סיפורו של תכשיט 

כל תכשיט מספר סיפור, תשאלו כל אישה על התכשיט אותו היא עונדת ומייד תשמעו סיפור קסום על אהבה, מסע מקסים לחו"ל, הרפתקה מדהימה, חברות, אירוע מיוחד או אירוע רוחני שעברה.

"לפני שנתיים במהלך טיול ברומא ראיתי את הטבעת בחנות קטנה ומיוחדת ופשוט התאהבתי בה. להפתעתי למחרת בבוקר כשהתעוררנו במלון גיליתי שבעלי התחמק מוקדם בבוקר וקנה לי את הטבעת כמתנה ליום נישואינו."

"ירון קנה לי את התליון בנסיעת עבודה לאסיה בחורף שעבר, זו אבן מאוד מיוחדת קוראים לה ירקן בורמזי, אמונה סינית עתיקה מספרת שאבן זו מגנה על העונד אותה מכל רע."

"התליון הזה מעוצב ככנפי מלאך, אימי נתנה לי אותו לפני שנפטרה, היא אמרה שכך תשגיח עלי מלמעלה."

כל תכשיט מספר סיפור אישי ומיוחד משלו, תכשיטים מספרים על מערכות יחסים, הקשר שלנו עם בני זוגנו, האהבה החדשה שזכינו לה, משפחה, חברים וכמובן סיפורים על עצמנו.
התכשיטים אותם אנו עונדים מספרים עלינו המון. כולם יודעים שנשים אוהבות לספר ולדבר על התכשיטים שלהם, אבל למרות כל מה שחושבים הגברים לא מדובר בצורך להתרברב או להשוויץ על התכשיט החדש אלא הרצון לספר ולחלוק סיפור אישי וחשוב להן.
נכון, לפעמים הסיפור מסתכם ב "כמה הוא בזבז עלי", או " אל תשאלו כמה התכשיט הזה יקר" וכמובן " תראו איזה בעל נפלא יש לי".
אבל אנו יודעים שמדובר בהרבה יותר מזה ולמעשה מה שהן מתכוונות לומר "תראו כמה הוא אוהב אותי, למרות שעברו עשרים שנה עדיין הוא זוכר את היום שנפגשנו.".

אז אני לא מבין למה רוב חברות התכשיטים ממשיכות לעצב מודעות המציגות דוגמניות יפיפיות עם פרצוף סתום, שחוץ מלמכור אויר לא עושות כלום.
כשכבר מזמן מוכרים לנו גבינות בפרסומות המספרות לנו על ילדותינו הקסומה.
איך עדיין לא הפנימו בחברות התכשיטים שלהם המוצר האולטימטיבי לספר סיפור.
עצבו מודעות ותכננו קמפיינים שיספרו לנו את הסיפור- סיפורים שיחברו אותנו רגשית לחוויות קניית התכשיט, מותר להציג את התכשיט שנראה כמה הוא יפה ומיוחד, אבל לא לשכוח: מה הוא אומר או מספר על האישה העונדת אותו.

כי תכשיט הוא לא עוד מוצר שאנו קונים.
תכשיט מספר סיפור, אנו מחוברים אליו רגשית .כשאנו עונדים את התכשיט אנו נזכרים בתקופות שהיינו אוהבים יותר, צעירים יותר, ולפעמים גם שמחים יותר.