קרנית 

יעקב הנו נהג טרקטורון הנוהג רחמנא לצלן ללא פוליסת ביטוח רכב חובה. מעת לעת משאיל הלה את רכבו לחבריו התמימים הסבורים שבמקרה תאונה יהיו הללו מבוטחים ע"י הפוליסה (שלא קיימת).

יעקב השאיל את הטרקטורון לחבריו הטובים, משפחת משיח (שלמה, מלכה ובנם הצעיר דני) לצרכי טיול הרים ברמת הגולן.

במהלך נסיעה שגרתית של משפחת משיח על גבי הטרקטורון, התהפכו, ודני הצעיר נפגע.

הללו דרשו (ויש לומר בצדק) מיעקב שיפנה אותם אל חברת ביטוח רכב חובה של הטרקטורון, וזאת לצורך פיצויים לנזקי גופם.

החמיץ יעקב את פניו ואמר כי אין הוא עשה ביטוח שכזה.

שלמה משיח, אבי המשפחה, ידוע בהשכלתו המשפטית, הגיש תביעה בביהמ"ש כנגד קרן הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") שתפקידה הוא לשלם במקרים מסוימים פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כאשר אין פוליסת רכב חובה בתוקף.

במצב זה ניתנת זכות בחירה לקרנית להגיש הודעת צד ג' כנגד הבעלים ו/או המחזיקים של הרכב, קרי יעקב ו/או משפחת משיח (בהתאמה).

קרנית בחרה להגישה את הודעת צד ג' כנגד הזוג משיח, וטענה (בצדק) כי עומדת לה זכות החזרה כלפיהם.

הזוג משיח מצדם הגישו הודעת צד ד' כנגד חברם יעקב. לטענתם יעקב הנו הבעלים של הטרקטורון, ועל כן מוטל עליו לשפות את ההורים, אם אלה האחרונים יחויבו לשפות את קרנית בגין הפיצויים שבהם תחויב, אם תחויב כלפי דני. 

יעקב בחוצפתו ביקש לסלק על הסף את הודעת צד ד' שהוגשה נגדו.

ביהמ"ש המחוזי בחיפה בראשות כבוד השופט ע' גרשון קיבל את טענתו של יעקב.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש עליון.

ביום 19.04.09 ביטל ביהמ"ש עליון בראשות כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין (רע"א 10386/08) את החלטת ביהמ"ש המחוזי וקבע כי במקום בו בוחרת קרנית להפנות את דרישת השיפוי רק כלפי אחד מהחייבים, יש באפשרותו של החייב לדרוש השתתפות מן החייבים האחרים.

בברכה,

דור ויינברג וצוות המשרד