השער השני - השתלשלות הי"ס תוך העיגולים ובו ג' ענפים:
השתלשלות הי"ס דרך עיגולים עניינם הוא שכבר נודע שהחלק התחתון שבחמש מדריגות הנשמה שהיא הנפש כנודע ממנה נתפשטו הי"ס דעיגולים בראשונה דרך הקו והצנור מפאת הא"ס כדמיון אדם תחתון החומרי שבתחלה יש לו בחי' נפש ואח"כ זוכה וקונה בחי' רוח אח"כ מדריגת נשמה וכו' והסדר הזה היה למעלה ג"כ כי בראשונה נאצלו י"ס דעיגולים בבחי' כלים ובבחי' עצמות ורוחניות שבתוכם מבחי' מדריגות נפש לבד \
נפששם משותף. הוא שם הנפש החיונית הכוללת כל בעל תחושה 1:אשר בו נפש חיה 2.והוא גם שם הדם:לא תאכל הנפש עם הבשר 3.והוא גם שם הנפש ההוגה 4 כלומר: צורת האדם 5:חי ה' אשר עשה לנו את הנפש הזאת 6.והוא שם הדבר הנשאר מן האדם אחר המות 7:והייתה נפש אדני צרורה בצרור החיים 8.והוא שם הרצון:לאסר שריו בנפשו 9,כלומר: ברצונו, וכמוהו:ואל תתנהו בנפש אויביו 10כלומר: אל תמסרהו לרצונם, וכמוהו לדעתי:אם יש את נפשכם לקבר את מתי11,כלומר: אם היה זה מדעתכם וברצונכם. וכמוהו:אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה 12,עניינו אין לי חפץ בהם, כלומר: איני רוצה בקיומם. וכל זיכרון נפש שנאמרה ביחס אליו יתעלה היא עניין הרצון כפי שקדם לנו 13 באמרו:כאשר בלבבי ובנפשי יעשה 14,עניינו בחפצי ורצוני. ועל פי העניין הזה יהיה פירוש:ותקצר נפשו בעמל ישראל 15חדל רצונו לענות 16 את ישראל.
ופסוק זה לא תרגמו יונתן בן עזיאל כלל 17, מפני שהוא הבינו כפי העניין הראשון 18 וראה על ידי כך התפעלות, ולפיכך נמנע מלתרגמו, אבל אם יובן כפי העניין הזה האחרון, יהיה הפירוש פשוט מאוד, לפי שכבר קדמו הדברים כי השגחתו יתעלה נתרוקנה מהם עד שאבדו, ושוועו ולא הושיעם, וכאשר שבו היטב והושפלו מאוד ושלט בהם האויב, ריחמם וחדל רצונו מלהמשיך בעינוים והשפלתם.
דע זה כי נפלא הוא, ותהיה ה-בית שבאמרו בעמל ישראל, במקום מן, וכאלו אמר 'מן עמל גבראל'. וכבר מנו מזה בעלי הלשון 19 הרבה:והנותר בבשר ובלחם 20, נשאר בשנים 21, בגר ובאזרח הארץ 22,ורבים הם. \\ואח"כ חזרו ונאצלו בחי' הי"ס דרך קו היושר כמראה אדם כנ"ל וגם הם כוללים ב' בחינות כלים ועצמות הרוחניות שבתוכם בבחי' מדרגה יותר עליונה הוא הנקרא מדרגת רוח שהוא למעלה ממדרגת הנפש\\רוחשם משותף. הוא שם האויר כלומר: היסוד מארבעת היסודות:ורוח אלוהים מרחפת 1.והוא גם שם הרוח המנשבת:ורוח הקדים נשא את הארבה 2, רוח ים 3,וזה הרבה. והוא גם שם הרוח החיוני 4:רוח הולך ולא ישוב 5, אשר בו רוח חיים 6.והוא גם שם הדבר הנשאר מן האדם לאחר המות אשר לא ישיגהו הכיליון 7:והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה 8.