aperture הוא מושג המבטא את היחס בין אורך המוקד של עדשה לבין קוטר החור דרכו עובר האור בעדשה. קוטר החור נשלט על ידי מעין תריס עגול בעדשה, המורכב ממספר "עלים" היוצרים מעגל. ה"עלים" יכולים להתקרב או להתרחק ממרכז המעגל וכך להגדילו או להקטינו. בצורה זו הם שולטים על כמות האור הנכנסת למצלמה.
גודלו של הaperture מצוין על ידי סידרה של מספרים הנקראים תחנות aperture, "f-stops", והם באים ברצף מהגדול לקטן : 2, 2.8, 4, 5.6, 8, 11, 16, 22, 36.
ככל שהמספר קטן אזי הקוטר של החור גדל ובעקבות כך כמות האור הנכנסת גדלה. במצלמות SLR ניתן לבחור באופציה של קדימות aperture (AV) אשר מאפשר לך לכוון את הaperture כאשר המצלמה מתאימה את מהירות הaperture המתאימה. לחילופין, ניתן לכוון הן את הaperture והן את המהירות באופן ידני.
עומק שדה (Depth of Field)
מעבר להשפעה על כמות האור הנכנסת למצלמה, גודל מפתח הaperture משפיע גם על עומק השדה של התמונה.
עומק השדה מגדיר איזור סביב מוקד העדשה (הנושא) אשר הינו ממוקד וברור. מעבר לאיזור זה התמונה הינה מטושטשת.
כאשר עומק השדה הינו קטן / צר אזי רק הנושא העיקרי יהיה בפוקוס כאשר כל האזורים מסביב יהיו מטושטשים.
מאידך, כאשר עומק השדה הינו גדול / רחב אזי הן הנושא המצולם והן האיזורים מסביב יהיו בפוקוס.
עומק השדה מושפע ממספר גורמים: 1) המרחק בין המצלמה והנושא המצולם - צילום ממרחק קטן יגרום לעומק שדה קטן / צר ומאידך מרחק גדול יגרום לעומק שדה רחב/גדול.
2) אורך המוקד של העדשה (Focal Length) - ככל שאורך המוקד קטן יותר כך עומק השדה יהיה רחב יותר. אורך מוקד גדול יגרום לעומק שדה קטן / צר ומאידך אורך מוקד קטן יגרום לעומק שדה גדול / רחב.
מכיוון שלא קיימת עדשה המכסה את כל אורכי המוקד לעיתים יהיה צורך להחליף עדשה כדי להשיג את האפקט הרצוי.
עדשה סטנדרטית (Standard) - בעלת אורכי מוקד הנעים בין 35mm ועד 85mm.
עדשות אלו מתאימות למגוון רחב של אפשרויות. הן מומלצות במיוחד לצילום פורטרטים מאחר ולא נעשה שום עיוות לאדם המצולם בניגוד לשימוש בעדשה רחבת זווית או בעדשת טלסקופ. בעזרתן ניתן להשיג תוצאות טבעיות.
עדשה רחבת זווית (WideAngle) הינה בעלת אורכי מוקד הקטנים ומתאימה בעיקר לצילומי נוף. עדשות מסוג זה יכולות לתפוס איזור מאד גדול ולכן הן מתאימות מאד לצילומי נוף שבהם נרצה לצלם איזור נרחב אשר יהיה כולו בפוקוס.
עדשת טלסקופ (Telephoto) - בעלת אורכי מוקד גדולים נועדו בעיקר על מנת להתקרב לאובייקטים רחוקים במיוחד. עדשות אלה מתאימות לצילום ברחוק (למשל צילום חיות, תחרות ספורט, וכו').
3) גודל הaperture - aperture פתוח (מספר f קטן) יגרום לעומק שדה צר/קטן ומאידך aperture סגור (מספר f גדול) יגרום לעומק שדה גדול / רחב. כלומר, ככל שהaperture סגור יותר, כך עומק השדה בתמונה גדל.
F stops קטן (דוג' f 2) -> aperture יותר פתוח / גדול -> כמות אור גדולה יותר תעבור בעדשה -> עומק השדה קטן / צר -> רק הנושא העיקרי יהיה בפוקוס כאשר כל האזורים מסביב יהיו מטושטשים.
עומק שדה צר מתאים לצילום אומנותי או לצילום פורטרט שבו רוצים להבליט אובייקט על פני הרקע.
F stops גדול (דוג' f/16 או f/22) -> aperture יותר סגור / קטן -> כמות אור קטנה יותר תעבור בעדשה -> עומק השדה גדול / רחב -> הן הנושא המצולם והן האיזורים מסביב יהיו בפוקוס
עומק שדה רחב מתאים לצילומי נוף.
