W
מטפיזיקה
פירוש המילה מטפיזיקה, הוא מעבר לטבע הפיזיקאלי האמפירי והנצפה לעיין.
המטפיזיקה עוסקת, בד"כ, באותן אבני בנייה יסודיות המרכיבות את היקום,וגורמות לו לפעול כפי שפועל,אבני יסוד, שבדרך כלל,לא ניתן לצפות בהן,אלא הן משוערות בלבד. אבני יסוד שאנו משערים, בשעה שאנו מנסים להבין ולהסביר ,את אופן פעולת היקום.
המטפיזיקה,כאמור,משערת השערות, בדבר מהותן ואופיין של אבני בנייה אילו,בין אם הן תחשבנה לחומריות במהותן,ובין אם תחשבנה לרוחניות,בין אם יסודיות ובין אם מורכבות.
גם ההסבר הדתי אלוהי,הוא הסבר מטפיזי,הנוגע לדרך בריאת הדברים,והסיבה העמוקה לדרך פעולתם ולמהותם,הסבר זה שימש,למשל, את האסכולה הרציונאליסטית המסורתית.
אבני היסוד,שביסוד היווצרות האובייקטים ותכונותיהם, עשויות להיחשב ליסודיות ובלתי ניתנות לחלוקה,או,לחלופין,להיחשב,גם,למורכבות ממרכיבים יסודיים בסיסיים יותר.
אבני יסוד אילו,הן אילו,המחוללות,למעשה,את עולם התופעות המתגלה לעינינו,וזאת באמצעות עקרונות פשוטים,כלליים ובהירים, אותם מספק לנו דמיונו של התיאורטיקן.
המדובר ,למעשה הוא ,במרכיבי היסוד,שהם נסתרים מהעין,אך מאפשרים הבנה והסבר, של אותו המנגנון המופלא,המספק ,הן את אבני הבנייה לאובייקטים השונים, והן את כינון מכלול הפעולות,הכוחות,התהליכים והתכונות, בעולם תופעות הטבע והחיים.
משום כך,כאמור, המילה שנבחרה ,לצורך מונח מורכב זה, היא מטפיזיקה שפירושה מעל או מעבר לפיזיקה,ומשמעותה היא,יסוד מכונן,העומד בשורש התופעות הפיזיקאליות ויכול להסבירן, בעוד,שלפחות בשלב זה,אין דרך לקלטו דרך החושים או הרחבותיהם.
הבנת אבני בנייה אילו חיונית להבנת התופעות והתהליכים השונים,ואף יכולה לשמש בסיס ליצירת מדע,המאפשר לנו לנתח תופעות ותהליכים,ליצור תיאוריות לגבי היחס הכמותי בין הערכים השונים,לנבא את ערכיהם,ואף ליצור באופן מבוקר וידוע ,תהליכים שונים.
מאז ימי יוון העתיקה,שאז הייתה המטפיזיקה ,בשיא פריחתה,נדחקה המטפיזיקה לשוליים.
אנו, לעומת זאת,שואפים לראות בה את ליבת הפילוסופיה והמדעים בכלל, וליבת יצירת התיאוריה המדעית והפרדיגמה בכללותה,ולכן מקנים לה מקום כה נרחב בכתיבתנו.
הראשון שהעלה את השאלה המטפיזית לדיון הפילוסופי,ואף ניסה לשער מהם מרכיבי היסוד של היקום,היה תאלס ממילטוס(624 לפנה"ס עד 526 לפנה"ס).
הוא טען כי המקור המהותי לכל הדברים הקיימים בעולם,הם המים,למעשה במונח מים הוא התכוון לחומר זורם, כך שהוא פחות פשטני ואנכרוניסטי,משהדבר נראה על פניו.
מסתבר,שלא רק הוא עסק בשאלת המטפיזיקה במהלך התקופה ההלנית,למעשה,רוב הפילוסופים המרכזיים בתקופה זו ,עסקו בנושא זה,ותרמו את חלקם לדיון.
אפלטון(427 לפנה"ס עד 347 לפנה"ס)טען שמה שאנחנו רואים בעולם,בעזרת החושים, איננו המציאות האמיתית-המציאות האמיתית היא עולם האלים המשתקף באידיאות.
ההוכחה הטובה ביותר לכך, מבחינתו, הייתה תורת ההיזכרות-כל הנפשות יודעות לכאורה את הכול,על כל התחומים,גם אם,לכאורה,לא לימדו אותן דבר כלשהו מראש.
הריבוי המופיע במציאות אינו קיים באמת,הוא רק צל של האחד הנצחי(האל)המוקרן אל האידיאות ,והן מצידן ,משתקפות ,כתוצאה מכך,כצלליות משתנות בתוך המוחשיות.
פלוטינוס,שאל איך הריבוי נוצר מהאחד,משמע מהאל, שהוא אחד,אך מצוי,למעשה,בכל היקום,שהרי בדרך כלל ישות כלשהי,אינה יכולה,ליצור,דבר,העומד בניגוד למהותה.
הוא פתר זאת דרך המונח של ההאצלה,הטיפה ניגרת מן השלם ומקבלת את תכונותיו.
פרמנידס טען "אם אני חושב על דבר הרי הוא קיים",מכאן היה סבור שהמחשבה דיה בכדי להעיד על קיומם של הדברים.(מזכיר קצת את אמרתו של דקארט).
אונטולוגיה נחשבה,על ידו,כדין וחשבון רציונאלי על דבר כלשהו,למשל הטיעון "היש ישנו והאין איננו".
היש נתפס בתור חומר,והוא ממלא את הכול,אין שום דבר מעבר לו,והוא אינו ניתן לתנועה,לכן היש,לטעמו,מחייב את ההנחה,שכול השינויים,אינם,אלא,דימוי מוטל בספק.
פרמנידס גם שיער כי היסודות, מהם מורכב היקום, הם האש והלילה.
פיתגורס(582 עד 496 לפנה"ס )נחשב למי שטבע את המונח פילוסופיה,לפי השקפתו, קיימות שלוש דרכי חיים,שהאדם יכול לבחור בהן:
א.חיפוש אחר תענוגות גשמיים.
ב.חיפוש אחר כבוד ותהילה.
ג.חיפוש אחר החכמה,ואהבת החוכמה(=פילוסופיה).
צורת החיים האחרונה,אהבת החוכמה(פילוסופיה)היא,לדעתו של פיתגורס,הראויה ביותר לחיות על פיה, והמיטיבה ביותר עם הנפש,לדבריו,מדובר כאן בדרך חיים מיטיבה ושלמה בפני עצמה,ולא מדובר באמצעי בלבד,הבא לאפשר לנו לשפר את השגת היעדים האחרים.
(עיון בביוגראפיות של כל הגאונים הגדולים,ניוטון ודה וינצ'י,למשל,מראה שאכן החיפוש אחר החכמה היווה את דרך חייהם,ומחזק את הטיעון שטען פיתגורס,דה וינצ'י אפילו אמר,שאם אתה,אכן,מקדיש את חייך למשימה זו,של חיפוש אחר החוכמה והמימוש העצמי,ויוצר יצירת חיים משמעותית,המבטאת את הפוטנציאל הגלום בך,הרי שבערוב ימיך,אפילו המוות,יראה הרבה פחות מפחיד,ויהיה דומה לשנת העמל השלמה והשלווה, של עובד מסור,שהספיק להשלים את עבודת יומו,ושואף כעת רק לישון שינה עמוקה.)
פיתגורס עמד,בין השאר, בראש אסכולה,שראתה במספר את חזות הכול.
ישנו,למשל,יחס הרמוני בין אורך המיתר לבין גובה הצליל שהוא מפיק,וכמובן שקיים שוויון הרמוני, בין ריבוע היתר במשולש לסכום ריבועי הניצבים,וכיו"ב .