והוא גם שם השמע השכלי האלוהי הנאצל על הנביאים, ואז מתנבאים על ידו, כמו שנבאר לך כאשר נדבר על הנבואה 9 במה שראוי להזכיר במאמר זה:ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם 10, ויהי כנוח עליהם הרוח11, רוח ה' דבר בי 12,וזה הרבה. והוא גם שם הכוונה והרצון:כל רוחו יוציא כסיל 13כוונתו ורצונו, ודומה לו:ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע 14,אמר: יתפרדו כוונותיו וייעלמו תחבולותיו, וכמוהו:מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו 15,אמר: מי הוא אשר יודע סדירות רצונו 16 או משיג הנהגתו את המציאות היאך היא, שיודיע לנו אותה 17, כמו שנבאר בפרקים שיבואו בהנהגה 18. נמצא שכל רוח האמורה כלפי ה' היא כפי העניין החמישי, ומקצתן כפי העניין האחרון שהוא הרצון כמו שבארנו, ויש לפרש כל מקום כפי מה שמורה עליו אותו הדבור 19. \\ ונמצא שבחי' י"ס דעיגולים הם מדרגת נפש עם הכלים המיוחסי' להם ובחי' י"ס דיושר כמראה אדם שנאצלו אח"כ הוא מדרגת הרוח עם הכלים המיוחסים להם. והנה בחי' הכלים הנ"ל כבר נוגע שאבר הכבד הוא משכן הנפש והלב משכן הרוח והמוח משכן הנשמה ואין כאן מקום ביאור פרטים אלו:
עוד צריך להודיע כללים אחרים הלא הם אלו דע כי בחי' עצמות ורוחניות אשר מתלבש תוך הכלים הנ"ל הלא הוא הנזכר תמיד אצלינו בחיבורינו זה בחי' אורות נעלמים\\ודע, שהיה ראוי שנדמה יחס ה' יתעלה אל העולם יחס השכל הנקנה אל האדם, אשר אינו כוח בגוף, והוא נבדל מן הגוף בדילות אמיתית, ונאצל 96 עליו, והיה נעשה דימוי 97 הכוח ההוגה לשכלי הגלגלים שהם בגופים. אלא שעניין שכלי הגלגלים, ומציאות השכלים הנבדלים, וציור השכל הנקנה שגם הוא נבדל, הם דברים שיש בהם עיון וחקירה, וראיותיהם עמוקות, ואם כי נכונים הם, ויולדו בהם ספקות רבים, ולמפקפק בהן פקפוקים, ולמשתבש בהם שבושים 98. ואנחנו הלא רצינו תחילה שתצטייר לך המציאות הציור הפשוט, אשר לא יכחיש אותו במאומה ממה שהזכרנו באופן תמציתי, כי אם אחד משנים: או סכל בדבר הפשוט, כמו שמכחיש מי שאינו מהנדס דברים לימודיים מוכחים, או מי שמעדיף להחזיק השקפה מסוימת שקדמה לו ויטעה את עצמו. אבל הרוצה לעיין עיון אמיתי ילמד עד שתתבאר לו אמיתת כל מה שאמרנו, וידע שזו היא צורת המציאות הזו אשר מציאותה יציבה בלי ספק ובלי היסוס, ואם ירצה לקבל את זה ממי שהוכח לו כל מה שהוכח - יקבל, ויבנה על כך הקשיו וראיותיו, ואם אינו מחשיב ההסתמכות על אחרים ואפילו בהתחלות אלו, ילמד, וסוף יתברר לו שהדבר כך הוא.
הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך 99.
