W
אונטולוגיה מול אפיסטמולוגיה בראי תורת האבולוציה –חלק ב
למעשה,אין צורך להרחיק לכת בעולם הדמיון ,בכדי להיווכח שעולם המוצגים והמושגים של יצורים שונים ,הוא שונה בתכלית בין יצור ויצור ,ולמעשה הוא מייחד את הזן הספציפי.
ניתן לשם כך לבחון אפילו את המציאות המתרחשת בכדור הארץ ,אשר אינה דמיונית כלל וכלל,והיא קרובה אלינו ואל עולמנו היום יומי מאוד,אך, יחד עם זאת ,היא בהחלט ממחישה את תופעת השונות בתפיסה,בידיעה ובייחוס הקיום בין היצורים מהזנים והמינים השונים החיים על פניו .
מסתבר ששונות זו בתפיסה ובייחוס קיום ,מתקיימת ,אפילו, בין אלו מהיצורים הנמצאים באותם סדרי גודל ומצויים על אותו כדור טבעי עצמו שהוא במקרה כדור הארץ שלנו.
ממש לידנו ,כאן,על פני הכדור ישנם בעלי חיים הקולטים את העולם בשחור לבן ,והם עיוורי צבעים מטבעם(כלבים למשל).
סביר מאוד להניח ,שהם אינם מבחינים,למשל בין סוגי פירות שונים, בעלי צורה דומה, אך צבע שונה וניתן לשער ברמת וודאות גבוהה כי,הם כנראה מזהים פירות שונים אילו ,כאובייקט אחד.
ישנם בעולמנו גם בעלי חיים הקולטים תנועה בלבד, ואינם מבחינים בעצמים דוממים,לגביהם עצמים דוממים אינם קיימים(הדבר מתקיים אצל סוגי נחשים שונים,למשל.).
ישנם אפילו בעלי חיים, אשר הם עיוורים מטיבם ,וקולטים את העולם באמצעות גלי אולטרה סאונד, וישנם הקולטים את העולם באמצעות חוש הריח או המישוש בלבד.
ברור הוא כי עולם המוצגים שלנו, אינו נגיש בחלקו או ברובו לבעלי חיים אילו.
יתרה מזו –ישנם בעלי חיים אשר יכולים לקלוט ריחות,קולות ומראות, אשר,אנו,בני האדם איננו מסוגלים לקלוט,למשל כלבים ,יכולים, להבחין בריחות ובתדרי קול, אשר הינם מעבר ליכולת קליטתנו,דורסים קולטים אותות אינפרה אדום שאינם בטווח הקליטה שלנו וכיו"ב.
ניתן לומר כי ,לפחות בהיבט זה, טווח התופעות הקיימות לגביהם, הוא גדול יותר מאשר זה שקיים לגבינו.
ניתן לומר ,כי במהלך תהליך האבולוציה,התפתחו אצל כל יצור אברי חושיו, בהתאם לנישה האקולוגית שאפפה אותו ,משמע לעולם הרלוונטי שסבב אותו,והאתגרים שסבבו אותו,העטלפים,למשל,שהתפתחו במערות חשוכות פיתחו את היכולת לייצר קולות אולטרה סאונד, וליצור לעצמם מפה מרחבית ע"פ החזריהם של קולות אילו,לנו אין בכלל את היכולת לפענח קולות אילו ,ואנו בקושי שומעים חלק מהם.
כשאנו מציינים חוש רלוונטי,או אובייקט רלוונטי ,הכוונה היא לכל אות או מוצג, אשר יכול היה להשפיע על סיכויי הישרדותו של סובייקט,ואשר ניתן היה להשתמש בו או להיות מושפע ממנו ,בכל דרך אחרת.
אוכל בשר,למשל,יכול להרשות לעצמו להיות עיוור צבעים ,כיוון שאין לו צורך להבחין בין פירות שונים, אך עליו לחדד את חוש הריח שלו בכדי להבחין מרחוק בטרף מתרחק או בנקבה מיוחמת המעוררים יצר התקרבות ,או ,מאידך, בבשר מקולקל אשר עלול לסכן את חייו(יצר הקאה והתרחקות).
לעומת זאת אוכל פירות חייב להבחין היטב בצבעים המציינים איכות ואפיון פירות וצמחים שונים.
מכיוון שהנישות האקולוגיות,המתחרים והאויבים ,המזון וצרכים אחרים השתנו בין היצורים השונים (אפילו אילו החיים איתנו באותה סביבה גיאוגרפית ,אך שונים מאיתנו בהיבט הגומחה האבולוציונית),הרי שגם עולם המוצגים שנקלטו ונקלטים אצלם היה שונה בתכלית וגם כיום ,עדיין שונה ,ולעיתים באופן בולט ומהותי מאשר עולם המוצגים שלנו וגם מעולם המוצגים והמושגים של בעלי חיים אחרים.
הדבר גורם לכך שגם כדור הארץ, עולם המוצגים של כל יצור הוא יחסי וחלקי, בהכרח, ואין יצור שיקלוט את כל התהליכים והמוצגים האפשריים בעולמנו כולם.
נעבור ,אם כן ,לדיון כללי יותר במהות הקיום והיקום
אם כן מהו חומר?-חומר על פי גישתנו ,חומר הוא כל מה שיכול להיות מושפע או להשפיע על חושינו וגופנו ישירות או בעקיפין,על פי הגדרה צרה זו, גם חומר הוא מושג שהוא יחסי,ביחס לסובייקט נתון, והוא זה שמרכיב למעשה את מכלול ספקטרום הקיום היחסי של כל סובייקט.
ומהו ריק ?-ריק (או ריק כביכול)הוא כל מה שאינו מושפע או משפיע על חושינו וגופנו ,לא ישירות, ובשלב זה גם לא בעקיפין(לעיתים, מכשור ,מגדיל או מקרב, משוכלל, מרחיב את קבוצת הישים הרלוונטיים,חושף קיומם של ישים, במקום אשר בו הם לא נראו קודם,והופך בכך ,למעשה,ריק לחומר).
בהגדרה הרחבה, חומר הוא המרכיב הבסיסי בנישה האקולוגית האבולוציונית ,הוא ,למעשה,כל מה שתופס נפח במרחב ויכול להשפיע על חומר הדומה לו בהרכבו ובסדר הגודל שלו,המהווה גם הוא חומר.
בהקשר זה, יתכן מאוד, שהמונח "ריק" ,שאנו מייחסים לחללים שונים ,איננו בהכרח מדויק אונטולוגית ,שהרי המדובר כאן הוא ,רק, כל מה שאינו יכול להיות מוגדר כחומר או כיש רלוונטי לגבינו, בשלב זה, ולא בשלילת כל קיום פוטנציאלי או אחר(יתכן ולגבי סובייקטים אחרים,שונים מאיתנו הוא מהווה חומר,כבר כיום,ולגבינו הוא עתיד להוות חומר בעתיד, עם התרחבות יכולותינו התצפיתניות).
אם כן "ריק" הוא כל מה שאינו נמצא בתוך הקבוצה הסופית והמוגבלת של הישים, שהם בעלי קיום יחסי לגבינו,משמע מהווים לגבינו חומר(אילו הם אותם ישים ,המהווים ,כאמור,חלק ,מקבוצת הישים המרכיבה את הנישה האקולוגית האבולוציונית שלנו).
בהקשר זה,הרי שאם נקביל את היקום, הקיים לגבינו, והנגיש לגבינו, למונח של ה"חומר" ולטווח התפשטות חומר זה,הרי שגם היקום,הוא מונח יחסי ואפיסטמולוגי בלבד, ולכן אין באפשרותנו לומר ולו דבר ידעני כוללני אחד על היקום ,לכשעצמו, במובן האונטולוגי.יתכן בהחלט שאכן,קיימים יקומים מקבילים,חופפים או נבדלים ליקום שלנו,ולעיתים הם יכולים להתקיים, אפילו באותו נפח נתון.
ניתן ,אם כן, לדבר,בדיון המעמיק לגבי מהות הקיום,רק בהיבט האפיסטמולוגי בלבד,ואך ורק על מערכות אקולוגיות של ישים הנמצאים ביניהם ביחסים של השפעה הדדית.
הישים במערכות אילו יכולים להכיר ולדעת, רק את הישים המשתייכים לאותה המערכת האקולוגית האבולוציונית שלהם בלבד,ואינם יכולים לקלוט או לדעת ,דבר, על כל הישים המשתייכים למערכות אקולוגיות אחרות.
נובע מכך ,שאם לסובייקטים ממערכת מסוימת, ישנה מספיק מודעות,הבנה וצניעות ,הם חייבים להכיר בכך שטווח קליטתם מוגבל בהכרח, וכי ישנם ישים רבים, ולו גם פוטנציאליים, אשר עשויים להיות מחוץ לטווח קליטתם ואבחנתם.
אם כן ,לאמירה הפואטית והיפה של ניוטון ,כי אנו דומים לילד קטן, הניצב על חופו של האוקיאנוס הענק של המסתורין,ואיננו יודעים יותר מאשר על מספר צדפים המונחים על החוף, אך לא על המצוי במעמקיו של הכחול העמוק המהווה את עיקר מימדיו,ישנו תוקף פילוסופי ולא פואטי בלבד.
תפיסה זו היא, למעשה, תפיסה המתיישבת יפה ,עם עקרונות תורת האבולוציה המורחבת אותה פרשנו כאן ,ואותה נבהיר אף יותר בהמשך,שעיקרה הוא: ישנם מערכות שלובות של ישים אשר הינם רלוונטיים זה לזה, ובהן קיום האחד משפיע על השני,מעבר לכך ,אין ,כנראה,סובייקט שיוכל להכיר ולדעת את כולן.
האבולוציה של היצורים החיים כולם חייבה אותם לפתח מערכות קליטה והגבה לישים רלוונטיים בלבד.
כפי שכבר הדגשנו,האבולוציה היא ממילא תהליך איטי ,מורכב ותובעני ,וכל תוספת לא רלוונטית ברמה המוחית או החושית ,הינה סרח עודף מסרבל, התובע משאבים ואנרגיות חיוניות,לכן כל תוספת שכזו, עלולה רק להכביד על הקיום ולפגוע בסיכויי ההתפתחות התקינה וההישרדות ,ולכן התהליך של ההתפתחות האבולוציוני ,בדרך כלל, אינו מצייד אותנו בהרבה יותר, מהנדרש לשם קיומנו.
כאמור,מוגבלות היקף התפיסה,הינה כנראה נתון אוניברסאלי,אך אין זאת אומרת שרצוי לזנוח משלב זה ואילך את השאלה האונטולוגית במובנה המוחלט,היא עדיין שאלה מעניינת וראויה לדיון.