לדעת פיתגורס,העולם הגשמי,משקף את עולם המספרים,שהוא טהור,ומהווה דגם הנתון לחיקוי(כמו שאר האידיאות)לכן כינה פיתגורס את היקום בשם קוסמוס( = סדר יפה).
דמוקריטוס (460 עד 370 לפנה"ס) העלה את ההשקפה האטומי סטית,שהחזיקה מעמד עד ימינו ,כמטפיזיקה פורה,ומאפשרת הבנת תהליכים רבים,ביסוד ההנחה שהעלה התקיים חלל אין סופי ובתוכו נעים האטומים,שהם חלקים מטריאליסטיים,שאינם ניתנים לחלוקה.
האטומים נתקלים זה בזה,נצמדים ונפרדים,ובאופן כזה נוצרים עולמות לאין ספור,חלקם עם מאורות גדולים משלנו וחלקם ללא מאורות,חלקם עם חיים עליהם וחלקם לא.
אחד מהם, הוא העולם,עליו אנו חיים,כל התופעות נוצרות כתוצאה מהאינטראקציות האלו.
דמוקריטוס זיהה גם את שביל החלב כאורם הבהיר של אין ספור כוכבים (ממש מדהים כמה השקפותיו הן עדכניות ומתקדמות ,הן לגבי תקופתו והן לגבי ימינו!).
כאמור,הדיון המטפיזי נזנח החל מתקופת ניוטון ,שדעותיו,למעשה,דומיננטיות גם כיום.
ניוטון השתית מודל מתמטי ללא מטפיזיקה ברורה.
המדע האמפירי,מאז תקופתו של ניוטון,יוצא מן התצפית וחוזר אל התצפית,משמע מן נתוני היסוד והשערת המחקר,אל העובדה האמפירית הניתנת לתצפית ולמדידה.
לעומת זאת, גופים תיאורטיים וישים מטפיזיים,אינם קשורים ישירות לנתוני החושים.
הם אמנם הופכים את המדע ,לכאורה,לוודאי פחות ,שהרי הם פרי יצירת האדם ואינם נובעים ישירות מהעובדות ,אך יחד עם זאת הם יוצרים כלים תפיסתיים והבנתיים הנחוצים בכדי להבין את המנגנונים המצויים בשורש התופעות,ומכאן, מאפשרים יצירת מודל ויזואלי,ומכאני ,המאפשר,לאחר פיתוחו,לנסח השערות גם ברמה הפורמאלית מתמטית.
מדהים לראות, כיצד, חלקם מצליח בכך כה יפה,למרות שהם ,בפירוש, לא יותר מאשר פרי השערותינו ודמיוננו.
יש הסבורים כי הדבר קשור לטבע פנימי אלוהי החבוי גם בעולם וגם בתוכנו,טבע המאפשר לנו לדעת את האידיאות המצויות בשורש ובמהות התופעות(רציונאליזם) .
אנו סבורים ,שהתשובה היא פשוטה יותר ופלאית פחות ,הידע הלוגי,יכולת ההסבר ,ההפשטה וההבנה שלנו נוצרו, בדרך אבולוציונית ,מתוך כך שהעולם הסובב אותנו, אכן פועל על פי עקרונות פשוטים,מכאניים ולוגיים.
מכאן נובע,שההבנה שלנו את העולם,מתבססת,לתקוותנו,וכאשר היא במיטבה,על עיקרון הפשטות,שהרי בשורשן של התופעות השונות,מתקיימת תמיד,לדעתנו,פשטות בסיסית.
לכן,סביר להניח כי הישים הבסיסיים שבשורש התופעות,הם בדרך כלל פשוטים ביותר,ובעלי תכונות בסיסיות פרסימוניות ,משמע ,חסכוניים בהנחות יסוד,ופועלים על פי חוקי מכאניקה יסודיים ביותר(כמו שטען דמוקריטוס,שהמטפיזיקה שהגה עמדה יפה מאוד במבחן השנים והדורות,וכמו שקבע תומאס קון כעיקרון מנחה ליצירת תיאוריה טובה).
לכן,אם נמצא מודל שהוא גם בהיר ולוגי,גם פשוט וחסכוני בהנחות יסוד,וגם מתיישב היטב עם התצפיות השונות,הרי שניתן לקוות ,ואף להניח,שאכן ישנו בסיס מוצק וסיכוי רב, הן לקבלתו על ידי הקהילייה המדעית,והן לגבי הימצאותו כפורה,ניתן ליישום ונכון.
יש לציין,כי ישים מטפיזיים או תיאורטיים,אינם באים תמיד,לאפשר ניבוי אמפירי, ומדידה של ערכים מוגדרים ,לעיתים,הם באים, אך ורק להביע רעיון או תכונה כללית של היקום,ללא קשר למדידות ניסיוניות,כללית,ניתן לומר,כי אילו הם ישים אשר משפיעים על אופן הבנתנו את העולם ודרך התייחסותנו והבנתנו את התופעות השונות שבמסגרתו.
מושג האל,למשל,הוא מושג מטפיזי(ומיתולוגי) שעמד בעבר (ועומד לגבי חלק ניכר מהאנושות, גם כיום) בשורש הסבר כל התופעות,וזאת ללא צורך בעריכת ניסויים אמפיריים ,או העמדת הרעיון למבחן ההפרכה או האישוש.
ההנחה היא ,שהאל ברא את העולם,כך שיפעל באופן לוגי ומסודר,ומשום כך,קיימים בעולם וביקום כולו,חוקי טבע אוניברסאליים,הניתנים לניסוח מתמטי ובדיקה אמפירית.
בנוסף,מניחים,שהאל גם השרה על האדם,שהוא מרכז ונזר הבריאה,מהשראת רוחו,ולכן האדם קיבל מלידה,השראה,המציידת אותו הן באידיאות מולדות והן ביכולת להבין את ההיגיון (הרציו) שבעולם,הכולל בחובו גם את החוקים המתמטיים המקשרים בין התופעות.
המדע המודרני אינו נזקק לדת או לרציונאליזם,לכאורה,קיים הבדל חד,וישנו פער ניכר,בין המיתוסים שאפיינו את הפילוסופים והמדענים בעבר,לבין האפיונים המטפיזיים והמיתולוגיים המאפיינים את המדע המודרני כיום,אך,למעשה,אין הדבר ממש כך.
אם נבחן את הדברים לעומק, נראה,כי המיתוסים של הרציונאליזם,הדת והמיתולוגיה היוונית,למשל,אינם שונים,באופן מהותי,מחלק מהמיתוסים המאפיינים את המדע בן זמננו.
ייתכן, ובמהלך השנים,התחדדה הביקורת השכלית לגבי עומס הפרטים הסיפוריים,ולכן המיתוסים הפכו ליותר פשוטים וסבירים ,אך,עדיין,לא נוצרה הבשלות הפילוסופית והמדעית לוויתור על אותם המיתוסים ,שאינם עומדים בקריטריונים לסבירות,פשטות ופרסמוניה שקבע קון,לגבי הנדרש מישים תיאורטיים סבירים ומקובלים,ולכן הם ,עדיין,גם כיום, מדיפים ריח מיתולוגי חריף,המזכיר סיפורי פיות או אגדות .
ישנם ביניהם גם אחרים,אשר,אולי,לא נושאים ריח מיתולוגי כה חריף ,אך ,יחד עם זאת, נושאים עמם אופי של טאוטולוגיות טריוויאליות או של הסברי אד הוק ,שאינם מסבירים באמת את התופעה,אלא רק מכנים אותה בשם ,וכך,בסופו של דבר,אינם מחדשים דבר לגבי העולם הסובב אותנו,ומותירים אותנו חסרי הבנה והסבר,בדיוק כפי שהיינו בתחילה.
"מטען חשמלי חיובי","מטען חשמלי שלילי","קוטב מגנטי חיובי","כוח אלקטרו מגנטי","כוח משיכה","משיכה בין קטבים מנוגדים","משיכה בין מטענים מנוגדים" הם עדיין בחזקת מינוחים תיאוריים בלבד, חסרי הבנה והסבר מספק מטיבם,והם הרבה פחות נבדלים מהותית מ"פיות","אלים","אלילים","אל אחד" וכיו"ב, מאשר היינו רוצים לסבור.
