מיהו תושב חוץ ומיהו תושב ישראל - בעקבות התקנות החדשות 

מבוא
במסגרת תיקון 132 לפקודה תוקנה הגדת תושב ישראל (ובמקביל - הגדרת תושב חוץ) בפקודת מס הכנסה ואומצו מבחני מרכז החיים כמו גם "חזקות הימים" הניתנות לסתירה(183 יום בשנה או 425 ימים בשלוש שנים כאשר בשנה האחרונה היה משך השהות בישראל 30 ימים או יותר).

בסעיף (א)(4) להגדת תושב ישראל, קבע המחוקק הסמכה לשר האוצר לקבוע תנאים בהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל בהתאם למבחני מרכז החיים ומבחני "חזקות הימים", כתושב ישראל. המחוקק קבע סמכות כאמור רק לעניין יחידים אשר פורטו בסעיף (א)(4) להגדה האמורה משמע: 1. עובד מדינת ישראל; 2. עובד רשות מקומית בישראל; 3. עובד הסוכנות היהודית בארץ ישראל; 4. עובד הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל; 5. עובד חברה ממשלתית; 6. עובד רשות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חוק.

במקביל הסמיך המחוקק את שר האוצר לקבוע גם תקנות לפיהם מי שנחשבים כתושבי ישראל מכוח מבחני מרכז החיים ומבחני חזקות הימים, יראו אותם בתנאים מסוימים כתושבי חוץ.

שר האוצר עשה שימוש בסמכותו זו בו-10.04.06 פורסמו תקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו-2006 (להלן: התקנות) , אשר נכנסו לתוקף רטרואקטיבית החל מן ה-1.1.06.

1. מתי יראו יחיד תושב חוץ, כתושב ישראל
אלו הם המקרים והתנאים בהם קבע מחוקק המשנה כי יראו יחיד שהינו לכאורה תושב חוץ, כתושב ישראל:

1.1. עובד מדינת ישראל - במידה ויחסי עובד מעביד בינו לבין מדינת ישראל החלו כאשר היה אותו יחיד תושב ישראל;

1.2. עובד של אחד המעבידים המפורטים בסעיף (א)(4) להגדת תושב ישראל (כפי שפורטו לעיל) ואשר אינו "מדינת ישראל" - אם יחסי עובד מעביד עם אותו מעביד, החלו כאשר היה היחיד תושב ישראל, ובתנאי שלא חלפו חמש שנים מיום שהחל אותו יחיד בעבודתו אצל אותו מעביד מחוץ לישראל. יחד עם זאת בידי אותו יחדי תהא האפשרות להוכיח להנחת דעת פקיד השומה, כי למעשה הינו תושב חוץ (חזקה הניתנת לסתירה);

2. מתי יראו יחיד תושב ישראל כתושב חוץ
בתקנה 3 לתקנות האמורות קבע המחוקק את המקרים בהם יראו יחיד שהינו לכאורה תושב ישראל, כתושב חוץ. מחוקק המשנה קבע כתנאי מקדים שהמדובר במי שאינו "עולה חדש" ובחמש שנות המס הקודמות לשנה הנדונה היה תושב חוץ. בנוסף, על אותו יחיד להיכלל באחת הקטגוריות הבאות:

2.1. הוא נציג דיפלומטי או פקיד קונסולרי בשירות סדיר ובתפקיד רשמי של מדינה זרה וכן בן זוגו וילדיו של כל אחד מהם, המתגוררים עמו;

2.2. הוא חייל בצבא מדינה זרה או בשירות האו"ם;

2.3. הוא יחיד שהגיע לישראל לשם שירות בצה"ל וזאת עד לתום שירותו (Vסדיר בצה"ל) ובתנאי שביקש שלא להיחשב כתושב ישראל;

2.4. הוא סטודנט הלומד בהיקף של חצי תכנית לימודים לפחות - בשלוש השנים הראשונות לשהייתו, בישראל, ובתנאי שביקש שלא להיחשב תושב ישראל;

2.5. הוא מורה, מרצה או איש מחקר השוהה בישראל במוסד להשכלה גבוהה או במוסד הוראה אחר ומשמש בתפקיד בעבור אותו מוסד - בשלוש השנים הראשונות לשהייתו בישראל;

2.6. הוא איש דת הממלא תפקיד דתי במוסד דת בישראל על פי הזמנת אותו מוסד - בשלוש השנים הראשונות לשהייתו בישראל;

2.7. הוא חולה המאושפז בבית חולים או במוסד שיקומי ואשר הגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בישראל ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו הוראות פסקת משנה (א)(2) בהגדרה;

2.8. הוא עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ (כפי שהוגדרו בסעיף 75א לפקודה) - וזאת רק במהלך חמש השנים הראשונות לשהותם בישראל.

כהערה צינית מעט נציין כי מי ש"ייתפסו" לציונות ויבקשו להתגייס לצה"ל על אף היותם תושבי חוץ עשויים למצוא עצמם בבעיה במידה ושכחו למלא טופס בקשה אשר הינו תנאי להשארתם תחת סיווג כתושבי חוץ. בעיה זו ניתנת להיפטר בקלות בין על ידי הוספת טופס בקשה כאמור לתושבי חוץ במסגרת שרשרת החיול בבקו"ם או לחילופין באמצעות הטענה כי המחוקק קבע אומנם דרישה מפורשת להגשת בקשה, אך לא נקבע מועד להגשת הבקשה כך שייתכן וניתן יהיה להגשים אותה גם רטרואקטיבית לאחר זמן רב.