האמונה והלהט בהגשמת חלום או כדאי ורצוי לחלום 

האם יש כלים דרכים שיטות, חשיבה אחרת שאם אשתמש בהם אצליח להשיג היעדים שהוצבו? במי או במה תלויה ההצלחה? מדוע אנשים מסוימים מצליחים בעבודתם, מתעשרים, בעלי השפעה, מתקדמים עוד ועוד... האם החשיבה, האינטליגנציה מתפתחת עם הזמן - מה הגורם להתפתחותו?
האם אפשר "להתפרע" בהצבת המטרות, היש גבולות לרצוננו להשיג משהו? האם יש צורך בתכונות אנושיות כמו אופטימיות, השראה, היגיון, דמיון, רצון עז, יצירתיות, חכמה, כשרון.
האם חשבו בימי הביניים שאפשר להגיע אי פעם לירח? במשך מאות ואלפי שנים לא ידעו למשל שהעולם מורכב מ-כמאה יסודות היוצרים את שפע התרכובות.
העובדה בחיים היא שלאחר דמיון רב, התבוננות וחשיבה מעמיקה הצליחו למצוא דרך ולהגשים את החלום. להגיע לירח. הדמיון הוא נכנס שמעטים האנשים המשתמשים בו. השימוש בדמיון דורש מאמץ מנטלי - רבים לא מנצלים זאת. אנשים נמנעים מלאמץ את המוח הטרוד מעומס של פרטים מלבד דמיון.
האמונה היא מרכיב חשוב בהצלחה, האמונה בעצמך, בך. ביכולתך שלך לחשוב, לדמיין לעשות ולהצליח.
ככל שהאדם יאמין כי הוא שליחו של הקב"ה עלי אדמות, ככל שיחדיר בכל נימי נפשו כי "השליח" צריך לבצע כל רעיון כל משימה וכל חלום בדרך החכמה ביותר היעילה והדמיונית. המאמין בדמיון, המאמין כי כל חלום אפשר וצריך להגשים משיג זאת.
לאיינשטין היה דמיון רב, עקשנות, אמונה בעצמו ולהט רב, להבין המדע לעומקו.
ויקטור פרנקל על דרגש באושוויץ ניזון מדמיון וכתב את האדם מחפש משמעות. החלום במקרה זה נתן לו גם תקווה. כח רצון לחיות להמשיך להתמודד אל מול הקשיים שבדרך. חשוב לשדרג כל מטרה מעבר ליכולתך. הדמיון מצליח לנצח את המציאות הנוראית ביותר.
הקמת מדינת ישראל היה בה המון המון דמיון, דמיון שחזק מן ההגיון. הפעלת הדמיון היא אינסטינקט, תנאי בסיסי לפיתוח אינטליגנציה.
הרב צבי יהודה קוק מרבה להתייחס לחשיבות החלום בהתקדמותו של חלומו של האדם.
גם לרב אריה לוין רב האסירים היו חלומות ורצונות מעל ומעבר להגיון הקר והפשוט, הרצון ההתלהבות והמסורות יצרו בו רצון להתגבר על כל מכשול ולהפוך חלום למציאות.
הרב נריה כותב על החלום שרק דרכו אפשר להעפיל ולהשיג כל יעד ויהא הוא האדיר ביותר.
ככל שהדמיון רחוק מהמציאות חסר סיכוי וללא היגיון, ככול שהוא מגוון מפורט ורחב כן יהיו התוצאות טובות יותר. צריך להרגיל, לחנך אנשים לדמיין לחלום מעבר לד' אמותיך. הדמיון חזק מן ההגיון.
אנשים מאמינים נתנו דרור לרעיונות אוטופיים בהם האמינו בליבותיהם ובמוחם. הרמב"ם, רש"י, הגאון מולינא, המהר"ל עסקו רבות בדמיון בכתיבתם וביצירותיהם המדהימות.
אם תאמין בעצמך- תחלום ותדמיין שהנך בעל תואר דוקטור או רב תשקיע להט ומאמץ, תשיג ותכבוש כל רעיון. קיומו של החלום מקל מאוד את שלב התהליך. פיתוח האינטליגנציה להתגבר על בעיות שבדרך צריכות דרכי ההתמודדות עם יכולת לנתח מצב נתון, להסתגל למצבים חדשים ולשינויים מהירים, צריך לתרגל תכונה חשובה זו. אורח החיים צריך להיות אינטנסיבי יכולת תגובה ומהירה לכל שינוי, ויכולת הישרדות גם אם קיימים בעיות ומכשולים.
