חברות היא אבן יסוד בהשתלבותו של הארי בעולם הקוסמים. כבר ממסע הרכבת לבית הספר בשנה הראשונה הארי מתחבר עם בן בריתו רון וויזלי ובין השניים מתפתחת חברות אמיצה ואמיתית.באמצע השנה הראשונה מצטרפת אליהם הרמיוני גריינג'ר,צלע מן המין השני המאזנת את משובותיהם של שני הנערים הסוערים.
"חברויות ניתן למצוא לאורך כל מהלך החיים והן כאמור,ממלאות תפקיד מרכזי בהסתגלות הפרט. בגיל ההתבגרות ההתחברות היא אחת מהצרכים הבסיסיים. חברים בני אותו גיל מתמודדים עם אותן בעיות,וביכולתם להתחלק בחוויותיהם לעזור ולתמוך זה בזה. בתקופת ההתבגרות מתפתחת החברות באינטנסיביות רבה יותר מבכל שלב קודם ומבכל שלב מאוחר יותר,שכן היא משרתת פונקציות רבות וחשובות בהתפתחות המתבגר ובהתמודדותו".
חברתית,בטחונו העצמי של הארי מתפתח לממדים אדירים מחד (לוחם ברוע בדרכים פנטאסטיות) אך מסתמן כמוגבל בתחום הבין אישי (אולי כתוצאה מניתוקו מקשרים חברתיים בשנים הקריטיות של 1-11).הארי סובל פעמים רבות בשל קושי לפתוח את סגור לבו,עם מורים,חברים ובעיקר עם בנות), ומתקשה להתמודד עם קרבה אינטימית כפי שקרה במקרה זה:
"Harry didn't answer. He was in a state of shock.Half of him wanted to tell Ron and Hermione what had just happened, but the other half wanted to take secret with him to the grave".
ככל מתבגר,הארי נתון למצבי רוח משתנים ונתון חלק גדול מהזמן למתח רב ומעיק.
התנהגותית,הארי בוחר בעיקר בהתנהגות סיכונית ברמה זו או אחרת כדי לבטא עצמו במצבי מצוקה אך מדי פעם הוא בוחר בהמנעות והסתגרות. לעולם לא בחר הארי בקונפורמיות יתר או בהגררות אחרי אחרים.
"בגיל זה יחסי החברות ע"פ סאליבן (1953) הם כאהבה וכצורך באינטמיות בין אישית,שלא במובן הגניטלי. חווית האינטימיות מבוססת על הבנה עמוקה של אחרים ושל עצמו והיא מאפשרת בדיקה ואישוש של המרכיבים החשובים באישיות המתגבשת. בשלב זה מסוגל החבר לראות את עצמו מחדש דרך עיניו של השני,וזוהי חוויה מרהיבה בתנאי שהחברות הדדית ויש בה ביטויי חיבה ואמון".
"הצטרפותה" של הרמיוני לקשרי החברות והפיכתם למשולש של חברות אמיצה החל בדיוק באותו ביטוי אמון עליו מספרת ברנד:
"אבל מאותו רגע ואילך הרמיוני גריינג'ר נעשתה ידידה שלהם. יש דברים שאי אפשר לעבור אותם יחד בלי לצאת חברים,ולהפיל טרול הרים שגובהו ארבעה מטרים זה אחד מהם".
החשיבה הפורמלית ממלאת תפקיד משמעותי ביותר בחייו של הארי. משנה לשנה הוא נהיה מורכב יותר,הגיוני יותר,ביקורתי יותר-בעיקר לגבי עצמו,ומבלה זמן רב יותר בחשיבה. ערכיו מנחים אותו ביתר שאת במעשיו והוא לוקח בחשבון,לעתים עד להגזמה את נקודות המבט של אחרים.
גם מבחינת חשיבה על העתיד,הארי כבר יודע באיזו קריירה הוא מעוניין ולקראת סוף הספר הששי נכנס,סוף סוף, למערכת זוגית רגשית ביותר עם ג'יני וויזלי,אחותו של חברו הטוב ביותר,שהייתה מאוהבת בו כבר מספר שנים:
"I never really gave up on you', she said.'Not really.I always hoped?.Hermione told me to get on with life, maybe go out with some other people , relax a bit around you, because I never used to be able to talk if you were in the room?"
"לגבי צעירים, החברות מעניקה שותף או חבר ומשחקים שבהם מבלים ביחד זמן,ואפשר לעסוק באינטרסים משותפים. ככל שמתבגרים עולה הנכונות לעזור אחד לשני ונכונות זו משקפת את מידת החברות (שולמן וסאמט 1990).
ככל שהולכים הלימודים וקשים,נעזרים הארי ורון בכישוריה הלימודיים יוצאי הדופן ובשקדנותה המופתית של הרמיוני. זו מצידה,למרות ריטונים שונים, ממלאת ברצון את חלקה בעסקת החבילה של חברות זו:
"Well,you'd deserve it' Hermione snapped,'you don't even try to listen to him,do you?'
'We do try' said Ron,'We just haven't got your brains or your memory or your concentration- you're just cleverer than we are-is it nice to rub it in?'
'Oh,don't give me that rubbish'?"
"סלמן (1980) פיתח תאוריה הקשורה בהיררכית התפתחות התפיסה במושג חברות,והגדיר חמש רמות בהתפתחות פרספקטיבה חברתית... רמה 2,רפלקטיבי-עצמי (גיל 7 עד 12): בגיל זה ילדים מסוגלים לבחון את רגשותיהם ומחשבותיהם מנקודת המוצא של פרספקיטיבת האחר....רמה 3,פרספקטיבה הדדית(גיל 10-15):הפרט מודע לאפשרות פוטנציאלית של שינויים ביחסים בן אישיים,מתפתחת מוכנות לצאת מפרספקטיבה של אינטראקציה דו כיוונית ולפעול כאילו אני הוא השלישי העומד מהצד ובוחן את הצרכים,רגשות ותגובות של שני המעורבים"... רמה 4,פרספקטיבה מעמיקה(12-בגרות): יכולת לתפיסת פרספקטיבה של יחסים רב גונים עם אנשים שונים...המביאות בחשבון את אישיות המעורבים ואת מצב בעיותיהם וכן את המערך האקולוגי בו הם מתפקדים."
בגיל 13 נסחפים שוב,רון והרמיוני למשימה הקשה בה בחרו, להיות חבריו של הארי, בדרך כלל,רולינג מציידת אותם באינטילגנציה רגשית תואמת:
"Ron and Hermione's faces appeared under the table.They were both staring at him, lost for words?..Ron and Hermione watched Harry nervously all through dinner, not daring to talk about what they've overheard..".
השלב החמישי של ההתפתחות לפי אריקסון,שלב גיבוש הזהות מול הבלבול, תואם כאמור את קורותיו של הארי שצריך לגבש זהות מנקודת אפס בעולם חדש,מסנוור,מלא אפשרויות וסיכונים,ובעיקר מבלבל. שלוש השנים הראשונות בהוגוורטס שתואמות גם את השלב הרביעי של אריקסון-שלב החריצות מול הפעלתנות-מראות כיצד הארי מכיר בחולשותיו כתלמיד אך מתמיד ומצטיין במקצועות האהובים עליו. במשוואה זו,אין ספק שהארי הוא פעלתן פאר אקסלנס.
חברותו של הארי עם הרמיוני מספקת לו מעצורים ובלמים וכן ייעוץ בוגר שלא תמיד מתקבל בעין יפה אך מוכר על ידו כמושרש בכוונות טובות:
"Harry knew that Hermione had meant well,but that didn't stop him being angry with her?.Hermione, who remained convinced that she had acted for the best,started avoiding the common room".
"השוואה בתוך תקופת ההתבגרות בין גילאי 13 ל 17 מראה פחות דגש על 'נחמדות' ותמיכה ויותר הערכה לנאמנות. כמו כן אינטימיות מודגשת יותר עם התפתחות ההתבגרות. כנות גם כן מאד חשובה בתקופה זו".
