לקויי למידה: תיפקוד ותמיכה בתקופות-מעבר, בשלבי ביניים ובתקופות הסתגלות: 

 כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית - חינוך מיוחד. אין להעתיק, לעשות שימוש כלשהו ללא איזכור שם המחברת וכתובת האתר: www.noya.co.il

לקויי למידה זקוקים לסיוע מעשי לקראת כל חידוש ומעבר:

לקויי למידה מתקשים להסתגל למצבים חדשים. חידוש מאיים על מערכת מוכרת ופוגע ביכולת להתארגן. מי שהיכולת שלו לרכוש ידע חדש ומיידי לקוייה, כמו מי שמתקשה להתארגן מסיבות שונות הנגרמות ע"י ליקויי-למידה, מתקשה להכיר את המצב החדש, מתקשה להבין אותו, מתקשה לזהות את המרכיבים המשמעותיים, מתקשה להתארגן כדי לקבל מידע חיוני, מתקשה לערוך סדר-עדיפויות בהתארגנות ובהפעלת משאבים ומתקשה להפעיל שיפוט תקין והחלטות יעילות. סיוע מעשי ומפורט ועריכת סדר עדיפויות מומלץ בכל שלב ביניים ולקראת כל מצב חדש.

תקופות מעבר, שלבי ביניים, שילוב והתסתגלות:

תקופת מעבר היא משך הזמן שבין מסגרת אחת למסגרת אחרת, או למסגרת הבאה בתור: תקופת המעבר שבין הבית והכניסה לגן, תקופת המעבר שבין גן קדם-חובה לגן-חובה, תקופת המעבר שבין גן-חובה לבית-הספר, תקופת המעבר שבין בית הספר היסודי לחטיבת-הביניים, תקופת המעבר שבין חטיבת-הביניים לביה"ס התיכון, תקופת המעבר שבין בית הספר התיכון לצבא. תקופת המעבר היא תקופה בין מסגרות שונות, המעמידות, כל-אחת בפני-עצמה, מערכות נהלים, חוקים ודרישות. הכרות עם המסגרת דורשת היערכות, הבנה, התמצאות ויכולת מימוש. כל-אלה דרושים כדי ליטול חלק ולהיות פרט משתתף ופעיל במערכת.

קשיי ההסתגלות וההשתלבות של לקויי-למידה נובעים ממצבים שונים שנגרמו ע"י הליקויים הייחודיים: ליקויי שפה גורמים קשיי תיפקוד בלמידה פרטנית ובפעילות קבוצתית, קשיי התנהגות וקשיים בעבודה עצמית; ליקויים גראפומוטוריים גורמים קשיי התארגנות וקשיי ביצוע, ליקויי קשב וריכוז גורמים קשיים בהיערכות, בהתארגנות, קשיים ביכולת הלימוד והמשחק בקבוצה; ליקויי קריאה גורמים קשיים שונים בלמידה קבוצתית ובלימוד עצמי, ועוד.

הסתגלות טובה ושילוב יעיל ופורה של לקויי למידה מחייבים חשיבה מראש, היערכות והתארגנות לסיוע מעשי ותמיכה, ובעיקר הכנה והטרמה.

הכנה והתרמה:

תהליך ההסתגלות והשילוב של לקויי למידה במערכת חדשה הוא תהליך קשה. היערכות מראש, הכוללת היכרות והטרמה של לימוד החוקים והדרישות, כמו הטרמה של החומר הנלמד (היכרות ולימוד התכנים מראש) מאפשרת התחלה חיובית ומונעת הפתעות, שהן, ברובן, תקלות, כשלונות ומפחי-נפש.

בהיערכות לקראת הסתגלות תקינה, חשוב לציין שני מרכיבים משמעותיים:

•  בבסיס ההיערכות והטרמה חייבת להיות אבחנה, הנסמכת על אבחון והגדרה מפורטת וברורה של הקשיים.
•  ילדים (ובוגרים) בסיכון, או כאלה שהוגדרו כבעלי קשיים הנובעים מליקויי-למידה (ובתוכם ליקויים התפתחותיים) זקוקים לעבודה אינדיבידואלית או להנחיות ברורות להתייחסות אינדיבידואלית בקבוצה לומדת ואינם מתאימים לקבוצות המתקיימות ברוח "הכנה לכיתה א'", "הכנה לחטיבת הביניים", שנועדו לצמצם פערים בין תלמידים או משתתפים הבאים ממערכות שונות. קבוצות ההכנה לבחינות פסיכומטריות וכיו"ב מאפשרות למשתתף להכיר את אופי הבחינות, להתנסות במסגרת לומדת, אך יש לזכור כי גם שם נדרשת היערכות מיוחדת בלמידה ובהתייחסות מיוחדת בתוך הקבוצה, ולעתים נדרש גם מורה פרטי, או שעות לימוד פרטני בתוך המסגרת, בנוסף ללימוד במסגרת.