מה שכן השאלה, של קיום מוחלט ,שמעבר לקליטה החושית ,היא יותר שאלה חסרת תשובה ברמת הידע הנגיש לנו כיום,היא שאלה שנראה סביר שתישאר ברמה ההשערתית של ההגות והמחשבה ,ושאלה של ידע ,רק במובן של הידע הפוטנציאלי ,המטפיזי והטרנסנדנטי,משום כך היא ,לדעתי,תישאר בהכרח היפותטית ותיאורטית תמיד,או כמו שהגדיר קאנט שאלה טרנסנדנטית.
מן הראוי שהדיון בשאלה זו יהיה מעתה ברמת המטפיזיקה וההבנה התיאורטית בלבד,ולא יתקיים מתוך ציפייה לידע מוחלט ונגיש בהכרח.
לדעתי,עלינו להשלים עם העובדה שיהיו תמיד ביקום חלקים אשר יהיו בלתי נגישים לידע שלנו.
ככל שנתפתח מבחינה מדעית הרי שההרחבות המכשירניות שלנו יאפשרו לנו לחרוג יותר ויותר מעבר לקליטה היום יומית שלנו ,המתאפשרת בעין בלתי מזוינת.
ככל שנתפתח ביכולת היצירה.ההבנה, הדמיון והחשיבה שלנו ,כך גם המציאות המטפיזית שלנו תתרחב ותהפוך שקופה,בהירה,צלולה ורחבה יותר.
אך בל נתפתה לחשוב ,שיש ביכולתנו,או תהיה לנו בעתיד היכולת, לראות את כל היקום ,או אפילו לומר עליו דברים אמפיריים ,שהם בגדר ידע ,שהוא מעבר להשערות הגיוניות או מטפיזיות בלבד.
ככל שתגבר הבנתנו ,כך נוכל לשער השערות סבירות יותר ולוגיות יותר על טיבו.
אך מכיוון שלא יהיה בידינו ידע שלם לגביו, הרי שתמיד יהיה היקום נפלא בעינינו,ומעבר לידיעתנו(תמיד נקביל לילד הקטן שתיאר ניוטון).
כל ההשערות כי היקום מתפשט או מתכווץ ,או שבמרכזו חור שחור ,או שהוא תוצר של מפץ גדול יכולות להיות נחמדות כקוריוז מעניין,אך הן עדיין מבוססות על תצפיות חלקיות ומקומיות בלבד.
יוצא מכך שתיאורי היקום בימינו ,דומים ,אולי, לתיאור העיוורים (מהמשל) את הפיל על פי מישוש חלק ממנו בלבד ,או תהליך המקביל למחשבותיה הפילוסופיות העמוקות של הנמלה בדבר צורתו ומאפייניו של כדור הארץ ,ולא מהוווים ,למעשה, הישג שהוא מעבר לכך.
לסיכום ,אם כן, אין כנראה ביקום ישים מוחלטים אשר נקלטים ולו גם פוטנציאלית על ידי כל היצורים,כל יצור קולט אך ורק מוצגים אשר הינם רלוונטיים לגבי קיומו.
ניתן לומר שככל שאתה יורד בסולם האבולוציוני ,כך אתה קולט ומגיב לישים קונקרטיים המצויים בסביבתך המיידית בלבד,וכך אתה ,למעשה,יודע פחות על סביבתך הקרובה ועל היקום.
ככל שאתה עולה בסולם האבולוציוני ,ישנה יותר הרחבה והתרחקות מהקונקרטי,הקרוב והמיידי בלבד,וכך טווח הידע מתרחב.
הדבר מאפשר שליטה טובה יותר, הן בסביבה המיידית והקרובה והן ברחוקה יותר.
יש בכך יתרון שרידה ברור ליצורים המפותחים יותר, ומשום כך,בין השאר, אנו אומרים כי הם עלו עוד שלב בסולם האבולוציוני .
האדם בזכות יתרונו היחסי, בהיבט זה של קליטה והמשגה, גבר על כל החי הסובב אותו בכדור הארץ והצליח להשתלט על כל הכדור ומשאביו.
בעתיד תאפשרנה לאדם יכולותיו המורחבות להשתלט על כדורים טבעיים אחרים(מלבד הירח) ואולי אף לפגוש ולהיות ביחסי גומלין עם יצורים חיים (חוצנים)מכדורים טבעיים אחרים ,מסוגו של כדור הארץ.
ועדיין,אילו חייבים להיות יצורים השוכנים בכדורים אשר הינם מסדר גודל הדומה לשלנו,והבנויים מכדורים בסיסיים הזהים ,או דומים במאפיינים רבים ,לכדור הטבעי שלנו-שהוא האטום.
לשם המחשת יחסיותו של הקיום לגבי כל יצור חי ,הרחקנו ,בתחילת מאמר זה ,לכת ,עד מאוד, למחוזות הדמיון של הפרשי גדלים קיצוניים בין יצורים אבולוציוניים היפותטיים שונים .
האם לא ייתכן יצור רב יכולות אשר יקלוט את כל טווח המוצגים האפשרי?
כנגד טענת היחסיות הכללית של הקיום, אשר העלנו, יהיו שיטענו, שבדיוק באותה מידה ,שבה ניתן לדמיין את היצורים הכבירים או הזעירים שפירטנו ,כך ניתן גם לדמיין יצור רב יכולת, המסוגל,בין אם ישירות ,ובין אם באמצעות הרחבות מכשירניות ,לקלוט את כל סוגי הגדלים ,הקרינות ומחזורי התנועה המצויים ביקום.