יש לציין כי לעיתים יהיה צורך להשתמש בחצובה בעת שימוש aperture קטן כדי למנוע רעידות.
בעת צילום תמונות סטנדרטיות, כאשר רוב התמונה תהיה ממוקדת, מומלץ להשתמש בaperture ממוצע (סביב ה- f/8 ל- f/11). במצב זה צלמים חובבים יעדיפו להשתמש באחת הפונקציות האוטומטיות. צלמים מקצועיים תמיד יעדיפו שליטה מלאה.
שימוש בעומק השדה בצילום:
יישנן טכניקות שונות לשליטה בעומק השדה:
1) כאשר רוצים שכל התמונה תהיה בפוקוס
כאשר מצלמים נוף, צילומי פנים, וכו' אנו בד"כ נרצה שהתמונה כולה תהיה בפוקוס. תשתמשו בעדשה רחבת זווית המכוונת לaperture קטן ע"מ להשיג עומק שדה רחב. במצלמות אוטומטיות ישנה פונקציה מיוחדת לצילומי נוף (לרוב מסומנת ע"י אייקון של הר).
2) כאשר רוצים שהנושא יהיה בפוקוס והרקע יהיה מטושטש לגמרי.
באפקט זה משתמשים כאשר רוצים להבליט את הנושא. למשל, כאשר מצלמים פורטרט אנו נרצה לעשות פוקוס על הפנים ולא על הרקע. כאשר הרקע מטושטש זה מעביר את הדגש לנושא.
כדי לעשות זאת משתמשים בעדשת טלסקופ המכוונת לaperture הגדול ביותר. מומלץ גם להרחיק את הנושא מהרקע. כאשר מ צלמים פורטרטים רצוי לעשות פוקוס על העיניים של הנושא כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
במצלמות אוטומטיות ישנה פונקציה מיוחדת לפורטרטים (לרוב מסומנת ע"י אייקון של פנים).
3) כאשר רוצים שהנושא יהיה בפוקוס והרקע יהיה מטושטש אך ניתן לזיהוי
לעיתים לא נרצה שהרקע יהיה מטושטש לגמרי אך נרצה לטשטשו מעט ע"מ להבליט את הנושא. במצב זה נרצה להראות את הרקע ע"מ להשלים את הנושא. למשל, כאשר מצלמים מטפס הרים נרצה שיראו את ההר כדי שיבינו מה הוא עושה אך כדי שהוא יהיה במוקד התמונה נרצה לטשטש את ההר מעט. במצב זה ניתן להשתמש בעדשה סטנדרטית (50מ"מ) עם aperture ממוצע (כ- f/8).
גודלו של הaperture מצוין על ידי סידרה של מספרים הנקראים תחנות aperture, "f-stops", והם באים ברצף מהגדול לקטן : 2, 2.8, 4, 5.6, 8, 11, 16, 22, 36.
ככל שהמספר קטן אזי הקוטר של החור גדל ובעקבות כך כמות האור הנכנסת גדלה. במצלמות SLR ניתן לבחור באופציה של קדימות aperture (AV) אשר מאפשר לך לכוון את הaperture כאשר המצלמה מתאימה את מהירות הaperture המתאימה. לחילופין, ניתן לכוון הן את הaperture והן את המהירות באופן ידני.
עומק שדה (Depth of Field)
מעבר להשפעה על כמות האור הנכנסת למצלמה, גודל מפתח הaperture משפיע גם על עומק השדה של התמונה.
עומק השדה מגדיר איזור סביב מוקד העדשה (הנושא) אשר הינו ממוקד וברור. מעבר לאיזור זה התמונה הינה מטושטשת.
כאשר עומק השדה הינו קטן / צר אזי רק הנושא העיקרי יהיה בפוקוס כאשר כל האזורים מסביב יהיו מטושטשים.
מאידך, כאשר עומק השדה הינו גדול / רחב אזי הן הנושא המצולם והן האיזורים מסביב יהיו בפוקוס.
עומק השדה מושפע ממספר גורמים: 1) המרחק בין המצלמה והנושא המצולם - צילום ממרחק קטן יגרום לעומק שדה קטן / צר ומאידך מרחק גדול יגרום לעומק שדה רחב/גדול.
2) אורך המוקד של העדשה (Focal Length) - ככל שאורך המוקד קטן יותר כך עומק השדה יהיה רחב יותר. אורך מוקד גדול יגרום לעומק שדה קטן / צר ומאידך אורך מוקד קטן יגרום לעומק שדה גדול / רחב.
מכיוון שלא קיימת עדשה המכסה את כל אורכי המוקד לעיתים יהיה צורך להחליף עדשה כדי להשיג את האפקט הרצוי.