בשלב המעבר שבין הבית או המעון המשפחתי והגן: חשוב לדאוג לעצמאות באכילה, לחינוך לנקיון, לטיפול בדיבור, לריפוי בעיסוק, ללמד את שמות הצבעים ומושגים סביבתיים, לסייע בלימוד חוקי-משחק פרטני וחוקי תיפקוד במשחק ובשיחה ופעילויות אחרות בקבוצה. ההיכרות עם המסגרת החדשה צריכה להיעשות בהדרגה, בליווי צמוד ותומך של ההורים, שישמרו על קשר יומיומי ועקבי עם הגננות.

בשלב המעבר שבין גן קדם-חובה וגן-חובה: חשוב ללמד את חוקי הגן החדש, לחנך לעצמאות בהלבשה, בבחירת הבגדים, בתיכנון מראש, בהתמצאות במגבלות זמן ומקום. רצוי מאוד להתחיל ללמד קריאה בשיטה מותאמת על-פי הקשיים הצפויים, חשוב להיזהר מגורם מלמד שאינו בעל-מקצוע הבקי בהתאמת שיטות אינדיבידואליות-מותאמות. מומלץ לתרגל צביעה ושימוש בצבעים ובכלי כתיבה וציור שונים ומותאמים, לסגל סדר-יום ונהלי התנהגות וזהירות מתאימים לבית, לגן ולרחוב.

בשלב המעבר שבין גן-חובה וכיתה א': חשוב ומומלץ לדאוג לאבחון ליקויי-למידה מפורט, להמשיך בטיפולים הדרושים, לקיים סדר יום קבוע ונהלים עקביים, חשוב ביותר שכל לימוד והתאמה סביבתית יהיו במסגרת גבולות מובנים. רצוי ביותר לדאוג להשלמת תהליך רכישת הקריאה לפני הכניסה לכיתה א', ולהמשיך באימוני צביעה, העתקה וכתיבה. יחד-עם-זאת, חשוב ביותר להימנע מהעמסת תירגול מכביד ומוגזם.

בשלב המעבר שבין כיתה לכיתה בחופשת הקיץ: חשוב להיערך לחופשה: לקבוע נהלים וחוקים ולסייע בהסתגלות לפעילות נופש בקיטנה, בחוגים וגם ליצור חוקים ונהלים לפעילויות ועיסוקים בימים פנויים מפעילות רשמית-מערכתית. לימוד ההתנהגות במערכות שונות חשוב ביותר: איך מתנהגים ברחוב, בפעילות במקום ציבורי (קניון, קולנוע, מרכזי בידור, מרכז ספורט, בריכת-שחייה וכיו"ב).

בשלב המעבר שבין בית הספר היסודי וחטיבת הביניים: מומלץ אבחון לעדכון ממצאים, השלכות והמלצות; בהיערכות להיכרות מעשית עם המסגרת החדשה, לימוד הדרך וחוקי המערכת, היכרות עם המורים החדשים ועם גורמים אחרים במערכת, הטרמה בלימוד התכנים לקראת תחילת שנת הלימודים.

בשלב המעבר מחטיבת הביניים לבית הספר התיכון: חשוב להכיר את המורים, הדרישות, לספק ממצאי אבחון והמלצות ליועצים בבית-הספר, לרכזי-השכבה, לרכזי-המקצועות ולמורים-עצמם, חשוב יותר לדאוג להעברת מידע ולתיווך לגבי מועדי בחינות, תנאי-בחינות, היערכות והכנה לבחינות והגשת עבודות, סיוע מטרים, מעקב, סיוע מעשי וליווי צמוד בתקופת ההסתגלות ובהמשך - במידת הצורך ובהתייחסות לכל אחד ממקצועות הלימוד. חשוב שההורים יקיימו קשר עקבי עם המורים המקצועיים ויהיו מודעים ומיודעים לאפשרויות וצרכים מיוחדים.

שלבי-ביניים, תקופות מעבר הם צמתים לאבחון ליקויי-למידה:

בינקות ובילדות הרכה: כשיש איחור בהתפתחות יש לפנות לרופא-התפתחותי ולרופא-נוירולוג מומחה לגיל הינקות ולגיל הרך, ולדאוג לאבחנה ולטיפולים מתאימים.

בגיל הגן: מומלץ לפנות לאבחון מומחה לליקויי-למידה, כשהתיפקוד שונה או בעייתי כפרט ובקבוצה. חשוב לקבל הערכת תיפקוד עפ"י אבחון והמלצות לבדיקות, טיפולים והתייחסות.

בבית הספר היסודי: חשוב לפנות לאבחון מומחה לליקויי למידה ולקבל המלצות לגישת לימוד בכל תחום, שילוב בכיתה ובחוגים, פיתוח מיומנויות והמלצות להתייחסות בבית-הספר: עבודות, בחינות ולימוד שוטף. מומלץ להיערך גם ללמידה בחוגים, עם הטרמה בנושאי החוג לשיפור יכולת ההתמודדות עם הדרישות בחוג.

לקראת חטיבת הביניים: חשוב לעדכן ממצאי אבחון ליקויי למידה ולהעריך את המצב בהתאם לדרישות המקובלות בחטיבת הביניים, לנקוט הטרמה לנלמד בבית הספר ולהכין המלצות למורים והנחיות להתייחסות מיוחדת בבחינות.

לקראת בחינות הבגרות: חשוב ביותר לרענן ולעדכן את ממצאי האבחון לקראת בחינות הבגרות. הנטייה המקובלת במשרד החינוך היא להתבסס על הישגי התלמיד, תיפקודו בבית הספר ולא על עדכון ממצאי אבחון מיוחד. בכך יש משום הערכה מעוותת והנצחה של השפעת הליקויים ולא עקיפה המאפשרת התמודדות יעילה והצלחה. חשוב שכל נבדק יספק למערכת המלצות ספציפיות על דרכי היבחנות ויקבל המלצות לאופן ההתמודדות והלמידה, כדי למצות את יכלתו האמיתית. אמנם הליקוים אינם משתנים, אך ההגדרות, המחקר, תקנוני המבחנים וחידושים אובייקטיביים וסובייקטיביים דורשים התייחסות מקצועית ומהימנה ולא הסתמכות על השערות, הרגלים והערכות שאינן מדוייקות ואינן מספקות נורמות.

אבחון: מהות ואיכות:

לקראת תקופות המעבר חשוב להכין אבחון מעודכן והנחיות לעבודת בית הספר ולשעות הפנאי: חשוב לדעת כיצד לייעל את העבודה ולדאוג להישגים שישקפו את היכולת, כיצד להכין וכיצד להיבחן. לשם דרוש אבחון ועדכון ממצאים: חשוב לאתר את הליקויים, לבדוק את ההשלכות בתקופת המעבר ולקראת המסגרת העתידה לאפשר גיוס כוחות יעיל ומשאבים. למרבה הצער, קיים בארץ בילבול רב בנושא האבחון הנדרש, למרות תחושת התפתחות של נושא ליקויי-הלמידה.

לאבחון ליקויי למידה 3 מטרות עיקריות: 

• איתור הליקויים.
• הסבר על מקור הקשיים ועל השלכותיהם.
• המלצות להתמודדות.

אבחון דידאקטי:

•  מונח מקובל בארץ למבחני הערכת רמת התיפקוד בקריאה, בכתיבה, בחשבון, אנגלית (לכן נערך רק מגיל 6 והלאה).
•  יש שעורכים "אבחון דידאקטי באנגלית", "אבחון דידאקטי בחשבון", כאבחונים נפרדים.
•  לעתים מהווה אבחון דידאקטי שם נוסף לאבחון ליקויי-למידה.

חשוב לציין:

•  בחלק גדול מן המקרים בהם הוא נערך, אבחון דידאקטי לא מאתר ליקויי-למידה.
•  קיים בארץ תקנון (סטאנדארטיזאציה) רק למבחן-קריאה בעברית עם נורמות עד כיתה ו' . מבחן זה אינו מתאים להערכת תלמידים בחט"ב והלאה, והוא בודק קריאה טכנית בלבד. "הבנת הנקרא" אינה נדרשת בבדיקה במבחנים סטנדרטיים, למרות היותה משמעותית ביותר ללמידה, לעבודה עצמית, לבחינות. תלמידי-תיכון וסטודנטים באוניברסיטה נבדקים, בארץ, לעתים קרובות, באמצעות מבחנים שאינם מספקים נורמות לגילם.
•  מבצעים רבים של אבחון דידאקטי בארץ אינם בהכרח מומחים לליקויי-למידה (פסיכולוגים, מורים להוראה מתקנת, מורים לאנגלית, מורים לחשבון וכד'). בשל-כך, פעמים רבות מוערכים תלמידים מתבגרים ובוגרים לקויי-למידה על-פי קריטריונים של קריאה שאינם מקצועיים.

