפס", "ייקח עצמו בידיים" ויבצע שינוי - ומהו השינוי? לפני שנשיב על שאלה זו ראוי להזכיר את המושג שנקרא "כשל שוק" - במהלך המסחר/תחרות כלכלית בימנו נוצרים עיוותים שנובעים מכורח התחרות ואינם עונים על תנאים שונים שהציבה החברה בין היתר,במקרה שלנו הסוציאליסטי/מעמדי: כול מה שפוגע באזרח הפשוט והיום הקפיטליזם והגלובליזציה (עליה יפורט במאמר נפרד) הפכו את האזרח הפשוט לספיח למכונה, לו אין הרבה מה לומר וזו גם לא זכותו (לדעת חלק מהאליטה שכן אותה אליטה יודעת לכאורה מה טוב לעם כולו) למרות מנגנונים שונים שאמורים למנוע זאת (עובד בחברת שמירה שלא מקבל שעות נוספות או לא מקבל שכר יכול להגיע לבית דין לעבודה אולם כמה מקרים אכן מגיעים לשם ולרוב הפחד על מקום העבודה גובר על הרצון לעשיית צדק, כך סוגיית מילואים, נשים בהריון, עולים חדשים וכו')
לקפיטליזם יתרון משמעותי מאוד - הוא מביא עושר והזדמנות לכול אחד מאיתנו להיות עשיר אך יש כמו בתרופות רבות תופעות לוואי ואותן מנסה האליטה להשתיק - הוא מביא גם עוני.
חשוב לעמוד על נקודה מאוד חשובה חשבו על כך: מקרה א': אם ליוסי יש וילה עם 2 חניות ולצחי יש וילה עם חניה אחת ניתן לומר כי צחי עני ביחס ליוסי ואולם אם נשאל את צחי האם אתה ממורמר/מרגיש עני הסבירות היא שהתשובה תהיה שלילית.
מקרה ב': אם ליוסי יש וילה עם 2 חניות וצחי גר בדירת חדר גם כאן ניתן לומר כי צחי עני ביחס ליוסי אולם יש סבירות גבוהה מאוד שצחי גם יהיה ממורמר וירגיש עני.
אז מה המסקנה שעולה מתיאור המקרים: ההתמרמרות, ההרגשה "אני עני", "דפקו אותי", "השלטון לא מתייחס אלי" כל אלו ומגוון סלוגנים אחרים אינם נובעים מעצם העוני אלה הפער וככול שהפער יגדל כך תגדל ההתמרמרות וחוסר שביעות הרצון מהשלטון (אצל מרקס זה יגיע לכדי מהפכה!)
האם הקפיטליזם אינו דורסני מידי ומה בעצם רע בשוויון שהרי רבים טוענים כי פריצות,גניבות וכיוצא באלה נובע מאותם פערים - חשבו על אידיאל בו לכולם יש הכול, כולם שווים, איזו סיבה תהיה לפלוני אלמוני לגנוב שהרי מה שיש לו יש לכולם...אם נעלה לרמה אחת יותר גבוהה - לרמה הבין לאומית נבין כי הפער בין העולם הראשון (המערבי) לעולם השלישי (כול השאר) הולך ומתרחב (הן במובן הכלכלי - ע"פ מחקרים שונים נמצא שהעולם השלישי מהווה כ 80% מהעולם ומחזיק 20% מההון בעוד העולם המערבי מהווה 20% מעולם ומחזיק 80% מההון והן במובנים של עוצמה - באו"ם החברות הקבועות במועצת הביטחון הן מדינות מערביות,בקרן המטבע הבין לאומי שליטה מערבית מוחלטת)
דוגמה נוספת שתורם המערב ליצירת פערים היא פתיחת מפעל במדינה שאינה מערבית מתוקף "הרצון לעזור לפיתוח המדינה" המדינה המערבית תפתח מפעל שם (בין היתר) כי התשלום הוא נמוך שבעתיים מהמקובל בעולם המערבי - שווה לה, היא תפתח את המפעל ליד עיירה השוכנת ליד החוף (נגישות למעבר סחורות) תספק תעסוקה לאותה עיירה תמנה מנהלים מקומיים שיהפכו במהרה לאליטה המקומית והנה נוצרו מספר פערים נוספים תוך רצון לפתח את המדינה: הפער בין המנהלים לשאר העובדים, הפער בין העיירה הזו לשאר המקומות באותה מדינה, הקפיטליזם במיטבו.
חשוב לשאול עצמנו בנוגע להשלכות של הפערים הללו: האם הפונדמנטליסטים מכול הסוגים החל מאיסלאם הערבי ועד מדינות אסיה וקבוצות שונות היו משתמשות בטרור או כול אמצעי התמרדות אחר לולא הקפיטליזם? האם השאלה הדתית הייתה עולה לולא הפערים הללו שיצר (והרצון להנחילו בכול מדינות העולם)? האם במקרה הקיצוני הקידמה שווה מלחמת עולם האם היה צורך במלחמות על רקע כלכלי או אינטרס כלכלי? האם העולם המערבי לא יצר הוא עצמו את האויב שמולו..? האם רצויה התערבות ממשלתית במשחק השוק הכלכלי על מנת למנוע כשלי שוק שיוצר הקפיטליזם?
הכותב נמנה עם סגל הכתבים במגזין האינטרנט "אלמנטים" ומתמחה בתחומי מדעי המדינה וכלכלה.
