מהות הזוגיות - קדשים תהיו. 

מהות הזוגיות – קדשים תהיו

זכר ונקבה ברא אותם

העולם נברא בשלוש נקבות שנקראות יו"ד ה"א ה"א שזו מילת היה. לכל נקבה ונקבה יש לה תורה משלה שהיא מסומנת באות נו"ן ונשאר: קב"ה – "קדוש ברוך הוא" שהוא מסומן באות ו'. שהוא אחד שהם עשר הדיברות שהם האות יו"ד שחיבר אותה לנו"ן ונקרא – ינון. שבכללותם אהיה.

קב"ה נקרא משה, כך שנקבה נקראת נשמה שהיא: נ – שמה (משה). כך נו"ן זה תורה ועל כן נקראת התורה – "תורת משה".

היה בחיבור של האחד (אל"ף), מקבלים אהיה שהם 21 שמסומנים בתורה:

7 = עץ הדעת.

7 = עץ החיים.

7 = יהוה אלהים.

כך שכאשר התורה נכתבה היא נכתבה בגוף שלישי "אהיה", כך שהתורה היא הנגזרת של אהיה, דהיינו, קצה חוט של אהיה – כך שכל התורה היא משל ונמשל.

עולם הבא (עץ החיים) הוא כעין העולם הזה (עץ הדעת), "וכשם שבעולם הבא אין אברים - כך שגם בעולם הזה אין אברים". כך שמה שרואות עיננו בעולם הזה הם כדי להוביל אותנו לעולם הבא, דהיינו, אנחנו מורדים את העולם הבא לעולם הזה שזה נקרא: "שפע" שהם בגימטרייה 45 שזה אדם שזה מה שזה: " יו"ד ה"א וא"ו ה"א ".

מה היה יהיה - יו"ד שהוא אחד, שכל מילה באותיות האל"ף בי"ת מתחילה בו שהוא אל"ף ומקבלים: "מה היה אהיה". "מה = יהוה" ועל כן נאמר: "אהיה שלח אותי". שזה הוא שוויון צורה עם: "בורא עולם".

על כן בורא עולם שהוא: י - ה – ו – ה שהוא נקרא: נפש, רוח, נשמה חיה, הוא נברא ע"י הכתר שהוא יחידה. שעל כן מתחילה התורה: "בראשית ברא אלהים" שהוא מראה את זה.

בראשית ברא אלהים.

ברא-שית ברא אלה-ים.

אלה = שית

ים = עולם

ברא-שית ברא  (אלה)-שית  (ים)-עולם .

שית = 6 = ו'

ברא ו' ברא ו' עולם.

ו' – שהוא הקו הישר שהגדרתו: "מכיל אינסוף נקודות שכל נקודה ונקודה היא כל הקו"...כך ו' הוא אשר נקרא ו"ק (שש קצוות). שעל זה נאמר: "שש עולמות ברא הקב"ה בעולמו" והם:

עני, עשיר, טיפש, חכם, רשע וצדיק.....שהם.

חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד...שהם.

ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי ושישי....שהם.

מזרח, מערב, צפון, דרום, למעלה ולמטה...שהם.

ברא ו' ברא ו' עולם = ברא בורא ועולם.

כך שברא הוא מעל בורא עולם שהוא דרגת כתר שהוא נקרא "נשיא ישראל". כך אותיות ברא הם אותיות אבר... כך שכול דבר שיצא מן ברא הם אבר מתוכו כך: "שהחיצוניות היא הפנימיות". כך שהאות אל"ף מן אותיות אבר זה נקרא האור הגנוז שגנז אותו לצדיקים לעתיד לבוא ונשארו האותיות "בר" שהם אותיות "רב" שנאמר: "עשה לך רב וקנה לך חבר". כך שהחבר של הרב הוא בורא עולם. שעל זה נאמר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".

שלוש רצונות קיימים באדם שהם:

א – הרצון לקבל.

ב – הרצון לתת.

ג – הרצון לקבל על מנת לתת ולהשפיע.

כל שלושת הרצונות נעים מרצון אחד והרצון האחד מניע ללמוד כל רצון ורצון שנאמר: "וייצר יהוה אלהים את האדם"...כך שהמילת וייצר מראה: "יצר  יצרו". כך שאת שלשת הרצונות א, ב, ג, נוצרו על ידי היצר. כך שהתחלת היצר הוא הרצון לקבל, שהוא נקרא דין, שהוא נקרא גוף, שהוא נקרא צדק. שעל כן נאמר: "אין צדק בעולם הזה".  

