ע"פ 5136/08, מדינת ישראל נ' ינאי לאלזה
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט י' דנציגר
31.03.2009
העובדות:
1. המשיב היה מעורב כדמות דומיננטית בפרשה מזעזעת של מעשי התעללות קשה בעוברי אורח פלסטינים תמימים שבוצעו בחבורה על-ידי מספר שוטרי משמר הגבול באזור העיר חברון. המעשים הגיעו לשיאם בהריגת נער פלסטיני בן 17, אשר הושלך מג'יפ דוהר. המשיב ושותפיו לעבירות חטפו עוברי אורח נוספים והיכו אותם באכזריות ושדדו חלק מהם. את מעשיהם הנציחו במצלמות וידאו. הם אף ביצעו פעולות רבות שנועדו לשבש את החקירה, ולמנוע את חשיפת מעשיהם.
2. המשיב הועמד לדין עם שותפיו, אך בהמשך עניינו הופרד והוא הורשע על-פי הודאתו בעבירות הבאות: הריגה, חטיפה לשם חבלה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שימוש לרעה בכוח המשרה, שוד ועוד. בית המשפט המחוזי גזר על המשיב עונש מאסר בפועל של שש וחצי שנים, ומאסר על תנאי.
החלטה:
1. לא בכל יום פוקד את בית המשפט מקרה שאופי הסטייה הנורמטיבית המאפיינת אותו מגיע למימדים כה קשים וחמורים. לחשוב כי מעשי הזוועה בהם הורשע המשיב, החותרים תחת יסודות בסיסיים של צדק והגינות האנושית, יכלו להתבצע בידי אדם מן היישוב, שגדל והתחנך בישראל, למד במוסד חינוך ישראלי, שירת בצה"ל כלוחם, וכבעל תפקיד שיטור צבאי, קשה לתפיסה ולהפנמה. מעשי המשיב וחבריו הם אכן מזעזעים על-פי כל קנה מידה אפשרי, במיוחד בהיותם אנשי צבא ואנשי משמר הגבול במדים, המבצעים תפקידים של אכיפת חוק, אשר הפרו את החוק ואת ציוויי המוסר האנושי והיהודי הבסיסיים ביותר, ופגעו בערכי זכויות אדם באופן העמוק, המהותי והחמור ביותר האפשרי. כשלונם של המשיב וחבריו משקף עיוות מוסרי-אנושי עמוק שיש בו מסימניה של הגזענות. הענישה הפלילית צריכה לבטא את חריגותם הגדולה של מעשי הפשע שראינו כאן, ועליה להעביר מסר נוקב ומוקיע כי מעשי התעללות מסוג אלה בל ייראו ובל יישמעו במקומותינו.
2. חומרתם המופלגת של מעשי המשיב משתקפת בפגיעה הפיסית הנוראה שניחתה על המתלוננים התמימים, על לא עוול בכפם, ובמכת המוות שהונחתה על אדם צעיר שהלך לתומו בדרך. מעשי המשיב בחבורה התאפיינו בהשפלה וביזוי של קרבנות ההתעללות ומשקפים עיוות מוסרי-ערכי מן החמורים שניתן לתאר בפגיעת אדם כלפי חברו. טמונה במעשים תפיסה נפשעת, לפיה ניתן ומותר לפגוע בעוברי אורח פלסטינים תמימים על שום השתייכותם האתנית-לאומית, ולפרוע בהם באמצעים של כוח שלוח רסן בשל היותם בעלי מוצא ערבי. אין מחילה לאדם שמנצל את כוחו ואת נשקו כחייל בצה"ל כלפי תושב תמים וחסר ישע בשל מוצאו, עד כדי קיפוד חייו. נסיבות לקולא, ככל שקיימות, צריכות להישקל, אולם משקלן היחסי הולך וקטן ככל שגודל הזוועה שבמעשה גובר. וכאן הזוועה והחייתיות שבמעשים שולטת בכיפה.
3. עונשו של המשיב הוחמר לשמונה וחצי שנות מאסר בפועל.