בארבע השנים הראשונות היה זה הארי שעמד מאחורי רון בתיקולים השונים שעבר,בעיקר מול דראקו מאלפוי,נציג מעמד האצולה האפל של הקוסמים,בית סלית'רין. בשנתיים הבאות,לאחר שרון הפך למדריך בעל זכויות יתרות, היה זה האחרון שהתייצב לצד חברו בעוצמה:
"Anyone else's parents got a problem with Harry?' He(Ron) said aggressively".
"הם מחפשים חבר קרוב על מנת להתגבר על בדידותם ולהגשים את הצורך שלהם באינטימיות. יחד עם זאת, הם כנראה גם חוששים מאד לאבד את חברם הקרוב,ולכן נוקטים באסטרטגיות שונות על מנת למנוע כל עומס ולחץ מיותר על מערכת היחסים ביניהם".
בנקודה זו,בחרתי דווקא להביא דוגמא לצד אחר של החברות בין רון להארי- אמנם,הארי,רון והרמיוני מנסים פעמים רבות להבליע את החיכוכים ביניהם,בדרך כלל ללא הצלחה יתרה,אך במקרה זה וברבים ומשעשעים אחרים, רולינג נותנת דרור לחוסר הסבלנות הטיפוסי של המתבגרים בכל אשר למה שהם מרגישים כמיותר:
"Harry!' said Ron suddenly.
'What?'
'Harry I can't stand it!'
'You can't stand what?....
'I can't stop thinking about her!' said Ron hoarsely.
Harry gaped at him.He had not expected this and was not sure he wanted to hear it.Friends they might be, but if Ron started calling Lavender 'Lav Lav', he would have to put his foot down".
ברשימה זו סקרתי מקצת משלשה אספקטים פוטנציאלים בגיל ההתבגרות העוברים כחוט השני בסדרת "הארי פוטר": ייחודיות והרצון בה, יתמות וחברות.
נדמה כי רולינג היטיבה להכיר את נפש המתבגרים, כאם לילדה מתבגרת וכבעלת מקצוע עירנית ויסודית.
הארי פוטר,דמות גדולה מהחיים בעולם קסום,לא היה כה מתחבב על בני הנוער והמבוגרים בארץ ובעולם אלמלא היה ראשית לכל, מתבגר עם קשיים,אהבות,אכזבות והרבה לבטים.
"חברויות ניתן למצוא לאורך כל מהלך החיים והן כאמור,ממלאות תפקיד מרכזי בהסתגלות הפרט. בגיל ההתבגרות ההתחברות היא אחת מהצרכים הבסיסיים. חברים בני אותו גיל מתמודדים עם אותן בעיות,וביכולתם להתחלק בחוויותיהם לעזור ולתמוך זה בזה. בתקופת ההתבגרות מתפתחת החברות באינטנסיביות רבה יותר מבכל שלב קודם ומבכל שלב מאוחר יותר,שכן היא משרתת פונקציות רבות וחשובות בהתפתחות המתבגר ובהתמודדותו".
חברתית,בטחונו העצמי של הארי מתפתח לממדים אדירים מחד (לוחם ברוע בדרכים פנטאסטיות) אך מסתמן כמוגבל בתחום הבין אישי (אולי כתוצאה מניתוקו מקשרים חברתיים בשנים הקריטיות של 1-11).הארי סובל פעמים רבות בשל קושי לפתוח את סגור לבו,עם מורים,חברים ובעיקר עם בנות), ומתקשה להתמודד עם קרבה אינטימית כפי שקרה במקרה זה:
"Harry didn't answer. He was in a state of shock.Half of him wanted to tell Ron and Hermione what had just happened, but the other half wanted to take secret with him to the grave".
ככל מתבגר,הארי נתון למצבי רוח משתנים ונתון חלק גדול מהזמן למתח רב ומעיק.
התנהגותית,הארי בוחר בעיקר בהתנהגות סיכונית ברמה זו או אחרת כדי לבטא עצמו במצבי מצוקה אך מדי פעם הוא בוחר בהמנעות והסתגרות. לעולם לא בחר הארי בקונפורמיות יתר או בהגררות אחרי אחרים.
