דמוקרטיה מתקדמת בעזרת מיחשוב ואינטרנט 

מושג הדמוקרטיה כשיטת מימשל התחיל באתונה שביון הקדומה ועוצב לצרכי ניהול של העיר אתונה. דמוקרטיה זאת יועדה לאזרחים בלבד והותאמה לצרכי העיר אתונה בלבד. במהפכה הצרפתית נעשתה התפתחות ניכרת בהבנת המושג דמוקרטיה. הוגדרו שלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת וכן מושג החוקה. מבנה ברוח זאת אומץ ע"י מדינות רבות והותאם לצרכי מדינה המונה מיליוני אנשים. בכל מדינה אומץ מודל אחר. החסרון המרכזי של המשטר הדמוקרטי שהתפתח בצורה זאת הוא, שברוב המדינות הדמוקרטיות אין מקום לאזרחים בהתנהלות היום יומית של המימשל, והם יכולים להתבטא רק בעת הבחירות שנערכות אחת לכמה שנים. עד אז הרשות המבצעת עושה ככל העולה על רוחה, כאשר העם מנוע מלהשתתף בעשיה. בצורה כזאת לא מתקיים שלטון של העם שזה פירוש המילה דמוקרטיה.
יוצא מן הכלל מענין הוא המצב בארה"ב, שבה במדינות רבות האזרחים מצביעים ברמה העירונית על תקציב העיריה ובעצם משתתפים בכך, לפחות במידת מה, בשלטון ברמת העיריה גם לאחר הבחירות - עדיין רק אחת לשנה.

מאז המהפכה הצרפתית נעשים שינויים בתרבות החיים אשר משנים את מהות המימשל הדמוקרטי , אבל עד לשנים האחרונות קצב השינויים היה מאוד אטי. בתקופתנו השינויים כבר קורים בקצב מהיר.
הרעיון מאחרי בחירות הוא, שבזמן בחירות האזרחים מתבקשים לחוות את דעתם במי לתת אימון לניהול המדינה לתקופה שעד לבחירות הבאות. בגלל מורכבות המטלה של ניהול מדינה התפתחה הכרה, שאין זה נכון להמתין עד הבחירות הבאות ועד אז לאפשר למימשל לבצע שגיאות כרצונו. מתוך גישה זאת התפתח המושג של מבקר מדינה האמור לגלות התנהלות לא טובה ואפילו להכריח את המימשל לתקן אותה. התברר שבפועל גם המכשיר הזה אינו מספיק טוב כדי לקבל מימשל טוב, והשלב הבא בהתפתחות הדמוקרטיה הוא התפתחות מושג השקיפות, המאפשר בקורת צבורית בזמן אמת על התנהלות המימשל. אם התנהלות המימשל שקופה, אז כל האזרחים יכולים לראות, על בסיס יום יומי, איך מתנהל המימשל, ועל ידי לחץ חברתי שלהם לתרום את תרומתם להעלאת טיב התנהלות המימשל. לפיכך ניתן לראות את מושג השקיפות כתוספת או הרחבה לפונקציה של מבקר המדינה.

ההתפתחות הטכנולוגית של המיחשוב, תוך כדי חדירת המחשב לכל משרד, הביאה לתהליך, שבו ממוחשבת כל הפעילות של מוסדות המימשל בארצות המתקדמות. שלב זה מכונה כיום e-gov או בעברית מימשל מקוון, ומשמעותו שכל הפעילות של המימשל עוברת להיות ממוחשבת בזמן אמת. ההתפתחות של עולם האינטרנט ופרישת המחשב בבית של כל אזרח הביאו לכך שניתן להביא אל הבית את המשרד הממשלתי במקום שהאזרח יצטרך לבוא אל המשרד הממשלתי כפי שהיה בעבר.

במדינות המתוקנות שלב זה גם לווה בהכרה, שהמימשל נועד כדי לשרת את האזרחים וחייב לתת להם שירות נאות, מבלי שיצטרכו להתאמץ יותר מדי. התפתחה במפורש ההכרה כי יש להתחלק עם האזרחים במידע שיש למימשל, כי הוא בעצם מידע ששייך לציבור, והעובדים בארגוני המימשל בעצם משמשים רק נאמנים של הציבור להחזקת המידע. הכרה זאת מצאה את ביטויה בחקיקת חוקי שקיפות הקרויים חופש מידע או הזכות לקבל מידע, וממסדים את זכות הציבור לדעת מה קורה במימשל.

לאחר הדור הראשון של מהפכת מיחשוב המימשל, e-gov , שלב ההמשך במהפכה מכונה בשם gov 2.0 . בשלב זה נמצאות ארה"ב וקנדה ( ואולי גם מדינות נוספות ). בארה"ב אובמה עצמו הוא תומך נלהב של המהפכה הזאת. אם בשלב של e-gov נעשה מיחשוב של צורת העבודה כמות שהיא, הרי בשלב של gov 2.0 נעשה מאמץ להגדיר אילו דברים חייבים להיות ממוחשבים וגלויים לציבור, ( בייחוד כאלה שלא היו פתוחים לקהל קודם לכן ואפילו לא בנייר או בע"פ ). צוותים בארה"ב המשותפים למימשל לאקדמיה ולמיגזר העסקי מגדירים כרגע את הנושאים שאמורים להכלל בגילוי לציבור, וכל זאת כדי לשתף את הציבור בהתנהלות המימשל בצורה יותר הדוקה ויום יומית. בין הנושאים המדוברים ניתן למצוא דרישות לגילויים מפורטים על תקציב ועל רכש ( לא רק מספרים אלא גם תהליכי קבלת החלטות כולל תכניות של דיונים ), גילויים מפורטים מי אוסף מידע בכל רשות שלטונית ואיזה מידע הוא אוסף ועוד, וגם דרישות שמידע יהיה נגיש וניתן לחיפוש אלקטרוני.

התהליך, שצוותי החשיבה מנהלים כעת, נעשה במטרה להעמיק את השפעת האזרחים על מה שקורה במימשל ועל הצורה בה מתנהל המימשל, ע"י חשיפה רחבה של פעילות המימשל בפני האזרחים. בשלב זה עיקר הפעילות היא עדיין העמקת השקיפות של התנהלות המימשל והיסמכות על לחץ של דעת הקהל על המימשל לשנות דפוסי התנהלות.

את התהליך הזה מוביל בארה"ב אובמה עצמו. בשנת 2006, עדיין כסנטור, הוביל חוק בענין השקיפות http://en.wikipedia.org/wiki/Federal_Funding_Accountability_and_Transparency_Act_of_2006 , ומיד עם כניסתו למשרת הנשיא הוציא הכרזה על מדיניות של שקיפות
(http://blog.sunlightfoundation.com/2009/01/22/memorandum-on-transparency ).
אתר הבית הלבן ( http://www.whitehouse.gov ) מפרט לקהל את תכניותיו של אובמה. מידי שבוע אובמה עצמו מופיע בסרט וידיאו המאוחסן באתר יו-טיוב. בנאומו מתאריך 18.4.2009 ( נמצא באתר ) אובמה מתיחס למחויבותו לשקיפות ואומר שצריך לפעול, כדי שהחלטות תתקבלנה מאחרי דלתות פתוחות, והמקבלים אותן יצטרכו לשאת באחריות להן. הוא מבטיח שהתקציב יבחן שורה אחרי שורה לוודא שהכסף מוצא רק על מטרות נאותות.

נושא השקיפות בארה"ב חם מאוד כיום. דוגמא למגמת הדרישה לשקיפות בארה"ב ניתן למצוא באתר הבא (http://freegovinfo.info:80/node/2438 ).
הטכנולוגיה הזמינה גם הביאה למעורבות גדולה של האזרחים בארה"ב בנושאים פוליטיים בכלל ובנושא השקיפות במיוחד. ויותר מ-50% מהאנשים שם שולחים אחד לשני מסרים בעלי תוכן פוליטי (http://personaldemocracyforum.com ).

עם התפתחות הטכנולוגיות של תקשורת אינטרנט דו כיוונית כולל הצפנות בטוחות ניתן לראות באופק שלב נוסף במהפכה, הכולל שילוב נרחב יותר של האזרחים גם בהחלטות יום יומיות של המימשל. כיום ניתן אפילו בישראל לראות ( עדיין לא בתהליכים מקוונים ) התנגדויות של אזרחים לתכניות בנין עיר, כאשר יש להם מעמד חוקי בתהליך, וניתן לראות התאגדויות התנדבותיות וספורדיות לנושאי שמירה על איכות הסביבה תוך התגבשות מעמד סטטוטורי בועדות התכנון להתאגדויות אלה. עם התפתחות הטכנולוגיה של המיחשוב והאינטרנט ניתן לצפות שבשנים הבאות נראה גם תהליכים נוספים שבהם יוכלו אפילו כל האזרחים להשפיע על תהליכי העבודה של המימשל , בדומה להצבעת האנשים בארה"ב על תקציב העיריה, והפעם זה יתאפשר אפילו ברמה של מדינה בעלת אוכלוסיה של מיליונים.

בישראל התהליך של מעבר הטכני למימשל מקוון עדיין נמצא בעיצומו. באתר הממשלתי GOV
http://www.gov.il/FirstGov/WorldWideEgov/Article_C7B11DFA-9709-480E-92F0-6B2C02ED43B1/Activity2007.htm ניתן למצוא את מה שבוצע בשנת 2007 ואת התכניות שהיו להמשך לשנת 2008. אולם השינוי החשיבתי של הטמעת מושגי חובת השירות לאזרח כבסיס לקיום השירות הצבורי וחובת השקיפות להתנהלות המימשל נמצא רק בתחילתו.

התקשורת המקובלת ( טלויזיה, רדיו, עיתונות ) אינה מעודדת את התהליך שתואר לעיל. יתכן שכיוון שאמצעי תקשורת אלה הם מסחריים אין להם ענין בקידום שקיפות. נראה שעיקר ההתפתחות בשטח זה קורה באינטרנט.

סכום:
התפתחות מושגי חיים בחברה ( המימשל נוצר כדי לתת שירותים לאזרח, והוא חייב שקיפות מלאה לציבור בהתנהלותו כדי לאפשר לציבור בקרה יום יומית עליו ) ובמקביל התפתחות טכנולוגית (פרישת מחשבים והתפתחות רשתות אינטרנט דו כיווניות ) מאפשרים לנטרל במידה ניכרת את החסרון הגדול של היעדר מעורבות האזרחים בהתנהלות המימשל במשטר דמוקרטי. בעוד מספר שנים לא גדול ניתן יהיה לראות משטרים דמוקרטים שבהם העם מעורב גם בפעילות היום יומית של המימשל ולא רק בבחירות אחת לכמה שנים.