דיכאון לאחר לידה 

רקע כללי

כ-85% מן הנשים יחוו לאחר הלידה שינויים במצב הרוח. אצל מרבית מהנשים הללו, התופעות יחלפו אחרי כמה ימים. אבל 15%-10% מן הנשים האלה יפתחו הפרעת דיכאון שלאחר לידה. בדרך כלל, בחודש הראשון אחרי הלידה נשים רבות מרגישות פחד, לחץ ובלבול מן המצב החדש, האנרגיה שלהן ירודה, הן עייפות, גופן כואב מהלידה, לחלקן יש קשיים בהנקה, והן חוות קשיים עם התינוק ועם צרכיו המרובים והמיידיים. אמהות צעירות ללא ניסיון או עם ניסיון מועט שואלות את עצמן האם הן אמהות טובות? האם יצליחו לענות על כל דרישות התינוק? כיצד התינוק ישפיע על שגרת חייהן? איך תסתדרנה עם העבודה? רוב הנשים מסתגלות מהר למצב החדש וחוזרות לשגרת חיים תקינה ובריאה. אך ישנן נשים שאינן מסוגלות להסתגל למציאות החדשה, והן מפתחות הפרעת דיכאון שמשפיעה על דרך חשיבתן ועל התנהלותן, ובכך הן משפיעות, גם  על חיי תינוקן. למרות מאמצי המשפחה והתגייסות הקרובים לעזור ליולדת ולתמוך בה, אישה אחרי לידה יכולה לפתח הפרעת דיכאון. בדרך כלל בעזרת טיפול קצר של פסיכולוגית או טיפול תרופתי, ניתן לעזור לאישה להסתגל למצבה החדש ולחזור לתפקוד מלא ובריא.

מה קורה לאישה לאחר לידה -

לאחר הלידה על האישה להסתגל למציאות חדשה, לחיים שבהם קיימת נפש נוספת שצריך לדאוג לה, להאכיל אותה ולטפל בה. הנסיבות החדשות האלה מרגשות ומלחיצות, ורוב הנשים מרגישות פחדים ותסכולים בימים הראשונים, אבל בחלוף שבועות ספורים, הן מסתגלות למצב החדש.

"בייבי בלוז" - זוהי תופעה נפוצה, שכיחה ונורמאלית המתרחשת אצל 85% מן הנשים. תופעה זו ניכרת בעצבות, בעייפות, בשינויים במצב הרוח, בבכי בלי סיבה נראית לעין ובנדודי שינה. התופעה הזאת נוצרת עקב חוסר באיזון הורמונאלי לאחר הלידה, והיא חולפת מעצמה אחרי מספר ימים ואינה דורשת כל טיפול.

דיכאון לאחר לידה - אחת  מתוך עשר נשים תפתח הפרעת דיכאון לאחר הלידה, ובדרך כלל יופיע הדיכאון בחודש הראשון שלאחריה. הפרעה זו מופיעה בדמות עצבות, עייפות, שינויים קיצוניים במצב הרוח,  נדודי שינה, חוסר תיאבון וחוסר יכולת לטפל בתינוק. הפגיעה בתפקוד האם פוגעת אפוא בתינוק, מאחר שאין מי שיענה על צרכיו ויעניק לו טיפול פיזי ותשומת לב רגשית שהוא כה זקוק להם.

פסיכוזה שלאחר לידה - הפרעה  נדירה המתרחשת באחת מכל אלף נשים. בדרך כלל ההפרעה מופיעה אצל נשים שיש להן היסטוריה של הפרעות נפש או היסטוריה משפחתית של הפרעות נפש. התופעה ניכרת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, במחשבות ובאמונות כוזבות, בהזיות ובשמיעת קולות גם כשהאישה נותרת לבדה. בשעה ששיפוט המציאות של האם נפגע, חובת המשפחה ומחובתם של קרוביה להתגייס לעניין כדי להגן עליה ועל תינוקה.  

מהם הגורמים לדיכאון לאחר לידה -

ישנם כמה גורמים שמעורבים בהיווצרות התופעה. הדיכאון עלול להתעורר עקב שינויים הורמונלים המתרחשים בגוף האישה במהלך ההיריון ולאחר הלידה, בייחוד בפרוגסטרון ובאסטרוגן (הורמונים נשיים) הנמצאים באותה עת ברמת תפקוד נמוכה. התופעה יכולה להיווצר גם בשל גורמים תורשתיים, כשבמשפחה יש היסטוריה של הפרעות נפש או היסטוריה אישית של הפרעות נפש. כמו כן, דיכאון אחרי לידה עלול להופיע בעטיים של גורמים סביבתיים, כגון חוויות מלחיצות במהלך ההיריון, חוסר תמיכה מצד המשפחה, אם האם היא חד-הורית, אם התינוק נולד קודם זמנו, אם לתינוק שנולד יש בעיות גופניות, ולפעמים כשהתינוק נולד מת. גם היריון לא רצוי בשל טעות או אונס אפשר למנות בגורמים הסביבתיים, וכן בעיות כלכליות, אבטלה, בעיות דיור, מחלה גופנית או נכות של האם. דיכאון אחרי לידה יכול לעלות כמובן גם מחמת שינויים פיזיולוגים. למשל, בגוף האישה מתרחשים שינויים אחרי הלידה, והיא יכולה לחוש אפיסת כוחות, כאבים בתעלת הלידה, כאבים אחרי ניתוח קיסרי, כאבים בשעת ההנקה ובין היתר, קושי להפחית  מן המשקל העודף.

