היפנוזה היא טכניקת טיפול שמזרזת תהליכים נפשיים, ריגשיים וגופניים. בעזרת היפנוזה אנו יכולים לשנות התנהגות, דרכי התמודדות ותגובות גופניות וריגשיות למצבים וגירויים סביבתיים שונים.
היפנוזה נמצאה יעילה לטיפול במגוון מצבים רגשיים, נפשיים וגופניים. בין המצבים שהטיפול בהיפנוזה נמצאה יעילה עבורם ניתן למצוא מצב רוח ירוד ודיכאון, תסמונות גופניות כלליות (תסמונת המעי הרגיז, יבלות של העור וכדומה), הפרעות ומצבים גופניים המלווים בכאבים (כאבי גב, מיגרנות ובעיות גופניות אחרות המלוות בכאבים ובכללם פיברומיאלגיה), טיפול בהרגלים חוזרים (כגון כסיסת ציפורניים ותלישת שערות) והפרעות חרדה.
חרדה חברתית היא אחת מהפרעות החרדה שניתן לטפל בה, בין השאר על ידי היפנוזה. חרדה חברתית היא סוג של פוביה והיא מעבר לביישנות סתם. חרדה חברתית באה לידי ביטוי בביטוי חרדה גופניים ורגשיים ממצבים ששמים את הסובל מחרדה חברתית במרכז העניינים. האדם הסובל מחרדה חברתית חושש מפני ביקורת או מהשפלה פומבית. כמו בכל פוביה, הסובל מהפרעת חרדה חברתית נוטה להמנע מפעילויות שעלולות לשים אותו בעמדה שיבוקר על ידי סביבתו או שהתנהגותו תביך אותו.
כתוצאה מההמנעות מפני אינטראקציות חברתיות שעלולות לשים את הסובל מהחרדה החברתית, במצב מביך, יכולתו לפעילות יצרנית נפגמת והישגיו במישורים רבים בחייו עלולים להיות מופרעים. בין המישורים השונים שאנו מוצאים שנפגמים אצל אנשים הסובלים מחרדה חברתית ניתן למצוא פגיעה במיצוי היכולות בעבודה, פגיעה ביכולת התיפקוד בלימודים ופגיעה בתיפקוד החברתי ותחושת החמצה שמלווה את הסובלים מההפרעה הזו, למשך שנים רבות.
הטיפול בחרדה חברתית מתבסס על שתי זרועות טיפול עיקריות. הזרוע הראשונה היא הטיפול הפסיכיאטרי - תרופתי. הטיפול המקובל על פסיכיאטרים רבים הוא טיפול תרופתי העושה שימוש בתכשירים נוגדי חרדה ודיכאון ממשפחת ה SSRI (כגון ציפרמיל,פרוזק, סרוקסט ודומיהם) וטיפול בתכשירים המונעים את התחושות הגופניות של החרדה (שמונעים דופק מהיר וחזק ורעד בידיים). הזרוע השנייה הטיפולית היא הפסיכותרפיה או טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית ועיקרה חשיפות חוזרות לגורם המצוקה - חשיפה חוזרת לפעילות חברתית. פעמים רבות ממליצים לאלו הסובלים מחרדה חברתית לעבור טיפול התנהגותי קוגניטיבי בקבוצה, שכן זו מהווה מסגרת לתירגול ולחשיפה של אינטראקציות חברתיות. אנשים רבים רואים בטיפול קבוצתי כבעיה ולכן לא פונים אליה בגלל החשש מהחשפות ובגלל ההמנעות מפעילות גומלין חברתית שעלולה לשים אותם בעמדה תחת ביקורת.
אחת הטכניקות הטיפוליות הנמצאות בשימוש היא היפנוזה בשילוב טיפול התנהגותי קוגניטיבי. בטכניקת טיפול זו, המטופל לומד לשנות את המודע בצורה כזו שהגירויים שנחווים כמאיימים על ידו, מפסיקים להיות כאלו, בתהליך הדרגתי. התהליך הטיפולי בהיפנוזה מתחלק למספר שלבים שיכולים להיות מקבילים זה לזה.
1. לימוד היפנוזה עצמית - לימוד טכניקות להרפייה עצמית מהירה לפני פעילות חברתית ובמהלכה ולתירגול מצבים חברתיים (חשיפה).
2. חשיפה הדרגתית מונחית בסדר עולה של אי נעימות, מהקל לכבד, של גירויים המעוררים חרדה (לדוגמא, מתחילים מתירגול של אכילה בפומבי מול 2 אנשים ומאוחר יותר אכילה ברחוב סואן. רק בסוף התהליך, כחוויה המלחיצה ביותר, מתרגלים הרצאה מול כיתה שלמה או מצגת מול דירקטוריון מנהלים).
3. שינוי תודעתי של הגורם לחרדת ציפייה. הפחתת חרדת הציפייה וטיפול בהמנעות הנובעת ממנה על ידי הכרה ביכולת האישית שאפשר לעמוד מול הגירויים המלחיצים.
4. לימוד טכניקות התרכזות במה שיש לנו להגיד ולא להתייחס לתחושות גופניות או לגירויים מסיחים מהסביבה.
5. חשיפה לגורמים מעוררי חרדה "בשטח".
הטיפול בהיפנוזה עבור חרדה חברתית יכול להיות אופציה טיפולית יעילה כולל עבור מקרים שנחשבים ל"קשים" או עבור אנשים שלא מצליחים להתמיד בשיטות טיפול אחרות או שנמנעים מחשיפה לשיטות טיפול אחרות התנהגותיות.
הכותב הוא ד"ר חיים שם דוד,פסיכיאטר מומחה, מורשה לאיבחון וטיפול באמצעות היפנוזה. עוסק בפסיכיאטריה כללית ומשפטית, פסיכיאטר בכיר בבית חולים תל השומר ובעל מרפאה פרטית:
