סק 502/09, ארגון גננות חרדיות ואח' נ' רשת הגנים של אגודת ישראל ואח'
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
22.03.2009
העובדות:
1. המשיבה 1 נקלעה לגירעון כספי עמוק אשר בעטיו הגיעה ביום 26/11/08 להסכם הבראה עם המשיבה 2. עיקריו של הסכם ההבראה הינם ביטול כל הטבות השכר אשר היו לכלל הגננות והעמדתן על המינימום אשר קובעים משפט העבודה המגן. תנאי לכניסת הסכם לפועל הינו קבלת הסכמת כל עובדי המשיבה 1 בכתב. בראשית חודש דצמבר 2008 שלחה המשיבה 1 לכל עובדיה הסכמי העסקה בהתאם לתוכנית ההבראה. ביום 29/12/08 נשלחו לעובדות המשיבה 1 אשר לא חתמו על הסכמי ההעסקה החדשים מכתבי התראה. במכתבי ההתראה צוין כי היה ולא יחתמו על הסכמי ההעסקה תראה בהן המשיבה אחת כמי שהתפטרו בדין מפוטר.
2. המבקשים סבורים כי הסכם ההבראה מנוגד להוראות תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשי"ג - 1953 (להלן: תקנות חינוך ממלכתי).
החלטה:
3. תקנה 3(6) לתקנות חינוך ממלכתי קובעת כדלקמן: "3. (א) מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם נתמלאו תנאים אלה: ... (6) משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים...". בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ב (ארצי) 09/07 התייחס כב' הנשיא, השופט אדלר לתחולתן של תקנות חינוך ממלכתי על המשיבה 1. הנשיא אדלר קבע כי בהתאם לתקנות חינוך ממלכתי נדרשת המשיבה 1 לשלם לעובדותיה שכר בשיעור הנהוג במוסדות חינוך רשמיים.
4. לא הייתה בידי המשיבה 2 הסמכות לחתום על הסכם המנוגד באופן ישיר לאמור בחקיקת משנה. הסכם ההבראה הינו חסר כל נפקות, עפרא דארעה, והוא בטל מעיקרו. משהסכם ההבראה הינו Ultra Vires אין למשיבות כל אסמכתא חוקית להיטלות בה כדי להביא לפגיעה בתנאי שכרן של עובדות המשיבה 1. גם אם הייתה ניתנת הסכמת כל עובדות המשיבה 1 לא היה בכך כדי לרפא את העובדה שהסכם ההבראה נחתם בניגוד לחקיקת משנה.
5. במשפט העבודה בישראל נקודת המוצא הינה הפערים ביחסי הכוחות בין העובד למעביד. מכיוון שכך נקבע כי הסכמת עובד לוויתור על תנאים זכויות קוגנטיות מכוחם של חוקי המגן לאו הסכמה היא. אמת, הזכויות עליהן נדרשו עובדות המשיבה 1 לוותר אינן זכויות מכוח חקיקת מגן, אלא מכוח תקנות חינוך ממלכתי. הרציונאל הקיים בבסיס משפט העבודה בדבר פערי הכוחות בא לידי ביטוי במלוא חריפותו במקרה זה. נקבע, כי הסכם ההבראה הינו בטל ומבוטל, חסר כל נפקות ומשמעות משנחתם בלא סמכות בניגוד לתקנות חינוך ממלכתי.
6. לבית הדין קנויה הסמכות לבחון את הסכם ההבראה לגופו, ככל שהוא נוגע לסכסוך בין הצדדים. הסכם ההבראה הינו מסמך בין ממשלת ישראל לבין גוף המתוקצב על ידה. מכיוון שכך, חלים עליו כללי המנהל הציבורי ומאחר ונפל פגם בכריתתו קנויה לבית הדין סמכות להורות על ביטולו.
7. המשיבות סבורות כי ניתן לפתוח בהליך של סכסוך קיבוצי אך ורק במקרים בהם ישנו הסכם קיבוצי בין עובד לארגון עובדים. בכדי להגיש בקשת צד לסכסוך קיבוצי אין צורך בהסכם קיבוצי אלא בכשירות להיות צד להסכם קיבוצי.
8. אין לראות בעובדות המשיבה 1 אשר לא חתמו על הסכם ההבראה כמי שהתפטרו.
כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ
22.03.2009
העובדות:
1. המשיבה 1 נקלעה לגירעון כספי עמוק אשר בעטיו הגיעה ביום 26/11/08 להסכם הבראה עם המשיבה 2. עיקריו של הסכם ההבראה הינם ביטול כל הטבות השכר אשר היו לכלל הגננות והעמדתן על המינימום אשר קובעים משפט העבודה המגן. תנאי לכניסת הסכם לפועל הינו קבלת הסכמת כל עובדי המשיבה 1 בכתב. בראשית חודש דצמבר 2008 שלחה המשיבה 1 לכל עובדיה הסכמי העסקה בהתאם לתוכנית ההבראה. ביום 29/12/08 נשלחו לעובדות המשיבה 1 אשר לא חתמו על הסכמי ההעסקה החדשים מכתבי התראה. במכתבי ההתראה צוין כי היה ולא יחתמו על הסכמי ההעסקה תראה בהן המשיבה אחת כמי שהתפטרו בדין מפוטר.
2. המבקשים סבורים כי הסכם ההבראה מנוגד להוראות תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשי"ג - 1953 (להלן: תקנות חינוך ממלכתי).
החלטה:
3. תקנה 3(6) לתקנות חינוך ממלכתי קובעת כדלקמן: "3. (א) מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם נתמלאו תנאים אלה: ... (6) משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים...". בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ב (ארצי) 09/07 התייחס כב' הנשיא, השופט אדלר לתחולתן של תקנות חינוך ממלכתי על המשיבה 1. הנשיא אדלר קבע כי בהתאם לתקנות חינוך ממלכתי נדרשת המשיבה 1 לשלם לעובדותיה שכר בשיעור הנהוג במוסדות חינוך רשמיים.
4. לא הייתה בידי המשיבה 2 הסמכות לחתום על הסכם המנוגד באופן ישיר לאמור בחקיקת משנה. הסכם ההבראה הינו חסר כל נפקות, עפרא דארעה, והוא בטל מעיקרו. משהסכם ההבראה הינו Ultra Vires אין למשיבות כל אסמכתא חוקית להיטלות בה כדי להביא לפגיעה בתנאי שכרן של עובדות המשיבה 1. גם אם הייתה ניתנת הסכמת כל עובדות המשיבה 1 לא היה בכך כדי לרפא את העובדה שהסכם ההבראה נחתם בניגוד לחקיקת משנה.
5. במשפט העבודה בישראל נקודת המוצא הינה הפערים ביחסי הכוחות בין העובד למעביד. מכיוון שכך נקבע כי הסכמת עובד לוויתור על תנאים זכויות קוגנטיות מכוחם של חוקי המגן לאו הסכמה היא. אמת, הזכויות עליהן נדרשו עובדות המשיבה 1 לוותר אינן זכויות מכוח חקיקת מגן, אלא מכוח תקנות חינוך ממלכתי. הרציונאל הקיים בבסיס משפט העבודה בדבר פערי הכוחות בא לידי ביטוי במלוא חריפותו במקרה זה. נקבע, כי הסכם ההבראה הינו בטל ומבוטל, חסר כל נפקות ומשמעות משנחתם בלא סמכות בניגוד לתקנות חינוך ממלכתי.
6. לבית הדין קנויה הסמכות לבחון את הסכם ההבראה לגופו, ככל שהוא נוגע לסכסוך בין הצדדים. הסכם ההבראה הינו מסמך בין ממשלת ישראל לבין גוף המתוקצב על ידה. מכיוון שכך, חלים עליו כללי המנהל הציבורי ומאחר ונפל פגם בכריתתו קנויה לבית הדין סמכות להורות על ביטולו.
7. המשיבות סבורות כי ניתן לפתוח בהליך של סכסוך קיבוצי אך ורק במקרים בהם ישנו הסכם קיבוצי בין עובד לארגון עובדים. בכדי להגיש בקשת צד לסכסוך קיבוצי אין צורך בהסכם קיבוצי אלא בכשירות להיות צד להסכם קיבוצי.
8. אין לראות בעובדות המשיבה 1 אשר לא חתמו על הסכם ההבראה כמי שהתפטרו.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
