מקבת.
להלן שתי גרסאות טלוויזיוניות למחזה. הראשונה מתעלמת מהפוטנציאל הקומי של המכשפות והשנייה מתייחסת אליו, גם אם באופן קלוש. בהפקת הבי.בי.סי.מ1982 בבימויו של ג'ק גולד מופיעות ברנדה ברוס, איילין ויי ואן דייסון(ע"פ סדר הופעתן) כחלק אינטגרלי מנוף מזוהם וקודר ונראות כאבנים על פסל אבן בתחילה ומשתלבות בקדרות האפלה של המחזה ללא התייחסות לגוון הקומי בדמויות.
בהפקת הR.S.C בבימויו של פיליפ קייסון משנות השמונים מופיעות מארי קיין, ג'ודית הארט וסוזאן דיורי באופן שמערב קומי ומגוחך עם האפל. המחזה בכללותו מתחיל בטקס פולחני שהוא תוסף של הבמאי, והמכשפות, ובמיוחד סוזאן דורי כמכשפה השלישית המייצגת את העתיד(קרמישל) (15).
על ידי קיום פולחן הכולל ערב רב של צרחות ויללות והבעות פנים מגוחכות מחדירות אלמנט קומי עדין למחזה עם תחילתו.
לסיכום חלק זה, נראה כי קיים מגוון אפשרויות לביטוי משחקי של דמויות אלו אך נדמה ,ככל שמספר דוגמאות מוגבל יכול לאפשר לשער, שדמויות אלו חייבות להבדל מהדמויות האחרות בחזות/לבוש/תנועה. משחק בסגנונות מסויימים יחד עם הייחודיות שמקנה שייקספיר לדמויות מובילים לשיפור המחזה כולו והעשרתו.
רשימה זו נפתחה במובאה מתוך דברי הפילוסוף הגרמני פרנץ שלייגל שהכליל את שלושת המחזות בהם עסקתי: הסערה, חלום ליל קיץ, ומקבת בקטגוריה אחת: מחזות שמכילים בתוכם את האלמנט העל טבעי המקשר את הטקסט לאלמנט הטבע ביצירתו של שייקספיר-בשיטת הניגוד. ממובאה זו ניתן להשליך שאריאל בתכונותיו הייחודיות מקשר את הקהל יותר מכל דמות אחרת לנוף האי הקסום שמהווה לו סביבה מתאימה מבחינה דרמטית לפעולה, שפוק מבליט בפעולותיו ובתכונותיו את קסמו של היער הסבוך שבגינו נוצרת האווירה הקסומה של המחזה, ושהמכשפות בצורתן המעוותת ומעשיהן האפלים מבליטות את העיוות והאפלה של הנוף בו מתרחש המחזה(שדה קרב, טירות, טבע קודר),ושל הנוף האנושי במחזה(טירוף, תאוות שלטון, אלימות וכאב).
אם כך, מתקבלת לפנינו תמונה המראה את הדמויות העל טבעיות ביצירתו של שייקספיר לא רק כאינטגרליות למחזה אלא גם כתרומה ייחודית מבחינה סגנונית לקומדיה(לדעתי אותם דברים אמורים לגבי טרגדיה אך לא בזה עסקינן), תמאטית בהדגשת הנוף האנושי והטבע, ודרמטית על ידי הגברת עניין הקהל, הארה והדגשה של דמויות אחרות, קריטיות מבחינת התפתחות העלילה והעשרת המימד הויזואלי.
מרכיבים אלה המעוגנים במסורת הסטורית של אגדות שהיוותה חלק מהותי מחייו ויצירתו של שייקספיר מצטרפים יחד לתמונה עשירה ומורכבת של חשיבות הדמויות העל טבעיות בקומדיות של וויליאם שיקספיר-וכעושר ומורכבות התפיסה הכללית של רעיון העל טבעי כך מורכבת ומגוונת התפיסה המשחקית הרחבה של במאים ושחקנים שניסו ומנסים להעלות את האלמנטים העל טבעיים של שייקספיר ברחבי העולם.
