שרד אינו שורד בעברית - על השורש שר''ד 

* מבוא

מראשית ימי העברית נקלטו לתוכה מילים זרות. שפה - בין דבורה בין כתובה - אינה יכולה שלא להיות מושפעת מלשונות זרות הפועלות בסביבתה. בתקופת המקרא והתלמוד נכנסו לעברית מילים ארמיות, בהמשך נוספו מילים ערביות. בזמן התלמוד נקלטו גם מילים יווניות. שני מאפיינים חזרו בכל התקופות המדוברות: העברית קלטה אך את אוצר המילים של הלשונות הזרות, וקליטת המילים נעשתה מאותה משפחה - שמית - למעט היוונית שבימי התלמוד.
בעברית החדשה השתנה המצב. נקלטות מילים לועזיות רבות מלשונות שאינן שמיות, ומאיימות להפוך את העברית על פיה ולשנותה לחלוטין. זאת ועוד: באחרונה אנו עדים לתופעה מדאיגה עוד יותר - לא זו בלבד שהעברית שואבת מילים לועזיות לתוכה, היא גם יונקת את התחביר הלועזי שלהן. רוצה לומר, העברית מתחילה לאבד את מקוריותה ומקבלת מאפיינים זרים שאינם לרוחה.
התחביר הלועזי נשאב אל העברית במקרים רבים. על מקרה אחד כזה, רחב וקיצוני, עוסק מאמר זה: אקוזטיב (מושא ישיר) שמשלים פועל בהשפעה לועזית. המושא השגוי חלחל אל העברית עד כדי כך, שלפעמים נדמה שאנו מדברים עברית באנגלית: כותבים עברית בתחביר אנגלי.

האקוזטיב (המושא הישיר) תופס לו אט את מקומו בתוך העברית גם היכן שאינו רצוי. הדוגמות הבולטות הן 'לנצח את המשחק' ו-'להפסיד את המשחק' במקום 'לנצח במשחק ו-'להפסיד במשחק' וכן 'שרד את' במקום 'שרד ב/מ', אך יש עוד.

כך יש לומר:

1. לנצח את היריב במשחק אבל לא לנצח את המשחק
2. להפסיד במשחק אבל לא להפסיד את המשחק
3. לאחר לרכבת/לאוטובוס/לפגישה אבל לא לאחר את האוטובוס
4. לחדור מבעד ל/דרך הגדר אבל לא לחדור את הגדר
5. לשקר לחבר אבל לא לשקר את החבר
לעומת זאת -
לנקוט (את ה)אמצעים ולא לנקוט באמצעים

- מספר הערות:

1. משפט כגון בית"ר ניצחה את המשחק נפוץ במקומותינו עד כי לאוזן הישראלית נשמע כתקני. ואולם, אם יתעמק הדובר במשמעות המשפט יראה, כי משחק אי-אפשר לנצח, יריב מנצחים במשחק.
2. הפועל אחר דורש אחריו משלים ל: אחר לפגישה, מאחר לדיון, וכך: אחר לרכבת. "אתה תאחר את הרכבת" הפך לביטוי כבול שמשמעו: אתה תפסיד את תורך, את מה שאתה מעוניין לעשות, ורק בו השימוש ב'את' תקין.
3. בפועל נקט קורה דבר הפוך: הפועל דורש אחריו משלים 'את', והדוברים - אולי מחוסר ידיעה, אולי מניסיון לדבר בשפה גבוהה ומשכילה - משלימים אותו במילת היחס 'ב' ולא היא. הפועל נקט את הריהו צורת משנה של הפועל ללקט/ללקוט את. זהו פועל ארמי, בחילופי ל/נ, וכשם שאנו נאמר 'ללקט ביד את העשבים', כך נאמר 'לנקוט ביד' (במשמעות ללקוט ביד, לאסוף) או 'לנקוט את כל האמצעים' (במשמעות מושאלת של לאסוף, ללקט את כל האמצעים). לכן האומר: יש לנקוט בכל האמצעים הדרושים למיגור התופעה - טועה ומטעה, יש לנקוט את כל האמצעים למיגור התופעה.

במאמר זה אתמקד בפועל שרד ובפיחות הרב שחל במשמעותו.


