"אין לי כוח לזה"
אם אתם מוצאים עצמכם אומרים לעיתים קרובות אין לי כוח או וריאציה דומה,
יש סיכוי שאתם שקועים עמוק בתוך הרגלים. עושים את אותם דברים, חושבים את אותן מחשבות.
אין בזה חיות, או סקרנות, או אתגר אלא שיגרה – כמה מתיש!
מתי עשית משהו חדש? מתי היה לך זמן למשהו חדש?
כשהזמן מתמלא בדברים קבועים, כשהראש עסוק באותם עניינים, רעיונות חדשים לא מתפתחים. אנחנו לא פנויים. אנחנו בעיקר משחזרים רעיונות ישנים.
אמנם אנחנו צמאים למשהו חדש בחיים, אבל לא שמים לב שאנחנו בעצם לא פנויים לו.
כשבכל זאת משהו חדש מצליח להזדחל אלינו, יתכן שלא נזהה אותו, או שנאמץ אותו בהתלהבות
רבה מידי ולא נזהה שהוא דווקא לא מתאים.
מדוע נתפסים להרגלים?
אנו נתפסים להרגלים מפני שזה נוח, לא דורש מאמץ גדול מידי.
הרגל נותן לנו תחושה של בטחון, תחושה שהדברים צפויים וברורים ולכן נוחים להתמודדות.
אין דרישה לצאת מהעולם הפנימי והאישי שלנו ולהתחיל לשים לב למה שקורה מסביב.
אפילו אם ההרגל לא נוח, ואנחנו צפויים להיפגע (כמו תמיד..) – כבר התרגלנו...
מפחיד לחשוב שאנחנו כל כך מוכנים לחיים שמכבים אותנו לאט.
הפחד לשנות הרגלים משתק אותנו
לחיות חיים ללא הרגלים, חיים שבהם בכל רגע יכול לקרות משהו חדש,
שלא נדע איך יגיבו הקרובים אלינו – זה מפחיד.
שינוי הרגל יוצר ואקום. פתאום צריך לשים לב למה שנעשה, משום שזה לא מוכר.
נדרשת מאיתנו ערנות במקום אוטומטיות.
שינוי הרגלים מכניס עניין לחיים
כשמשנים הרגל מרוויחים כוח. כשאין הרגל יש התרגשות, ערנות, הפתעה, פחד .
נדרשת יצירתיות, מקוריות, תשומת לב לסביבה (יציאה מהבועה של עצמנו).
כל דקה ביום שאיננה הרגל יכולה להיות זמן של עשייה, יוזמה, חשיבה, בחירה, יצירה...
הזדמנות למשהו חדש לקרות.
אפשריות חדשות נפתחות.
על שיטת גרינברג ושינוי הרגלים
כשמטופל שלי- ש' הגיע לתהליך בשיטת גרינברג, הוא היה עייף, עם לחץ דם שהתחיל לעלות וסימפטומים גופניים נוספים. הוא לא היה מרוצה מחייו המקצועיים והזוגיים. ש' עבד שנים רבות בארגון ציבורי בתפקיד בכיר, וזכה להערכה. הכל היה בסדר. אולם התברר שימיו דמו האחד לשני. הוא ידע להתמודד עם הדברים שדרשו מענה. הוא הכיר את המערכת ואת האנשים והדברים היו די צפויים ושגרתיים. הוא הבין שהשגרה רבה מידי בחייו, אולם לא ראה מה ניתן לשינוי. השכר גבוה, ולכן לא כדאי להחליף עבודה. ניסה ליזום שינויים במערכת אבל לא הצליח. והזוגיות? כשחזר הביתה היה עייף, משועמם וחסר חשק.
עם התקדמות התהליך,חוסר שביעות הרצון שלו גדלה, חוסר השקט שלו גדל והוא קיבל החלטה לשנות הרגלים.
הוא הודיע על התפטרות בעבודה, ולפתע הציעו לו הצעות שונות, אולם כבר הן לא היו רלוונטיות מבחינתו. זמן קצר לפני שעזב הגיעה הצעה אטרקטיבית מחברה פרטית. הוא התחיל לעבוד בה. נעשה ערני יותר, הסימפטומים הגופניים הלכו ופחתו, והקשר הזוגי התעורר ונעשה מלא חיות.
האם אתם יכולים לזהות הרגלים שמגבילים אתכם? שעושים את יומכם יותר אפור?
כמה פעמים ביום אתם עושים את אותו הדבר. תנסו מחר לעשות את זה באופן שונה. תראו איך תרגישו כשאתם בוחרים לעשות משהו שעשיתם שנים אותו הדבר, אבל הפעם באופן שונה.