\\\. והנה האורות האלו הם ב' בחי' א' נקרא או"פ המתלבש תוך הכלים\ודע, כי הדימוי הזה אשר דמינו את העולם בכללותו לאחד האדם, אינו שונה במאומה ממה שהזכרנו, זולתי בשלשה דברים:
האחד שהאבר המנהיג בכל חי שיש לו לב, ייהנה באברים המונהגים ותחזור אליו תועלתם84. ואין במציאות הכללית דבר שכזה, אלא כל מי שמאציל ניהול או נותן כוח, לא תחזור אליו תועלת כלל מן המונהג 85, אלא נתינתו מה שנותן, כנתינת המטיב בתורת חסד שהוא עושה זאת נדיבות טבעית וחסד מקיף, לא לתקווה. אלא זה התדמות לה' יתעלה שמו.
והשני כי הלב בכל חי בעל לב הוא באמצעיתו, ושאר האברים המונהגים סובבים אותו כדי שתבואהו תועלתם בנצירתו ושמירתו בהם, כדי שלא בקלות יבואהו נזק מבחוץ. והדבר בעולם בכללותו בהפך, הנכבד סובב את הגרוע, מפני שאין חשש עליו 86 שיקבל [קלא] רושם 87 מזולתו, ואפילו אלו היה מתרשם הרי אין בנמצא מחוצה לו גוף אחר שיעשה בו רושם, והרי הוא משפיע על כל מה שבקרבו 88 ולא יגיעהו רושם כלל, ולא כוח מזולתו מן הגופים. ויש כאן עוד דימוי מסוים, והוא, שהאבר המנהיג בכל חי, ככל שנרחיק ממנו מן האברים הוא פחות חשוב מן הקרובים אליו. וכך הדבר בעולם בכללותו, כל שנתקרבו הגופים אל המרכז נקדרו, ונתעבה עצמם, וכבדה תנועתם, ונעלם זוהרם ושקיפותם, מחמת ריחוקם מן הגוף הנכבד הבהיר השקוף הנע העדין הפשוט, כלומר: הגלגל. וכל גוף שקרוב אליו מקבל 89 משהו מן הסגולות הללו כפי קרבתו, ותהיה לו עליונות מסוימת על מה שלמטה ממנו.
. \\. והב' נקרא או"מ וסובב עליו שמרוב גודל הארכתו אין הכלי יכול להלבישו ולקבל כחו בתוכו ונשאר אור ההוא מקיף וסובב עליו מבחוץ \והשלישי שהכוח ההוגה הזה, הוא כוח בגוף ובלתי נפרד ממנו 90. וה' יתעלה אינו כוח בגוף העולם, אלא נבדל מכל חלקי העולם, וניהולו יתעלה והשגחתו נאצלת לעולם בכללותו אצילות שנעלם מאתנו תכליתה 91 ואמיתתה. וכוחות בני בשר חסרי אונים מלהשיגה. כי הוכח בהחלט על בדילותו יתעלה מן העולם ופרידותו 92 המוחלטת ממנו, והוכח בהחלט על מציאות עקבות 93 ניהולו והשגחתו בכל חלק מחלקיו 94 ואפילו הקטן והשפל ביותר, יתעלה מי שהאירתנו 95 שלמותו\\ואין לך שום אור בעולם שאינו כולל ב' בחי' אלו שהוא או"פ ואו"מ וכמו כן בחי' הכלים אין לך שום כלי בעולם שאין לו ב' בחי' ע"ד הנ"ל הלא הוא בחי' פנימיות הכלי ששם התדבקות והתלבשות או"פ הזה בתוכו ועוד יש לו בחי' חיצוניות הכלי אשר עליו מבחוץ סובב ומקיף או"מ הנ"ל נמצא דרך קצרה האור שהוא בחי' עצמות הרוחניות מתחלק לב' מדרגות והם או"פ ומקיף ועד"ז בחי' הכלים גם הוא מתחלק לב' מדרגות והם פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים וכבר נתבאר כללים אלו.\\[כינויי ה' בפי הפילוסופים והמתכלמין]הפילוסופים, 1 כפי שידעת, קוראים את ה' יתעלה "העילה הראשונה" ו"הסיבה הראשונה". ואלה הידועים בשם "מתכלמין" מתרחקים מאוד מן השמות הללו 2, וקוראים אותו "הפועל", וחושבים 3 שיש הבדל עצום בין אמרנו סיבה ועילה, לבין אמרנו פועל.