"בגיל זה יחסי החברות ע"פ סאליבן (1953) הם כאהבה וכצורך באינטמיות בין אישית,שלא במובן הגניטלי. חווית האינטימיות מבוססת על הבנה עמוקה של אחרים ושל עצמו והיא מאפשרת בדיקה ואישוש של המרכיבים החשובים באישיות המתגבשת. בשלב זה מסוגל החבר לראות את עצמו מחדש דרך עיניו של השני,וזוהי חוויה מרהיבה בתנאי שהחברות הדדית ויש בה ביטויי חיבה ואמון".
"הצטרפותה" של הרמיוני לקשרי החברות והפיכתם למשולש של חברות אמיצה החל בדיוק באותו ביטוי אמון עליו מספרת ברנד:
"אבל מאותו רגע ואילך הרמיוני גריינג'ר נעשתה ידידה שלהם. יש דברים שאי אפשר לעבור אותם יחד בלי לצאת חברים,ולהפיל טרול הרים שגובהו ארבעה מטרים זה אחד מהם".
החשיבה הפורמלית ממלאת תפקיד משמעותי ביותר בחייו של הארי. משנה לשנה הוא נהיה מורכב יותר,הגיוני יותר,ביקורתי יותר-בעיקר לגבי עצמו,ומבלה זמן רב יותר בחשיבה. ערכיו מנחים אותו ביתר שאת במעשיו והוא לוקח בחשבון,לעתים עד להגזמה את נקודות המבט של אחרים.
גם מבחינת חשיבה על העתיד,הארי כבר יודע באיזו קריירה הוא מעוניין ולקראת סוף הספר הששי נכנס,סוף סוף, למערכת זוגית רגשית ביותר עם ג'יני וויזלי,אחותו של חברו הטוב ביותר,שהייתה מאוהבת בו כבר מספר שנים:
"I never really gave up on you', she said.'Not really.I always hoped?.Hermione told me to get on with life, maybe go out with some other people , relax a bit around you, because I never used to be able to talk if you were in the room?"
"לגבי צעירים, החברות מעניקה שותף או חבר ומשחקים שבהם מבלים ביחד זמן,ואפשר לעסוק באינטרסים משותפים. ככל שמתבגרים עולה הנכונות לעזור אחד לשני ונכונות זו משקפת את מידת החברות (שולמן וסאמט 1990).
ככל שהולכים הלימודים וקשים,נעזרים הארי ורון בכישוריה הלימודיים יוצאי הדופן ובשקדנותה המופתית של הרמיוני. זו מצידה,למרות ריטונים שונים, ממלאת ברצון את חלקה בעסקת החבילה של חברות זו:
"Well,you'd deserve it' Hermione snapped,'you don't even try to listen to him,do you?'
'We do try' said Ron,'We just haven't got your brains or your memory or your concentration- you're just cleverer than we are-is it nice to rub it in?'
'Oh,don't give me that rubbish'?"
"סלמן (1980) פיתח תאוריה הקשורה בהיררכית התפתחות התפיסה במושג חברות,והגדיר חמש רמות בהתפתחות פרספקטיבה חברתית... רמה 2,רפלקטיבי-עצמי (גיל 7 עד 12): בגיל זה ילדים מסוגלים לבחון את רגשותיהם ומחשבותיהם מנקודת המוצא של פרספקיטיבת האחר....רמה 3,פרספקטיבה הדדית(גיל 10-15):הפרט מודע לאפשרות פוטנציאלית של שינויים ביחסים בן אישיים,מתפתחת מוכנות לצאת מפרספקטיבה של אינטראקציה דו כיוונית ולפעול כאילו אני הוא השלישי העומד מהצד ובוחן את הצרכים,רגשות ותגובות של שני המעורבים"... רמה 4,פרספקטיבה מעמיקה(12-בגרות): יכולת לתפיסת פרספקטיבה של יחסים רב גונים עם אנשים שונים...המביאות בחשבון את אישיות המעורבים ואת מצב בעיותיהם וכן את המערך האקולוגי בו הם מתפקדים."
