נומרולוגיה בפרשה
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
במשך 7 ימים נצטוו הכהנים שלא לצאת את אוהל מועד (ויקרא ח'/לג'), ימים המכונים "ימי המילואים", הם הימים בהם חנכו את הכהנים ואימנו אותם לקראת ייעודם בעבודת המשכן. 7 ימים אלו היו יחידת-זמן אחת, וכאן המקום להבהיר תופעה זו.
הכהנים נצטוו שלא לצאת 'מפתח אהל מועד', וברור שהכוונה היא לכך שבאותו שבוע (מן הסתם: מיום א' ועד שבת), הם יקדישו עצמם לקראת משימתם החדשה: יתכוננו, ילמדו, יתאמנו, וכיוצא-בכך. התנא מלמד אותנו כי במקדש "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול" (יומא א'/א'). היינו, שבמקדש נהגו דרך-קבע בדומה למנהג החד-פעמי של חנוכת המשכן, והדבר מתבקש לאור העובדה כי הכהן הגדול לא נהג לעבוד במקדש דרך-קבע, והיה עליו להתכונן ליום הגדול.
באותו שבוע המילואים היזה משה משמן המשחה על המזבח 7 פעמים, על מנת לקדשו, ונמצא, אם כן, שפרשת המילואים מוכפלת ב-7: 7 במימד הזמן ו-7 במימד המעשה, ההזייה. עיון במלאכת המשכן ומעשי הקדושה יגלה עד מהרה עד כמה רווח המספר 7, ו-7 דווקא, בכל מלאכת המשכן. השימוש במספר 7 נראה סביר, אם לא מתבקש, שהרי כבר נודע הדבר כי 7 מסמל קדושה טהרה וברכה אלוהית.
7 ימי המילואים, הימים בהם מוכשר המשכן החדש לפעולתו, אינם אלא המשכו של הרעיון הניכר היטב בפרשת הבריאה: העולם נברא ב-7 ימים, ורק לאחר הכשרתו הוא 'ראוי לשימוש'. כיוצא בכך, אם נבחן את העניין היטב נגלה כי אף הטמא מוכשר לכניסתו המחודשת לעולם המעשה לאחר 7 ימים. יחידת-זמן זו: 7 ימים (המכונה: שבוע), מוכרת היטב גם מפסח וסוכות (אף שלסוכות 'הסתפח' שמיני-עצרת), וגלוי לעין כי 7 במימד הזמן מבטא התקדשות והיטהרות (או: קדושה וטהרה).
כללו של דבר, 7 ימי המילואים היה ציווי לזמנו, לראשיתו של המשכן, אך ציווי חד-פעמי זה תואם את דרך החשיבה העתיקה לפיה האדם או הכלים (או אף מבנה שלם), מתקדשים במקום מקודש באמצעות יחידת-זמן מקודשת בת 7 ימים.
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
במשך 7 ימים נצטוו הכהנים שלא לצאת את אוהל מועד (ויקרא ח'/לג'), ימים המכונים "ימי המילואים", הם הימים בהם חנכו את הכהנים ואימנו אותם לקראת ייעודם בעבודת המשכן. 7 ימים אלו היו יחידת-זמן אחת, וכאן המקום להבהיר תופעה זו.
הכהנים נצטוו שלא לצאת 'מפתח אהל מועד', וברור שהכוונה היא לכך שבאותו שבוע (מן הסתם: מיום א' ועד שבת), הם יקדישו עצמם לקראת משימתם החדשה: יתכוננו, ילמדו, יתאמנו, וכיוצא-בכך. התנא מלמד אותנו כי במקדש "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול" (יומא א'/א'). היינו, שבמקדש נהגו דרך-קבע בדומה למנהג החד-פעמי של חנוכת המשכן, והדבר מתבקש לאור העובדה כי הכהן הגדול לא נהג לעבוד במקדש דרך-קבע, והיה עליו להתכונן ליום הגדול.
באותו שבוע המילואים היזה משה משמן המשחה על המזבח 7 פעמים, על מנת לקדשו, ונמצא, אם כן, שפרשת המילואים מוכפלת ב-7: 7 במימד הזמן ו-7 במימד המעשה, ההזייה. עיון במלאכת המשכן ומעשי הקדושה יגלה עד מהרה עד כמה רווח המספר 7, ו-7 דווקא, בכל מלאכת המשכן. השימוש במספר 7 נראה סביר, אם לא מתבקש, שהרי כבר נודע הדבר כי 7 מסמל קדושה טהרה וברכה אלוהית.
7 ימי המילואים, הימים בהם מוכשר המשכן החדש לפעולתו, אינם אלא המשכו של הרעיון הניכר היטב בפרשת הבריאה: העולם נברא ב-7 ימים, ורק לאחר הכשרתו הוא 'ראוי לשימוש'. כיוצא בכך, אם נבחן את העניין היטב נגלה כי אף הטמא מוכשר לכניסתו המחודשת לעולם המעשה לאחר 7 ימים. יחידת-זמן זו: 7 ימים (המכונה: שבוע), מוכרת היטב גם מפסח וסוכות (אף שלסוכות 'הסתפח' שמיני-עצרת), וגלוי לעין כי 7 במימד הזמן מבטא התקדשות והיטהרות (או: קדושה וטהרה).
כללו של דבר, 7 ימי המילואים היה ציווי לזמנו, לראשיתו של המשכן, אך ציווי חד-פעמי זה תואם את דרך החשיבה העתיקה לפיה האדם או הכלים (או אף מבנה שלם), מתקדשים במקום מקודש באמצעות יחידת-זמן מקודשת בת 7 ימים.
על המחבר: מאיר בר-אילן (יליד 1951 ), למד ב'נתיב מאיר', מרכז הרב, והמכון הגבוה לתורה שליד אוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר של אוניברסיטת בר-אילן ומרצה בה במחלקה לתולדות ישראל ובמחלקה לתלמוד. בר-אילן עוסק בהיסטוריה חברתית ותרבותית של תקופת התלמוד, ופרסם עד כה כמאה מחקרים בתחומים מגוונים: היסטוריה יהודית, מיגדר נשי, תפילה, אגדה, מאגיה, תנ"ך, ספרות חיצונית, קומראן, ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, יהודי הודו, תולדות הרפואה בין היהודים, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד. ספריו הקודמים Some Jewish Women in Antiquity, Atlanta, Georgia: ; הם: סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית ;Scholars Press, 1998. והביזאנטית (בדפוס). מ' בר-אילן הקים אתר אינטרנט, כבר ב 1995- , בו ניתן למצוא חלק ניכר מפרסומיו, רשימות ביבליוגראפיות, מסכת ראש-השנה במהדורה סינופטית, נתונים גנאולוגיים על משפחתו, ועוד. כת