א, ב, ג נקרא יצרו והיצר יצר אותם, כך שעלה ברצונו של בורא עולם לברוא את העולם הכניס את היצר ביצרו וברא את העולם ברצון לקבל – בדין ובצדק.

וכול עוד שלא נדע את הרצון לקבל שהוא הגוף, שהוא הדין, שהוא הצדק לא נוכל להגיע לבורא עולם – כך שיוצא מזה: "שהצדק (הגוף) הוא בורא עולם". שעל זה נאמר: "האדם לא יכול לתפוס שהוא יכול לתפוס את כול העולם".

כך שכאשר אנחנו מגיעים ליצר על ידי שסיימנו את שלושת הקווים. אנחנו יודעים שהיצר משפיע על שלושת הקווים והוא מושפע והקווים משפעים. כך שנוצר מצב של מושפעים משפיע ומשפיע. שנאמר בספר היצירה של אברהם אבינו: "בספר ספר וסיפור".

"מושפעים משפיע ומשפיע". השורש של שלושת המילים האלו הוא: "שפע". כך שכל בני האדם שנמצאים על פני האדמה יש בפנימיות שלהם את שורש המילה "שפע" שעל כן נאמר: "ערכו של האדם נמדד במה שהוא נותן ולא במה שהוא מקבל" (איינשטיין)...שהיום בני האדם קוראים לזה: "נתינה" או לחילופין, "צדקה תציל ממות".

כל אדם ואדם נולד בדרגה הראשונה של שורש המילה "שפע" והם נקראים "מושפעים"...והוא מתחיל לקבל את "השפע" מהדרגה השנייה ממנו שהיא נקראת: "משפיע"...המשפיע נקרא היום בשפה המודרנית: דת, מדע וקבלה...המשפיע משפיע על המושפעים ללכת בדרכו וכך נוצרו שלוש קבוצות שנקראים בשפה המודרנית:

רע, טוב והמכריע בניהם...

קטגור, סנגור ושופט...

אש, מים ורוח...

אש – רע - נקרא דין שמכונה "דת".

מים – טוב- נקרא חסדים שמכונה "מדע".

רוח – מכריע בניהם – נקרא משפיע שמכונה "קבלה".

בפתח ביתם של שלוש הקבוצות אש, מים ורוח...מתנוסס דגל (גורל) שטוען: "ואהבת לרעך כמוך"...שאלת השאלות היא:

"מדוע דת, מדע וקבלה לא אוהבים אחד את השני ומתנגדים אחד לשני"?... דהיינו,

"מדוע הם נמצאים כל הזמן במלחמה מתמדת"?...

על השאלה הזו נוכל לקבל תשובה רק מן המשפיע שנקרא: "מדע"... שזה מתואר באחד מהתורות שהוא המציא שנקראת: "תורת הכמיה"...שהיא נקראת תורת החומרים...דהיינו, איך חומר משפיע על חומר...כך "אש" הוא חומר, "מים" הוא חומר...ועל כן אין כמיה בן אש (דת) ומים (מדע) שאת זה אנחנו רואים בכבוי שרפות...אי אפשר לכבות אש במים בלבד, אלא צריכים להוסיף חומרים נוספים למים כדי לכבות את האש...כך שאש ומים הם חומר, ומחוק החומר: "החומר מתנגד לרוח"...שעל כן דת, מדע וקבלה אין כמיה בניהם ולא יכולים לקיים את מה שאומר דגלם: "ואהבת לרעך כמוך".

המושפעים והמשפיע נקראים: "העולם הזה"...שעל כן אנחנו רואים את הפירוד שקיים בעולם הזה...כאשר בפנימיות של הפירוד מה שמניע אותו זה הכוח, דהיינו, ההתנגדות...שעל כן אנחנו רואים בחיצוניות את המלחמות והמחלות...שזה נקרא בשפת הפסיכולוגיה: "תנועות הגוף (החומר)"...כך שהעולם הזה (המושפעים והמשפיע) לא יודעים מי משפיע עליהם...שאת זה אנחנו שומעים מן המשפיע למושפעים שטוענים:

דת – מכנים את המשפיע שמשפיע עליהם – "הקדוש ברוך הוא" כאשר הם לא יודעים מי זה "הקדוש ברוך הוא" ומעברים למושפעים "אמונה" שטוענת: "אתם המושפעים אם תלכו בדרך שאנחנו אומרים לכם הקדוש ברוך הוא יעזור לכם אבל לא אנחנו". כך שמה שנותר לשנינו לעשות: "מושפעים ומשפעים – עולם הזה" - לחכות למשיח...

