לא במקרה ניסח איינשטיין מחדש את חוקי הכבידה אשר נמצאו ע"י גלילאו וניוטון.
גם משום שבימי ניוטון עדיין לא ידעו מספיק על גלים אלקטרומגנטיים ומהירות האור,
וניוטון השתמש בעיקר בעצמים חומריים בניסיונותיו, וכך בעצם יצר תיאור של מקרה
פרטי לכח הכבידה, וגם משום שניוטון הודה וידע שאין הוא מבין איך עובד כח זה.
אך האמת שגם איינשטיין לא הצליח לפענח את המכניקה הפנימית ומרכיבי היסוד של
תופעה זו. הוא רק לקח את זה הלאה למהירויות גבוהות וחלקיקים קטנים בהרבה מאלו
שחוקי ניוטון התייחסו אליהם. איינשטיין גם קבע את עקרון השקילות, אשר טוען
שהמסה הכבידתית (רגישותו של גוף לכח המשיכה) והמסה האינרציאלית (התנגדותו
של גוף לתאוצה), שוות זו לזו. שמאוחר יותר התפתח לעיקום הגרוויטציוני
ומרחב הזמן.
.
אז מדוע דלקו גלילאו, ניוטון ואיינשטיין אחר תיאור כח הכבידה וניסוחו
בעזרת מסה, מהירות, תאוצה, ווקטורים, כח ואנרגיה - - בכדי לפענח בסופו
של דבר ממה הוא עשוי.
אך לתאר איך ולפי אלו חוקים מתמטיים הוא עובד, אין זה מצריך לספר ממה
הוא עשוי....... ולכן עיקר הפוקוס הופנה אל המעטפת החיצונית ולא אל
השאלה המהותית - ממה הוא עשוי.
..
ישנן מספר שאלות כאן :
- מדוע מודדים כח משיכה בתאוצה -
- למה אי אפשר למדוד את כח המשיכה על מוט ברזל ארוך שבשלב מסויים מתחיל
להתעקם - או במילים אחרות, האם יש דרך למדוד את כח המשיכה, ללא
מהירות או תאוצה וללא התוצאות שהיא גורמת, אלא מה גורם לתופעה זו לקרות -
- מדוע אינשטיין היה צריך להכנס לדוגמה של אדם הנופל אל האדמה, ממרום ע"י
כח המשיכה, ונדמה לו שכל מה שנופל עמו, אינו משתנה (יחסית אליו) - זו אמנם
שאלה חשובה, אך היא לא מכוונת למצוא ממה עשויה הגרוויטציה או החומר.
.
אם כבר משתמשים במסה, מהירות, תאוצה וכח, אז אפשר בעזרתם להתקרב אל התשובה
כמו הניסוי עם הפטיש והנוצה שנופלים באותה תאוצה ומגיעים יחדיו לתחתית (בוואקום).
.
כי אם כח הכבידה היה מושך אותם כגוף אחד (כאוסף מחובר של אטומים), אז ברור
שהפטיש יגיע מהר יותר לרצפה, בגלל צפיפות החומר (האטומים) ומסתו. ואם היתה
משפיעה הכבידה על הרמה האטומית והקשרים בינהם, גם אז היה הפטיש מגיע ראשון,
משום שהאטומים שונים בהרכבם ומסתם מחמור אחד לאחר. אך אם היתה הכבידה
משפיעה באופן שווה על מרכיבי האטום, אז כל החומרים היו מגיעים לתחתית באותו הזמן,
משום שברמה התת אטומית, החלקיקים ימשכו באופן שווה, בכל האטומים בכל החומרים
ובאותה תאוצה.
.
ואם אכן זה כך, לא יכול להיות שלאטום יהיו כל כך הרבה סוגי מרכיבים..... או במילים
אחרות, הכוחות המושכים יכולים למשוך רק את הופכיהם, שהם בעצמם אלו המרכיבים
את הגוף אותו הם מושכים (ואת האטומים), אז כמה כאלו הופכיים יכולים להיות -
.