בגיל 13 נסחפים שוב,רון והרמיוני למשימה הקשה בה בחרו, להיות חבריו של הארי, בדרך כלל,רולינג מציידת אותם באינטילגנציה רגשית תואמת:
"Ron and Hermione's faces appeared under the table.They were both staring at him, lost for words?..Ron and Hermione watched Harry nervously all through dinner, not daring to talk about what they've overheard..".
השלב החמישי של ההתפתחות לפי אריקסון,שלב גיבוש הזהות מול הבלבול, תואם כאמור את קורותיו של הארי שצריך לגבש זהות מנקודת אפס בעולם חדש,מסנוור,מלא אפשרויות וסיכונים,ובעיקר מבלבל. שלוש השנים הראשונות בהוגוורטס שתואמות גם את השלב הרביעי של אריקסון-שלב החריצות מול הפעלתנות-מראות כיצד הארי מכיר בחולשותיו כתלמיד אך מתמיד ומצטיין במקצועות האהובים עליו. במשוואה זו,אין ספק שהארי הוא פעלתן פאר אקסלנס.
חברותו של הארי עם הרמיוני מספקת לו מעצורים ובלמים וכן ייעוץ בוגר שלא תמיד מתקבל בעין יפה אך מוכר על ידו כמושרש בכוונות טובות:
"Harry knew that Hermione had meant well,but that didn't stop him being angry with her?.Hermione, who remained convinced that she had acted for the best,started avoiding the common room".
"השוואה בתוך תקופת ההתבגרות בין גילאי 13 ל 17 מראה פחות דגש על 'נחמדות' ותמיכה ויותר הערכה לנאמנות. כמו כן אינטימיות מודגשת יותר עם התפתחות ההתבגרות. כנות גם כן מאד חשובה בתקופה זו".
בארבע השנים הראשונות היה זה הארי שעמד מאחורי רון בתיקולים השונים שעבר,בעיקר מול דראקו מאלפוי,נציג מעמד האצולה האפל של הקוסמים,בית סלית'רין. בשנתיים הבאות,לאחר שרון הפך למדריך בעל זכויות יתרות, היה זה האחרון שהתייצב לצד חברו בעוצמה:
"Anyone else's parents got a problem with Harry?' He(Ron) said aggressively".
"הם מחפשים חבר קרוב על מנת להתגבר על בדידותם ולהגשים את הצורך שלהם באינטימיות. יחד עם זאת, הם כנראה גם חוששים מאד לאבד את חברם הקרוב,ולכן נוקטים באסטרטגיות שונות על מנת למנוע כל עומס ולחץ מיותר על מערכת היחסים ביניהם".
בנקודה זו,בחרתי דווקא להביא דוגמא לצד אחר של החברות בין רון להארי- אמנם,הארי,רון והרמיוני מנסים פעמים רבות להבליע את החיכוכים ביניהם,בדרך כלל ללא הצלחה יתרה,אך במקרה זה וברבים ומשעשעים אחרים, רולינג נותנת דרור לחוסר הסבלנות הטיפוסי של המתבגרים בכל אשר למה שהם מרגישים כמיותר:
"Harry!' said Ron suddenly.
'What?'
'Harry I can't stand it!'
'You can't stand what?....
'I can't stop thinking about her!' said Ron hoarsely.
Harry gaped at him.He had not expected this and was not sure he wanted to hear it.Friends they might be, but if Ron started calling Lavender 'Lav Lav', he would have to put his foot down".
ברשימה זו סקרתי מקצת משלשה אספקטים פוטנציאלים בגיל ההתבגרות העוברים כחוט השני בסדרת "הארי פוטר": ייחודיות והרצון בה, יתמות וחברות.
נדמה כי רולינג היטיבה להכיר את נפש המתבגרים, כאם לילדה מתבגרת וכבעלת מקצוע עירנית ויסודית.
הארי פוטר,דמות גדולה מהחיים בעולם קסום,לא היה כה מתחבב על בני הנוער והמבוגרים בארץ ובעולם אלמלא היה ראשית לכל, מתבגר עם קשיים,אהבות,אכזבות והרבה לבטים.