לפי שאמרו, אם נאמר שהוא עילה, נחייב מציאות העלול, וזה יביא לקדמות העולם, ושהעולם לו 4 על דרך החיוב 5. ואם נאמר "פועל", לא יתחייב מזה מציאות הנפעל עמו, כי הפועל אפשר שיקדם את פעלו. אלא שאינם מציירים לעצמם עניין 6 שאין הפועל פועל כי אם לאחר שיקדם פעלו. ואלה דברי מי שאינו מבחין בין מה שבכוח למה שבפועל 7.
ואשר תדע אתה, שאין הבדל בין אמרך "עילה" או "פועל" בעניין זה. והוא, שכאשר תחשוב גם על העילה בכוח, הרי היא קודמת לעלולה בזמן 8, אבל אם הייתה עילה בפועל, הרי עלולה מצוי במציאותה עילה בפועל בהכרח. וכן כאשר תחשוב את הפועל פועל בפועל, יתחייב מציאות פעלו בהכרה, כי הבנאי לפני שיבנה את הבית אינו בנאי בפועל, אבל הוא בנאי בכוח, כמו שחומר אותו הבית, לפני שיבנה בית -בכוח, וכאשר יבנה, אז הוא בנין בפועל, [קיד] ויתחייב מציאות דבר בנוי אז בהכרח 9.
ואם כן לא הרווחנו מאומה בהעדפת 10 שם "פועל" על שם "עילה וסיבה".
והכוונה כאן אינה אלא ההשוואה בין שני השמות הללו, ושכמו שאנו קוראים אותו פועל, ואף על פי שפעלו נעדר,. הואיל ואין מניעה ואין מעצור לפניו 11 מלפעול מתי שירצה, כך אפשר שנקראהו עילה וסיבה בעניין זה עצמו, ואף על פי שהעלול נעדר. ואשר הביא את הפילוסופים לקראו יתעלה עילה וסיבה, ולא קראוהו פועל, אינו מחמת השקפתם הידועה בקדמות העולם, אלא מחמת עניינים אחרים, הנני מזכירם לך דרך אגב 12.
[מדוע העדיפו הפילוסופים את המונח עילה וסיבה?]כבר נתבאר במדעי הטבע 13 מציאות הסיבות לכל דבר שיש לו סיבה, ושהם ארבעה:החומר והצורה, והפועל והתכלית 14.ושיש מהם קרובים ומהם רחוקים 15, וכל אחד מארבעה אלו נקרא סיבה ועילה.
ומהשקפותיהם 16 אשר איני חולק עליהם, שה' יתהדר ויתרומם הוא הפועל והוא הצורה והוא התכלית, ולפיכך אמרו שהוא יתעלה סיבה ועילה, כדי לכלול שלושת הסיבות הללו, והם שיהא הוא פועל העולם וצורתו ותכליתו.
ומטרתי בפרק זה לבאר לך באיזה אופן נאמר בו יתעלה שהוא הפועל והוא צורת העולם, והוא גם תכליתו. ואל תטריד את מחשבתך כאן בעניין חידושו את העולם או חיובו ממנו לפי דעתם, כי ידובר בכך הרבה כראוי לעניין זה 17. והכוונה כאן שהוא יתעלה פועל את פרטי הפעלים הנמצאים בעולם, כמו שהוא פועל העולם בכללותו 18.
ואומר: כבר נתבאר במדעי הטבע 19 כי ארבעת מיני סיבות הללו, ראוי לחקור לכל סיבה מהן גם סיבה אחרת, ואז ימצא לדבר המתהווה ארבעת הסיבות הללו הקרובות אליו 20, וימצאו גם להם סיבות, ולסיבות סיבות, עד שמסתיים אל הסיבות הראשונות.
