אם אין לכם מושג מה אומר המונח הכלכלי המפולפל (תתביישו לכם!), אז תדעו שרגולציה משמעותה פיקוח ומעקב צמוד אחרי כל פעולה שנעשית על ידי חברות וגופים פיננסיים. בשביל מה צריך את זה? לדעת מיטב המומחים, הגורם המרכזי למשבר הכלכלי הנוכחי הוא חוסר האחריות ותאוות הבצע שהנחו את המשתתפים. אבל מלבד להכות על חטא, האמריקנים, כמו האמריקנים, הפיקו לקחים. בא לך לעשות פעולה בלתי אחראית? מתחשק לך לקבל אשראי שאינך יכול להחזיר? אולי אתה סתם חש בר מזל ומחליט להמר על נכסים של אנשים אחרים? לא עוד! מעתה, נציב עליך מפקח (הוא הוא הרגולטור) שתפקידו לוודא שכל השחקנים במשחק הפיננסי ישחקו על פי החוקים.
כך למשל, השבוע הציע טימותי גיטנר, שר האוצר האמריקאי, להדק עד בלי די את הפיקוח על המגזר הפיננסי בארצות הברית. ככול שנשמור עליהם יותר, אומר גייטנר, כך נמנע מעצמנו משברים נוספים. עד כאן לגבי המתרחש בבית של האמיצים. אלא שבכך לא מסתכמים הדברים.
מעניין לעניין באותו עניין. לאחרונה מתפשטת בכל העולם, ולא רק בקרב האמריקאים, התחושה שנכנסנו "לפרק חדש בהיסטוריה האנושית", כפי שהגדיר זאת נשיא בריטניה גורדון בראון. פרק שבו כל בני העולם קשורים זה לזה עד כך כך שפעולות של אנשים בצידו האחד של העולם, קובעות את גורלם של אנשים שחיים בצידו השני (ע"ע משבר כלכלי עולמי).
לא לחינם במכתב ששיגר ברק אובאמה למנהיגי עשרים המעצמות הגדולות לקראת פגישתם בלונדון החודש, הציע הנשיא האמריקני לממש את תוכניתו של גייטנר בקנה מידה עולמי: "אנחנו חיים בתקופה של אתגרים כלכליים גלובליים, שאי אפשר להיענות להם במאמצים של מדינות נפרדות", כתב אובאמה. "הצלחתה של הכלכלה האמריקאית מחוברת בקשר שאינו ניתן להתרה לכלכלה הגלובלית. אם נמשיך לאפשר למוסדות הפיננסיים סביב העולם לפעול באופן פרוע וחסר אחריות, נישאר לכודים במעגל של בועה ופקיעה." ולכן: נחוצה לנו... רגלוציה גלובלית! עד כאן נשמע די הגיוני. אפילו די גאוני. אלא שכמו תמיד, לא הכול פשוט כל כך.
בנאום שנשא בפתח הכנס על "אתיקה וממשל תאגידי בעת משבר" התייחס סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, לבעיות שהרגולציה, כנראה, לא תוכל לפתור: "מנהלי הבנקים והחברות תמיד יבינו טוב יותר מהמפקחים. לכן אסור לסמוך על גורמים חיצונים." במילים אחרות - טבע הוא טבע הוא טבע. ואם מטבעו האדם שואף להרוויח על חשבון אחרים, אז כמה שלא נגביל אותו, מה שלא נעשה, הוא בכל זאת ימצא את הדרך לעקוף את המערכות המפקחות. במילים אחרות: אם ברצוננו לגרום לאנשים להשתנות, לצד רגולציה חיצונית, עלינו לפעול ליצירתה של רגולציה פנימית.
אין דרך אחרת לומר זאת: עד שהאדם לא יבין שהדבר הטוב ביותר עבורו הוא לדאוג לאחרים ולא להונות אותו, כל הניסיונות לכפות עליו הגבלות שונות לא יניבו פירות. איך אמר סטנלי פישר? "הכול מתחיל בבית, בחינוך האנשים ובעולם העסקים". ולא, לא מדובר רק במילים יפות. הדרך לשנות את פני הדברים היא להסביר לכל אדם על האופן שבו הוא קשור לאנשים אחרים. אם אנשים יבינו שבעולם הסגור שבו כולנו חיים היום, האינפוט שאני מכניס למערכת יהיה גם הפידבק שאקבל, הם יתחילו לפעול אחרת, והקץ לרוב המשברים. לפיכך, לצד הצעדים הממשלתיים הנחוצים כיום לשיפור המערכת הבנקאית, בני האדם צריכים "להתיישב על ספסל הלימודים". כפי שאמר גורדון בראון, "הגלובליזציה אינה בחירה, היא עובדה". ולכן בשלב ראשון, יש להביא לידיעת כל אדם באמצעות כל אמצעי התקשורת הקיימים עד כמה הוא תלוי באחרים, במגוון במגוון דוגמאות ודרכים. ככול שנפנים שהרצון הטבעי להרוויח על חשבון אחרים כולא אותנו במעגל קסמים, כך יתעורר בנו מנגנון יעיל ויותר של רגולציה פנימית - הבנה של היחס שעלינו לפתח כלפי הזולת כדי שלא לפגוע בעצמנו ובאחרים.
רק לאחר מכן נוכל לגשת לשלב השני - הסדרת הסכמים חדשים שיאפשרו לעולם להתנהל על פי חוקי החיים החדשים. בדיוק כפי שבעקבות הסברה רחבה על מצב כדור הארץ, נציגי המדינות הגדולות הסכימו להגביל את כמות הגזים הרעילים שהן פולטות לאטמוספרה (אמנת קיוטו), כך בעקבות הסברה רחבה על נזקי הקשר האגואיסטי בינינו, נסכים מרצון "להגביל" את היחס הזה, ונפתח פתח לעידן נטול משברים.
להמשך קריאה
הרבה יותר מכסף
מסר לעולם