חוסר היכולת להבחין בין מטפיזיקה סבירה וטובה ,לבין פסוודו מטפיזיקה עקרה,וחסרת ערך מיסודה, גרם ,בעבר,לתיאורטיקנים,להתייאש לחלוטין,מהנושא של המטפיזיקה,ואף לפטור אותו כמיותר ואף שולי,לעיתים,הם אף הגדירו אותו כחסר תועלת,ובא לענות על צרכים סובייקטיביים פסיכולוגיים ואסתטיים בלבד.
בהקשר זה,היו אפילו פילוסופים חשובים של המדע,שהציעו לוותר לחלוטין על המטפיזיקה , בתור חלק מהותי מיצירת תיאוריות.
פייר דאם ,המחיש ,למשל, כיצד חוקי בויל ,לגבי היחס בין נפח ללחץ גז, התקיימו במשך יותר מ200 שנים,חרף תהפוכות רבות שחלו בהגדרת האטום,תכונותיו ומאפייניו בכלל.
גם פואנקרה טען,כי הניבויים הכמותיים לגבי התנהגותם או כמותם של האובייקטים הממשיים בניסוי המחקרי,מהווים לבדם,ריאליות,שביכולתנו לבסס עליה תיאוריה מספקת.
לדעת פואנקרה ,אם היחסים האלו ידועים לנו,יתכן, שאיננו זקוקים כלל למט פיזיקות.
פואנקרה סבור כי לישויות המטפיזיות,ישנו ערך מטפורי בלבד,ניתן להחזיק בהן,אך יש לזכור כל הזמן את מגבלות ערכן,הן ,לדעתו,אזוטריות ונעדרות כל מובן מהותי, מעבר לאסתטי ופסיכולוגי,מרגיע,מספק אשליית הבנה,ומפשט את תמונת העולם בדרך מקלה.
לדבריו של פואנקרה, ביכולתן להשביע את רצון שכלנו,ואף לא תבאנה כל נזק,אך כל זאת יתאפשר ,אך ורק,אם נקפיד לראות בהן,לא יותר,מאשר היפותזות חסרות משמעות.
חשוב,לדעתו,גם,כי נבין ונשנן,שכאשר אנו עוברים בין התיאוריות השונות ובין המט פיזיקות השונות ,איננו מבצעים צעד הכרחי לקראת האמת ,אלא צעד של בחירה בלבד.
לדברי פואנקרה,ככלות הכול ,כל המט פיזיקות תמיד ביטאו יחסים אמיתיים בין אובייקטים ממשיים והתיישבו עימם,שאם לא כן,הרי שלא היו מתקבלות גם לתקופתן. (פואנקרה ,לדעתנו, טועה ומטעה,שהרי,כפי שממחיש קון, התיאוריות כולן, רחוקות להיות מושלמות ורחוקות מלבטא יחסים מדויקים בין התופעות ,אלא בקירוב בלבד).
לפי פואנקרה ,קולון ,למשל,דיבר על נוזלים חשמליים ,אח"כ שינו את שמם לאלקטרונים, והדבר אכן נראה סביר יותר,אך החוקים של השדה החשמלי נותרו בכל מקרה בעינם.
עוד דוגמאשהוא מביא,עיקרון קרנו,באשר לחוקי שימור האנרגיה והמרת אנרגיה ,נעזב,ואח"כ שימש לחוק היסודי של התרמודינאמיקה שעוסקת ביחס שבין חום לעבודה.
לדעתנו ,ההצעה לוותר על המטפיזיקה כמהותית ליצירת תיאוריות והבנתן, היא מטעה ומסוכנת ,ומשמעותה היא, שפיכת התינוק יחד עם מי האמבטיה.
אין,למעשה,מנוס,משימוש כלשהו ,במטפיזיקה,אם אכן ברצוננו להבין את העולם ולבנות תיאוריות לגביו,אנו אף נמחיש כיצד השימוש במטפיזיקה יכול לקדם את תהליך יצירת התיאוריה,וכיצד ,גם בשורש תהליך יצירת תיאוריה אמפירית טהורה כביכול,עומדת בכל מקרה ומצב ,מטפיזיקה מובלעת כלשהי.
מעצם הגדרתם,הגופים המטפיזיים ,תמיד יהיו ,בתחילת דרכם, בחזקת השערה בלבד, לעיתים, ניתן יהיה, בהמשך הדרך לצפות בהם דרך מכשירים מרחיבי ראיה,רבי עוצמה שיפותחו בהדרגה,כמו שכיום אנו כבר יכולים "לצפות" במעורפל באטום(כאשר ניתן יהיה לצפות בהם,הרי שהם לא ישתייכו כבר למטפיזיקה, אך סביר להניח, שיבואו אחרים במקומם ,בדומה למקרה האטום,אשר הופך,בהדרגה, להיות חלקיק פיזיקאלי נצפה,ולעומת זאת במישור המטפיזי, תורת החלקיקים המורחבת, תתפוס ,לתקוותנו,במהרה את מקומו.)
לגבי תהליך היצירה המטפיזי –אכן נכון הוא, שאין כאן לא תהליך אינדוקטיבי ולא תהליך הנובע ישירות מן המציאות.
התהליך, במהותו,כולל, בתחילה,ניסיון יצירתי,להבין הבנת עומק את עולם התופעות מתוך אנלוגיה המתאפשרת באמצעות הדמיון,של מנגנון בסיס מוכר ומובן,ואז,אם אכן,הצלחת ליצור מודל מספק,אתה יכול לראות את היש המטפיזי ,שבשורש התופעות, בעיני רוחך.
כאשר אתה עושה זאת, אתה,במובנים מסוימים,דומה ל"טיפש מהגבעה", (מהשיר של הביטלס),אשר רואה את השמש שוקעת,ואשר בו זמנית, העיניים שבתוך ראשו, רואות את העולם סובב סביב צירו.
לאחר מכן,ניתן לעיתים לאושש את ההשערות המטפיזיות, באמצעות תצפית או ניסוי: למשל,היו תקופות שבהן אי אפשר היה לאושש באמצעות תצפית ישירה,את ההשערה ההליוצנטרית ,אך כיום ,כשביכולתנו להתרחק מספיק מכדור הארץ,אנו יכולים ממש לצפות,באמצעות צילומים בהילוך איטי,כיצד מתבצעת הקפת כוכבי הלכת סביב השמש, ואף לתעד את התנועה בהתרחשותה,כמו כן,אנו יכולים להבחין ולצפות כיום ,בעקיפין, באטום,דרך תהודה של גלים אלקטרו מגנטיים צפופים מאוד, המושפעים ממבנהו.
בכל מצב,ככל שהמטפיזיקה היא מתקדמת ואדקווטית יותר,ומתאימה לכללי הפשטות והחיסכון בהנחות יסוד,שניסח קון, כך היא מתרחקת מן המיתולוגיה, במובנה המקובל.
המדובר כאן הוא בהבנת עומק, שהיא אמנם דמיונית ומשוערת,אך אין כאן יותר גוון מיתולוגי,הנשמע לא סביר או מופרך מיסודו,במובן של מיתוס או סיפור אגדה.
יש כאן הבנה עומקית,הגיונית ,שאינה מייחסת תכונות לא סבירות או מופרכות,לישים משוערים,אלא יוצרת מודלים של מכאניזם,אבני בנייה ומנגנון,שהם סבירים,פשוטים ובסיסיים ביותר,וניזונים מכמה שפחות הנחות יסוד אקסיומטיות.
הבנה זו,מסתמכת על ראיית עומק אינטואיטיבית ופנימית של אבני הבנייה,העיקרון או המכאניזם הבסיסי שבשורש הדברים,והתחושה המתעוררת במקרה זה,של יצירת מטפיזיקה מוצלחת, היא של תחום חשוך,מסתורי ובלתי מובן, שהואר פתאום.