כגון: שהדבר הזה העשוי פועלו הוא כך, ולאותו הפועל פועל, ולא יחדל מכך עד שיגיע אל מניע ראשון, הוא הפועל באמת לכל האמצעיים הללו. והוא, שאם היה אות אלף מניעו אות בית, ובית מניעו גימל, וגימל מניעו דלת, ודלת מניעו הא, וזה מה שלא יעבור עד ללא תכלית 21, אם כן נעמוד אצל ההא דרך משל 22. הרי אין ספק כי ההא הוא המניע את האלף והבית והגימל והדלת, ובצדק נאמר על תנועת האלף כי ההא פעל אותה.
ועל דרך זו מתייחסת כל פעולה במציאות אל ה'. ואפילו פעלו מי שפעלו מן הפועלים הקרובים, *23 כמו שנבאר, הרי הוא הסיבה הרחוקה מצד היותו פועל 23. [קטו]
[לכל צורה קדמה צורה אחרת, והאחרונה - ה']וכך הצורות הטבעיות 24 ההוות הנפסדות 25, נמצאם אם נתחקה אחריהם, שבהכרח קדמה להם צורה אחרת המעתדת את החומר הזה לקבל את הצורה הזו, וגם אותה הצורה השניה קדמה לה אחרת, עד שיסתיים 26 לצורה האחרונה, שהיא הכרחית במציאות הצורות האמצעיות הללו, אשר אותן האמצעיות הם סיבת הצורה הזו הקרובה, ואותה הצורה האחרונה בכל המציאות הוא ה' יתעלה.
ואל תחשוב 3 כי אמרנו בו שהוא הצורה האחרונה לכל העולם, הוא רמז לצורה האחרונה אשר עליה אומר ארסטו במה שאחר הטבע, שהיא בלתי הוה ולא נפסדת *26. כי אותה הצורה האמורה שם, טבעית, לא שכל נבדל. לפי שאין אמרנו עליו יתעלה, שהוא צורת העולם האחרונה, כעניין הוית הצורה בעלת החומר צורה לאותו החומר, עד שיהא הוא יתעלה צורה לגוף 27. לא על דרך זו נאמר! אלא כמו שכל מצוי בעל צורה אינו מה שהוא כי אם בצורתו, ואם נפסדה צורתו נפסדה הווייתו ובטל; כך, כיחס הזה עצמו, יחס ה' לכל תחילות 28 המציאות הרחוקות. כי במציאות הבורא הכל 29 מצוי, והוא מקור 30 קיומו, בעניין שמכנים אותו "שפע", כמו שנבאר באחד מפרקי מאמר זה 31.
ואם יעלה על הדעת 32 העדר הבורא - תעדר כל המציאות, ותבטל מהות הסיבות הרחוקות ממנו, והמסובבים האחרונים, ומה שביניהם.
והרי הוא אפוא לו במעלת הצורה לדבר שיש לו צורה, אשר בה הוא מה שהוא, ובצורה תתקיים אמיתתו ומהותו. כך יחס ה' לעולם, ובדרך זו נאמר בו שהוא הצורה האחרונה, ושהוא צורת הצורות. כלומר: שהוא אשר מציאות כל צורה בעולם וקיומה 33 נשען בסופו של דבר אליו, ובו קיומה 33, כשם שהדברים בעלי הצורות קיומם 33 על ידי צורתם. ומחמת עניין זה נקרא בלשוננו חי העולמים, 34 עניינו שהוא חיות העולם, כמו שיתבאר.
[לכל תכלית יש תכלית קודמת]וכך הוא הדבר גם בכל תכלית. הרי הדבר שיש לו תכלית, יש לך לחקור 35 לאותה התכלית תכלית. כאלו תאמר דרך משל, שהכסא חומרו העץ, ופועלו הנגר, וצורתו הריבוע בתבנית כך, ותכליתו לשבת עליו. הרי יש לך לשאול ומה תכלית הישיבה על הכסא? ואז ייאמר שיורם היושב עליו ויגבה מעל הארץ. ותשאל עוד ותאמר ומה תכלית ההרמה מעל הארץ, ויענו לך לכבד את היושב בעיני רואהו. ותשאל ומה תכלית כבודו בעיני רואהו, ויענו לך כדי [קטז] שייראוהו וירהו ממנו. ותשאל ותאמר ומה תכלית היותו ירוי, ויענו לך כדי שתהא פקודתו נשמעת 36. ותדרוש עוד ומה התכלית ההשמעות 37 לפקודתו. ותיענה למנוע בני אדם מלהזיק זה את זה 38. ותדרוש עוד התכלית לכך, ותיענה כדי להתמיד תקינות מציאותם 39.
