על אחד מהנושאים החשובים לעובד, בעת כניסתו למעגל העבודה, ניתן למנות את היציבות והקביעות של משרתו והבטחת השכר והתנאים הנלווים המגיעים לו בצידה. לא תמיד, למרבה הצער, עבודה מסורה ונאמנה מצד העובד כלפי מעבידו, תוביל להבטחת זכויותיו והכספים המגיעים לו. ישנם עובדים רבים, שעבדו במשך תקופות ממושכות במקום עבודתם ומילאו את תפקידם במיומנות ובמקצועיות, אולם לא זכו לקבל את מלוא משכורתיהם ויתר התנאים הכספיים המגיעים להם, בשל קשיי נזילות חמורים אליהם נקלעה החברה בה הם הועסקו ו/או בעקבות קריסתה הכלכלית.
כאשר החברה המעסיקה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה ואינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, זוהי רק שאלה של זמן, על-פי רוב, עד שתתייצב מולה רשימה ארוכה של נושים, שיפעלו למימוש זכויותיהם, ומקום העבודה יפסיק להתנהל כבעבר. כאשר הבנקים סוגרים את קווי האשראי לחברה המעסיקה, הספקים מפסיקים לספק את סחורתם ונושים רבים מתחילים להתדפק על דלתות בית העסק בכדי להציל את כספם, הרי שתקופת המשך פעילותו, במרבית המקרים, קצובה.
במצב דברים זה, כאשר העובד מצוי בחוסר וודאות ממשי לגבי עתידו התעסוקתי וכאשר עצם יכולתו לגבות את הכספים המגיעים לו לוט בערפל כבד, ישנן דרכי התמודדות חוקיות לצמצום הנזק. כאשר החברה המעסיקה נותרה חייבת כספים לעובדה ואין מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם קיום החוב או כאשר ישנה החלטה שיפוטית חלוטה, המחייבת את החברה בביצוע תשלומים לעובד, והיא אינה מיושמת, שמורה לעובד הזכות לנקוט בהליכי פירוק כנגד החברה, המתנהלים בבית המשפט המחוזי (לאור העובדה שהליך הפירוק כרוך בתשלום אגרות גבוהות יחסית ודורש ביצוע שורה של פעולות, שחלקן בעלי משמעות כספית, איחוד עובדי החברה המצויים במצב דומה ופעולה במשותף, יוביל להקטנת עלויות).
הדין הקיים מקנה לעובד מעין "רשת ביטחון" לגבי זכויותיו הבסיסיות (שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביגוד ופיצויי פיטורין), בשעה שניתן צו פירוק כנגד החברה המעסיקה, ובכך טמון היתרון הבולט שבעצם הנקיטה בהליך זה.
במסגרת הליך הפירוק יעשה ניסיון לממש את נכסיה ברי המימוש של החברה, ככל שישנם כאלה ובהתאם למגבלות הדין והפסיקה, בכדי לפרוע באמצעותם את חובותיה. כאשר תגיע עת חלוקה הכספים לנושים השונים, לשם פירעון חובות החברה כלפיהם, החובות כלפי עובדי החברה ימצאו בדין קדימה ותינתן עדיפות לפירעונם, עד לסכום מסוים המתעדכן מעת לעת, על פני שאר הנושים של החברה. כאשר סכום התשלום שקיבל העובד במסגרת הליך הפירוק אינו מכסה את כל החוב כלפיו או כאשר הליך הפירוק עצמו לא הניב כספים לחלוקה בין הנושים, הרי שפתוחה בפני העובד הדרך להגיש תביעת חוב, בצירוף מסמכים התומכים בה, למפרק או למנהל מיוחד, המתמנה בדרך כלל על-ידי בית המשפט גם לשם בדיקתן ואישורן. לאחר שנבדקים מרכיבי החוב הנתבעים על-ידי העובד ולאחר שתביעת החוב של העובד מאושרת, מועברת התביעה, לשם ביצוע תשלומה, למחלקת ביטוח זכויות עובדים במוסד לביטוח לאומי.
הכספים המשולמים לעובד על-ידי המוסד לביטוח לאומי מוגבלים עד לתקרה של כ- 70,000 - (סכום כולל ברוטו, המתעדכן מעת לעת). על אף שעובד הבוחר בנתיב זה אינו בוחר בנתיב מהיר והגם שזהו נתיב שאינו מבטיח בהכרח את פירעון מלוא החוב של החברה המעסיקה, בפרט בשעה שמדובר בעובד ותיק שצבר זכויות רבות, עדיין יש בו בכדי להוות סעד חשוב ומכריע בהקטנת הנזק ויש בו בכדי לשמש דרך לקבלת כספים, שלא ניתן, לרוב, לגבותם בשום אופן אחר.