אנו נשיב ,כי ישנו הבדל בסיסי בין היצורים הדמיוניים שהצגנו ,לבין הישות ההיפותטית הכול יכולה.
ישות כל יכולה זו,היא בהכרח ישות אלוהית ,המדובר הוא במעין מיתוס שיצר האדם, על ישות כל יכולה, אשר בראה את כל הישים האחרים, ומטבע הדברים גם מכירה ויודעת את תכונות ומאפייני כולם.
ישות זו הינה אפריורית ,ולא ידוע כיצד נוצרה,אי אפשר ליישבה ,בשום אופן, עם דרך היווצרות אבולוציונית כלשהי,ועד כמה שדעתנו משגת, אין למעשה גם תיאוריות סבירות אחרות ,המצליחות להסביר כיצד נוצר האלוהים.
מדובר אם כן ביש מיתולוגי ,אשר הינו מורכב בצורה בלתי מוגבלת ,ובעל יכולות בלתי מוגבלות ,אשר אין לנו אפילו השערה סבירה אחת,כיצד הוא נוצר וכיצד הוא בנוי.
אמנם אין כל סתירה לוגית אשר יכולה לסתור את עצם קיומו, בדיוק באותה מידה בה אין כל הוכחה לוגית לקיום האלוהים, כמו שניסו לבסס חכמי האיסלם וימי הביניים.
אך מצד שני,קיומו של אל כל יכול ויודע כל ,בהחלט בא בסתירה תהליכית והסתברותית לעיקרי תורת האבולוציה,ולכל חשיבה אבולוציונית באשר תהיה.
היצורים המשוערים ,הכבירים והזעירים, שהעלינו ,קודם ,במאמר ,גם אם הם דמיוניים ביותר ושונים מאיתנו באופן בלתי רגיל ,עדיין עונים באופן מורחב, על כללי תורת האבולוציה של דרווין שהיא כמעט אקסיומטית לגבינו,לעומת זאת, הישות האלוהית הנדונה ,הינה מיתוס ,אשר אינו מתיישב ואף בא בסתירה עם ההנחות האבולוציוניות של מוגבלות והתאמת משאבים בהתאם לדרישות נישה אקולוגית נתונה.
מטיבה, הישות האלוהית,כפי שהוגדרה,היא ישות המצריכה משאבים אין סופיים וזמן התהוות אין סופי וכל זאת,לצורך יכולת קליטה,שליטה והתמודדות, שהיא גם כן ,בהכרח, אין סופית.
כאמור ,יש להודות,כי אין בישות עילאית כלשהי ,כל סתירה לוגית, ומבחינה זו,בהחלט יתכן שישנה ישות חכמה ומורכבת בהרבה מאיתנו, והיא זו שיצרה אותנו ואת עולמנו,או אפילו התערבה בדרך כלשהי בדרך היצירה וההתהוות שלנו ושל עולמנו,אך לא כך הדבר לגבי ייחוס אינסופיות.
קיימת השאלה כיצד יכלה להיווצר ישות אומניפוטנטית,אם לא בדרך אבולוציונית?
ניתן ,כמובן ,לומר, כי גם היא נוצרה על ידי ישות אלוהית מורכבת ממנה ,שיצרה אותה ,אך קל לראות כי הדבר גורר אותנו לתוך רגרסיה אין סופית,שהרי גם הישות הבוראת, חייבת להיווצר בדרך כלשהי.
ההסבר האבולוציוני ,אינו גורר אותנו לרגרסיה כזו,והוא נראה הסבר הגיוני ,פשוט ופרסמוני שיכול להסביר את היווצרות כל היצורים ביקום על כל רמות הגודל, המורכבות,החוכמה וכיו"ב(כולל ישים עילאיים,המשתייכים לנישות אקולוגיות אבולוציוניות אחרות,שאיננו יכולים לשלול אפשרות קיומם.)
כאמור, כל הסבר אבולוציוני ,מתייחס לנישות אבולוציוניות ספציפיות ,וליצורים הנוצרים ומתמודדים במסגרתן ,ולא לישות אוניברסאלית,אשר יכולה לקלוט את כל הקיים,ואף לשלוט בכל הנישות כולן.
אם כן ,הישות האלוהית המסורתית ,במונחי ימי הביניים, אינה מובילה לסתירה לוגית ,אך היא מאוד לא סבירה במונחים אבולוציוניים שכורכים את ההנחה, הבלתי נמנעת, כי היא נוצרה בדרך אבולוציונית, בכדי להתמודד ולשרוד בתוך נישה אקולוגית ספציפית,ומשום כך מותאמת לנישה ספציפית זו,בלבד.
לסיכום: התיאוריה של דרווין כפי שנוסחה בספרו "מוצא המינים" עומדת בכל הקריטריונים של תיאוריה טובה,וזאת על פי העקרונות שטבע תומס קון,היא פשוטה,חסכונית בהנחות יסוד,הגיונית וברורה ובעלת יכולת הסבר טובה ביותר,לכן היא נבחרה כתיאורית העל שלנו,לגבי דרך היווצרות היצורים כולם.