* הישרדותו של הפועל שרד

העברית כשפה שמית בנויה על שורשים ותבניות (בניינים בפועל, משקלים בשם), בניגוד לשפות לא?שמיות, הבנויות מצורנים (מוספיות) שנוספו לבסיס (המילה), או במילים אחרות - בעברית התצורה מסורגת (הצורות בנויות כסריגה, קשורות זו לזו ותבניתיות), לעומת שפות לא?שמיות, שם התצורה קווית (מילה שנוספים לה צורנים).
התצורה המסורגת שבעברית מסייעת לדובר אותה להבין בנקל מילים ומשפטים, מה שלא בהכרח יקרה אצל דובר לשון לא-שמית. כשהכול תבניתי ובנוי מתבניות, קל לך לזהות שורש, בניין/משקל וגם משפט, שהרי גם למשפטים יש תבניות.

לכן השאילה משפות שאינן שמיות זרה כל-כך לעברית, אינה מוכרת לה ומעוותת אותה. הדבר בולט במיוחד בשימוש המודרני שנעשה בפועל שרד.
הפועל שרד בעברית נועד במקורו לתאר התמודדות מול סכנות קיומיות והרות-גורל, על-סף המוות.
למשל, בעברית מודרנית: משה נסע לטיול בהודו, אבד באזור השוק, ללא מזון, מים, תקשורת וכסף - והצליח לשרוד שם במשך שבועיים תמימים, עד שמצאו אותו על?סף עילפון.
דוגמה נוספת: מיטל ננעלה במרתף למשך יומיים ושרדה.

האסון שאירע לפועל שרד בעברית המודרנית מתבטא בשני אופנים, שניהם אנגלוז שלא יאה לעברית:

1. שינוי במילת היחס - שרד/שרד ב/שרד מ הפך בעברית המודרנית לשרד את. שרד המקורי אינו דורש אחריו משלים, ובהקשרים מסוימים אפשר לצרף אליו את מילת היחס ב או את מילת היחס מ.
2. שינוי משמעות - בעברית המודרנית עבר הפועל שרד שינוי משמעות קיצוני עד כי לא זו בלבד שאיבד את משמעותו האמתית אלא אף איבד כל ערך סמנטי כמעט. רוצה לומר, המשמעויות הרבות שנוספו לפועל שרד רוקנו אותו מכל תוכן סמנטי.

הדובר שמשתמש כיום בשרד נוקט לשון אוטומטית כמעט, בלי להבין את משמעות הפועל ובלי להיכנס לעומקם של דברים. האסון הגיע לרמות אבדניות כאלה, שתוכל לשמוע גם "שרדת אותי" בשיר שיצא לאור באחרונה. מי ששומע את העיוות "שרדת אותי" יתקשה להבין למה הכוונה - סבלת אותי? היה לך קשה אתי ובכל זאת נשארת? לו כותב השיר התעמק וחשב לרגע על משמעות הפועל, בטוחני שהיה בוחר בשורש אחר להביע את רעיונו.

בהשפעת האנגלית, כאמור, איבד הפועל שרד את משמעותו והפך בפי הדוברים לכמעט ריק מתוכן. כששורדים הכול - את היום, את המורה, את הדרך, את התאונה ועוד - הערך של השורש שר"ד נעלם כלא היה, ושימושו מתחיל להידמות לכינויי מילוי התוכן ''כזה, כאילו'', אלא שכאן מדובר בפועל, מה שהופך את העניין לחמור הרבה יותר.