כאשר החברה המעסיקה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה ואינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, זוהי רק שאלה של זמן, על-פי רוב, עד שתתייצב מולה רשימה ארוכה של נושים, שיפעלו למימוש זכויותיהם, ומקום העבודה יפסיק להתנהל כבעבר. כאשר הבנקים סוגרים את קווי האשראי לחברה המעסיקה, הספקים מפסיקים לספק את סחורתם ונושים רבים מתחילים להתדפק על דלתות בית העסק בכדי להציל את כספם, הרי שתקופת המשך פעילותו, במרבית המקרים, קצובה.
במצב דברים זה, כאשר העובד מצוי בחוסר וודאות ממשי לגבי עתידו התעסוקתי וכאשר עצם יכולתו לגבות את הכספים המגיעים לו לוט בערפל כבד, ישנן דרכי התמודדות חוקיות לצמצום הנזק. כאשר החברה המעסיקה נותרה חייבת כספים לעובדה ואין מחלוקת בין הצדדים לגבי עצם קיום החוב או כאשר ישנה החלטה שיפוטית חלוטה, המחייבת את החברה בביצוע תשלומים לעובד, והיא אינה מיושמת, שמורה לעובד הזכות לנקוט בהליכי פירוק כנגד החברה, המתנהלים בבית המשפט המחוזי (לאור העובדה שהליך הפירוק כרוך בתשלום אגרות גבוהות יחסית ודורש ביצוע שורה של פעולות, שחלקן בעלי משמעות כספית, איחוד עובדי החברה המצויים במצב דומה ופעולה במשותף, יוביל להקטנת עלויות).
הדין הקיים מקנה לעובד מעין "רשת ביטחון" לגבי זכויותיו הבסיסיות (שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביגוד ופיצויי פיטורין), בשעה שניתן צו פירוק כנגד החברה המעסיקה, ובכך טמון היתרון הבולט שבעצם הנקיטה בהליך זה.
במסגרת הליך הפירוק יעשה ניסיון לממש את נכסיה ברי המימוש של החברה, ככל שישנם כאלה ובהתאם למגבלות הדין והפסיקה, בכדי לפרוע באמצעותם את חובותיה. כאשר תגיע עת חלוקה הכספים לנושים השונים, לשם פירעון חובות החברה כלפיהם, החובות כלפי עובדי החברה ימצאו בדין קדימה ותינתן עדיפות לפירעונם, עד לסכום מסוים המתעדכן מעת לעת, על פני שאר הנושים של החברה. כאשר סכום התשלום שקיבל העובד במסגרת הליך הפירוק אינו מכסה את כל החוב כלפיו או כאשר הליך הפירוק עצמו לא הניב כספים לחלוקה בין הנושים, הרי שפתוחה בפני העובד הדרך להגיש תביעת חוב, בצירוף מסמכים התומכים בה, למפרק או למנהל מיוחד, המתמנה בדרך כלל על-ידי בית המשפט גם לשם בדיקתן ואישורן. לאחר שנבדקים מרכיבי החוב הנתבעים על-ידי העובד ולאחר שתביעת החוב של העובד מאושרת, מועברת התביעה, לשם ביצוע תשלומה, למחלקת ביטוח זכויות עובדים במוסד לביטוח לאומי.
הכספים המשולמים לעובד על-ידי המוסד לביטוח לאומי מוגבלים עד לתקרה של כ- 70,000 - (סכום כולל ברוטו, המתעדכן מעת לעת). על אף שעובד הבוחר בנתיב זה אינו בוחר בנתיב מהיר והגם שזהו נתיב שאינו מבטיח בהכרח את פירעון מלוא החוב של החברה המעסיקה, בפרט בשעה שמדובר בעובד ותיק שצבר זכויות רבות, עדיין יש בו בכדי להוות סעד חשוב ומכריע בהקטנת הנזק ויש בו בכדי לשמש דרך לקבלת כספים, שלא ניתן, לרוב, לגבותם בשום אופן אחר.
עו"ד ליאור חלימי ייצג את עובדי הרשת "תיק ותיק" במסגרת הליכי כינוס נכסי החברה ובמסגרת הליכי פירוקה, שהתנהלו בבימ"ש המחוזי בת"א.
אתר המשרד: http://halimi-law.co.il
אתר המשרד: http://halimi-law.co.il