צריך ליצור שפע של גירויים כדי להפעיל חשיבה ממושכת בלתי פוסקת ותהליכי התבוננות, אילתור ויצירתיות, פיתוח יכולת תגובה איתנה למצבי לחץ ולשינויים מתמידים. החשיבה צריכה להיות מיומנת להתמודדות עם תהליכי שינוי. אנו שומעים על סדנאות לשיפור הזיכרון. התרגיל הוא הכלי המשמעותי ביותר להטמיע זיכרון. המחקר מתאר כי בגיל מבוגר הזיכרון נחלש אך פחות אצל אנשים משכילים קובעי עיתים לתורה המפעילים גם בזקנותם תאי המוח - לחשיבה ולזיכרון.
מצאתי במחקר כי ליהודים יש הכשרון לחיות על פי רעיונות דמיוניים כאילו היו עובדות קונקרטיות. לעיתים נתנו דרור לרעיונות אוטופיים שבהם האמינו. הרעיון להגשים את הלא הגיוני באופן הגיוני צריך ליצור בחיי האדם סיטואציות מלאות גירויים הדורשות התבוננות חשיבה ותהליכי פתרון. צריך לחנך אנשים לחשוב שני צעדים קדימה - להרגיל אותם בתפיסת עולם זאת.
צריך לגרום כל הזמן אי נחת מסוים, צריך לחוש מאושר שמח ואופטימי אך תמיד עם תחושות של יש מה לתקן... צריך להוסיף לחדש.. אף כי המצב שפיר ונחמד, האדם הרגיל - הנורמלי שמח בחלקו, אדם שמרגיש נוח מאוד כל הזמן קופא על שמריו, מוחו חדל לעבוד. או אז אתה מקבל את הדברים כמובנים מאליהם - אין צורך לחשוב עליהם. הנך חלק מעדר ההולך קדימה. נסה תמיד לחשוב חשיבה אישית גם אם הרוב חושב אחרת, זו דרכה של תורה, רק לומדים תלמוד. תמיד צריך להסתכל בחלון, החוצה, להתבונן סביבך, כי אדם המורגל במקומו שם נוח לו, דמיונו אינו יצירתי, אין בו דרור לחלום. החושים הופכים לקחים. אינך יכול לחשוב על דברים באופן יצירתי, נוצרת מוגבלות מחשבתית, אין לו גירויים. צריך לצאת מן הביצה ומן הביצה, כדי שהסביבה תיצור בך רצון לשנות לחשוב אחרת.
יש חשיבות גדולה בהרחבת אופקיו של האדם, בקריאה בהתבוננות, בקונצרטים, בטיולים במרחבי הטבע והארץ, ביקור במוזיאונים, כל אלה יוצרים גירויים ויזואליים ואינטלקטואלים לתהליכי שינוי. באופן טבעי הגוף מפעיל מנגנוני הגנה מפני שינוי, על ידי חידוד החושים, העלאת רמת הקליטה ורמת החשיבה היצירתית מאפשרים התמודדות מצוינת עם מצב חדש, או אז אין צורך בהתאמצות יתר, זה קורה מעצמו. לאיש העולם הגדול בטחון עצמי גדול וגם מוטיבציה יצירתית ויעילה. ואלה מגבירים את האופציה לחלום ולהגשים. השגרה והנוחות מסרסים. כאשר הופכים את הלימוד לערך עליון נפרשים עולמות מגוונים ומאתגרים אם מעריכים ומכבדים את "המלמדים" משום "מורא רבך" היחס ללמוד לחדש, לשינוי מוגבר מאוד ומאפשר להגיע למחוזות חלומיים.
על שלושה דברים העולם עומד - על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים ולא בכדי התורה מופיעה בראש.
היהודי עונה תמיד בשאלה, מדוע? כי ההנחה הבסיסית היא ששום דבר אינו מובן מאליו. גם את מצוות אלוקים הקשוחים והבסיסיים שאפו היהודים למלא ולהבין. מותר לתלמידים להקשות על מוריהם ולהתווכח איתם הרב אף מדובב התלמידים לשאול שאלות. מדען טוב הוא אדם היודע לשאול שאלות. השאלות מעוררות דילמות ותהיות וגורמות לחשוב למרחקים. לחלום. רבי יהודה הנשיא ציין שלמורים יש יתרון אינטלקטואלי על פני אחרים בזכות תלמידיהם. "הרבה למדתי מרבותי .. ומתלמידי יותר מכולם" נאמר במסכת תענית.
אז המורים, המנהלים וכמובן ההורים צריכים לעודד "חשיבה פראית", חלומית, לא מציאותית שהיא הבסיס האיתן ליצירתיות, לפיתוח ולהעמקת החשיבה, כך נרקיע שחקים נחליף על כל מכשול ונעלה שלב נוסף בסולם האין סופי.