כח המשיכה עובר דרך האובייקט וממשיך הלאה, ותוך כדי כך נוצרת המשיכה. אולי הוא
היה צריך להקרא "הכח המעביר" משום שהכח עצמו ממשיך הלאה והאובייקט מועבר (נמשך)
בחזרה אל הכוון ממנו בא כח הכבידה.
.
זאת אומרת שזה שנמשך הוא גוף הבנוי מאטומים, אז מדוע קוראים לכח על שמו של הגוף -
ומדוע הגוף הוא זה שנמשך ובכלל נקרא כח - אבל זו רק סמנטיקה.......
.
ורק הערה אחרונה. שווה לבדוק פעם נוספת האם כח המשיכה פועל בין כל שני גופים,
כפי שמקובל לחשוב כיום, או שזהו מקרה פרטי לגופים בעלי שדה מגנטי העובר סביבם
ודרכם (כוכבי לכת, ירחים, שמשות וכ'ו). ישנו צורך להבין שהגרוויטציה אמנם
יוצאת ממרכז כדור הארץ (למשל), אך היא לא נוצרת משום דבר ובאה משום מקום.
הגרוויטציה הכוללת של כדור הארץ היא סיכום של תהליך אחר שבא לפניה, יש לה אבא
ואמא. משום שהיא תהליך מחזורי שמחזיק את כדור הארץ בחתיכה אחת, דרוש תהליך
ששוה כח, כמו הסירקולציה של המגנטים סביב כדור הארץ אשר עוברת דרך כל אטום על
הכדור, ויש לה גישה למרכז הכדור אשר במקרה משם גם מתחילה הגרוויטציה.
.
ועוד בעניין של צירופי מקרים, הזרמים המגנטיים עובדים על עקרון של משיכה
הופכית (צפון ודרום), והגרוויטציה גם עובדת על עקרון המשיכה, כך שהחוליות החסרות
פה הוא להבין ממה עשוי האטום, אשר נמשך ע"י הגרוויטציה, אשר מופעלת ע"י הזרמים
המגנטיים אשר מהם גם בנוי האטום (על סקאלה קטנה יותר). חד גדיא שלם......
משהו לחשוב על......
גם משום שבימי ניוטון עדיין לא ידעו מספיק על גלים אלקטרומגנטיים ומהירות האור,
וניוטון השתמש בעיקר בעצמים חומריים בניסיונותיו, וכך בעצם יצר תיאור של מקרה
פרטי לכח הכבידה, וגם משום שניוטון הודה וידע שאין הוא מבין איך עובד כח זה.
אך האמת שגם איינשטיין לא הצליח לפענח את המכניקה הפנימית ומרכיבי היסוד של
תופעה זו. הוא רק לקח את זה הלאה למהירויות גבוהות וחלקיקים קטנים בהרבה מאלו
שחוקי ניוטון התייחסו אליהם. איינשטיין גם קבע את עקרון השקילות, אשר טוען
שהמסה הכבידתית (רגישותו של גוף לכח המשיכה) והמסה האינרציאלית (התנגדותו
של גוף לתאוצה), שוות זו לזו. שמאוחר יותר התפתח לעיקום הגרוויטציוני
ומרחב הזמן.
.
אז מדוע דלקו גלילאו, ניוטון ואיינשטיין אחר תיאור כח הכבידה וניסוחו
בעזרת מסה, מהירות, תאוצה, ווקטורים, כח ואנרגיה - - בכדי לפענח בסופו
של דבר ממה הוא עשוי.
אך לתאר איך ולפי אלו חוקים מתמטיים הוא עובד, אין זה מצריך לספר ממה
הוא עשוי....... ולכן עיקר הפוקוס הופנה אל המעטפת החיצונית ולא אל
השאלה המהותית - ממה הוא עשוי.
..
