נקודת המפנה באה משום שלא מצאו את אבני היסוד, ובמקום זה נכנסו
ללופ של חיפושים אינסופיים, אשר המוטו שלהם הוא ללכת על מה
שיותר קטן ושמריח כמו חלקיק.......
לא אופתע אם כבר מתכננים על מאיץ החלקיקים הבא, שיצטרך לגלות את
הנינים של הבוזון-היגס, וגם הוא כנראה לא יהיה האחרון......
.
מצד שני, לחזור במנהרת זמן הפיזיקה לתחילת המאה ה 19 ולבצע ניסויים
שונים מאלו שנוסו ותורגמו ע"י החוקרים של אותה התקופה, היא בהחלט
אלטרנטיבה של כל פיזיקאי בן ימינו. כי בעיקרון, המצאת הניסוי גדולה
לא פחות מן התגלית עצמה. אולם מצדה השני, אם עושים ניסויים שלא
מספקים את הסחורה, אז צריך לסדר את מה שמקבלים עי"פ מחשבה אנושית
ולא תצפיות ומסקנות, כפי שמתבקש.
.
שאלת השאלות שנחקרה במאה ה 19 היתה : איך נוצר החשמל -
והאתגר שאחריו היה להמציא את הניסויים הנכונים שישקפו את הפתרון.
עכשיו, בל נשכח שאנו עוסקים פה באנשים, ואפשר היה גם לעשות ניסיונות
אחרים ולהראות לדוגמה איך שני זרמי מגנטים יוצרים את החשמל.
והאמת שאם היו מתאמצים קצת יותר מדי, אולי גם היו שמים את מהירות
האור כגורם לחשמל.......
.
ומה שלהערכתי קרה הוא, שמפני שלא קבעו שהמגנטים יוצרים את החשמל,
אלא רק מצאו את המאפניים והיחסים בינהם, "הוחלט ברב קולות" שחשמל
היא תופעה עצמאית בפני עצמה, אשר אמנם קשורה במגנטים, אך היא זו
שאחראית לכח המגנטי, אשר בעקיפין גם יוצר אותה....... וכך זה עומד עד
היום.
.
רק מה, מפה באמת שהתפתח לו בלגן, מפני שפיזיקה החוקרת את הטבע,
התחילה למעשה לחקור את איפיוני הטבע, את המעטפת (ללא אבני היסוד),
במקום לחקור את הטבע בשלימותו..... ומאז באו לעולם האלקטרונים,
הפרוטונים, נייטרונים ושאר חלקיקי האטום, גלי האור לא הובנו לגמרי נכון,
מבנה החומר שמתבסס על האטומים וקישרהם התפתחו לכיוונים לא מדוייקים.
אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, גיאולוגיה, ועוד - כולם התבססו על השאלה,
ממה עשוי החשמל.
.
זו היתה נקודת מפנה בה החלה הפיזיקה לצפות בטבע דרך מכשירים המבוססים
על טכנולוגיות הבנויות של מערכות של תגליות איפיוני הטבע, ללא אבני היסוד.
לדוגמה, אוסילוסקופ בנוי להראות שגל הוא גוף דו ממדי, אבל מה אם הוא סלילי
ואנו רואים רק את החתך שלו - מה אם גל אחר, מגיע גם מהכיוון השני והסקופ
יודע למדוד רק צד אחד - כך קרה שהמדע התחיל לבנות מכשירים אשר די באו
על חשבון חושיו של האדם, אשר בעצם בעזרתם הוא אמור להקשר אל הטבע.
.
כך גם בעצם הפכה הפיזיקה ליצרנית טכנולוגיה מ'ס 1 , ובתמורה, הכירה החברה
בטכנולוגיה, כהוכחה לצידקתה של הפיזיקה. רק מה קטן, בשביל טכנולוגיה, מספיק
לדעת את איפיוני הטבע...... אין צורך באבני יסוד, וגם לא צריך לגלות יותר מדי
לעומק איך עובד הטבע.....