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט א' רובינשטיין, כבוד השופט י' דנציגר
31.03.2009
העובדות:
1. המשיב היה מעורב כדמות דומיננטית בפרשה מזעזעת של מעשי התעללות קשה בעוברי אורח פלסטינים תמימים שבוצעו בחבורה על-ידי מספר שוטרי משמר הגבול באזור העיר חברון. המעשים הגיעו לשיאם בהריגת נער פלסטיני בן 17, אשר הושלך מג'יפ דוהר. המשיב ושותפיו לעבירות חטפו עוברי אורח נוספים והיכו אותם באכזריות ושדדו חלק מהם. את מעשיהם הנציחו במצלמות וידאו. הם אף ביצעו פעולות רבות שנועדו לשבש את החקירה, ולמנוע את חשיפת מעשיהם.
2. המשיב הועמד לדין עם שותפיו, אך בהמשך עניינו הופרד והוא הורשע על-פי הודאתו בעבירות הבאות: הריגה, חטיפה לשם חבלה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שימוש לרעה בכוח המשרה, שוד ועוד. בית המשפט המחוזי גזר על המשיב עונש מאסר בפועל של שש וחצי שנים, ומאסר על תנאי.
החלטה:
1. לא בכל יום פוקד את בית המשפט מקרה שאופי הסטייה הנורמטיבית המאפיינת אותו מגיע למימדים כה קשים וחמורים. לחשוב כי מעשי הזוועה בהם הורשע המשיב, החותרים תחת יסודות בסיסיים של צדק והגינות האנושית, יכלו להתבצע בידי אדם מן היישוב, שגדל והתחנך בישראל, למד במוסד חינוך ישראלי, שירת בצה"ל כלוחם, וכבעל תפקיד שיטור צבאי, קשה לתפיסה ולהפנמה. מעשי המשיב וחבריו הם אכן מזעזעים על-פי כל קנה מידה אפשרי, במיוחד בהיותם אנשי צבא ואנשי משמר הגבול במדים, המבצעים תפקידים של אכיפת חוק, אשר הפרו את החוק ואת ציוויי המוסר האנושי והיהודי הבסיסיים ביותר, ופגעו בערכי זכויות אדם באופן העמוק, המהותי והחמור ביותר האפשרי. כשלונם של המשיב וחבריו משקף עיוות מוסרי-אנושי עמוק שיש בו מסימניה של הגזענות. הענישה הפלילית צריכה לבטא את חריגותם הגדולה של מעשי הפשע שראינו כאן, ועליה להעביר מסר נוקב ומוקיע כי מעשי התעללות מסוג אלה בל ייראו ובל יישמעו במקומותינו.
2. חומרתם המופלגת של מעשי המשיב משתקפת בפגיעה הפיסית הנוראה שניחתה על המתלוננים התמימים, על לא עוול בכפם, ובמכת המוות שהונחתה על אדם צעיר שהלך לתומו בדרך. מעשי המשיב בחבורה התאפיינו בהשפלה וביזוי של קרבנות ההתעללות ומשקפים עיוות מוסרי-ערכי מן החמורים שניתן לתאר בפגיעת אדם כלפי חברו. טמונה במעשים תפיסה נפשעת, לפיה ניתן ומותר לפגוע בעוברי אורח פלסטינים תמימים על שום השתייכותם האתנית-לאומית, ולפרוע בהם באמצעים של כוח שלוח רסן בשל היותם בעלי מוצא ערבי. אין מחילה לאדם שמנצל את כוחו ואת נשקו כחייל בצה"ל כלפי תושב תמים וחסר ישע בשל מוצאו, עד כדי קיפוד חייו. נסיבות לקולא, ככל שקיימות, צריכות להישקל, אולם משקלן היחסי הולך וקטן ככל שגודל הזוועה שבמעשה גובר. וכאן הזוועה והחייתיות שבמעשים שולטת בכיפה.
3. עונשו של המשיב הוחמר לשמונה וחצי שנות מאסר בפועל.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