ישנן מספר שאלות כאן :
- מדוע מודדים כח משיכה בתאוצה -
- למה אי אפשר למדוד את כח המשיכה על מוט ברזל ארוך שבשלב מסויים מתחיל
להתעקם - או במילים אחרות, האם יש דרך למדוד את כח המשיכה, ללא
מהירות או תאוצה וללא התוצאות שהיא גורמת, אלא מה גורם לתופעה זו לקרות -
- מדוע אינשטיין היה צריך להכנס לדוגמה של אדם הנופל אל האדמה, ממרום ע"י
כח המשיכה, ונדמה לו שכל מה שנופל עמו, אינו משתנה (יחסית אליו) - זו אמנם
שאלה חשובה, אך היא לא מכוונת למצוא ממה עשויה הגרוויטציה או החומר.
.
אם כבר משתמשים במסה, מהירות, תאוצה וכח, אז אפשר בעזרתם להתקרב אל התשובה
כמו הניסוי עם הפטיש והנוצה שנופלים באותה תאוצה ומגיעים יחדיו לתחתית (בוואקום).
.
כי אם כח הכבידה היה מושך אותם כגוף אחד (כאוסף מחובר של אטומים), אז ברור
שהפטיש יגיע מהר יותר לרצפה, בגלל צפיפות החומר (האטומים) ומסתו. ואם היתה
משפיעה הכבידה על הרמה האטומית והקשרים בינהם, גם אז היה הפטיש מגיע ראשון,
משום שהאטומים שונים בהרכבם ומסתם מחמור אחד לאחר. אך אם היתה הכבידה
משפיעה באופן שווה על מרכיבי האטום, אז כל החומרים היו מגיעים לתחתית באותו הזמן,
משום שברמה התת אטומית, החלקיקים ימשכו באופן שווה, בכל האטומים בכל החומרים
ובאותה תאוצה.
.
ואם אכן זה כך, לא יכול להיות שלאטום יהיו כל כך הרבה סוגי מרכיבים..... או במילים
אחרות, הכוחות המושכים יכולים למשוך רק את הופכיהם, שהם בעצמם אלו המרכיבים
את הגוף אותו הם מושכים (ואת האטומים), אז כמה כאלו הופכיים יכולים להיות -
.
כח המשיכה עובר דרך האובייקט וממשיך הלאה, ותוך כדי כך נוצרת המשיכה. אולי הוא
היה צריך להקרא "הכח המעביר" משום שהכח עצמו ממשיך הלאה והאובייקט מועבר (נמשך)
בחזרה אל הכוון ממנו בא כח הכבידה.
.
זאת אומרת שזה שנמשך הוא גוף הבנוי מאטומים, אז מדוע קוראים לכח על שמו של הגוף -
ומדוע הגוף הוא זה שנמשך ובכלל נקרא כח - אבל זו רק סמנטיקה.......
.
ורק הערה אחרונה. שווה לבדוק פעם נוספת האם כח המשיכה פועל בין כל שני גופים,
כפי שמקובל לחשוב כיום, או שזהו מקרה פרטי לגופים בעלי שדה מגנטי העובר סביבם
ודרכם (כוכבי לכת, ירחים, שמשות וכ'ו). ישנו צורך להבין שהגרוויטציה אמנם
יוצאת ממרכז כדור הארץ (למשל), אך היא לא נוצרת משום דבר ובאה משום מקום.
הגרוויטציה הכוללת של כדור הארץ היא סיכום של תהליך אחר שבא לפניה, יש לה אבא
ואמא. משום שהיא תהליך מחזורי שמחזיק את כדור הארץ בחתיכה אחת, דרוש תהליך
ששוה כח, כמו הסירקולציה של המגנטים סביב כדור הארץ אשר עוברת דרך כל אטום על
הכדור, ויש לה גישה למרכז הכדור אשר במקרה משם גם מתחילה הגרוויטציה.
.
ועוד בעניין של צירופי מקרים, הזרמים המגנטיים עובדים על עקרון של משיכה
הופכית (צפון ודרום), והגרוויטציה גם עובדת על עקרון המשיכה, כך שהחוליות החסרות
פה הוא להבין ממה עשוי האטום, אשר נמשך ע"י הגרוויטציה, אשר מופעלת ע"י הזרמים
המגנטיים אשר מהם גם בנוי האטום (על סקאלה קטנה יותר). חד גדיא שלם......
משהו לחשוב על......
מדע אחר