בהרבה מקרים השימוש בפועל שרד אינו נחוץ ואף מיותר, העברית עשירה באוצר מילותיה ואפשר לדלות מתוך אוצר נרחב זה מילה מתאימה הרבה יותר להקשר הנתון. בהמשך אנסה לסקור כאן את כל הצורות השגויות של שרד ואציע במקומן חלופות עבריות הולמות.
כמו בכל תהליך כמעט, גם כאן אשמה התקשורת. כשאני כותב 'התקשורת' אני מתכוון לתקשורת בכללותה, כלומר לכל מי שמגיע לתקשורת, לכל מי שנחשף לתודעה ומתפרסם, כולל: כתבים, עיתונאים, שדרנים, מגישים, עורכים וגם: ידוענים למיניהם כגון: זמרים, משוררים, סופרים וכיו"ב, ואפילו עורכי לשון האמונים על הלשון ומתפקידם לשמור על תקינותה (על עורכי הלשון, עמיתיי למקצוע, אקדיש מאמר מיוחד בהמשך). באין פיקוח על העברית היוצאת מפי כל מי שמניתי למעלה, כשבתקשורת שוגים חזור וטעה, מה לנו כי נלין? כשכתבי ספורט, זוטרים כבכירים, אומרים במשדר ''מכבי ניצחה את המשחק'' או ''ביתר הפסידה את המשחק'', והפרשנים שלידם מעירים כי שחקן זה או אחר לא שרד את המחצית - מה נאמר ומה נהגה?
זאת ועוד: תכניות הטלוויזיה החלו להכיל בתוכן את השורש שר"ד: הישרדות, שורדות בבית, השורד, השורד האולטימטיבי ועוד. מי שאינו מצוי בתרבות הישראלית?אמריקאית עלול לחשוב בטעות ש'הישרדות' היא תכנית על אנשים שנמצאים במקום מבודד ללא מים, ללא אוכל וללא תנאים - והרי לכול ידוע שלא כך הוא. כך גם בתכנית 'שורדות בבית' - הרי אין מדובר בנשים שנאבקות על הקיום שלהן בבית, על חיים ומוות, ולכן השימוש בשורש שגוי ומטעה. עם שמות התכניות נוספו גם הפעלים המתאימים-לכאורה: האם הוא ישרוד את האי? (ואני שואל: איך אפשר לשרוד אי?)
השימוש הגובר והולך בשרד את מתפשט בשפה כאש בשדה קוצים ומכלה כל חלקה טובה. ואולם תופעת האקוזטיב שאינו במקומו, ובמיוחד בפועל שרד, אינה הבעיה העיקרית. השימוש הקלוקל בפועל זה הוא חלק משתי תופעות כלליות ונרחבות, שאחת מהן צוברת תאוצה בשנים האחרונות. התופעה הראשונה היא האקונומיה של הלשון, ובמילים פשוטות - קיצור וצמצום: הדוברים - שמא מתוך עצלות שמא מתוך ההתפתחות הטכנולוגית המהירה - מעדיפים לקצר בלשונם, רוצים הכול מהר, כאן ועכשיו. תופעת הקיצור קיבלה דחיפה עצומה בדור המרשתת (אינטרנט) והמסרונים (smsים) - החלו לכתוב בקודים, בקיצור (בית ספר הפך ל-ביצפר, מה זה הפך ל-מזה, מה נשמע הפך ל-מנשמע ועוד). התופעה השנייה היא זלזול הולך ומתמשך בלשון העברית על כל רבדיה, תקופותיה, סגנונותיה ואוצר מילותיה. הזלזול ניכר באנשי התקשורת ובעיקר בעורכי הלשון, אם כי אינני מכליל (וכאמור, אקדיש מאמר שלם בנושא עורכי הלשון).
מפאת הצורך בקיצור (ואולי בגלל עצלות), מפאת הזלזול וחוסר האכפתיות של הדובר אם שפתו נכונה או קלוקלת, אינו שם לבו לשימושי הפועל שרד ולמשמעויות שלו, וכך נוצר מצב מגוחך, מופרך כמעט, שבכל משפט שני משלב הדובר את השורש שרד בלשונו, גם ללא צורך.
החינוך שאנו סופגים מהחברה החדשה, שלכאורה אפשר (ואולי צריך?) להשיג הכול מהר, כאן ועכשיו, חלחל גם ללשון וגרם לדובר להתעצל ולזלזל בה. דובר העברית מתעצל לבחור מילה המתאימה למשפט בהקשר שהוא מעוניין בו ובוחר בשורש שר"ד הזמין יותר, השגור בפי כול.
ובאמת, מדוע להתאמץ אם מוגשת לך על מגש של כסף מזויף מילה שימושית?לכאורה, שנמצאת בשימוש בכל משפט שני בתקשורת?


* כל צורות שרד את בעברית


כאמור, הצורה שרד את שגויה בעברית, אלא שדומה, כי צורה זו קנתה לה שביתה בדיבור היום-יומי וממנו לכתיבה העיתונאית. הפועל שרד המקורי אינו דורש אחריו משלים, ואם מתעקשים - מילת היחס המשלימה אותו היא ב או מ (שרד בשואה/שרד מהשואה), אך לחלוטין לא 'את'. העברית בת-ימינו מחקה את האנגלית ובחיקוי זה ירדה קרנו של הפועל שרד. אם בעבר שימש פועל זה לתאר בני אדם שהחזיקו מעמד בתוך תופת נוראה, היום תוכל לשמוע אותו בשימוש חדשים לבקרים: שרד את היום, שרד את ההרצאה... - חל תהליך של יירוד והרחקה בשימוש השורש, שבעבר היה בשימוש אך ורק במקרים אמתיים של התמודדות, כגון שרד בשואה/במלחמה.
אם כן, לשרוד ב/מ היא הצורה התקנית של הפועל שרד בעברית: שרד במלחמה, שרד בשואה/מהשואה, שרד בקרב וכיו"ב.




