גדרות
גדרות הם מחסום לפרטיות שלנו בבית. כיום קיימים בתחום בניית גדרות או הקמת גדירות, גדרות אלקטרוניות עם חיישנים של תנועה המאפשרות לנו בכל רגע נתון לדעת מה מתרחש שם בחוץ ומעניקות לנו בקרה מלאה. גם החברות המסחריות כיום מנוהלת בצורה אלקטרונית במאה אחוזים. אין ניירת אין גדרות הכל המחשב. כיף לראות את התגובות של אנשים כשהם מתחילים לעבוד ותופסים שהכל נעשה בדואר אלקטרוני ללא גדרות ושאין מזכירות. אמנם הם סובלים מכמה תסמיני נסיגה סמי גדרות, אבל מתגברים עליהם, ואחר כך הם אומרים שהם לא יודעים אם יוכלו להסתדר עם 75 מכתבים ביום בדואר אלקטרוני. לא נעים לא נורא, מסתגלים לכל דבר ועוברים את מחסומי גדרות. בדיוק כמו שאתם מקבלים דואר זבל בתיבת הדואר, אתם מקבלים גם דואר זבל אלקטרוני. צריך פשוט ללמוד להפריד את הדואר האמיתי מהזבל, ואת החשוב מהשולי. אנחנו נתקלים בדי הרבה. התנגדות לשימוש בדואר אלקטרוני. המפתח הוא הלך רוח. ועוד עצה טובה, אל תשימו לב להצפה של דואר אלקטרוני.
למעשה רצוי להשיב אישית לכל מכתב בדואר אלקטרוני בתוך 24 שעות ולהסיר גדרות למיניהם, גדרות מנטאליים או גדרות של פוביית מחשב, השיבו לדואר אלקטרוני אלא אם כן אתה או את נמצאים בחופשה או במקום כמו אילת, שם זה בלתי אפשרי. אתה לא תהיה מסוגל לנהל חברה מסורתית וגם לנסוע כל כך הרבה כמו שאני נוסע. כל התזכירים והמסמכים והדוחות האלה ייערמו על השולחן שלך עד שאתה תחזור, ואחר כך אני אצטרך לקרוא אותם ולהשיב. ואז המזכירה שלי תצטרך להכין עותקים ולשלוח אותם. במקום כל זה, בכל מקום שבו אני נמצא בעולם, אני יושב ליד המחשב הנייד שלי ומשיב מיד. הכל קורה בזמן אמת. כשאני חוזר למשרד שלי, הדואר היחיד שאני מוצא על השולחן שלי הוא דואר פיזי, בדרך כלל כתבי עת.
הפרטים הטכניים של הביזור הקיצוני והסרת גדרות האלו הם משניים בחשיבותם להסתגלות הפסיכולוגית. אנשים צריכים זמן כדי לתפוס, ואחרי שהכל כבר נאמר ונעשה, החברה מורכבת מבני אדם, תהיה הטכנולוגיה מתקדמת ככל שתהיה. המסר צריך להיות כך: "אני אהיה שם כשתצטרך אותי אני מבטיח שהעבודה לא תסבול ושאני אשיג תוצאות". הפילוסופיה הזאת מתאימה לווריפון. תתרחקו מן הקיבעון שאנשים צריכים להסתובב סביבכם ושדברים חייבים להיעשות בצורה מסוימת. אנחנו במירכאות חייבים לחלוק כבוד לחכמי המזרח שהם ההנהלה הראשית. אנחנו לא רוצים שמישהו בווריפון יגיד שהוא צריך לחלוק כבוד לחבר''''ה ברדווד סיטי. לא כל כך קל להעביר את המסר הזה. הדבר הקשה ביותר בחיים, גם האישיים וגם המקצועיים, הוא לשנות הלך רוח חקוק היטב. בכדי שחברה בצמיחה תמשיך לבעבע ותהיה מקום שכיף לעבוד בו. אנחנו רוצים ליצור תחושה של ציפייה מתמדת, של מבט קדימה אל האתגר הבא.