מדע – מכנים את המשפיע שמשפיע עליהם – "מוח" כאשר הם מבינים את פרדוקס המוח אבל לא יודעים לפתור את פרדוקס המוח שטוען: "איך המוח יכול לדעת את עצמו כאשר הוא בתוך עצמו כך שכדי לדעת את עצמו צריך לצאת מעצמו"...שנאמר: "אם אתה חושב – אתה קיים"...כך שאם המוח יוצא מעצמו הוא כבר לא יכול לחשוב בעצמו ועל כן הוא כבר לא קיים. כך שמה שנותר לשנינו לעשות: "מושפעים ומשפעים – עולם הזה" – לחכות לעוד אחד שיקום מן המדע - שנקרא איינשטיין...

קבלה – מכנים את המשפיע שמשפיע עליהם - "אין עוד מלבדו" כאשר הם מזינים את המושפעים לא מתוך "אין עוד מלבדו" אלא מתוך ספרים של מקובלים שהם מכנים אותם "אין עוד מלבדו". והם אומרים למושפעים אנחנו המשפעים מורדים לכם שפע מן המשפעים עלינו ואתם תעשו בו מה שאתם רוצים כך שאם יש לכם בעיה תפנו לאור או לבורא... אנחנו לא יכולים לעזור לכם. כך שמה שנותר לשנינו לעשות "מושפעים ומשפעים – עולם הזה" – לחכות לעולם הבא ושם נמשיך ללמוד.

זה הוא חוסר הוודאות שקיים בעולם הזה שנאמר: "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום"...כך שכל אדם ואדם מכל קבוצה שהיא: דת, מדע וקבלה נמצא בתוך חוסר הוודאות...שעל כן כל אדם ואדם רוצה "שפע" שכל רצונו הוא: "זוגיות, פרנסה ובריאות"...דהיינו, הוא נמצא ב"חוסר" והוא דורש "שפע" והוא מקבל את החוסר מתוך המשפיע...שגם המשפיע נמצא "בחוסר וודאות", דהיינו, גם המשפיע יש לא "חוסר" של: "זוגיות פרנסה ובריאות"...כך שהמשפעים והמשפיע מחפשים את השפע בתוך החוסר שעל זה נאמר: "חוסר וודאות בתוך חוסר וודאות"...שעל כן אנחנו רואים את כל באי העולם הזה נמצאים בהגדרה של – "כעוס". לכן הדגלים (הגורל) שמתנוססים בכל פתח אוהל שאומר: "ואהבת לרעך כמוך" לא יכולים לקיים את זה מכיוון שהם נמצאים: "בכעוס".

אבי מורי ועטרת ראשי הגשימי הטביע בתוך גופי ארבעה כללים שמתוארים בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" עוד בילדותי... שמהם לא סרתי ימינה ושמאלה...וטענתו בפניי כל המשפחה הענפה שממנו רכשו את חכמתם הייתה: "מי שברא את החמור ברא את האדם"...שעל כן נאמר: "המשיח יבוא רכוב על חמור"...כך שאותיות: "המשיח"...היא מודעות של: "משה חי"...כך שלפני שמגיעים למודעות של: "משה חי"...כל אדם ואדם היה במודעות "חמור", דהיינו, "מודעות חומר"...כך שכדי להתעלות מעל החומר אנחנו צריכים להיכנס לסוד המשפט: "ורוח אלהים מרחפת על-פני המים"...שמים נקרא: "חומר"...ובמצב הזה כאשר אדם מגיע נאמר עליו: "ויאמר אלהים: יהי אור, ויהי-אור...ומהנקודה הזו מתחיל "שפע" שהוא נותן לכל העולמות...ומהשפע הזה אלהים ברא את שבעה ימי הבריאה...כך שהשפע הזה נמצא ביצירה והוא גנוז בחומר (בחמור) שנאמר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".

ליראיך – ארבע הכללים שאבי עליו השלום הטביע בתוך גופי שאותם אני מוכיח היום לכל באי העולם הזה בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" מראה את המושפע והמשפיע ומהיכן הם לקחו את השפע שנאמר: פרשת קדשים פרק י"ט פסוקים י' -  י"ח)

"וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט, לעני ולגר תעזב אתם – אני יהוה אלהיכם".

"לא תגנבו ולא-תכחשו ולא-תשקרו איש בעמיתו: ולא-תשבעו בשמי לשקר, וחללת את-שם אלהיך – אני יהוה".

