בחודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור. המחנכים, ההורים וכול מי שאתם לא מכירים. שואלים תמיד את אותה שאלה מרכזית וחשובה - מהי התשובה ?
הרמב"ם בפרק ראשון בהלכות תשובה הלכה א' כותב כך:
"כול המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה - כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא ... כיצד מתוודה - אמר "אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי לפני ועשיתי כך וכך: והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה - וזה עיקרו של הוידוי"
הוידוי סובב סביב שלושה יסודות עיקריים:
א. הכרת החטא - "חטאתי, עוויתי, פשעתי"
ב. חרטה - "נחמתי ובושתי במעשיי"
ג. קבלה להבא - "ולעולם איני חוזר לדבר זה".
זוהי התשובה - אדם שחטא בין עשה בין לא תעשה, בין בזדון בין בשגגה חייב להתוודות. ויותר הוא לא יעשה את אותו החטא .
הרמב"ם ממשיך בפרק שני בהלכות תשובה הלכה א' כותב כך:
"אי זו היא תשובה גמורה - זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו - ופירש ולא עשה מפני התשובה. לא מיראה ולא מכישלון כוח"
כלומר: אדם שעבר עבירה, ואותה עבירה עוברת לידו שוב פעם, ויש באפשרות האדם לעשות אותה, ולבסוף לא עשה מפני ששב בתשובה - זוהי תשובה גמורה.
לאחר שלמדנו מהי תשובה ותשובה גמורה אצל הרמב"ם. אנחנו עוברים אל הרב קוק בספרו של הרב קוק "אורות התשובה" שמדבר על ערך התשובה והדרכתה בחיי הפרט ובחיי בכלל. בפרק טו' - "יסודות התשובה לפרט ולכלל" פיסקה י' כתוב כך:
"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכול נעשה מערבב ומסופק והתשובה, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים, אל נשמת כול הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה"
הרב קוק כותב: שהאדם צריך לחזור אל עצמו ומהותו, ולא ללכת בשדות רזים ומקומות אשר נפשו של האדם לא שייכת אליהם. דוגמא: אדם פשוט שנפשו מתאימה יותר לעבודת ציור, והוא הולך בלחץ ההורים ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה. התשובה האמיתית אצלו היא לחזור אל מהותו - עבודת הציור.
כמו האדם כך האומה הישראלית, לא כול היהודים נועדו להיות רבנים וראשי ישיבות, אלא לכול אדם ואדם יש תפקיד שונה מהאחר, ואת אותו התפקיד הוא צריך ליישם בשטח לכבוד שמיים, כך היא דרך האומה הישראלית.
הלוואי ועם ישראל והאדם היחידי יעשו עוד היום הזה, תשובה ראשית ואמיתית ויחזרו אל עצמם. ומקור חיותם ומהותו כפתגם חסידי שאמר רבי מנדל מקוצק.
"אם אני הנני אני משום שאני הנני אני, ואתה הנך אתה משום שאתה הנך אתה - הרי אני הנני אני ואתה הנך אתה. אולם אם אני הנני אני משום שאתה הנך אתה, ואתה הנך אתה משום שאני הנני אני - הרי אין אני אני ואין אתה אתה.
הרמב"ם בפרק ראשון בהלכות תשובה הלכה א' כותב כך:
"כול המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה - כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא ... כיצד מתוודה - אמר "אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי לפני ועשיתי כך וכך: והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה - וזה עיקרו של הוידוי"
הוידוי סובב סביב שלושה יסודות עיקריים:
א. הכרת החטא - "חטאתי, עוויתי, פשעתי"
ב. חרטה - "נחמתי ובושתי במעשיי"
ג. קבלה להבא - "ולעולם איני חוזר לדבר זה".
זוהי התשובה - אדם שחטא בין עשה בין לא תעשה, בין בזדון בין בשגגה חייב להתוודות. ויותר הוא לא יעשה את אותו החטא .
הרמב"ם ממשיך בפרק שני בהלכות תשובה הלכה א' כותב כך:
"אי זו היא תשובה גמורה - זה שבא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו - ופירש ולא עשה מפני התשובה. לא מיראה ולא מכישלון כוח"
כלומר: אדם שעבר עבירה, ואותה עבירה עוברת לידו שוב פעם, ויש באפשרות האדם לעשות אותה, ולבסוף לא עשה מפני ששב בתשובה - זוהי תשובה גמורה.
לאחר שלמדנו מהי תשובה ותשובה גמורה אצל הרמב"ם. אנחנו עוברים אל הרב קוק בספרו של הרב קוק "אורות התשובה" שמדבר על ערך התשובה והדרכתה בחיי הפרט ובחיי בכלל. בפרק טו' - "יסודות התשובה לפרט ולכלל" פיסקה י' כתוב כך:
"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכול נעשה מערבב ומסופק והתשובה, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים, אל נשמת כול הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה"
הרב קוק כותב: שהאדם צריך לחזור אל עצמו ומהותו, ולא ללכת בשדות רזים ומקומות אשר נפשו של האדם לא שייכת אליהם. דוגמא: אדם פשוט שנפשו מתאימה יותר לעבודת ציור, והוא הולך בלחץ ההורים ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה. התשובה האמיתית אצלו היא לחזור אל מהותו - עבודת הציור.
כמו האדם כך האומה הישראלית, לא כול היהודים נועדו להיות רבנים וראשי ישיבות, אלא לכול אדם ואדם יש תפקיד שונה מהאחר, ואת אותו התפקיד הוא צריך ליישם בשטח לכבוד שמיים, כך היא דרך האומה הישראלית.
הלוואי ועם ישראל והאדם היחידי יעשו עוד היום הזה, תשובה ראשית ואמיתית ויחזרו אל עצמם. ומקור חיותם ומהותו כפתגם חסידי שאמר רבי מנדל מקוצק.
"אם אני הנני אני משום שאני הנני אני, ואתה הנך אתה משום שאתה הנך אתה - הרי אני הנני אני ואתה הנך אתה. אולם אם אני הנני אני משום שאתה הנך אתה, ואתה הנך אתה משום שאני הנני אני - הרי אין אני אני ואין אתה אתה.