לעומת זאת ,ההנחה בדבר יש ,המסוגל לקלוט את הכול ,אינה אלא הנחה בדבר ישות אלוהית,וזוהי, למעשה,ישות מטפיזית מורכבת ביותר, ובלתי סבירה בהיבט התפתחות אבולוציונית,שכן ,מתוך הגדרתה, היא מוחלטת ובלתי מוגבלת במימדיה וביכולותיה ,ולא יחסית ומוגבלת לנישה אבולוציונית מסוימת.
לכן, יש להניח,שהישות האלוהית ,מטיבה,לא יכלה להיווצר מתוך תהליך אבולוציוני ,המתקיים ,תמיד,על רקע אקולוגי מסוים ,ומתוך הצורך להסתגל אל המציאות האקולוגית הייחודית הקיימת בנישה זו.
עלינו להחליט ,האם אנו מנסים ,באמת ובתמים, להבין ולדעת את מהות היקום הסובב אותנו על סמך תיאוריה סבירה ופשוטה ,או שלחילופין ,אנו מתייאשים מהאפשרות הזו,ותולים את פלא בריאתנו,ופלא בריאת כל הסובב אותנו בתהליך בריאה לא מוסבר של ישות אלוהית ,אשר אפילו את עצם טיבה, איננו יודעים להסביר,והיא אפילו באה בסתירה לתפיסה האבולוציונית.
תורת האלוהות ,מדברת ,למעשה,על אובייקט אשר רכש באופן בלתי מוסבר ופלאי ,יכולת, אשר אינה מוגבלת ,משום בחינה והיבט, והחורגת מכל נישה אבולוציונית אפשרית או סבירה כלשהי.
אם אנו מעדיפים את תורת האבולוציה, אנו חייבים להניח כאקסיומה ,כי לגבי כל יצור ,קליטת מוצגים ,מושגים, רכישת יכולת התנועה וקיום תהליכים משמרי חיים ,נוסדה מתוך תהליך אבולוציוני והתפתחה רק מתוך כך שתרמה להסתגלותו ולהישרדותו של אותו יצור בתוך הנישה האקולוגית הייחודית שלו.
מתוך תהליך זה שהתרחש בנו ,הקליטה החושית ,התפיסה שנבעה ממנה והמושגים שנוצרו ,שרדו במהלך הדורות אך ורק משום שהם הוכיחו את עצמם כתקפים ומהימנים ,אל מול אותה הנישה האקולוגית.
תקפות ומהימנות אילו,אין פירושם מוחלטות,שכן איננו טוענים שתפיסתנו נגישה וישימה לגבי כל יש אפשרי שנמצא ביקום כולו.
פירושו של היותה מהימנה ותקפה, הוא שתפיסה זו תוכל לשמש אותנו ברמת דיוק ואמינות גבוהות ,בכדי לנבא השלכות,השפעות ושימושים עתידיים של האובייקטים הנגישים בסביבתנו האקולוגית הטבעית, בתנאים טבעיים,שהינם בעלי משמעות קיומית לגבינו ,וכמובן, תאפשר לנו להגיב כלפיהם בהתאם לכך.
חשוב לזכור ,כי בכל הקשור לתפיסתנו ויצירתנו המושגית ,המדובר הוא ,בסך הכול, בסוג של תיאוריה שהתפתחה בדרך אבולוציונית ,שהיא אמנם מוצלחת מאוד ,אך,מצד שני ,תקפותה ומהימנותה מוגבלים לטווח הנתונים ,התנאים והסביבות אשר במסגרתם היא נוצרה.
כאשר מדובר בתנאים וסביבות שונים לחלוטין, מאשר אילו, אשר במסגרתם התפתחנו אבולוציונית וגיבשנו את המושגים שלנו,עלינו לבצע ,במקרה הטוב ,אשר בו עדיין מתאפשרת לנו קליטה כלשהי, תיקונים והתאמות לתפיסותינו ואף למדידותינו,כך שתתאמנה לדרך קליטתם בתנאים טבעיים.
(על כך נדבר,בייחוד בפרק,העוסק בתורת היחסות,ומשמעות קליטה תקפה ומתוקנת במציאויות משתנות.)
ניתן ,אם כן, בהחלט,לדבר על מציאות אינטר סובייקטיבית אשר היא משותפת לכולנו, ואשר כוללת בתוכה את כל המושגים הקונקרטיים והמופשטים שיצרנו תרבותית(כולל המציאות האמפירית מדעית),מציאות זו מתייחסת אך ורק לאותם מוצגים,קונקרטיים או מופשטים,המאפיינים את סביבתנו הטבעית,ואת המציאות היום יומית ,אשר בה פעלנו והתפתחנו, במשך דורות רבים של אבולוציה.
שאלה נוספת שניתן לשאול היא ,האם גם בסביבות הנחשבות לרגילות וטבעיות,אכן הקליטה החושית היא תמיד תקפה ומהימנה?.
האם אכן כל קליטה חושית שנקלטה במסגרת הסביבה הטבעית שלנו,מספיקה בכדי שנייחס באופן תקף קיום ומאפיינים שונים ,למוצג הנקלט, ונשתמש בידע זה, ברמה גבוהה של הצלחה?
נראה, שבכדי להסיק על קיומו של אובייקט ברמה גבוהה של וודאות, אין די בקליטה דרך חוש אחד .
בקליטה רב חושית ,החושים השונים משלימים זה את זה ,ומתקפים זה את זה.
ככל שנקלוט אובייקט דרך יותר חושים, כך הידע שנקבל עליו יהיה יותר מהימן ומתוקף.
החוש שנחשב למדויק והתקף ביותר, הוא חוש הראיה.אנו נוטים להסתמך על חוש זה, יותר מאשר על כל חוש אחר.
סביר להניח, שחוש זה, מאפשר לנו לקלוט אובייקטים יותר מהר,יותר חד ,באופן מפורט ודיפרנציאלי ובטווח רחוק יותר מאשר כל חוש אחר.
נראה שהדבר נובע ,מאופי גלי האור, אשר הם מעודנים,דקים,בעלי עוצמה,מהירים ומרחיקי טווח יותר מכל הקרינות האחרות הסובבות אותנו.
גם לגבי הראייה, כמו לגבי חושים אחרים, חשוב שנזכור שכל קליטה חושית, אינה יותר מאשר קליטה חלקית ולעיתים מוטית,אשר רק מנבאת מאפיינים נוספים באופן סביר,ומתוך כך עלולה להטעות ולהכזיב.
לדוגמא,אנו יודעים כיום, שישנן תפיסות חושיות,המבוססות על ליקויים בפעולת המוח או תנאי אקלים קיצוניים, במקרים אילו נוצרות תפיסות שגויות הקרויות הלוצינציות או תעתועי מדבר(פטה מורגנה).
ישנן גם תפיסות, המבוססות על אשליות תפיסתיות ידועות היטב,וישנן כאילו, הנוצרות מתוך פלאי הטכנולוגיה, ומציירות מציאות מדומה:כבר כיום קיימת האפשרות לשדר הולוגרמות המדמות אובייקטים תלת ממדיים שאינם קיימים למעשה,ואם ננסה לאחוז בהם ידינו תתקלנה באוויר בלבד .
בעתיד, ניתן יהיה להתחבר למוח באמצעות מכשור מתקדם, וליצור בו אשליות של אירועים לכאורה אובייקטיביים,שיהיו ,למעשה, אשליות בלבד,(ייתכן ואפילו הטיולים המאורגנים שלנו לחו"ל כמו בסרט זיכרון גורלי דרך חברה כגון recall" " יהיו וירטואליים,ויכללו חוויה מלאה של כל החושים).
גם במציאות היום יומית ,לא נוכל תמיד לזהות אובייקט ,בוודאות, רק לפי הצליל שהוא משמיע ,למשל.
לדוגמא,אנו ,לעיתים, שומעים מרחוק, קול הנשמע כמו ירייה ,ולבסוף, מסתבר לנו ,בדיעבד, שזהו אך ורק קול פיצוץ במנוע של מכונית.
כמו שכבר צוין ,רבות מהאשליות וההטעיות התפיסתיות שלנו, הן כתוצאה מהפעלות או יצירות מלאכותיות ,מעשה ידי אדם,וקשורות לפלאי המדע והתקופה המודרנית.
המציאות האבולוציונית הטבעית, אשר במסגרתה התפתחו החושים,והתפתח המוח המשיג ומפרש נתוני חושים אילו ,הייתה מורכבת מטווח צר בהרבה של אובייקטים ,מהירויות ,מרחקים והשפעות טכנולוגיות.
במסגרת טווח מצומצם זה, היא סיפקה ניבוי תקף ומהימן למדי של מאפייני האובייקט השונים או אופן התנהגותו וכך שיפרה את סיכויי ההגבה הנכונה לאובייקטים, ואיתה ההישרדות, של אבותינו הקדומים.
כל תיאוריה וכל פונקציה בכלל, יכולה להיות כללית יותר או ספציפית יותר,משמע כל תיאוריה, היא תקפה,אך ורק,לגבי טווח מסוים של נתונים ולא תקפה,בהכרח, לגבי טווח שהוא שונה ממנו או רחב ממנו.
המצב כיום הוא, שטווח הנתונים המלאכותיים הנגישים לנו כיום, התרחב מאוד, מעבר לטווח הטבעי שאפיין את העבר,אנו ניצבים כיום בפני טווח גרייה,אמיתי או וירטואלי,רחב ושונה,שלא היה קיים בעבר.
חלק ניכר מהסביבה והגרייה, המקיפה אותנו כיום, הוא תוצר ידי האדם,הטכנולוגיה שלו או דמיונו (מציאות וירטואלית),חלק זה הוא שונה מהותית מהגרייה הטבעית שסבבה אותנו משך התפתחות מוחנו.
בתנאים מורחבים אילו ,התיאוריה הבסיסית,ששירתה אותנו נאמנה בעבר, לא תמיד יכולה להמשיך ולשרת אותנו באותה נאמנות ,אשר אפיינה אותה בימים עברו,וזאת אך ורק לגבי טווח הנתונים הטבעי והמצומצם יותר, שהיה קיים אז.
כאמור,בימינו המאוד טכנולוגיים והמאופיינים בסביבות טכנולוגיות,וירטואליות ומלאכותיות, אין המדובר עוד בסביבה הטבעית של פעם ,אלא במציאות מורכבת ומגוונת, תוצר ידי אדם,שחלקה מטעה ומכזבת.
כמו שכבר ציינו, קיים גם ,לדוגמא,עולם האשליות האופטיות,בתוכן ישנן צורות אשר נראות כשונות זו מזו, בעוד הן למעשה זהות,וגם להיפך,מצטיירות צורות ותבניות,אשר נתפסות כזהות, למרות שהן שונות.