.
היום, כאשר בונים מכשיר צפיה (לא כולם כמובן), הוא בדרך כלל כה מורכב
ומשוכלל, ומראה מראות יותר ויותר תיאורטיים אשר מבוססים בכובד על מתמטיקה
ותיאוריות של מה אנחנו רואים, עד שהטבע הופך להיות מוצר וורטואלי "יד שניה"
או שלישית, או בכלל תלוש מהמציאות .... למשל שפופרת הריק של
J.J. THOMSON אשר בעזרתה הוא גילה את האלקטרונים וקרינה קטודית.
וישנה דרך וודאית להראות בניסוי מדוייק, מה בעצם אנחנו רואים שם, וזה לא בשמיים.
.
עכשיו, זה לא שלא זז שם משהו מהעבר השני, רק שאם זה חלקיק באטום, או תיארוך-
פחמן, או רדיו-טלסקופ, או מאיץ חלקיקים, זה גם יכול להיות חלקיקי יסוד אשר
מתנהגים בדרכים שונות, מהירויות שונות וקומבינציות רבות. אחרי הכל אם אבני יסוד
הם פשוטים, הם גם יכולים לחולל תופעות רבות, כמו שהג'יפים הראשןנים היו בנויים
פשוט וחזק ולכן יכלו לבצע משימות רבות, כך גם צריך להיות בנוי מבחינה מכאנית
חלקיקים יסודיים, ובכללם האטום
(זה היה צריך להיות חוקו המכני הרביעי של ניוטון.....)
.
חוץ מהעובדה הזניחה, שמכשירי מדידה נבנים באופן מגמתי על מנת להראות תוצאות
באורח מסויים, כמו הגלוונומטר, שאמור למדוד רק זרם אחד. כך שבעצם זה כמו
תוכנה שבעזרת איך שהגדרנו אותה, מראה לנו תחום תוצאות מסויים
.
בהמשך - על הסיבות הפסיכולוגיות, פוליטיות, ועוד שאר מני ירקות.
ללופ של חיפושים אינסופיים, אשר המוטו שלהם הוא ללכת על מה
שיותר קטן ושמריח כמו חלקיק.......
לא אופתע אם כבר מתכננים על מאיץ החלקיקים הבא, שיצטרך לגלות את
הנינים של הבוזון-היגס, וגם הוא כנראה לא יהיה האחרון......
.
מצד שני, לחזור במנהרת זמן הפיזיקה לתחילת המאה ה 19 ולבצע ניסויים
שונים מאלו שנוסו ותורגמו ע"י החוקרים של אותה התקופה, היא בהחלט
אלטרנטיבה של כל פיזיקאי בן ימינו. כי בעיקרון, המצאת הניסוי גדולה
לא פחות מן התגלית עצמה. אולם מצדה השני, אם עושים ניסויים שלא
מספקים את הסחורה, אז צריך לסדר את מה שמקבלים עי"פ מחשבה אנושית
ולא תצפיות ומסקנות, כפי שמתבקש.
.
שאלת השאלות שנחקרה במאה ה 19 היתה : איך נוצר החשמל -
והאתגר שאחריו היה להמציא את הניסויים הנכונים שישקפו את הפתרון.
עכשיו, בל נשכח שאנו עוסקים פה באנשים, ואפשר היה גם לעשות ניסיונות
אחרים ולהראות לדוגמה איך שני זרמי מגנטים יוצרים את החשמל.
והאמת שאם היו מתאמצים קצת יותר מדי, אולי גם היו שמים את מהירות
האור כגורם לחשמל.......
.
ומה שלהערכתי קרה הוא, שמפני שלא קבעו שהמגנטים יוצרים את החשמל,
אלא רק מצאו את המאפניים והיחסים בינהם, "הוחלט ברב קולות" שחשמל
היא תופעה עצמאית בפני עצמה, אשר אמנם קשורה במגנטים, אך היא זו
שאחראית לכח המגנטי, אשר בעקיפין גם יוצר אותה....... וכך זה עומד עד
היום.