עדשה סטנדרטית (Standard) - בעלת אורכי מוקד הנעים בין 35mm ועד 85mm.
עדשות אלו מתאימות למגוון רחב של אפשרויות. הן מומלצות במיוחד לצילום פורטרטים מאחר ולא נעשה שום עיוות לאדם המצולם בניגוד לשימוש בעדשה רחבת זווית או בעדשת טלסקופ. בעזרתן ניתן להשיג תוצאות טבעיות.
עדשה רחבת זווית (WideAngle) הינה בעלת אורכי מוקד הקטנים ומתאימה בעיקר לצילומי נוף. עדשות מסוג זה יכולות לתפוס איזור מאד גדול ולכן הן מתאימות מאד לצילומי נוף שבהם נרצה לצלם איזור נרחב אשר יהיה כולו בפוקוס.
עדשת טלסקופ (Telephoto) - בעלת אורכי מוקד גדולים נועדו בעיקר על מנת להתקרב לאובייקטים רחוקים במיוחד. עדשות אלה מתאימות לצילום ברחוק (למשל צילום חיות, תחרות ספורט, וכו').
3) גודל הaperture - aperture פתוח (מספר f קטן) יגרום לעומק שדה צר/קטן ומאידך aperture סגור (מספר f גדול) יגרום לעומק שדה גדול / רחב. כלומר, ככל שהaperture סגור יותר, כך עומק השדה בתמונה גדל.
F stops קטן (דוג' f 2) -> aperture יותר פתוח / גדול -> כמות אור גדולה יותר תעבור בעדשה -> עומק השדה קטן / צר -> רק הנושא העיקרי יהיה בפוקוס כאשר כל האזורים מסביב יהיו מטושטשים.
עומק שדה צר מתאים לצילום אומנותי או לצילום פורטרט שבו רוצים להבליט אובייקט על פני הרקע.
F stops גדול (דוג' f/16 או f/22) -> aperture יותר סגור / קטן -> כמות אור קטנה יותר תעבור בעדשה -> עומק השדה גדול / רחב -> הן הנושא המצולם והן האיזורים מסביב יהיו בפוקוס
עומק שדה רחב מתאים לצילומי נוף.
יש לציין כי לעיתים יהיה צורך להשתמש בחצובה בעת שימוש aperture קטן כדי למנוע רעידות.
בעת צילום תמונות סטנדרטיות, כאשר רוב התמונה תהיה ממוקדת, מומלץ להשתמש בaperture ממוצע (סביב ה- f/8 ל- f/11). במצב זה צלמים חובבים יעדיפו להשתמש באחת הפונקציות האוטומטיות. צלמים מקצועיים תמיד יעדיפו שליטה מלאה.
שימוש בעומק השדה בצילום:
יישנן טכניקות שונות לשליטה בעומק השדה:
1) כאשר רוצים שכל התמונה תהיה בפוקוס
כאשר מצלמים נוף, צילומי פנים, וכו' אנו בד"כ נרצה שהתמונה כולה תהיה בפוקוס. תשתמשו בעדשה רחבת זווית המכוונת לaperture קטן ע"מ להשיג עומק שדה רחב. במצלמות אוטומטיות ישנה פונקציה מיוחדת לצילומי נוף (לרוב מסומנת ע"י אייקון של הר).
2) כאשר רוצים שהנושא יהיה בפוקוס והרקע יהיה מטושטש לגמרי.
באפקט זה משתמשים כאשר רוצים להבליט את הנושא. למשל, כאשר מצלמים פורטרט אנו נרצה לעשות פוקוס על הפנים ולא על הרקע. כאשר הרקע מטושטש זה מעביר את הדגש לנושא.
כדי לעשות זאת משתמשים בעדשת טלסקופ המכוונת לaperture הגדול ביותר. מומלץ גם להרחיק את הנושא מהרקע. כאשר מ צלמים פורטרטים רצוי לעשות פוקוס על העיניים של הנושא כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.
במצלמות אוטומטיות ישנה פונקציה מיוחדת לפורטרטים (לרוב מסומנת ע"י אייקון של פנים).
3) כאשר רוצים שהנושא יהיה בפוקוס והרקע יהיה מטושטש אך ניתן לזיהוי
לעיתים לא נרצה שהרקע יהיה מטושטש לגמרי אך נרצה לטשטשו מעט ע"מ להבליט את הנושא. במצב זה נרצה להראות את הרקע ע"מ להשלים את הנושא. למשל, כאשר מצלמים מטפס הרים נרצה שיראו את ההר כדי שיבינו מה הוא עושה אך כדי שהוא יהיה במוקד התמונה נרצה לטשטש את ההר מעט. במצב זה ניתן להשתמש בעדשה סטנדרטית (50מ"מ) עם aperture ממוצע (כ- f/8).