אין כל סיבה,שנוותר על הבנת היקום והארת החשוך שבו,רק בגלל שאין לנו בכך וודאות מוחלטת,הרי הראנו כבר,שבשום דבר,אין לנו ודאות מוחלטת,ובכל זאת אנו עסוקים כל חיינו, בצבירת ידע ובהבנת התהליכים בעולם הסובב אותנו,אין כל סיבה שנוותר על כך ,דווקא בתחום החשוב כל כך, והמהותי ליבתי כל כך,של הבנת העומק בתחום מדע הפיזיקה, מדעי הטבע בכלל, ומדעי המוח והחיים.
בהקשר לתהליך יצירת תיאוריות,זו,אמנם, גישה חדשה שלא נוסתה הרבה בעבר,אך, לדעתנו,עקרון חשוב ביותר,גם בהיבט תהליך יצירת התיאוריות של הפיזיקה התיאורטית,הוא שבחירה במט פיזיקות מתאימות יכולה להיות,למעשה,הבסיס היעיל,הפורה והמהימן ביותר ליצירת תיאוריות פיזיקאליות חדשות.
השיטה הטובה ביותר,לדעתנו,ליצירת תיאוריה,אינה מציאת נוסחא מתמטית יש מאין,המקשרת בין גדלי התצפיות השונות,כמו שאנשים מסוימים נוטים לחשוב.
היא אפילו,לא ראיה אינטואיטיבית של היחסים המרחביים והכמותיים,המצויים בשורש התופעות,ואז מתוך אינטואיציות אילו יצירת שפה מתמטית שתתרגם את האינטואיציות האלו לנוסחא פורמאלית.
נכון ,שהדבר נעשה בעבר, ואפילו ניוטון פעל בדרך זו,נכון גם שהשיטה הוכיחה עצמה כפורייה ביותר.
אך הדרך ,שהיא הנכונה ביותר והפורה ביותר,לדעתנו,היא ,קודם כל, ליצור מטפיזיקה מתאימה,על סמך מטפיזיקה זו יש ליצור מודל ויזואלי ,הממחיש את אופן היווצרות התופעות,ואז ניתן גם ,לחשוב אינטואיטיבית על יחסי הגדלים,הכוחות או הכמויות השונים הנובעים ממנו,ורק אז,לבסוף, יש לתרגם הבנות אינטואיטיביות אילו לשפה מתמטית.
עד כה, גרמו חוסר ההבנה וחוסר ההתמצאות בנושא המטפיזיקה,לפנייה לשני כיוונים עיקריים.
הכיוון האחד היה,פנייה לתיאוריות המערבות את האל,או ישים מיתולוגיים מורכבים ואומניפוטנטיים,הן בבריאת העולם והן ביצירת מנגנוניו וחוקיו.
הכיוון השני היה,ויתור על קריטריון ההבנה ועל המטפיזיקה,והיצמדות למודלים מתמטיים טהורים וחסרי בקרה או אף לפקטואליזם טהור(כגון זה המאפיין את תורת הקוונטים).
חשוב לזכור,כי המודל האטומי המקורי,הינו עתיק יומין,הוא לא השתנה כבר אלפי שנים,למרות הצטברות ידע חדש רב ,שאינו יכול להיות מוסבר על ידו.
נובע מכך שאין ביכולתו להסביר,כיום,את מכלול התופעות הפיזיקאליות והכימיות,ואפילו לא את רוב רובן,וזהו דבר שחייב בניית מודלים בעייתיים שבאים לספק הסברי אד הוק.
עקב כך פותח,למשל, במהלך עשרות השנים האחרונות , המודל הסטנדרטי המודרני ,המתקיים לצד תורת היחסות, ומתיימר להיות ממשיך הדרך של המודל של ניוטון.
מודל זה מנסה להמציא ישים מטפיזיים, אשר אולי יוכלו להתאים למכלול התופעות הנצפות בהתנהגותם של חומרים ואלקטרונים,ואולי אף יוכלו להסביר תופעות אילו.
הבעיה היא ,שמודל זה,אינו עונה על עיקרון הפשטות והסבירות המצוי במטפיזיקה טובה,והוא בעיקרון מעשה טלאים הכולל ישים מיתולוגיים שונים ,שמתווספים לבקרים,למונח האטום הישן והמוכר, בכדי לנסות להסביר עוד ועוד תצפיות חדשות.
התוצאה היא,שהאטום ,הופך,על פי מודל זה,למעין מכונה מסובכת,הכוללת ישים שונים ומשונים,בכמות ובדרגת מורכבות ,שתוכל ,בסופו של דבר,לכלכל טרילוגיה מיתולוגית דוגמת "שר הטבעות" של טולקין,אך נראית מופרכת ביסודה ואינה עומדת במבחן הפשטות,הבהירות והסבירות,ננסה,רק לשם הקוריוז,לפרט,חלק ממרכיביו המרכזיים.
החומר,על פי התיאוריה הפיזיקאלית הסטנדרטית המקובלת,מורכב מאטומים ,שגרעיניהם מכילים הדרונים (פרוטונים ונויטרונים) ואותם מקיפים אלקטרונים.
חומרי הבסיס ,אשר מהם בנויים ההדרונים, הם הקווארקים,מעין שברי אטום,וחומרי הבסיס מהם מורכבים האלקטרונים הם הפטונים.
ישנה עוד קבוצה משוערת של חלקיקים ,בוזונים,אשר נושאים את הכוחות הפועלים על אותם הדרונים.(איך חלקיק יכול לשאת עליו כוח?לאלוהים או למיתולוגיה הפתרונים.)
המודל הסטנדרטי כולל שלושה כוחות יסוד:הכוח הגרעיני החזק,הכוח הגרעיני החלש והכוח האלקטרומגנטי(מלבדם ידוע רק כוח יסוד אחד ,כוח הכבידה,אותו מסבירה תורת היחסות ,באופן שאינו משביע את דעתנו כלל וכלל, ועל כך נפרט במאמר הרלוואנטי)
הכוח האלקטרומגנטי ,אוסר על חלקיקים, בעלי מטען חשמלי שווה סימן,להיצמד זה לזה,ולעומת זאת מושך חלקיקים,בעלי מטען מנוגד סימן,זה לזה(גם כן,ללא הסבר מספק).
הכוח הגרעיני החזק, גובר על כוח זה, ובכך מלכד את הפרוטונים זה לזה, בגרעין האטום.
הכוח הגרעיני החלש ,אחראי להתפרקויות רדיואקטיביות מסוימות בגרעין האטום.
(למעשה כוח זה, מבחינתנו ועל פי הבנתנו,אינו חלש כלל ועיקר,אלא שעל פי התיאוריה שלנו הוא כבול רוב הזמן,ולכן השפעותיו הן חלשות כביכול, כאשר הוא מתפרץ בתגובת ביקוע ,הוא מתגלה כחזק מאוד,ואף אחד לא יזלזל בכוחה של פצצת אטום)
בשנות ה70 של המאה הקודמת ניסו המדענים שלדון גלשו,סטיבן ויינברג ועבדוס סלאם לנסח תיאוריה ,שתאחד את התיאוריה האלקטרומגנטית ואת הכוח הגרעיני החלש,לכוח אחד, אותו כינו, בשם הכוח האלקטרו-חלש,תיאוריה שעמדה במבחנים מעשיים מסוימים.
אולם ניסיונות, ליצור תיאוריה משותפת לכוח האלקטרו-חלש ולכוח הגרעיני החזק ,עלו בתוהו, עד כה.
ישנן בעיות נוספות במודל הסטנדרטי:מניסויים שבוצעו בעבר,נמצא אמפירית, שלקווארקים ולבוזונים מסוג W וZ המעורבים בפעולת הכוח האלקטרו חלש,ישנה מסה.