.
רק מה, מפה באמת שהתפתח לו בלגן, מפני שפיזיקה החוקרת את הטבע,
התחילה למעשה לחקור את איפיוני הטבע, את המעטפת (ללא אבני היסוד),
במקום לחקור את הטבע בשלימותו..... ומאז באו לעולם האלקטרונים,
הפרוטונים, נייטרונים ושאר חלקיקי האטום, גלי האור לא הובנו לגמרי נכון,
מבנה החומר שמתבסס על האטומים וקישרהם התפתחו לכיוונים לא מדוייקים.
אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, גיאולוגיה, ועוד - כולם התבססו על השאלה,
ממה עשוי החשמל.
.
זו היתה נקודת מפנה בה החלה הפיזיקה לצפות בטבע דרך מכשירים המבוססים
על טכנולוגיות הבנויות של מערכות של תגליות איפיוני הטבע, ללא אבני היסוד.
לדוגמה, אוסילוסקופ בנוי להראות שגל הוא גוף דו ממדי, אבל מה אם הוא סלילי
ואנו רואים רק את החתך שלו - מה אם גל אחר, מגיע גם מהכיוון השני והסקופ
יודע למדוד רק צד אחד - כך קרה שהמדע התחיל לבנות מכשירים אשר די באו
על חשבון חושיו של האדם, אשר בעצם בעזרתם הוא אמור להקשר אל הטבע.
.
כך גם בעצם הפכה הפיזיקה ליצרנית טכנולוגיה מ'ס 1 , ובתמורה, הכירה החברה
בטכנולוגיה, כהוכחה לצידקתה של הפיזיקה. רק מה קטן, בשביל טכנולוגיה, מספיק
לדעת את איפיוני הטבע...... אין צורך באבני יסוד, וגם לא צריך לגלות יותר מדי
לעומק איך עובד הטבע.....
.
היום, כאשר בונים מכשיר צפיה (לא כולם כמובן), הוא בדרך כלל כה מורכב
ומשוכלל, ומראה מראות יותר ויותר תיאורטיים אשר מבוססים בכובד על מתמטיקה
ותיאוריות של מה אנחנו רואים, עד שהטבע הופך להיות מוצר וורטואלי "יד שניה"
או שלישית, או בכלל תלוש מהמציאות .... למשל שפופרת הריק של
J.J. THOMSON אשר בעזרתה הוא גילה את האלקטרונים וקרינה קטודית.
וישנה דרך וודאית להראות בניסוי מדוייק, מה בעצם אנחנו רואים שם, וזה לא בשמיים.
.
עכשיו, זה לא שלא זז שם משהו מהעבר השני, רק שאם זה חלקיק באטום, או תיארוך-
פחמן, או רדיו-טלסקופ, או מאיץ חלקיקים, זה גם יכול להיות חלקיקי יסוד אשר
מתנהגים בדרכים שונות, מהירויות שונות וקומבינציות רבות. אחרי הכל אם אבני יסוד
הם פשוטים, הם גם יכולים לחולל תופעות רבות, כמו שהג'יפים הראשןנים היו בנויים
פשוט וחזק ולכן יכלו לבצע משימות רבות, כך גם צריך להיות בנוי מבחינה מכאנית
חלקיקים יסודיים, ובכללם האטום
(זה היה צריך להיות חוקו המכני הרביעי של ניוטון.....)
.
חוץ מהעובדה הזניחה, שמכשירי מדידה נבנים באופן מגמתי על מנת להראות תוצאות
באורח מסויים, כמו הגלוונומטר, שאמור למדוד רק זרם אחד. כך שבעצם זה כמו
תוכנה שבעזרת איך שהגדרנו אותה, מראה לנו תחום תוצאות מסויים
.
בהמשך - על הסיבות הפסיכולוגיות, פוליטיות, ועוד שאר מני ירקות.
מדע אחר