וכך צריך תמיד בכל תכלית שתופיע, עד שיסתיים הדבר אל רצונו יתעלה בלבד לפי השקפה מסוימת כפי שיתבאר 40, עד שתהא התשובה האחרונה 41 "כך רצה יתעלה", או אל גזרת חכמתו כפי השקפת אחרים כפי שאבאר 42, עד שתהא התשובה בסוף "כך גזרה חכמתו".
\\\ הכלל העולה שמתחלת הכל נאלצו הי"ס דרך עיגולים הלא הם מתחלקים וכוללים בחי' י"ס דכלים מעוגלים בציור עיגולים ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות ובתוך הכלים האלו מתלבשים י"ס רוחניות הנקרא אורות של בחי' הנפש. ועוד י' אורות מקיפים עליהם באופן שכל אור מהם יש בו או"פ ואו"מ והכל הוא דרך עיגולים כי או"פ הוא עגול כעין גלגל והוא מלובש תוך כלי א' מעוגל גם הוא ועל כלי זה או"מ עליו וגם הוא עגול כדמיון גלגל סובב וכן כל י"ס דעגולים עד"ז כדמיון הרקיעים והגלגלים כנודע. אח"כ נאצלו הי"ס דיושר כמראה אדם ישר והם יותר מעולים מהם וגם הם כוללים בחי' י"ס דכלים ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצונות ובתוך אלו הכלים מתלבשים י"ס רוחניים ונקראים אורות של בחי' רוח ובכל אור מהם יש בחי' או"מ על הכלי מבחוץ סביביו ובחי' או"פ מתלבש תוך הכלי הנ"ל והכל בדרך ישר כמראה אדם והנה הקדמה שהקדמתי לך בענף הזה הלא היא כוללת לכל הנאצלים והנבראים ונוצרים ונעשים שבכל העולמות:\\הרי משתמע בפירוש כי זו החלוקה לחמש כפי שהובא מדיברי המהרח''ל זל''הה ומן המורה נבוכים נחלקת לב' בחינות נפש ורוח ,ויש לבקשות מעתה איך יתורץ חמשת השיטות ''הידועות'' לשיטה אחת אם יש לנו לחלקם עוד לשתי חלוקות וחוזרת טענתינו כי שאלת מהי קבלה אינה מתחילה מאחר ויש לתרץ את ב' השיטות שהוקשו על הרמח''ל כמקבילות לב' החלוקות ,דלעיל,נפש ורוח,וקושיה זו שהובאה על ה''פרדס רימונים'' אינה במקומה ,שידוע לך מ'''ש בסוף האוצ''ח בהגהות כי קבלת הראשונים היתה בבחי' שם בן ,ועיגולים ,ביחס לקבלת הארי''זל, והיה לך להקשות ישירות על שיטת הרמח''ל שמביא כי ,הרמ'ק לא עסק,בשיטתו בענין הפרצופ' והוא ההבדל בינו ובין שיטת האריז'ל ,והיה לך יותר להקשות על שיטת הרמחל שתיר''ץ ב' שיטות אלה,או שמא אינך סבור כי יש לתירוצו מקום וזו קושיה ,באמת על שיטת הרמח''ל,אלא שלפי קוצר דעתינו אין מקום להקשות כלל ,ושמא תואיל תחילה לבאר מה שנתבקש ,ואח''כ תפרש פירושים בענייני משפט,אינך ברור דיו,