יחד עם זאת הנוסחאות המתמטיות המסבירות את פעולת הכוח החלש(כוחות אלקטרו מגנטיים וכיו"ב) אינן יכולות להיות מאוזנות ,אלא כאשר,חלקיקים אילו הם נטולי מסה.
בכדי להתגבר על בעיה זו, השתמשו מנסחי תיאורית הכוח האלקטרו חלש, בעבודתו של הפיזיקאי פיטר היגס ,ששיער בשנות ה60, את קיומו של בוזון נוסף ,המעניק לחלקיקים אילו את המסה שלהם.
בוזון היגס נחשב לחלקיק מיתולוגי ,ללא תימוכין אמפיריים כלשהם, ולו גם עקיפים.
העובדה שחלקיק זה לא נראה מעולם בניסוי ,ישירות או בעקיפין,לצד העובדה שהוא אמור להעניק לחומר את המסה שלו ,משמע מאפיין מהותי ביותר,גרמה לרבים לכנותו בשם "החלקיק האלוהי"(זו אכן הנטייה הטבעית,להגדיר כל מה שמסתורי ולא מובן-כאלוהי).
לנו נראה כי הן הקווארקים,הן הפטונים והן הבוזונים למיניהם, אינם אלא התגלויות שונות של השפעתם של תת החלקיקים מסדר משני(מונח שיובהר בפרוטרוט בפרקים הבאים).
כדורים זעירים אילו,שעל טיבם נפרט, במאמרים של הצעת התיאוריה הפיזיקאלית החדשה שלנו,הם אילו שמרכיבים את ההדרונים,הם מרכיבים גם את האלקטרון,והם אחראיים הן על המסה,הן על הכוחות האלקטרומגנטיים והן על כוח הכבידה,משמע המשקל.
כאשר נפרוש את המטפיזיקה החדשה ,שביסוד התיאוריה,תוסבר מהותם בבהירות רבה.
הם עצמם,אמנם,בונים את המסה והמשקל של הישים השונים,אך בהיותם אינהרנטיים בתוך הגופים,או חיצוניים לישים השונים,ועדיין לא מוגדרים כיום כגופים בפני עצמם,הם אינם נמדדים עדיין ,כיום, כבעלי מסה ומשקל נפרדים משלהם(למרות שיש להם.)
הם גם נושאים עליהם את קרני האור,ומשום כך,אמנם,אין,כיום,דרך ישירה לצפות בהם,
אך ניתן כבר כיום,לצפות בהם בעקיפין,דרך תצפית במהות ובהתנהגות קרני האור,שהן, למעשה,תופעות גליות על פניהן,ומשום כך יכולות ללמד אותנו הרבה ,על טיבם ודרך פעולתם של כדורים טבעיים זעירים אילו,ישנם גם גלים נוספים,כגון גלי רדיו וגלי אינפרה אדום שיכולים להשלים לנו את התמונה ,המצטיירת דרך התנהגות קרני האור.
כאשר נפרוש את טיבם של החלקיקים האלו,תעלה מתוכם תמונה חדשה של מונח אתר הוותיק שנזנח,אך במובן חדש ושונה,מאשר כל המשמעויות המסורתיות שלו.
ניתן יהיה אז, לבחון בפירוט,את השלכותיהם של הכדורים הטבעיים האלו,המרכיבים את האטום,בדומה לדרך בה האטומים מרכיבים את השמש וכדור הארץ.
ניתן ,למשל,לבדוק את השפעותיהם עלינו, בכל רגע,ואף לכמת השפעות והשלכות אילו.
הם אינם רחוקים מאיתנו,או כלואים,ואין צורך בהתנגשויות הדרוניות רבות עוצמה בכדי לחשפם.הם מצויים בתוכנו,מלפנינו ומסביבנו ,ממש למול עינינו,ורק מפאת גודלם הזעיר ומהירותם העצומה,סביר שיישארו נעלמים מעינינו ומכשירינו,לפחות בעתיד הקרוב.
מאידך,הבנת מהותם ודרכי השפעתם,יכולה להוביל לתיאוריות טובות יותר מהמצויות בידינו כיום,תיאוריות שתהיינה גם בעלות יכולת הסבר טובה יותר,מהקיימת בידנו בתקופה הנוכחית, וכמובן תיאוריות שתובלנה לניבויים טובים יותר,ולכן,סביר,כי במידה ותהיה פתיחות מתאימה לרעיונות חדשים,נהיה מצויים,די במהרה,בסוף עידן המודל הסטנדרטי.
הניסוי,חסר המיקוד התיאורטי או המטפיזי, אך היומרני,המתרחש על גבול שוויץ,שכולל מאיץ ענק ומשוכלל של הדרונים,שיתנגשו בעצמה,ויתפרקו לחלקיקיהם הבסיסיים,וייצרו מגוון של תופעות לא מוכרות ולא מוסברות,יכול לקדם את הרעיון המוצג כאן.
לא ברור,האם מאיץ החלקיקים,יבשר על עידן חדש בפיזיקה,או יבשר על קיצה של פיזיקת האטומים הסטנדרטית,סביר יותר שהנתונים החדשים והבלתי מוסברים שהוא יעלה, יעמיקו את תחושת המשבר שקיימת כבר כיום,ויכשירו את הקרקע למהפכה מדעית חדשה.
לכן תקוותנו שהLHC(יוצר ההתנגשויות הגדול של ההדרונים) ייצר כמה שיותר מבוכה ותופעות בלתי מוסברות,שיעמיקו את אווירת המשבר שקיימת כיום,ויצריכו מודל חדש.
מסתבר,אכן,שרוב הפיזיקאים מאמינים כי המאיץ החדש יציג תופעות חדשות, שההסבר להתרחשותן נמצא מחוץ לתחומי המודל הסטנדרטי.
ג'רארד הופט ,שזכה בפרס נובל לשנת 1999,על חלקו בהבנת המבנה הקוונטי של הכוח החלש,מקווה שמתקן,כגון הLHC ,יסייע לנו במציאת בוזון היגס,הוא מאמין גם,שבוזון היגס בעצמו,מורכב מחלקיקים,קטנים יותר מכל חלקיק ידוע,שיתגלו מתוך פעולת המאיץ.
ג'ורג' סמוט ,חתן פרס נובל ל2006 ,שלקח חלק בגילוי החומר האפל(חומר שמרכיב את רוב רובו של היקום ,למרות שאיננו יכולים לקלוט אותו או להעיד בדרך אחרת על קיומו) מצפה לצפות מתוך ניסויים אילו, בחלקיקים, מהם מורכב החומר האפל.
החומר האפל,הינו חומר, שכיום,איננו יכולים לצפות בו ישירות,אך אנו משערים את דבר קיומו,מתוך מגוון תופעות שסובבות אותנו,ואינן יכולות להיות מוסברות אלא דרך קיומו המשוער,למשל,תצפיות בגלקסיה הקרובה אלינו ביותר-אנדרומדה,מראות כי הכוכבים, ואף אטומי המימן,המרוחקים מאוד ממרכז הגלקסיה,ומצויים,למעשה כמעט בתחום המעטפת של אנדרומדה,נעים סביב המרכז הגרעיני של הגלקסיה,ממש באותה המהירות ,שבה נעים סביב מרכז זה, הכוכבים ואטומי המימן הקרובים אליו ביותר.
תופעה זו הינה מנוגדת,לגמרי,לניבוי המשתמע,מחוקי הכבידה של ניוטון,אשר מהם נובע כי הכוכבים והאטומים הקרובים,נמשכים בכוח צנטריפוגלי רב יותר אל גרעין הליבה, וממילא,על פי החוק השלישי,הם בעלי רכיב כוח צנטריפטלי גדול יותר,אשר גם רכיביו האופקיים, המשוקללים,יהיו גדולים יותר,בהתאם,ואז,על פי החוק השני,נובע שגם תאוצתם ומהירות סיבובם,סביב הגרעין,אמורים להיות,במצב זה,גדולים יותר.
