סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה, זאת במקומות בהם עובדים 8 שעות ביום ושישה ימי עבודה בשבוע.
במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות עבודה ביום וחמישה ימי עבודה בשבוע ועליהם חל ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו הרחבה על פיו - חלה ההוראה לפיה (סעיף 9 להסכם):
"בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".
להבדיל משבת או כל חג אחר מתחיל יום העצמאות בחצות הלילה וסופו בחצות - לפיכך, מי שיעבוד ביום החג יהיה זכאי לגמול בגין עבודה בימי חג (עפ"י הסכם או עפ"י החוק) אך ורק בגין עבודה בתחום השעות הנ"ל.
לענין גמול בעד עבודה בחג ראה: http://www.hilaporat.co.il/article.php?id=252
* עו"ד הילה פורת - מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה - הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il
מנהלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה. מרצה בהשתלמויות, בימי עיון ובכנסים בפני גורמים העוסקים בתחום דיני עבודה ושכר. מקיימת השתלמויות פנים ארגוניות בתחום דיני העבודה והשכר, למחלקות משאבי אנוש והשכר ולפורומים של מנהלים בדרגות שונות, בחברות ובארגונים רבים. מגשרת מוסמכת ועוסקת בגישור פנים אירגוני. מחברת הספר "דיני עבודה-המדריך המלא" ומנהלת אתר "עולם העבודה" הפורטל למעסיקים ועובדים בדיני עבודה.
http://www.hilaporat.co.il
http://www.hilaporat.co.il
