מעשה קטן המוביל לשינוי גדול
כמה פעמים ביום את/ה אומר/ת את המילה "לא" או את המילה "אל" ו/או את המילה "אין"? האם חשבת עד כמה המילים הללו משפיעות על חיינו, איכות היום שלנו, איכות היחסים, על השגת הדברים שאנו רוצים...?
אנו יכולים למצוא דוגמאות למכביר בדפוס זה של חשיבה ותקשורת: אני לא רוצה שיהיה קשה,אני לא רוצה שהלקוח יבטל, אני לא רוצה, אל תקפוץ על הספה, אל תשתולל, אל תשכח, אל תהסס, אל תשחק בבית, אל תתבייש, אין יציאה, אין כסף... רוב האנשים משתמשים במילים אלה יותר ממאה פעמים ביום. מה רע ?
השימוש במילים אלה יוצר תשומת לב למה שרצית להמנע ממנו. כולם מכירים מה קורה כשמבקשים "לא לחשוב על פיל לבן". בתשומת הלב למה שאני רוצה להמנע ממנו אני מגדיל אותו ואת נוכחותו. כל שכן לגבי הטענה שתת המודע שלנו אינו מבין את ה"לא משהו" או החוסר, אלא את הדבר עצמו. כך שאם אינני רוצה לשכוח, הרי שההוראה הנכנסת פנימה היא "לשכוח" .
ההשפעה ניכרת מאד גם בתקשורת הבינאישית: כשאני אומר לילד "אל תקפוץ על הספה" אני אומר משהו מעורפל, ולמעשה אינני מבטא את אשר באמת אני רוצה מהילד (כמו שישחק בדברים אחרים, יקרא, יצא החוצה לחצר וכד'). מה יקרה אם במקום לאמר "אל תשכח להתקשר" תאמר/י "התקשר בבקשה". האם תרגישו הבדל בתחושה וההרגשה כבר באמירת המילים הללו ?
המודעות למה שבאמת רוצים יכולה לעלות בצורה דרמטית אם אך נשים לבנו לצורת החשיבה והתקשורת הזו .
עם זאת, אנו יכולים להשתמש במילים אילו כדי לדעת מה אנו רוצים. הרבה אנשים מתקשים לדבר על מה שהם רוצים במדויק. אם יש אזור בחייך שאינך אוהב/ת, את/ה יכול/ה לשנות אותו. מצא/י מה את/ה לא רוצה, וזה יעזור לך למצוא את אשר את/ה רוצה.
מתוך רשימה של מה אני לא רוצה, אפשר מייד לראות את הרשימה של מה שאני אכן רוצה. המפתח לכך הוא להסתכל על הנקודות הבלתי רצויות בקצרה, כדי לא להשאב לתוכן. וזאת כדי למצוא את הניגוד הרצוי . ככל שתמצא יותר ניגודים, כך תגיע לבהירות גדולה יותר .
ומה שמצחיק שכדי להמחיש את מה שאמרתי הייתי חייב להשתמש במילה "לא"...
כמה פעמים ביום את/ה אומר/ת את המילה "לא" או את המילה "אל" ו/או את המילה "אין"? האם חשבת עד כמה המילים הללו משפיעות על חיינו, איכות היום שלנו, איכות היחסים, על השגת הדברים שאנו רוצים...?
אנו יכולים למצוא דוגמאות למכביר בדפוס זה של חשיבה ותקשורת: אני לא רוצה שיהיה קשה,אני לא רוצה שהלקוח יבטל, אני לא רוצה, אל תקפוץ על הספה, אל תשתולל, אל תשכח, אל תהסס, אל תשחק בבית, אל תתבייש, אין יציאה, אין כסף... רוב האנשים משתמשים במילים אלה יותר ממאה פעמים ביום. מה רע ?
השימוש במילים אלה יוצר תשומת לב למה שרצית להמנע ממנו. כולם מכירים מה קורה כשמבקשים "לא לחשוב על פיל לבן". בתשומת הלב למה שאני רוצה להמנע ממנו אני מגדיל אותו ואת נוכחותו. כל שכן לגבי הטענה שתת המודע שלנו אינו מבין את ה"לא משהו" או החוסר, אלא את הדבר עצמו. כך שאם אינני רוצה לשכוח, הרי שההוראה הנכנסת פנימה היא "לשכוח" .
ההשפעה ניכרת מאד גם בתקשורת הבינאישית: כשאני אומר לילד "אל תקפוץ על הספה" אני אומר משהו מעורפל, ולמעשה אינני מבטא את אשר באמת אני רוצה מהילד (כמו שישחק בדברים אחרים, יקרא, יצא החוצה לחצר וכד'). מה יקרה אם במקום לאמר "אל תשכח להתקשר" תאמר/י "התקשר בבקשה". האם תרגישו הבדל בתחושה וההרגשה כבר באמירת המילים הללו ?
המודעות למה שבאמת רוצים יכולה לעלות בצורה דרמטית אם אך נשים לבנו לצורת החשיבה והתקשורת הזו .
עם זאת, אנו יכולים להשתמש במילים אילו כדי לדעת מה אנו רוצים. הרבה אנשים מתקשים לדבר על מה שהם רוצים במדויק. אם יש אזור בחייך שאינך אוהב/ת, את/ה יכול/ה לשנות אותו. מצא/י מה את/ה לא רוצה, וזה יעזור לך למצוא את אשר את/ה רוצה.
מתוך רשימה של מה אני לא רוצה, אפשר מייד לראות את הרשימה של מה שאני אכן רוצה. המפתח לכך הוא להסתכל על הנקודות הבלתי רצויות בקצרה, כדי לא להשאב לתוכן. וזאת כדי למצוא את הניגוד הרצוי . ככל שתמצא יותר ניגודים, כך תגיע לבהירות גדולה יותר .
ומה שמצחיק שכדי להמחיש את מה שאמרתי הייתי חייב להשתמש במילה "לא"...
יעקב חייט
יעוץ-אימון-טיפול-שיקום
גוף-נפש-משפחה-חברה-כלכלה
http://www.tobemore.stiker.co.il
050-7719197
יעוץ-אימון-טיפול-שיקום
גוף-נפש-משפחה-חברה-כלכלה
http://www.tobemore.stiker.co.il
050-7719197