ישנו ,כאמור,גם עולם ההולוגרמות אשר יכולות לתת תמונה תלת ממדית של חפץ, אשר למעשה אינו קיים,אך יראה כזהה לחלוטין לאובייקט הקיים.
עלינו להתחשב בכך ,כאשר אנו בוחנים את המהימנות והתקיפות של תפיסותינו, גם בתוך תנאים אשר לכאורה,הם טבעיים,כגון:ישנם בעלי חיים המסווים עצמם,מגדילים עצמם וכיו"ב כאסטרטגיית הישרדות.
בחרנו לציין כל זאת בפרק זה ,למרות שמוקד הדיון היה אחר ,בכדי להמחיש עד כמה גבולות הקיים, והיכולת להסתמך על נתוני חושינו,הם רופפים וממש לא ברורים מאליהם, וכמובן גם מאוד יחסיים לסובייקט נתון, גם כשהמדובר בקליטה קרובה ולכאורה בסיסית המתבצעת על פני כדור הארץ.
קל וחומר שהנחה זו מתחדדת מעבר ליצורים שונים, ומעבר למתרחש על פני כדור הארץ.
גבולות היקום על פי המודל האבולוציוני .
דיון מעניין נוסף הנוגע לשאלה האונטולוגית נסב לגבי השאלה האם היקום הוא סופי או אין סופי.
לדעתנו, אין בידינו כיום הכלים המושגיים והתצפיתנים לענות על שאלה זו.
כמו שכבר הבהרנו,מבחינת הכלים המושגיים, אנו מכירים רק שני מצבים אפשריים לגבי היקום :מצב של חומר ומצב של ריק.
אם אכן היקום יכול להיות מורכב משני מצבים אילו ,הרי שברור הוא ,שהוא אין סופי, שהרי ברור הוא, שבכל נקודה אפשרית שבו ,הוא חייב לענות על אחד משני המצבים :ריק או חומר.
כל עוד,אין דמיוננו מאפשר לנו, לדמיין מצב שלישי, שאינו לא חומר ולא ריק, הרי שגם ברמה ההשערתית מטפיזית וגם ברמה התפיסתית המשוערת,היקום הוא בהכרח אין סופי.
מבחינה לוגית, איננו מסוגלים לחשוב כיום על מצב שאינו ריק או חומר, שכן שני מצבים אילו משלימים את עצמם לשתי האפשרויות היחידות המתקבלות על התפיסה וההכרה שלנו.
גם אם נקביל את גבולות היקום ,לחלל אשר בגבולותיו קיימת אינדיקציה לקיום חומר בלבד,הרי שעדיין מצבנו,בבואנו לתת הגדרה לגבי סופיותו או אי סופיותו,ולגבי גבולותיו,הוא עדיין בעייתי ביותר.
אם מדובר כאן על חומר במובנו הרחב,הרי שלא נוכל לדעת את מימדי היקום ומאפייניו,שהרי לפחות חלק מהחומר במובנו הרחב(לאו דווקא זה הנקלט על ידינו או משפיע עלינו) איננו נגיש לטווח הידע שלנו.
גם אם נגדיר את היקום כמורכב מחומר, במובנו הצר והיחסי ,אשר אותו אנו כן יכולים לקלוט,הרי שנוכל לאפיין אך ורק את גוש החומר,אשר אנו מצויים בתוכו,ומהווים חלק ממנו,או לפחות נגישים אליו בחושינו והרחבותיהם ומסוגלים לפחות פוטנציאלית לצפות בו,בעזרת מכשירים וכאן ניתן לשער כי יכולותינו תגדלנה עם השנים.
אם נקבל כהנחה(אשר תומחש ותוכח בהמשך) כי תמסורת גלית וחושית אפשרית רק דרך מתווך מסוג מסוים,או בטווח מרחק או גודל מסוימים היכול לאפשר מעבר גלי אור או קרינה אחרת אשר ביכולתנו לקלוט, הרי שייתכן בהחלט שתהיינה מערכות אשר גורם מגביל קליטה כלשהו מפריד בינינו ובינן ואשר לא תהיינה נגישות לנו:לחושינו או להרחבותיהם.אם מעבר לו ישנו אולי מתווך בלתי עביר לקרני האור, שאינו מאפשר גם מעבר קרינה אחרת הנגישה לחושינו,הרי שאין לנו דרך לדעת מה נמצא וקיים מעבר להרי החושך של מתווך בלתי עביר זה.
ייתכן וקיימים מעבר לו הרבה יקומים מרוחקים נוספים אשר אינם נגישים לחושינו או להרחבותיהם המכשירניות,וזאת משום שבינינו לביניהם מפריד מתווך בלתי עביר לקרינה כלשהי הנגישה לחושינו. מערכות אילו אינן קיימות לגבינו לכאורה,אך בהחלט יכולות להתקיים ביקום מבלי שנדע עליהן.
גם באשר להגדרת החומר ,כפי שכבר ציינו גם המושג של ריק, הוא מושג מאוד בעייתי ושנוי במחלוקת.
יתרה מזאת,גם "ריק" אין משמעותו ,אלא, שאין בו חלקיקים שיכולים לשאת מסר הניתן לקליטה ישירה או עקיפה על ידי חושינו או הרחבותיהם המכשירניות.