אם אין הדבר כך,הרי שאמורה להיות סביבם,או בצמוד אליהם,מסה אדירה,בלתי נראית,אשר תיצור משיכה צנטריפוגלית עצומה,זהה למשיכתם של הגופים הקרובים.
חישובים הנוגעים למהירות הסיבוב של כוכבים סביב מרכז הגלקסיה שלהם,ואף מהירות סיבוב גלקסיות,סביב מרכז מגה גלקטי משוער,העלו את ההשערה כי חומר היקום מורכב, רק ב4% ממסתו,מצברים כדוריים טבעיים בגודל של אטום ומעלה,כוכבים או גלקסיות, 21% מהיקום עשויים,כנראה,מהחומר האפל,ו75% מהיקום עשויים מאנרגיה אפלה!.
נובע מכאן כי על 96% מהיקום,איננו יודעים דבר,ואף לא שמץ דבר!,ואם זה איננו בסיס למשבר מדעי,אז מה כן,יכול וראוי,להוות בסיס למשבר שכזה?
התהליך בו מגיע המין האנושי,להבנה עמוקה ובהירה יותר של עולם החומר,מתנהל בשני מישורים:המישור התיאורטי והמישור הניסויי.
במישור התיאורטי,משאבנו העיקרי הוא הדמיון האנושי ויכולות החשיבה של יחידי סגולה,המסוגלים לשער ,דברים שעיין אנוש טרם ראתה,ולתת להם ביטוי באמצעות מטפיזיקה,מודלים מרחביים,ולבסוף גם באמצעות מציאת נוסחאות מתמטיות מתאימות.
כלים אילו,הם אילו המכוונים את המדענים,המצוידים בטכנולוגיה ובידע מחקרי,ונותנים להם רעיונות בדבר,אילו שאלות מחקריות ניתן לשאול,מה עליהם לחפש,היכן וכיצד.
לא תמיד מתאפשר מצב אופטימאלי זה,לעיתים,באופן אקראי,מתגלות תופעות לא מוסברות,והדבר יוצר תחושת משבר,הנטייה הטבעית היא ליצור במצבים אילו תיאוריות מאולצות מידיות,אשר רובן מאוד לא משכנעות,ולכן נקראות בשם הסברי אד הוק.
חשוב,לדעתנו,שהמדענים והתיאורטיקנים יבינו את החשיבות הכרוכה בהישארות בתחושת משבר זאת,ואפילו זמן רב,ללא התפשרות על הסברים קלים ושטחיים,ויתמידו בכך ואפילו זמן רב,וזאת עד שתעלה תיאוריה ,שהיא באמת הולמת, בכל ההיבטים.
במובן זה אנו מבינים ומסכימים עם האידיאולוגיה של ברל כצנלסון,שדיבר בהקשר אחר,אידיאולוגי ופוליטי,בגנותו של הטיוח ,ובזכותה של המבוכה.
המבוכה הנוצרת מתוך סתירות שעולות,ואפילו תחושות בלבול ומצוקה,יכולה להיות מבורכת,שכן המשבר מוליד,לרוב,מתוך הסבל האישי,תהליך דיאלקטי בונה ,וצמיחה.
למשל,במישור הניסויי,הרי שהמאיץ ההדרוני הגדול ,עשוי ואולי אפילו נועד,ליצור תופעות רבות שתהיינה בלתי מוסברות בשלב זה,והדבר רק יחריף את תחושת המשבר ,והצורך בהסבר תיאורטי שיצדיק את המאמץ הטכנולוגי האדיר שהושקע.
ברור הוא ,שהתופעות שתתגלינה לכשעצמן,לא תספקנה לצורך יצירת תיאוריה הולמת.
אין הדבר דומה,לטווח התופעות הטבעיות ,אשר בהן אב המושג,מוביל,באופן טבעי,למושג.
כאן המדובר הוא בתופעות ,שנוצרו באופן ניסויי ומלאכותי, והן מטיבן,מרוחקות מאוד מטווח התופעות הטבעיות אשר התקיימו במהלך התפתחותנו האבולוציונית.
משום כך,רק הדמיון האנושי,יוכל לספק כאן,את הסחורה הנדרשת לשם הבנה,וזאת מתוך תהליך הדורש מקוריות,אומץ ויצירתיות ,ומאופן מהותו, אינו טבעי או מתבקש מאליו.
לדעתנו,סביר מאוד,שהתיאורטיקן שיוביל לשינוי המהותי בתיאוריה הקיימת כיום,לא יהיה חלק מקהיליית המדענים העכשווית,מדענים הכבולים ותלויים במושגים,כלים ודרך חשיבת המודל הסטנדרטי,אלא יבוא מתוך דיסציפלינה שונה לחלוטין,חיצונית,ולא תלויה בדבר.
אנו ננסה להציג את התיזה שלנו,כתזה הראויה להחליף את קודמתה הבעייתית והמוגבלת.
קון,מתאר מהפיכה מדעית,כתהליך המתבסס על יכולת שכנוע הגיונית,וטיעונים לוגיים ומדעיים,אך גם כתהליך שטומן בחובו אלמנטים פוליטיים וחברתיים,באופן שיכול להזכיר תעמולת בחירות,מעין מסע בחירות של מפלגה חדשה,השואפת להיבחר ולהוכיח עליונות על קודמתה,באמצעות טיעונים הגיוניים,ואף ניסויים מכריעים,המוכיחים עדיפות ויתרון.
כיום,עם הידע המצוי ברשותנו,ועם הקריטריונים המובחנים והמוסכמים המבחינים בין המט פיזיקות השונות,אנו מצויים לראשונה במצב אשר בו, ביכולתנו,לבחור במטפיזיקה סבירה ,שתיתן מענה,הן לבעיית הצורך בהסבר והבנה והן לדרישות הפרקטיות והניסוייות.
באשר לישים הבסיסיים,חלקיקי היסוד,הרי שרצוי שאילו יהיו פשוטים ככל האפשר,הן ויזואלית והן מושגית,משמע, יותר סביר שיהיו בעלי צורה כדורית ,סימטרית לחלוטין, מאשר צורה מתומנת,למשל,או כל צורה אחרת שהיא לא טבעית וסימטרית לחלוטין.
סביר להניח, גם,כי הם לא יהיו בעלי כוח חשיבה,רצון,ידיעה,או כוחות מאגיים של משיכה או דחייה מרחוק.לכל היותר,הם יכולים לדחוף זה את זה תוך תנועתם,על פי החוק השלישי של ניוטון ועל פי המודל של חוקי בויל,הקיים בכל תיאוריה המתארת את התנהגות הגזים.
אסור לנו לבצע בישים מטפיזיים אילו,לא אידיאליזציה,לא השלכה של תכונות או מאפיינים אנושיים,ולא ייחוס אומניפוטנטי של תכונות מאגיות מסוג כלשהן.
מה שכן ניתן לשער,הוא, כי ישנו משחק כוחות מכאני בינם לבין עצמם,ולעיתים גם בינם לבין ישים ,המהווים כדורים טבעיים מסדר גודל שונה מהם.
משחק כוחות זה קובע, בסופו של דבר, את היערכותם במרחב במבנים,את תנועתם ואת כל התופעות השונות(השערה זו דומה להשערתו של דמוקריטוס, כאשר אפיין את האטום).
מה שאנו באים להציע הוא ,שהמטפיזיקה החדשה תהייה משופעת ,עד כמה שפחות, במיתוסים מופרכים בעליל,כל מה שנראה בעליל כמופרך או בדוי,וכלקוח מתוך סיפורי פיות ואגדות ,או לחלופין מהווה טאוטולוגיה,ירד מן הפרק ויעבור לתחום סיפורי הפיות שנספר לילדים לפני השינה,אך בשום אופן לא נאפשר כניסתו לארסנל התיאורטיקנים הפיזיקאליים והמדענים, בשעה שהם אמורים להיות הגיוניים ומנומקים ככל האפשר.