"לא-תעשוק את-רעך ולא תגזל, לא-תלין פעולת שכיר אתך עד-בקר: לא-תקלל חרש, ולפני עיור לא תשים מכשל, ויראת מאלהיך – אני יהוה".

לא תשנה את-אחיך בלבבך, הוכח תוכיך את עמיתך, ולא-תשא עליו חטא: לא-תיקום ולא-תטר את-בני עמך, ואהבת לרעך כמוך – אני יהוה.

"אני יהוה" – פה נמצא השפע שמשפיע על המשפעים שמשפעים על המושפעים שנאמר: "ולא קם נביא בישראל כמשה"...שהמשמעות העמוקה ביותר של המילה "נביא" היא: "בא ני"...כך "ני" בחילוף אותיות "ינ". כך שהאות נ' במילוי נו"ן עם תוספת י' שהיא האות הראשונה מהשם: "יהוה" אנחנו מקבלים: "ינון" שעל זה נאמר : "שם המשיח ינון שמו". כך: "נביא = בא ינון".

שפע = פשע...כך בגימטרייא: 300 + 80 + 70 = 450 .

יהוה = יו"ד, ה"א , וא"ו, ה"א...כך בגימטרייא = 45 .

אדם = 1 + 4 + 40 = 45 .

כך שבכל "אדם" ואדם קיים בפנימיות שלו "יהוה" שנאמר: "יהוה אלהים בקרבך" וכן קיים "שפע" ועל כן גם קיים "פשע"...שעל כן שנאמר: "ולא קם נביא בישראל כמשה"...נאמר: "בישראל לא קם בשאר העמים קם כבלעם"...ופה אנחנו רואים שני סוגים של "שפע"... אחד "כבלעם" ואחד "כמשה"...כך שגם ה"שפע" שנמצא במשה (יהוה) נמצא גם בבלעם (יהוה)...פה אנחנו צריכים לדעת את השוני בן משה לבלעם...כדי לדעת את השוני בן משה ובלעם אנחנו צריכים לדעת בדעת את מה שנאמר בפרשת קדשים יט פסוק ב שנאמר:

"דבר אל-כל-עדת בני-ישראל ואמרת אליהם: קדשים תהיו, כי קדוש אני יהוה אלהיכם".

 "קדשים תהיו" – הפנייה היא לצד הנגדי של הקדשים שהיא הטמאים...

"כי קדוש אני יהוה אלהיכם" – וכי לפני שהיה קדוש יהוה אלהינו הוא לא היה טמא?!...הרי המשפט אומר: "כי קדוש אני"...ולא אומר מי זה אני, ורק לאחר מכן אומר: יהוה אלהיכם...כך שאנחנו צריכים למצוא: אדם = יהוה = פשע = שפע...שיכול להתחיל את המילה במשפט שהיא: "דבר" והוא נותן לנו את תורתו שהיא נקראת: "ים" ושניהם יחד: "דברים" שנאמר: "אלה הדברים אשר דבר משה אל-כל-ישראל בעבר הירדן"...(דברים פרק א' פסוק א').

כך שספרי: "מלחמת הרוח בחומר" מראה "אדם" שהיה בתוך ה"פשע"... ומתוך עולם ה"פשע" שהוא חוק ומשפט שנקראים עולם הזה...: "צרפת ובלגיה"...התחבר ל"שפע" שנקרא עולם הבא...ועשה את הפשע והשפע לאחד שנאמר: "והיה ביום ההוא יהוה אחד ושמו אחד"...כך שאני מראה בספרי מה ההבדל בן שפע שבא ממשה לבן שפע שבא מבלעם...כך שאני מראה שמשה רכוב על חמורו ואילו בלעם בתוך חמורו...שעל כן מורי ומיודעי ואלופי רבי שמעון בר יוחאי טוען: "לכו תראו ותבדקו ותימצאו שבלעם שוכב עם אתונו". דהיינו, עולם הזה במודעות של שקר, טוב ורע...שהמושפעים והמשפיע יונקים כוח מהפשע של בלעם וטוענים שזה השפע של משה... שאם לא כך הוא הדבר מדוע נאמר: "כל מי שדוחה משיח כופר בתורה ובמשה רבנו"...ומדוע נאמר: "היכן שיש שולחן לשם שמים אין יראת שמים". וכולם טוענים: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"...מדוע?...מכיוון שיראת שמים ניתנת למלך המשיח שנאמר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך". שעל כן: "יראת שמים = מלכות שמים". שעל כן נאמר: "מי שלוקח עליו עול מלכות שמים מורידים ממנו דיני שמים".

"ברוך המקום וברוך הוא שנתן תורה לעמו ישראל".