כיצד מאבחנים דיכאון לאחר לידה -

דיכאון אחרי לידה עלול להופיע בעשרים וארבע השעות הראשונות שלאחר הלידה ועד חודשיים אחרי הלידה, ובכלל זה יופיעו תסמינים, כגון עייפות, נרגנות, דאגה, מצב רוח עצוב, בכי ללא הפסקה ובלי סיבה נראית לעין, נדודי שינה, חוסר תיאבון, תחושות אשמה, תחושת דחייה, בעיות ריכוז, מחשבות אובדניות, חוסר יכולת לקבל החלטות, חוסר הנאה וחוסר אנרגיה. נוסף לאלה, יכולים להופיע גם תסמינים דוגמת כאבי ראש תכופים, קוצר נשימה, כאבים בחזה ודופק מהיר.

מהו הטיפול בדיכאון לאחר לידה -  

הטיפול בדיכאון שלאחר לידה משולב בפסיכותרפיה ובטיפול תרופתי.

פסיכותרפיה היא שיטת טיפול של שיחות שבאמצעותן משפרים את החשיבה ואת מצב הרוח. תכלית הטיפול היא לחזק את המטופלת, להבין את הקונפליקטים שנוצרו בה, ובתוך זמן קצר לנסות להחזירה לתפקוד ולאיזון שהיו מנת חלקה לפני הדיכאון. הטיפולים הנפוצים והיעילים ביותר כיום הם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי וטיפול בין-אישי.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מבקש לעזור למטופלת לשנות את דפוסי המחשבה ואת דפוסי ההתנהגות השליליים שסיגלה לעצמה ולהוסיף לה כלים כדי לפתח מחשבות חיוביות ולאמץ גישה חיובית. בטיפול מזהים את אותן אמונות, את המחשבות ואת ההתנהגות שאינן רצויות ומנסים להראות למטופלת את המציאות בהווייתה החיובית, התקינה והבריאה. לדוגמה, האם מרגישה אשמה, עצובה וחסרת ניסיון. במחשבותיה היא "אימא לא טובה" משום שהתינוק בוכה בלי הפסקה, והיא אינה מצליחה להרגיעו. תפקידו של המטפל להסביר לאישה שחוסר ניסיונה אינו מעיד שעל טיבה כאם, להסביר שתינוקות לפעמים בוכים גם ללא סיבה ואין זה ייתכן שבכי התינוק נגרם אך באשמתה. לחוסר ניסיון באימהות מתלווה בדרך כלל גיל צעיר, אנרגיה מרובה ודאגנות יתר, ואלו יתרונות שאין לאם עם ניסיון.

טיפול בין-אישי הוא טיפול קצר טווח, שנועד לברר עם המטופלת כיצד יחסיה הבין-אישיים עם בן זוגה, עם משפחתה ועם סביבתה תורמים להופעת הדיכאון. מטרת הטיפול היא לעזור לאם לזהות מצבים שגורמים לה דיכאון ולפתח מיומנויות של יחסים בין-אישיים טובים שיתרמו לשיפור הקשר עם הסובבים וימנעו ממנה דיכאון. 

טיפול תמיכתי נעשה בקבוצת תמיכה שבה משתתפות נשים עם מצוקה דומה. חשיפת הפחדים והרגשות של כל אחת מחברות הקבוצה תוכיח למטופלת כי מצוקתה אינה מתייחדת לה לבדה, ונשים רבות נמצאות במצבה ומרגישות כמוה. הטיפול בקבוצה יתמוך בה, והעידוד שתקבל מחברותיה יחזק את ידיה ואת רוחה.

טיפול תרופתי מומלץ רק במקרים ש- טיפול פסיכולוגי לא הביא מרפא. התרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות הן פלואוקסטין, פארוקסטין, ציטלופראם, סרטראלין. לתרופות הללו דרושה הסתגלות של מספר שבועות עד שהן משפיעות, והמטופלת מרגישה הקלה במצבה. נמצא שתרופות אלה מפחיתות מסימני הדיכאון ומשפרות את תפקודי היום-יום של האם. הטיפול התרופתי אינו מומלץ לאישה מניקה, מכיוון שהתרופה עוברת לתינוק בזמן ההנקה.

מקורות

Antenatal and Postnatal Mental Health: Clinical Management and Service Guidance. NICE Clinical Guideline 45. National Institute for Clinical Excellence: London (2007).

מאת יפעת ויינר

מכון דור