הפיתרון הרציונאליסטי דתי בו נאחז ניוטון היה,למשל, טוב,אולי ,על רקע נטייתו הדתית הבולטת, והועלה,כנראה, גם בכדי שלא להרגיז את הכנסייה, בתקופה שהייתה אמנם מוארת ורנסאנסית במהותה ,אך התאפיינה עדיין בחשש רב ממרד גלוי בכנסייה.
חשוב לזכור שהתיאוריה נוצרה,רק במרחק שנים ספורות, מהרצח המבעית של ג'ורדאנו ברונו בידי הכנסייה.
היבט רציונאליסטי זה,הוא בהחלט דתי במהותו,ואינו מספק בהיבט המטפיזי,ניוטון הרגיש בכך והודה בכך שהבנת המהות האמיתית עדיין לא הושגה והוא מחכה לרגע ההשראה אשר יגרום לה להתבהר פתאום מול עיניו בעתיד,ואם לא לעיניו אז אולי לעיני אחרים.
דבר זה לא קרה ,וזאת משום שיצירת מטפיזיקה חדשה,דורשת גם עמדה נפשית אקטיבית וחד משמעית של חוסר התפשרות ונכונות לשינוי מהותי,וגם ידע בדבר המאפיינים הנדרשים לצורך בניית מטפיזיקה הולמת,ידע שלא היה ,עדיין, לניוטון, בזמנו.
המדע, כיום,נשען אמנם על מטפיזיקה כללית במובלע,אך אין הוא מפרט ,בדרך כלל, במפורש ובגלוי, את המטפיזיקה,העומדת בשורש הנחותיו.
גם החוקים המתמטיים של הפיזיקה,אינם נובעים כיום ישירות מהמטפיזיקה,אלא מתוך אינטואיציה ויצירה,שבאה בעקבותיה,של מודלים מתמטיים,אשר באים לכמת את המציאות,יחד עם זאת ,אם נבדוק לעומק ,נוכל לראות בדיעבד את הנחות היסוד הניצבות בבסיסה של כל תיאוריה, ולנסחן במפורש.
עלינו להבין, כי אם אנו מתעלמים מן הצורך במטפיזיקה, אין זה אומר,שלא הנחנו ,במובלע, הנחות מטפיזיות.
מה שזה כן אומר,הוא,שאנו עלולים להשתמש, במובלע,במט פיזיקות טובות פחות, ואפילו גרועות וכוזבות ,פשוט,משום שלא נתנו את דעתנו,מספיק,לנושא.
אם נרצה או לא נרצה,ואם ננסח זאת במפורש או נעדיף להתעלם מכך,המטפיזיקה קובעת הרבה: את הבנת התופעות,את משמעותן ואפילו את סוג התיאוריות שנבחר.
לכן, כפי שכבר הודגש, עלינו להשיב את הנושא המטפיזי לראש סדר היום והחשיבות.
יתכן מאוד, ומטפיזיקה עדכנית ומספקת ,על פי כל העקרונות שטבע קון,תוביל אותנו להבנת תופעות ,שלא התיישבו,עם התיאוריות הקיימות כיום,ולכן הייתה נטייה להתעלם מהן,או לפרשן באופן מוטעה ומופרך עד היום,כמו כן היא עשויה להוביל אותנו להשערת מודלים מתמטיים מדויקים יותר,מכל אילו שיצרנו בעבר,ולחקר תופעות שלא יכולנו לדעת שקיימות,ולעיתים גם לא שקלנו לחקור בעבר.
אם נחזור אחורה בזמן ,ניווכח, כי בתולדות ההיסטוריה האנושית החדשה ,החל מימי יוון, בלטה העובדה ,כי המטפיזיקה הלכה והתפתחה באופן מרשים למדי ,בייחוד בתקופה ההלנית,מאז היא ירדה בקרנה ובמרכזיותה,עם ההתפתחות המדעית והטכנולוגית המרשימה שנבעה מאימוץ הפרדיגמה שיצר והנהיג ניוטון וההנחה הייתה,כי אין צורך במטפיזיקה לשם הישגים,יתכן ואת מכת המוות הסופית שלה היא ספגה מידי הפוזיטיביזם הלוגי.
ויטגנשטיין היה ממייסדי הפוזיטיביזם הלוגי,הפוזיטיבי סטים רצו לבטל את השימוש במטפיזיקה,ולהפוך את המשפטים השונים לבעלי משמעות או חסרי משמעות ,על פי קריטריונים אמפיריים בלבד.
משפטים בעלי משמעות,לדידם,היו המשפטים התיאוריים של מדעי הטבע וחיי היום יום.
המשפטים התיאורטיים המופשטים,לא נחשבו לדידם לבעלי משמעות.
כמו שיפורט במאמר שיעסוק באסכולה זו, נראה כי ויטגנשטיין עצמו נוכח כי "העולם" אותו יצר הוא עולם חלקי,מצומצם ומעוות,וחזר בו,בהמשך דרכו,מחלק גדול מהנחות היסוד שלו,הפוזיטיביזם הלוגי נפח את נשמתו כבר בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת ,והמנצח על מלאכת הקבורה היה ויטגנשטיין עצמו.
מאז,למרות גוויעת הזרם הפוזיטיבי סטי,לא חזרה המטפיזיקה לתקופות הזוהר והארה שאפיינו אותה בתקופה הקלאסית,יחד איתה,הלכה ושקעה גם הפילוסופיה של המדע כולה,למצב של שנת חורף והידחקות לשוליים,ולמעשה מזה מאות שנים,אין היא בקדמת הבמה ובשורש יצירת התיאוריות בתחומי הפיזיקה התיאורטית,הכימיה ,הביולוגיה וכיו"ב.
לסיכום,כאמור בתחילת פרק זה ,תחילת תולדות המטפיזיקה הייתה עוד ביוון העתיקה, נוכחנו כי כבר דמוקריטוס טען ,כי העולם עשוי מאטומים,והם אבני הבנייה של העולם.
השערתו לא הסתמכה על תצפית,אלא על כוח האינטואיציה ,הדמיון והלוגיקה שלו בלבד, הדברים שהגה לפני אלפי שנים ,רלוונטיים באופן מדהים ,לידע המצוי ברשותנו כיום.
מסתבר כי העולם,למזלנו,לא זונח ,בדרך כלל,תיאוריות ומט פיזיקות טובות,וכך תפיסה זו התמידה והעמיקה עם השנים ,ואכן,היחידה המטפיזית הבסיסית ביותר והפורה ביותר אותה אנו מכירים היא האטום.
סוגי האטומים השונים, נחשבים לאבני הבניה היסודיות של כל היקום הסובב אותנו.
המיקרוסקופ המשוכלל ביותר של ימינו ,אינו מאפשר לנו לראות ישירות את האטום, ובטח שלא מה שמעבר לאטום,ו"הראיה" שהוא מאפשר לנו לגבי האטום היא מאוד מטושטשת, חלקית ומוגבלת ,ולכן הדיון בחלקיקים מרכיבי האטום הוא בשלב זה תיאורטי בלבד, ומהווה ניסיון להסביר את התנהגות האטום,והכוחות השונים המתקשרים אליו,או אל האלקטרונים,והתופעות השונות הנובעות מהם במסגרת השדות השונים,ולא מעבר לכך.
האטום הצליח,אם כן,להוות אבן בסיס לכל תצפיותינו והבנתנו,לא משום שהצלחנו לצפות בו בבהירות,אלא משום שהוא הוכיח עצמו פורה מאוד כבסיס להבנה,תיאור וניבוי,הן בתחום הכימיה ,הן בתחום הפיזיקה והן בתחומים נוספים.
מסתבר גם שהאטום ,הינו, בהחלט,בסך הכל יש תיאורטי, העומד בקריטריונים שטבע קון לגבי יש מטפיזי סביר.