אבחון פסיכולוגי:

•  מבחן INTELLIGENCE QUOTIENT I.Q: מבחן פסיכולוגי שמודד את מנת המשכל, ומעריך את היכולת השכלית.
• מבחן אישיות שמעריך את המצב הרגשי.
•  אבחון פסיכולוגי מספק הערכת תיפקוד והמלצות עפ"י ההתפתחות, התנהגות, נתונים מן המבחנים הפסיכולוגיים.
•  אבחון פסיכולוגי אינו מאתר ליקויי-למידה.
•  כשעורכים אבחון פסיכולוגי, תמיד יש I.Q בתיק האישי במערכת (משרד החינוך, עירייה, מועצה מקומית). זוהי פגיעה חמורה בזכויות הפרט.

סכנות באבחון פסיכולוגי במצבים של ליקויי למידה:

•  פגיעה בזכויות הפרט: נתוני I.Q נמצאים במערכת.
•  עיוות נתונים (למשל, תיפקוד שכלי נמוך, הנובע מאי-התאמה של המבחן ולא מהתיפקוד עצמו).
• מסקנות מוטעות (למשל, הגדרת הנבדק כבעל פיגור שכלי או כבעל בעייה נפשית, בגלל תיפקוד במבחן שאינו מתאים לאיתור ליקויי-למידה).
•  הפנייה לטיפולים שאינם מתאימים (הפנייה לטיפול נפשי בגלל כשלון בבית הספר, כאשר התיפקוד השכלי נמצא תקין).
•  המלצות שאינן פותרות את בעיית הלמידה (שיפור כתיבה כתנאי לשילוב בכיתה, תוספת-זמן בבחינה, לתלמידים שאינם מסוגלים לפתח כתיבה במסגרת הדרישות המקובלות).

כאמור, בשל מוגבלותו וחוסר-יעילותו של אבחון פסיכולוגי באיתור ליקויי-למידה, נוצר בארץ ה"אבחון הדידאקטי", המהווה מעין הערכת-רמת ההישגים אשר אינה מאתרת ליקויי-למידה, ומטרתה לערוך "אבחנה מבדלת". זאת, למרות שאבחון ליקויי למידה שנעשה באמצעות מבחנים מיוחדים שיועדו לכך מחוייב, מקובל ומוכר בעולם, ולמרות שביצוע מבחנים מסוג זה אינו פוגע בזכויות הפרט ואינו מספק למערכת נתונים אישיים, מיותרים ולעתים קרובות מעוותים. הערכת הישגים יעילה אם וכאשר היא באה בעקבות אבחון מפורט של ליקויי למידה. בארץ, אין הדבר נדרש. המערכת מסתפקת בקביעת רמת ההישגים ודורשת, לעתים קרובות, אבחון פסיכולוגי במקום אבחון ליקויי-למידה.

המלצות לבחירת מאבחן:

מומלץ לפנות למאבחן שיבטיח להורים מקצועיות, מהימנות, שמירה על זכויות הפרט ושליטה של ההורים בהעברת הממצאים וההמלצות למערכת:

•    מומלץ לפנות למאבחן מומחה בעל הכשרה מעמיקה בחינוך המיוחד ובקיאות באופן הלימוד והתכנים במקצועות הלימוד השונים. חשוב ביותר לקיים מפגש עם המאבחן, לפני ביצוע האבחון, לקבל פרטים, להתרשם מיחסו, מן הידע שרכש ומאישיותו.
•   חשוב לבדוק ציפיות מן האבחון - כיצד עונה על שאלות, האם הוא פותר או מוביל לפתרון הבעייה.

 חשוב להבין את דרישות המערכת ולהבטיח שהמאבחן יספק הסברים וסיבות למצב והמלצות להתמודדות עם הדרישות.