"שקע בשנת, נום כדת כי אמשח סם מבורך על עיניך דוד מודח"(חלום ליל קיץ)
(מע'4, תמ'2)(16)
להלן שתי גרסאות טלוויזיוניות למחזה. הראשונה מתעלמת מהפוטנציאל הקומי של המכשפות והשנייה מתייחסת אליו, גם אם באופן קלוש. בהפקת הבי.בי.סי.מ1982 בבימויו של ג'ק גולד מופיעות ברנדה ברוס, איילין ויי ואן דייסון(ע"פ סדר הופעתן) כחלק אינטגרלי מנוף מזוהם וקודר ונראות כאבנים על פסל אבן בתחילה ומשתלבות בקדרות האפלה של המחזה ללא התייחסות לגוון הקומי בדמויות.
בהפקת הR.S.C בבימויו של פיליפ קייסון משנות השמונים מופיעות מארי קיין, ג'ודית הארט וסוזאן דיורי באופן שמערב קומי ומגוחך עם האפל. המחזה בכללותו מתחיל בטקס פולחני שהוא תוסף של הבמאי, והמכשפות, ובמיוחד סוזאן דורי כמכשפה השלישית המייצגת את העתיד(קרמישל) (15).
על ידי קיום פולחן הכולל ערב רב של צרחות ויללות והבעות פנים מגוחכות מחדירות אלמנט קומי עדין למחזה עם תחילתו.
לסיכום חלק זה, נראה כי קיים מגוון אפשרויות לביטוי משחקי של דמויות אלו אך נדמה ,ככל שמספר דוגמאות מוגבל יכול לאפשר לשער, שדמויות אלו חייבות להבדל מהדמויות האחרות בחזות/לבוש/תנועה. משחק בסגנונות מסויימים יחד עם הייחודיות שמקנה שייקספיר לדמויות מובילים לשיפור המחזה כולו והעשרתו.
רשימה זו נפתחה במובאה מתוך דברי הפילוסוף הגרמני פרנץ שלייגל שהכליל את שלושת המחזות בהם עסקתי: הסערה, חלום ליל קיץ, ומקבת בקטגוריה אחת: מחזות שמכילים בתוכם את האלמנט העל טבעי המקשר את הטקסט לאלמנט הטבע ביצירתו של שייקספיר-בשיטת הניגוד. ממובאה זו ניתן להשליך שאריאל בתכונותיו הייחודיות מקשר את הקהל יותר מכל דמות אחרת לנוף האי הקסום שמהווה לו סביבה מתאימה מבחינה דרמטית לפעולה, שפוק מבליט בפעולותיו ובתכונותיו את קסמו של היער הסבוך שבגינו נוצרת האווירה הקסומה של המחזה, ושהמכשפות בצורתן המעוותת ומעשיהן האפלים מבליטות את העיוות והאפלה של הנוף בו מתרחש המחזה(שדה קרב, טירות, טבע קודר),ושל הנוף האנושי במחזה(טירוף, תאוות שלטון, אלימות וכאב).
אם כך, מתקבלת לפנינו תמונה המראה את הדמויות העל טבעיות ביצירתו של שייקספיר לא רק כאינטגרליות למחזה אלא גם כתרומה ייחודית מבחינה סגנונית לקומדיה(לדעתי אותם דברים אמורים לגבי טרגדיה אך לא בזה עסקינן), תמאטית בהדגשת הנוף האנושי והטבע, ודרמטית על ידי הגברת עניין הקהל, הארה והדגשה של דמויות אחרות, קריטיות מבחינת התפתחות העלילה והעשרת המימד הויזואלי.
מרכיבים אלה המעוגנים במסורת הסטורית של אגדות שהיוותה חלק מהותי מחייו ויצירתו של שייקספיר מצטרפים יחד לתמונה עשירה ומורכבת של חשיבות הדמויות העל טבעיות בקומדיות של וויליאם שיקספיר-וכעושר ומורכבות התפיסה הכללית של רעיון העל טבעי כך מורכבת ומגוונת התפיסה המשחקית הרחבה של במאים ושחקנים שניסו ומנסים להעלות את האלמנטים העל טבעיים של שייקספיר ברחבי העולם.
"שקע בשנת, נום כדת כי אמשח סם מבורך על עיניך דוד מודח"(חלום ליל קיץ)
(מע'4, תמ'2)(16)