יש המקבלים ללא עוררין את מושג האטום ,לעומתם,יש הטוענים ,כי כל יחידה יסודית, על פי מהותה ניתנת לפירוק,ומשום כך המונח יחידה יסודית ואטום,הוא מופרך מיסודו.
לגבי האטום, אין ספק, שביחס למט פיזיקות אחרות,הוא מספק הבנה טובה וסבירה של העולם ,שהיא פשוטה יותר מאחרות, ונגועה פחות במיתולוגיה מופרכת ובלתי סבירה,יחד עם זאת לאור כל הידע שהצטבר אצלנו כיום, ניתן לבחון גם מיתוס זה ,בעין ביקורתית.
לכן במקום השימוש במונח האטום,במובנו המסורתי,יצרנו מודל של כדורים טבעיים מסדרי גודל ברמות שונות,מודל זה מצליח להסביר על סמך עקרונות פשוטים את כל התופעות הידועות לנו כיום,ואף אינו בא בסתירה עם מאפייני ותכונות האטום הידועים לנו כיום(נראה בהמשך,כיצד יש ביכולתו,להסביר בנקל,את כל התופעות המתקיימות כיום).
בפרק המפרט את התיאוריה הפיזיקאלית החדשה ,ובכללה את המטפיזיקה החדשה,נתייחס בהרחבה למושג האטום, ולפיתוח מודל הכדורים הטבעיים לרמותיהם השונות.
נראה,כיצד הוא עולה על המודל האטומי הן בכוח ההסבר שלו,הן בהתיישבותו עם הנתונים והתופעות הידועים לנו כיום, והן ביכולת בניבוי שלו,ונציע אפילו ניסויים מכריעים בנושא.
אין ספק שמודל הכדורים הטבעיים ,המוקפים במערבולת האתר הדינאמי,במשמעותו החדשנית,מאפשר לנו להסביר תופעות שונות שלא הובנו עד היום.
מוסבר במסגרתו,לראשונה, איך ומדוע הכדורים הבסיסיים(האטומים) מושכים אליהם אטומים אחרים,ואיך הם מושכים את האלקטרונים.
מוסבר גם,איך הם הודפים אטומים אחרים בלי להתפרק ולאבד את הסטביליות שלהם.
לגבי כדורים טבעיים לרמותיהם,מוסבר איך הם נוצרים ואיך הם משתנים במהלך מחזור חייהם,מובהר גם מאיין נובעת אנרגיית הביקוע העצומה שלהם, ומה קושר את חלקיהם.
מוסבר ומובהר,בדרך פשוטה ובהירה ביותר,מהם ,וכיצד נוצרים מעברי וגלגולי האנרגיה השונים,ומוסברות עוד הרבה מאוד תופעות שונות ,שתובהרנה במאמרים המתאימים.
לגבי המערבולת,אותה רוח סערה תמידית של תת חלקיקים, אשר אופפת ומתערבלת ללא הפסקה סביב האטום,סביב כדור הארץ והשמש,וסביב הגלקסיות,הרי הסקנו לגבי המבנה שלה,ודרך פעולתה,מתוך המבנה של מערבולת הכוכבים והאטומים בגלקסיות השונות.
זהו ,למעשה,המבנה ה"קטן" ביותר ,שאנו יכולים לצפות בו בחדות יחסית,ומתוך הנחה שהדינאמיקות,המנגנונים והמבנים הם ,למעשה,זהים,וחופפים בין רמות גודל הכדורים הטבעיים השונות,הרי שזהו, גם כן,המבנה המשוער של המערבולת האופפת את האטום.
המבנה הזה דומה ,למעשה,דסקית או ללוח שעון אליפטי,הוא זה שיוצר את התנועה הסיבובית של האטומים ושל הכוכבים ,סביב המרכז הגרעיני של הגלקסיה.
המערבולת, בפירוש,אינה כדורית,ומסלולי ההקפה כולם מצויים,בקירוב,במישור אחד.
כפי שנראה, במצבים מסוימים,מישור זה עשוי להסתובב סביב צירו בתנועת ספין.
כמו כן ,נראה ,כי המישור המרכזי של המערבולת, משנה תדירות ,את כיוונו, בהשפעת כוחות ורוחות שונים,ודבר זה, גם הוא, יכול לספק הסבר לתופעות שונות.
לכאורה,הכדורים הטבעיים,יכולים להצטבר ולעלות ברמות סדרי הגודל,עד לרמת גודל שהיא אין סופית,ובמקביל להתחלק לכאורה עד אין סוף לרמות גודל קטנות יותר ויותר.
יחד עם זאת נראה לנו,אינטואיטיבית,כי חייב להיות שלב,אשר בו,החלוקה, תוביל ,בסופו של דבר,לחלקיקים הבסיסיים ביותר של היקום.
אילו הם ,כנראה,החלקיקים אשר באמת אין אפשרות לחלקם יותר,והם ראויים להיקרא האטומים האמיתיים,במשמעות של בלתי ניתנים לחלוקה.
נצטרך,במקרה זה,להסביר כיצד הם מתקבצים לכדורים ברמת גודל גדולה יותר.
בהמשך,נבהיר ונמחיש כיצד,לצורך התקבצות דינאמית ואולי גם יצירת המערבולת הבסיסית,אין צורך בתשתית של כדורים טבעיים אשר הם בעלי מערבולת משל עצמם.
הן יצירת המערבולת,והן תופעת לכידת חלקיקי המשנה,יכולות להיווצר גם בכדור טבעי בסיסי,המורכב מחלקיקים פשוטים ביותר וחסרי מערבולת.
לכן ,התיאוריה של הכדורים הטבעיים שיצרנו,אינה גוררת אותנו בהכרח להנחת אין סופיות הכרחית של התקיימות מבנים בסיסיים מסוימים וכך,לרגרסיה אינסופית.
ייתכן בהחלט שישנם גדלי קצה של כדורים טבעיים המרכיבים את היקום ,הן במובן של כדור ,אשר הוא מסדר הגודל הגדול ביותר ביקום,והן במובן של כדור בסיסי ובלתי ניתן לחלוקה נוספת,אשר נמצא בסדר הגודל הקטן ביותר ביקום ,והמהווה את בסיס היקום.
בכל מקרה ,אנו בספק רב, אם גדלי קצה אילו, עתידים להיות בשלב כלשהו,ולו גם רחוק בשנים,נגישים לתצפיותינו,הן הישירות והן אילו המתבצעות באמצעות מכשירים.
חשוב שנבין עד כמה אנחנו קטנים ומוגבלים אל מול היקום הכביר,ואז אולי נתמלא בדרגת יראת הכבוד והצניעות המתאימים.
יחד עם זאת,יכולת והיקף הדמיון שלנו ,תמיד יעלו בהרבה,על יכולות התצפית שלנו, ולכן נוכל תמיד להפליג הרחק ,במחוזות התיאוריה והדמיון.
ישים מטפיזיים שניצור,יסייעו לנו תמיד להבין,להסביר ואף לדעת את העולם ברמה שהיא גבוהה בהרבה מהמתאפשר ללא מטפיזיקה טובה.
הגיע הזמן שנפר את הכלל המרכזי שניוטון קבע שהמט פיזיקה אינה העיקר, כי למרות שהתעלמנו ממנה, ואף נטשנו אותה למשך שנים ארוכות, היא נותרה הגרעין והעיקר, יפהפייה נרדמת המחכה לתורה להתעורר,כאשר היא תתעורר בקרוב היא תהיה בפירוש אבן התשתית,אשר סביבה ייסבו הן הפילוסופיה,אם המדעים,והן הפיזיקה ,שהיא המדע הקלאסי ביותר,כמו שכבר נאמר "אבן מאסו הבונים והייתה לראש פינה".
המטפיזיקה החדשה,שתפורט בהרחבה בפרק העוסק בפרדיגמה החדשה, היא, למעשה, הפלטפורמה, אשר עליה תיבנה, הפרדיגמה החדשה שנציע.