• חשוב להבטיח שמירה על זכויות הפרט, על הסודיות, על האתיקה המקצועית.
• חשוב לקבל את פירוט הממצאים וההמלצות בכתב. 
• חשוב לשלוט בהעברת המידע למערכת: מומלץ לדאוג לקבלת הדוח מן המאבחן, ובעת הצורך לקיים מפגש בין המאבחן ובית הספר בנוכחות ההורים. הדוח וההנחיות צריכים להתאים לבית-הספר ולהימנע מהעברת מידע אישי, העלול לפגוע בזכויות הפרט ואינו דרוש לבית הספר. (לדוגמא: בדוח המיועד לבית הספר לא מומלץ לדווח על הרטבת-לילה, ואף לא חיוני לדווח על בדיקות נוירולוגיות או על טיפול תרופתי שאינו דורש מעקב בבית הספר).

לקראת תחילת הלימודים במסגרת החדשה:

יש להכיר את הנהלים, הגבולות וחוקי המסגרת החדשה, להדריך את התלמיד בדרכו החדשה, לתמוך בו ולהדריך את המורים בבית-הספר. חשוב גם לדאוג שעבודת ההכנה וההטרמה תיעשה באופן מקצועי ותשתף את ההורים בסיוע.

• חשוב שההורים ייצרו מראש קשר עם גורמים אחראים במערכת החדשה, למסירת מידע, לעדכון ולתיווך: ההורים צריכים להכיר את המערכת, להכיר באופן אישי את המורים, את הנוהלים והדרישות הכלליות של בית הספר ואת דרישותיו המפורטות של כל מורה.
•  חשוב שההורים יספקו הסבר והדרכה למורים, כדי ליצור אווירה תומכת וכדי להבטיח הבנת הקשיים והתגייסות לעזרה מתאימה.
•  חשוב שההורים ילמדו לתווך בין ילדם לבין מוריו בבית הספר, בין ילדם לבין מורה-העזר בשעורי-הבית, ובעיקר חשוב שההורים ילמדו כיצד יכולים הם לסייע לילדם באופן מעשי, בהתארגנות, בסיוע בתזכורות, בהכנה מעשית וישמשו בתפקידי תיווך וסיוע בכל תחום ובכל מסגרת, על-פי יכלתם.
•  חשוב לקבוע מי בבית הספר הוא האדם האחראי להעברת מידע, לעדכון-פרטים, להשלמת חובות ודרישות (העתקת מטלות שעורי-בית ועבודות, וכיו"ב).<
•  במקרה של עזרת תלמידים, חונכים, חשוב להבטיח עבודה יעילה ומחייבת של עדכונים ומסירת מחברות.
•  חשוב ביותר לעקוב אחרי ההתייחסות בבית הספר, מתחילת הדרך במסגרת החדשה: לקבוע נהלים לשמירה על הפרטיות (בחינה בעל-פה בחדר נפרד, לא בנוכחות מורים ותלמידים, הדרכת המורים ומסירת עקרונות לטיפול בקשיים בבית הספר).
•  חשוב ביותר שההורים ינהלו מעקב, ויבדקו באופן מעשי אם ההמלצות מיושמות.
•  חשוב שההורים ידאגו להשלים סיוע שיידרש או טיפולים שהמערכת לא מספקת.

תקופות מעבר בתחום החברתי:

יש לזכור כי גם מערכת שעות הפנאי והנופש היא מערכת של נהלים וחוקים וגם שם נדרשים שילוב ותקופת הסתגלות. ההטרמה, ההכנה להתמודדות עם דרישות המסגרת והיכרות עם נהלי-המקום הם המפתח לשילוב התקין.

היכרות מוקדמת עם תלמידים, חברים בחוג מסויים ומדריכים בחוגים, מומלצת: מורים יוכלו להתגייס מראש ולתמוך בתלמיד במסגרת חדשה, להנחות אותו ולהקל עליו את ההתמודדות במצב החדש והמקשה. בחוגים - מומלץ להטרים בתכנים והיכרות עם המדריך: שעורים אינדיבידואליים אחדים, מראש, לפני הכניסה לחוג, עשויים להקל את ההתמודדות, לאפשר נקודת-פתיחה טובה ולמנוע הפתעות וחידושים נוספים על הצפויים, המקשים ממילא.

בכל מסגרת חדשה, ובתקופות המעבר הקשות, חשוב לתמוך, לארגן, לאפשר ולהקל ולהימנע מלאפשר לדברים לזרום בקצב ובדרך משלהם: לקויי למידה מתנסים בהפתעות יומיומיות, שחלקם הגדול מיותר ואינו מאפשר להם לזרום עם חבריהם לגיל, לכיתה ולפעילויות החברתיות. ההיכרות, ההיערכות, התיכנון וההטרמה מאפשרים התחלות אחרות, ותורמים להשוואת תנאים וזכויות.