*



הרשימה להלן היא ניסיון לחלק לקטגוריות שונות את השימושים השגויים הנעשים בימינו בפועל שרד, הרשימה אינה סופית ואין לראות בה רשימה מלאה. אני מניח שאפשר להוסיף קטגוריות נוספות או לחלק לקטגוריות אחרות, אולם החלוקה המוצעת נראית לי הסבירה ביותר.
להלן שימושי שרד את השגויים מהנפוצים ביותר לנדירים ביותר ובצדם הצעות לחלופות:

1. להחזיק מעמד: איך אתה שורד את השרב הנורא? = איך אתה מחזיק מעמד בשרב הנורא?

2. להתקיים: הוא מצליח לשרוד את האי למרות הקשיים = הוא מצליח להתקיים באי למרות כל הקשיים

3. להתמודד: אשתו עזבה אותו. הוא שורד את זה יפה = אשתו עזבה אותו. הוא מתמודד עם זה יפה

4. לעבור בשלום: אני מקווה שהוא שורד את היום = אני מקווה שהוא עובר את היום בשלום. וכן לשרוד את ההרצאה/את הרעש... = לעבור את ההרצאה/את הרעש (בשלום)

5. להתגבר: הוא שורד את הפרדה = הוא מתגבר על הפרדה - השימושים של 3 ושל 5 דומים (להתמודד לעומת להתגבר) ויש לשים לב לפי ההקשר

6. פעלים המציינים סוף: מת, עמד, נסגר וכיו"ב: העץ לא שרד את/בשרפה = העץ נשרף, לא עמד בשרפה; התינוק לא שרד את הלידה = התינוק מת בלידה; את חושבת שהיא תשרוד את זה? = את חושבת שהיא תעמוד בזה?; בגלל המצב הכלכלי הקשה העסק כשל ולא שרד = בגלל המצב הכלכלי הקשה העסק כשל ונסגר

7. ניצל: הוא שרד את התאונה = הוא ניצל בתאונה

8. נשתמר: מכתבים של ביאליק ורבניצקי שרדו את השואה = מכתבים של ביאליק ורבניצקי נשתמרו מימי השואה; חומר רב שרד מגניזת קהיר = חומר רב נשתמר מגניזת קהיר

9. לעבור לשלב הבא: שרדת את השלב = עברת לשלב הבא - בשעשועונים החלו להשתמש בפועל זה באחרונה (במיוחד ב'הכספת' עם ארז טל) במקום לומר בפשטות 'עברת לשלב הבא'

10. סבל (בסלנג): שרדת אותי = סבלת אותי

על דוברי העברית להטמיע כי האנגלוז שמבצעים בדיבורם ובכתיבתם מזיק לה לעברית ואינו מיטיב עמה, שאם לא כן נמצא את עצמנו בעוד כעשור מדברים אנגלית קולחת בעוד העברית תיזכר כשפה עתיקה, שפת המקרא. טוב יעשו הדוברים אם בטרם יפצחו בדיבור או בכתיבה יחשבו על משמעות דבריהם, אם יעשו זאת לא יצאו מתחת ידיהם אנגלוזים כמו 'לנצח את המשחק' או 'לשרוד את ההרצאה' ודומיהם.

אם כן, אין להשתמש בשרד באופן חופשי כל-כך, במיוחד כשהעברית מספקת לנו חלופות יפות, הולמות ומתאימות הרבה יותר. מאמר זה מתאר את מצבו העגום למדי של הפועל שרד בימינו בשאיפה לתקן את המעוות ולהחזיר עטרה ליושנה - להשיב לשורש שר"ד את כבודו הראוי ולהראות את האפשרויות הרבות הגלומות בלשון העברית כחלופות לשורש זה.

אם לא נקפיד על העברית התקנית, היא לאט תתמוסס לנו מבין האצבעות ותיוולד מבלי שנשים לב, אנגלית בכתב עברי. על-כן, הקפידו על שימוש נכון והולם בפועל שרד, בהקשרים המתאימים, ובהקשרים אחרים - היעזרו באוצר המילים הנרחב שמספקת העברית, כפי שהודגם במאמר זה.


יאיר בן-חור
עורך לשון