יתכן בהחלט שבאותו מתווך ,אשר אותו אנו מכנים ריק, ישנם אין ספור חלקיקים מסדר גודל הקטן מזה היכול לייצר טווח תמסורת הקרינה הנגישה לקליטתנו,יתכן ישנם שם עולמות רבים,שלפחות בעתיד הנראה לעיין לא יהיו נגישים לחושינו ומכשירנו, וממילא גם לא יוכלו לשמש כמדיום להעברת אינפורמציה מהמקומות שאולי הם נגישים לחושינו,פוטנציאלית, אך מצויים בטווח שמעבר להם.
אין זה אומר שהם או מה שמעבר להם ,אינו קיים במובן האונטולוגי ,זה רק אומר שלגבינו,לפחות בשלב הזה ,הם אינם קיימים ,במובן היחסי,הצר והרלוונטי של המונח.
הם אינם קיימים רק בהסתמך על "חומר" בהגדרתו הצרה ,הנשענת ,על היותו נגיש לחושינו,או מסוגל להעביר קרינות נגישות לחושינו,אך אם נתייחס ל"חומר" בהגדרה רחבה ואוניברסאלית יותר, הם בהחלט יכולים להתקיים ,מבלי שנדע עליהם בשלב זה ובמקרים קיצוניים גם לא נדע עליהם גם פוטנציאלית.
כאמור,גם אם נתייחס לחומר בהגדרתו הצרה,הרי שייתכן בהחלט שחלק מחומר זה ,נמצא מעבר לטווח הישג חושינו ,משמע מעבר להרי החושך של מתווך שמהווה לגבינו ריק וחסם חושי,ואז מטבע הדברים איננו יכולים לומר דבר וחצי דבר על מה שמצוי מעבר לו.
אם כן איננו יכולים לומר דבר וחצי דבר על היקום ,לא בגלל מגבלות דמיוננו, אלא בגלל מגבלות יכולת הקליטה שלנו את היקום ,באמצעות חושינו או הרחבותיהם המכשירניות.
הדבר מאיר באור נוסף את אמירתו הציורית של שפינוזה ,המשווה אותנו ,לחיידקים, אשר אינם יכולים לראות מעבר לדפנות כלי הדם אשר הם כלואים בתוכם.
נובע מכל זה ,שכל דיון מעמיק, יוכיח שאין ביכולתנו לומר על היקום, שום דבר כוללני ידעני בעל טעם.
איינשטיין טען כי היקום הוא סופי ובלתי מוגבל,הוא הסתמך על כך שקרן אור היוצאת מן הכדור שלנו תתעקם לבסוף ותחזור אלינו,וכך, בסופו של דבר, אם נביט אל מרחבי האין סוף בטלסקופ שאינו מוגבל בעוצמתו ,נראה בסופו של דבר ,את עצמנו.
למרות שכדורים טבעיים למיניהם, אכן מטים את קרן האור העוברת בקרבתם, אינני בטוח כלל, שאכן קרן היוצאת מן הכדור שלנו במאונך לפניו תחזור בסופו של דבר במדויק אלינו, אל המקום אשר ממנו יצאה,הדבר מצריך ידע לגבי מכלול היקום ומבנהו ,אשר אינו מצוי בשלב זה בידנו,מה שאני כן בטוח הוא שיכולות או אפילו מגבלות ראייתנו ,ואפילו מסלול קרן האור היוצאת מהפנס האישי שלנו,אינן מגדירות בהכרח או בפוטנציה את מבנה וגבולות היקום.
היקום הוא כה ענק ונורא הוד ,עד שאנו איננו אלא פסיק שולי בתוכו,מגבלות תפיסתנו הדלה אינן מעניינות את היקום כהוא זה,הוא גם בטח לא קובע את מימדיו וגבולותיו על פי מגבלות אילו או אחרות הקשורות למתווה המסלול של קרן אור כלשהי בחלל ,גם אם היא יוצאת במקרה מהכדור המפואר שלנו או אפילו מפנסנו האישי הגדול ,המדהים והמפואר.
לכן בכל הקשור לתפיסתו של איינשטיין את היקום כסופי ובלתי מוגבל, המדובר הוא בתפיסה אגוצנטרית ושטחית לטעמנו.
בהקשר זה נצטט שוב את דבריו הציוריים והפואטיים של ניוטון.
ניוטון אמר" אני רואה את עצמי כילד המשחק על חוף הים ומשתעשע פעם באבן חלקה יותר ופעם בצדף יפה יותר,וזאת בעוד שהאוקיינוס הענק של האמת משתרע מול עיני וצופן את סודותיו"
המסקנה מכל זאת היא שאנו כנראה מכירים כיום את היקום פחות מהמידה בה נמלה מכירה את כדור הארץ(צר עולמנו כעולם נמלה,והמשא האונטולוגי ,באמת רב וכבד מכתפנו הדלה... )
כמו שראינו בפרק זה,ישנן שאלות רבות אשר אין להן תשובות ברמת ידע,ישנן רבות אחרות אשר כנראה גם לא תהיינה לנו לגביהן בעתיד תשובות ברמת הידע אלא ברמת ההשערה בלבד.
אנו מתקדמים כל הזמן בצעדי ענק ולומדים יותר ויותר עד כמה בעצם איננו יודעים על היקום וסודותיו כמעט דבר,ובכל זאת אנו ,מתוך טיבנו החקרני וחסר הלאות ,ממשיכים להפליג לעבר הלא נודע.
